במאמר קודם דיברנו על שיטת התיוג של גוגל, שנקראת UTM ומאפשרת לאנליטיקס לדעת מהיכן הגיעו כניסות והמרות. גם לפייסבוק יש שיטת תיוג משלה, עם יתרון נוסף – הפרמטרים דינמיים ומתמלאים בנתונים בצורה אוטומטית.

למה זה טוב לנו? כי בניגוד ל-UTM של גוגל, שמצריך הקלדה ידנית כל פעם מחדש, הפרמטרים הדינמיים של פייסבוק מתמלאים מעצמם בהתאם לקמפיין. ברגע שיש לנו שרשור פרמטרים מוכן, אפשר פשוט להעתיק ולהדביק אותו גם בשאר המודעות / קבוצות / קמפיינים (בהתאם לסוג הפרסום, כמובן).

המאמר הוא חלק מקורס PPC ורשתות חברתיות מבית Askpavel

כך תבצעו את המעקב ב-3 שלבים פשוטים ומהירים.

שלב 1 – הכנת שרשור הפרמטרים

בניגוד ל-UTM של גוגל, המציע רק 5 פרמטרים סטטיים לכל היותר, פייסבוק מציעה 8 פרמטרים דינמיים. כל מה שצריך לעשות הוא להעתיק ולהדביק את הפרמטרים הדרושים בשרשור המעקב שלכם (יש להעתיק רק את הפרמטר בסוגריים, כולל הסוגריים עצמם):

ad_id={{ad.id}}
adset_id={{adset.id}}
campaign_id={{campaign.id}}
ad_name={{ad.name}}
adset_name={{adset.name}}
campaign_name={{campaign.name}}
placement={{placement}}
site_source_name={{site_source_name}}

שימו לב שהפרמטרים הללו מיועדים לתייג אך ורק קמפיינים בפייסבוק. כלומר, לא תמצאו כאן תיוג של מקור התנועה עצמו, כפי שקיים ב-UTM של גוגל (זאת מכיוון שמקור התנועה הוא פייסבוק בכל מקרה, ואין צורך לציין זאת באמצעות תיוג).

כדי להבטיח שתקבלו נתונים חשובים נוספים, מומלץ מאוד לשלב בין הפרמטרים הדינמיים של פייסבוק ו-UTM של גוגל בשרשור אחד (כפי שמייד נראה). יש לציין שגם פייסבוק מציעה כלי תיוג, בדומה ל- URL Builder של גוגל.

שלב 2 – הדבקת הפרמטרים בקמפיין

לאחר שבחרנו את הפרמטרים הרלוונטיים לקמפיין/ים שלנו, יש להציב אותם במקום המיועד להם. במנהל המודעות של פייסבוק יש חלק שמיועד למעקב / תיוג, ושם נוכל להדביק את שרשור הפרמטרים שלנו.

כך זה אמור להיראות, פחות או יותר:

בצילום המסך ניתן לראות שהשרשור מורכב הן מ-UTM רגיל של גוגל (medium + source בהתחלה) והן מפרמטרים דינמיים של פייסבוק, היכן שמופיעים ביטויים בסוגריים מסולסלים. בצורה כזו ניתן להבטיח מעקב מדויק יותר, הכולל את שני סוגי הפרמטרים.

במצב צפייה מקדימה ניתן להיכנס לדף הנחיתה של המודעה, ולבדוק בשורת הכתובת בדפדפן האם כל הפרמטרים אכן מופיעים – גם ה-UTM הסטטי וגם הפרמטרים הדינמיים. בדקו האם הביטויים הדינמיים אכן התחלפו בשם הקמפיין, שם קבוצת המודעות וכן הלאה.

שלב 3 – מעקב באנליטיקס

כפי שציינו בהתחלה, יתרון משמעותי מאוד של פרמטרים דינמיים הוא שאין צורך להקליד אותם כל פעם מחדש. בונים שרשור URL אחד שמתאים לקמפיין שלם, ומדביקים אותו במהירות בכל המודעות הרלוונטיות בקמפיין.

מעבר לחיסכון בזמן, כמובן שכעת ניתן גם לעקוב אחרי הנתונים באנליטיקס. התיוגים יופיעו תחת הפרמטרים שבחרנו להציב – source, medium, campaign וכן הלאה. כל כניסה לדף הנחיתה מאלצת את הפרמטרים הדינמיים להתמלא בנתונים הרלוונטיים, שבסופו של דבר מוצגים בדוחות אנליטיקס.

לסיכום

תיוג כתובות URL הוא חלק בלתי נפרד, כמעט מכל קמפיין פרסום ממומן. התיוג מאפשר למנהלי הקמפיינים לא לסמוך על המזל, ולהבטיח קבלת מידע מדויק ואמין אודות ביצועי כל מודעה ומודעה בנפרד. בצורה כזו ניתן יהיה לדעת אילו מודעות הביאו את מרב התועלת במינימום תקציב.

לתייג דפי נחיתה זה רק ההתחלה – כדי שתוכלו לנהל קמפיין פייסבוק מוצלח ואפקטיבי, יהיה עליכם ללמוד את רזי המערכת, כתיבה שיווקית, עיצוב מודעות ועוד. קחו את השליטה לידיכם עם קורס PPC מבית Askpavel

מדריך מצולם לתיוג בפייסבוק (אנגלית, 7:02 דקות):

אחת החוכמות העיקריות בשיווק, ובשיווק דיגיטלי בפרט, היא לדעת היכן נמצא קהל היעד שלך. לדוגמה, אם יש לך עסק שמוכר ציוד רפואי לרופאים, צריך להבין היכן הם “מסתובבים” בדיגיטל כדי להגיע אליהם. באמצעות טאבולה-אאוטבריין ניתן להגיע לקהלים מפולחים, בהתאם לתוכן שהם צורכים.

המאמר הוא חלק מקורס PPC ורשתות חברתיות מבית Askpavel Academy

טאבולה ואאוטבריין – שתי חברות ישראליות שהתמזגו לאחרונה – מובילות תחום בדיגיטל שנקרא “המלצות תוכן”. אם פעם עסקים, חברות וארגונים היו נדרשים לשלם אלפי שקלים במינימום כדי לקבל חשיפה באתרים הגדולים, כיום כל מה שדרוש הוא להקים חשבון בטאבולה.

לדוגמה, אם מישהו קרא כתבה בנושא בטיחות רכב – נוכל להציג לו תכנים נוספים באותו נושא, שיובילו אותו להשלמת המרה כלשהי (רימרקטינג, מילוי טופס, רישום לניוזלטר ועוד). מכיוון שאותם משתמשים צרכו תוכן מסוים מרצונם, הם יותר בשלים מבחינה תודעתית לקבל תכנים נוספים באותו נושא, שעשויים להפוך אותם מגולשים לרוכשים. הפרסום משתלב בעמודי התוכן הרגילים באתרים הגדולים, ונראה טבעי יותר (נייטיב) בהשוואה לפרסומות רגילות.

איך פועל הטרגוט בטאבולה-אאוטבריין

מרגע שהקמתם חשבון וקבעתם עלות לקליק ועלות כוללת לקמפיין, השירות מאפשר לכם (ולכל אחד בעצם) להציב תוכן וסרטונים באתרים המובילים, כגון דה מרקר, ynet, כלכליסט וכן אתרים מקבילים בחו”ל. רשת ההפצה של טאבולה המאוחדת עם אאוטבריין כוללת אלפי אתרי חדשות ותוכן מובילים בארץ ובעולם. בצורה כזו ניתן להפיץ את התוכן שלכם בצורה יעילה לאלפי ומיליוני עיניים.

לחברה יש אלגוריתמים פרי המצאתה, שעוקבים אחרי משתמשים ובוחנים את העדפות התוכן שלהם. כמו כן, ניתן לזהות מאיזה מכשיר גולש המשתמש, מאיזו מדינה ומהי השפה. בהתאם לשלל הפרמטרים שנאספו, נוצרת פרסונה דיגיטלית עבור כל משתמש, בעזרתה ניתן להציג לו מודעות מבוססות עניין (Interest-based Ads).

היתרון המשמעותי ביותר של טאבולה-אאוטבריין הוא יכולת ההפצה שלה. בעידן בו מתפרסמים מיליוני עמודי אינטרנט חדשים בכל יום, והרשתות החברתיות מצמצמות ככל האפשר את החשיפה האורגנית – רק מי שמשקיע בהפצה במקורות הנכונים יזכה בחשיפה הנחשקת. רוב הפוסטים שנכתבים בבלוגים ובאתרים, יישארו מרחפים בסייברספייס בלי שעין אנושית אחת תשזוף אותם.

הכול תלוי בהבדל בין חיפוש וגילוי

כשאנו מחפשים משהו בגוגל, אנו נמצאים במצב תודעתי של חיפוש; כלומר מעוניינים במידע ו/או בשירות או מוצר כלשהם – ואנחנו מוכנים גם לפעול בהתאם. כאשר אנו נמצאים בפייסבוק או באינסטגרם, אנו בדרך כלל לא מחפשים משהו אלא רוצים לראות מה חברים שלנו עשו או לשתף אחרים במחשבות ובתמונות. בשתי הסיטואציות הללו, רוב הסיכויים שאנו לא ממש רוצים לקרוא מאמר בנושא טיפול השיניים החדשני ביותר.

יש מצב ביניים, הנמצא בין שתי הסיטואציות הללו, והוא נקרא גילוי (Discovery). זה קורה כאשר אנו כבר קוראים כמה כתבות באתרים האהובים עלינו, ואז אנו נמצאים במצב תודעתי שכן מאפשר לנו לצרוך עוד תוכן מאותו סוג. אפשר לקרוא לזה גם מצב “צריכת תוכן”.

המלצות התוכן של טאבולה-אאוטבריין מופיעות בדיוק כאשר אנו נמצאים במצב של גילוי וצריכת תוכן. אם התחלנו לקרוא מאמר בנושא X, מנוע ההמלצות יציג לנו מאמרים בנושאים רלוונטיים בהמשך. זה מגדיל את הסיכוי שנקליק גם עליהם.

בצורה כזו ניתן לחשוף אלפי ומיליוני אנשים לתוכן שלנו, בצורה יעילה מאוד ובדיוק כאשר הם נמצאים במצב שבו הם מעוניינים לקרוא עוד.

איך מקימים קמפיין טאבולה / אאוטבריין

• שלב 1 – פותחים חשבון חדש באחד מהשניים או בשניהם, תלוי איפה תרצו לפרסם. בגדול אאוטבריין מתאים יותר לפרסום בארץ, וטאבולה מתאים לפרסום באתרים בחו”ל.
• שלב 2 – מגדירים מטרות ויעדים. איזה תוכן נגיש לקוראים? האם זה יהיה מאמר או אולי סרטון? האם נצבע את המשתמשים לצורכי רימרקטינג להמשך? או שאולי נציע להם למלא טופס או להירשם לניוזלטר?
• שלב 3 – מגדירים עלויות. יש לבחור עלות מרבית לכל קליק על התוכן שלנו (CPC) וכן עלות קמפיין כללית.
• שלב 4 – מנסחים כותרות אטרקטיביות ותמונות רלוונטיות. ככל שהכותרת והתמונה תהיה יותר מושכת, כך יגדלו הסיכויים להקלקה.
• שלב 5 – מגדירים טרגוט כגון מיקום גיאוגרפי, סוג המכשיר בו יופיעו ההמלצות וכן הלאה. אומנם אין הרבה אפשרויות טרגוט לבחירה, אבל האלגוריתמים יקבעו אוטומטית באילו עמודים ישולבו התכנים שלנו, בהתאם להעדפות הגולשים וההקשר הרלוונטי.
• שלב 6 – עוקבים ומשפרים. כמו בכל קמפיין פרסומי אחר, עלינו לעקוב ולראות האם המשתמשים מבצעים את המטרות והיעדים שהגדרנו בשלב הראשון. יש לשפר ולשנות בהתאם לממצאים עד שנשיג את המטרה.

להרחבה מומלץ לקרוא את המדריך המקיף על פרסום באאוטבריין.

בהצלחה!

כל עסק תלוי בשני סוגים עיקריים של לקוחות – לקוחות קיימים ולקוחות חדשים. הסוג הראשון כבר מכיר את העסק, רכש מאיתנו לפחות פעם אחת ולמעשה יותר קל לגרום לו לרכוש שוב (פי 5 יותר זול מאשר למצוא לקוח חדש).

הסוג השני, לעומת זאת, הוא הסוג שאחריו רוב העסקים רודפים ביתר שאת. אין זה פלא, מכיוון שלקוחות חדשים מאפשרים להגדיל את ההכנסות ואת קהל הלקוחות הכללי של העסק. אם נישאר עם אותו מספר לקוחות כל הזמן, לא נצליח לגדול ולהתרחב.

למעשה כמעט כל השיווק והפרסום שאנו עושים, מיועד להגיע ללקוחות חדשים – ולא לאלו שכבר רכשו (למעט ניוזלטרים, מבצעים, מועדון לקוחות וכו’).

המאמר הוא חלק מקורס קידום ממומן (PPC) ורשתות חברתיות מבית Askpavel

איך מגיעים ללקוחות חדשים

יש אינספור דרכים להגיע ללקוחות שעדיין לא מכירים אותנו (מה שנקרא “לידים קרים” בשפת משפכי השיווק). כמעט כל שיטת פרסום מיועדת להשיג את המטרה הזו – פרסום ממומן לסוגיו, קידום אתרים אורגני במנועי חיפוש, סרטונים, שיווק מבוסס תוכן, פה לאוזן והרשימה ארוכה.

כשמדובר בפרסום בתשלום, ניתן לטרגט לקוחות חדשים באמצעות נתונים דמוגרפיים, סוגי התנהגות שונים, תחומי עניין, האם ביקרו בנכס שלנו ומה עשו שם וכן הלאה. אופציה נוספת לטרגוט בתשלום מתבססת על יצירת קהלים דומים (Look Alike), לאלו שכבר הביאו לנו תוצאות בעבר.

לדוגמה – נניח שאנו יודעים שהלקוחות שרכשו מאיתנו בסכומים הגדולים ביותר, הם אלו ששהו באתר לפחות 2 וחצי דקות בכניסה הראשונה. מן הסתם נרצה להגיע לעוד לקוחות שמתנהגים באופן דומה, גם אם עדיין לא ביקרו באתר שלנו.

דוגמה נוספת – מי שצפה ב-75% לפחות מהסרטון שלנו, כנראה מתעניין יותר ממי שצפה רק ב-5%. קהל שכזה נרצה לשכפל וליצור ממנו עותקים. בדיוק כאן נכנס לתמונה טרגוט מסוג לוקאלייק.

הייתם טובים? נשכפל אתכם

לצורך יצירה של קהל לוקאלייק, ניקח את רשימת הלקוחות ונכניס אותה למערכת הפרסום (פייסבוק, גוגל, לינקדאין, טאבולה-אאוטבריין – כל אחת מהמערכות הללו מאפשרת יצירת לוקאלייק בצורה כזו או אחרת).

קהל Lookalike נוצר אוטומטית על ידי אלגוריתמים. הם בוחנים את המאפיינים של הקהל הנוכחי, ומייצרים רשימה של קהל/ים פוטנציאלי/ים בעל/י אופי דומה. כדי להגיע למשתמשים הרלוונטיים ביותר, מומלץ ליצור לוקאלייק בסקאלות נמוכות, של כמה אחוזים בודדים מתוך הקהל הראשוני.

כמות המשתמשים בכל לוקאלייק תלויה באיזור הגיאוגרפי הנדון. לדוגמה – לוקאלייק של 1% בארצות הברית יכלול מעל 2 מיליון איש, אבל בדנמרק רק כ-40,000 איש. כדי להבין את הדקויות הללו כדאי להתייעץ עם מומחה פרסום בפייסבוק, או ללמוד את הנושא בצורה מסודרת.

לאחר שבחרנו את האחוז הרצוי, האלגוריתמים עושים אלימינציה של כל שאר המשתמשים הפחות רלוונטיים. בצורה כזו אומנם נגיע למספר נמוך יותר של אנשים, אבל האנשים שכן נגיע אליהם יהיו הרלוונטיים ביותר למטרותינו.

כדאי לדעת שבפייסבוק יש טריק נחמד שמעדכן את קהלי הלוקאלייק שיצרתם כל כמה ימים. בצורה כזו לא צריך ליצור עוד קהלים שוב ושוב לאותה מטרה.

מה ההבדל בין טרגוט לפי תחומי עניין לעומת לוקאלייק?

תחומי עניין הם מאות ואלפי קטגוריות, שמאפשרות לפלטפורמות הפרסום ליצור פרסונה דיגיטלית עבור כל אחד מאיתנו. לדוגמה – עמית הוא זכר בטווח גילאים X עד Y שאוהב סרטים, מדע ופילוסופיה. מצד אחד זה מאפשר טרגוט יעיל של קהלים, אבל מצד שני השיטה לא חפה מטעויות.

כולנו מכירים את הפוסטים הממומנים הלא רלוונטיים, שמצליחים להשתחל לנו לניוזפיד מדי פעם. זה לא אומר שכולם מבוססים אך ורק על תחומי עניין, אבל אם נבדוק את תחומי העניין שפייסבוק הקצה לנו – לעיתים נגלה דברים הזויים שכלל לא קשורים אלינו.

יצירת קהלים דומים מאפשרת לנו לצאת מהקוביות המוכנות מראש של תחומי עניין, וליצור קהלים חדשים בצורה דינמית ומתעדכנת. בפייסבוק, לדוגמה, המידע המשמש ליצירת לוקאלייק כולל מגוון פרמטרים, ובהם התנהגות משתמש, פעילות בקבוצות ובעמודים, מידע דמוגרפי, מודעות שהוקלקו ומידע מהפיקסל (ששוכן במיליוני אתרים ברחבי העולם).

כמו כן ניתן ליצור קהלי לוקאלייק בהתאם להתנהגות ספציפית באתרים, בהתאם לאיוונטים שונים בפיקסל – זמני שהייה, עמודים נצפים, קליקים על אזורים מסוימים, הוספה / הסרה מהסל, רכישה, ערך לקוח (LTV) וכן הלאה.

רגע לפני סיום

ככל שהשיווק הדיגיטלי מתקדם, כך האלגוריתמים והבינה המלאכותית עושים בשבילנו את העבודה הקשה. מהבחינה הזו, לוקאלייק הוא פיצ’ר אוטומטי לחלוטין – אנו שמים את לחמנו על פני המים, ומקווים שדייקנו מספיק כדי להגיע לקהל הנכון שייתן לנו תוצאות.

למרות שבפייסבוק קהלי הלוקאלייק מתעדכנים אוטומטית, רצוי מאוד לפקוח עין ולוודא שהקמפיין אכן נותן לנו את התוצאות הרצויות. כמו בכל קמפיין אחר, אופטימיזציה ושיפור הם גם מנת חלקו של מנהל הקמפיינים.

מכיוון שכמעט לכל פלטפורמת פרסום יש כיום אופציית לוקאלייק, לא נוכל להיכנס להסברים הטכניים כיצד לעשות זאת בכל אחת מהן.

מי שרוצה לקחת את הנושא כמה צעדים קדימה, ולהגיע לרמת ידע גבוהה שתאפשר פרסום מתקדם ואפקטיבי – מוזמן לברר אודות קורס ה-PPC של Askpavel.

סרטון הדרכה קצר – כיצד מקימים קהל Look Alike בפייסבוק:

בניגוד לגוגל ולפייסבוק, שמערכות הפרסום שלהן יכולות לטרגט את כולם (פחות או יותר), לינקדאין מאפשר להגיע לחברות, עסקים, מנהלים ובעלי תפקידים נוספים. לכאורה פחות יעיל לעומת השתיים האחרות, אך למעשה קהל מדויק יותר מייצר גם תוצאות טובות יותר.

כאשר עסק מציע שירות או מוצר המיועד לעסקים אחרים, הוא מתנהל בשוק צר יותר שנקרא B2B (עסק לעסק, בניגוד ל-B2C בו עסקים פונים ללקוחות קצה פרטיים, כמוני וכמוך). מכיוון ש- Linkedin היא הרשת החברתית הגדולה בעולם בנושא מקצוע וקריירה, פרסום B2B יעיל בה שבעתיים. כל הקהל הרלוונטי כבר שם.

בנוסף, יש גם אפשרות לקידום אורגני של פרופילים אישיים. כך בעצם הפלטפורמה משרתת שני סוגי קהלים בו זמנית: הן חברות והן אנשי מקצוע.

המאמר הוא חלק מקורס PPC ורשתות חברתיות מבית Askpavel

חברת לינקדאין הוקמה ב-2002, האתר הושק ב-2003 ובדצמבר 2016 החברה נרכשה על ידי מיקרוסופט ב-26 מיליארד דולר. כיום Linkedin היא הרשת החברתית המקצועית הגדולה בעולם, עם יותר מ-660 מיליון משתמשים ב-200 ארצות.

הרשת החלה את דרכה כפלטפורמה להצגת כישורים מקצועיים, מעין קורות חיים מורחבים; אבל בסופו של דבר הפכה למקום מפגש של ממש עבור אנשי מקצוע מכל התחומים. כיום לינקדאין כוללת גם קבוצות דיון במאות ואלפי נושאים, והיא מאפשרת לכל אחד לפתוח פרופיל בחינם, להציג יכולות מקצועיות וכמובן לפרסם בתשלום.

כמו בפייסבוק, גם בלינקדאין יש 2 סוגים עיקריים של חשבונות:

• חשבון פרטי – עבור אנשים.
• חשבון עסקי – עבור חברות, ארגונים, עסקים ועוד.

בעלי חשבון פרטי שרוצים לקבל יותר מאשר הגרסה החינמית, יכולים לשלם סכום חודשי ולקבל את מלוא האפשרויות ברשת העסקית. מנהלי חשבונות עסקיים יכולים גם לפרסם בתשלום, ולהגיע לקהלי יעד מפולחים היטב.

למי כדאי לפרסם בלינקדאין?

בגדול, לכולם.

גם עסקים וחברות שרוצים להגיע לעסקים אחרים, וגם בעלי פרופיל פרטי הרוצים יותר חשיפה, מיתוג וחיפוש עבודה. בניגוד לחשבונות העסקיים שעושים זאת בתשלום, פרופילים פרטיים יכולים להגדיל חשיפה ולקבל פניות למשרות פתוחות בצורה אורגנית (הרחבה בהמשך).

פרסום בתשלום בלינקדאין לעסקים, חברות וארגונים

נניח שאנחנו חברת סטארט-אפ, המציעה SAAS ייחודי להגדלת שביעות רצון העובדים בחברות גדולות. במצב כזה עלינו לפנות לחברות מסדר גודל מסוים, ובעיקר למנהלים ושאר בעלי תפקידים בכירים. הפרסום הממומן בלינקדאין מאפשר לעשות בדיוק את זה.

סוגי הפילוחים והטרגוטים בלינקדאין מאפשרים להגיע לקהלי יעד מגוונים, בטווח רחב של פרמטרים:

• דמוגרפיה (גיל, מגדר, מיקום גיאוגרפי)
• תחומי עיסוק, תפקידים ושנות ניסיון
• חברות וגודל חברה
• השכלה לסוגיה
• תחומי עניין
• רשימות דאטה
• רימרקטינג
• ועוד

כדי לקבל את מלוא היכולות הפרסומיות של המערכת, מומלץ להטמיע לינקדאין פיקסל בנכס/ים הרלוונטי/ים (אתר / דף נחיתה). בצורה כזו ניתן ליצור קהלים נוספים מתוך אלו שהגיעו לנכס. כדי להעמיק יותר בתחום ולדעת בדיוק כיצד עושים זאת, מומלץ ללמוד את נושא הפרסום בלינקדאין בצורה מסודרת.

כמו כן יהיה עלינו להגדיר את מטרות הקמפיין: כניסות לאתר, המרות באתר, הגדלת מודעות למותג, שיפור האינטראקציה עם אוהדי הדף העסקי בלינקדאין והגדלת מספר האוהדים, צפיות בסרטון, לידים וכן אפשרויות עתידיות כגון קמפיין ממוקד גיוס עובדים.

קידום אורגני בלינקדאין לבעלי פרופיל אישי

רבים חושבים שמספיק להקים פרופיל אישי בלינקדאין, למלא אותו בכל הפרטים – והופ ההצעות למשרות חדשות יתחילו לזרום מאליהן. זה ממש לא כך.

בדיוק כמו בפייסבוק, הנראות של הפרופיל האישי בלינקדאין תלויה גם באינטראקציה שלכם עם המערכת. ככל שתהיו יותר פעילים, תגיבו, תעשו לייק ותשתפו תכנים בפיד שלכם – כך תגדילו את החשיפה שלכם. לפיכך רצוי להיות פעיל בלינקדאין גם כשלא מחפשים עבודה; זאת לשם שיפור הדירוג שלכם שמגדיל את החשיפה ככל שהוא גבוה יותר.

עצה נוספת היא להיות פעילים בקבוצות דיון רלוונטיות לתחום העיסוק ו/או העניין שלכם. הצטרפו לקבוצות הרלוונטיות לכם, למדו כיצד הדברים נעשים והתחילו להגיב לדיונים קיימים. בהמשך, ככל שתצברו ותק, אפשר גם לפתוח דיונים חדשים. זה בהחלט יסייע להגדלת החשיפה שלכם.

מנהלי/ות משאבי אנוש וכוח אדם, נמצאים כיום גם בלינקדאין ומחפשים כל העת מועמדים למגוון משרות. כמו כן גם מנהלי חברות ועסקים המעוניינים לאייש משרות פתוחות, מפרסמים הצעות בלינקדאין. ככל שתגדילו את החשיפה האורגנית שלכם, כך ייראו אתכם יותר אנשים ותקבלו יותר פניות למשרות פתוחות. הנה 10 טיפים לחיפוש עבודה נכון באמצעות לינקדאין.

רגע לפני סיום

מי שיודע לעבוד נכון עם מערכת הפרסום של לינקדין, יכול לחלץ ממנה תועלת רבה בעלויות סבירות ואף נמוכות במיוחד. לפני תחילת העבודה והקמת הקמפיין, חשוב מאוד להגדיר מראש ולאפיין את קהל היעד. זה יסייע לכם לבצע פילוח מדויק יותר, ולהגיע אל הקהל הרלוונטי ביותר למה שיש לכם להציע.

העסק שלכם מציע שירות / מוצר לעסקים? בואו ללמוד איך מגיעים אליהם במהירות וביעילות, עם קורס הקידום הממומן של Askpavel. לפרטים והרשמה >>>

מה אם היו אומרים לך שאפשר להציג את המוצרים שלך בגוגל בחינם?
בלי חשבון פרסום בגוגל אדס, בלי קידום אורגני ובלי להשקיע בהטמעת קודי סכמה באתר.

כל מה שצריך הוא להתחבר למערכת Merchant Center של גוגל. פשוט יוצרים חשבון בחינם ומעלים פיד מוצרים למערכת, שלאחר מכן מציגה אותם במקומות הרלוונטיים בגוגל – תוצאות אורגניות, חיפוש תמונות, מודעות שופינג, גוגל לעסק שלי ועוד.

נקודה חשובה לציון – הפיצ’ר הזה מתאים רק לאתרי סחר / חנויות וירטואליות בהם ניתן לרכוש אונליין. אתרים שרק מציגים את המוצרים, בלי אפשרות רכישה ישירה, אינם מועמדים תקפים להוספה.

למה מגיע לנו כל הטוב הזה?

לאחרונה הודיעה גוגל על רכישתה של חברת Pointy, המאפשרת לעסקים קטנים להציג את מוצריהם בדיגיטל גם בלי אתר או חשבון בפלטפורמות פרסום. בנוסף גוגל תתחיל להציג גם “מוצרים פופולריים” בתוצאות האורגניות מתוך פיד המוצרים המתעדכן במרצ’נט סנטר, וכן באמצעות מוצרים מתויגי Schema.

כל זה נעשה כדי להילחם בענקית הקניות אמזון, שהפכה למתחרה רצינית מאוד בכל הנוגע לחיפוש מוצרים. אומנם בישראל זה עדיין לא מורגש, כי אמזון רק הגיעה אלינו לאחרונה; אבל בארצות הברית רוב החיפושים של מוצרים ומותגים מתחילים באמזון, ולא בגוגל. האפשרות להציג מוצרים בחינם מיועדת למעשה לתת לגוגל יתרון מול מתחרותיה, ואנחנו מרוויחים מזה מכרה זהב של חשיפה.

עד לפני שנה בערך, רק משתמשי גוגל אדס ומשתמשים בתשלום יכלו להעלות פיד מוצרים למרכז הסחר של גוגל; אבל מרגע שגוגל הבינה שהיא צריכה יתרון משמעותי מול אמזון, וולמארט ואחרים – נפתח מרכז הסחר בפני כולם ובחינם. המהפך הזה הוביל גם לדוח המוצרים החדש בקונסולת החיפוש; דוח שמאפשר לראות כיצד מוצגים המוצרים שלנו בגוגל, אילו תקלות דורשות מענה וכן הלאה.

איך מוסיפים מוצרים למרצ’נט סנטר?

לפני הכול חשוב לדעת שיש לעמוד בתנאי השימוש של מרכז הסחר. לדוגמה, המוצרים חייבים להיות זמינים לרכישה ישירה אונליין. אין להעלות מוצרים שקיימים אך ורק בתצוגת קטלוג, ושכדי לרכוש אותם יש להתקשר או להשאיר פרטים באתר. כלומר, השירות מיועד אך ורק לחנויות וירטואליות / אתרי eCommerce המאפשרים רכישה אונליין.

כמו כן יש לבחור במדינה ובשפה הרלוונטיות. אם פיד המוצרים שלכם מציג מוצרים בעברית, יש לבחור את המדינה והשפה המתאימות, וכן לוודא שדפי הנחיתה לרכישה יהיו באותה שפה. אין להציג מוצרים בעברית, אבל להוביל את המשתמשים לדף נחיתה באנגלית.

הנחיות נוספות כוללות את אימות האתר (אם כבר אומת בעבר דרך שירות גוגל כלשהו – אין צורך); הצגת מדיניות החזרת מוצרים וכספים; שמירה על אבטחת מידע וכן יצירת הפיד בהתאם להנחיות (שאליהן מייד נגיע).

שלב 1 – רישום חינם

נכנסים למרכז הסחר של גוגל ונרשמים באמצעות חשבון גוגל. בשלב זה תתבקשו לספק מידע בסיסי אודות העסק, כגון שם, מיקום וכתובת האתר.

שלב 2 – אימות האתר

בשלב זה תתבקשו לאמת שאכן האתר בבעלותכם. את זאת ניתן לעשות באמצעות כל אחד משירותי גוגל: קונסולת החיפוש, קובץ או תג HTML שיש להעלות לאתר, וכן קוד גוגל אנליטיקס או תג מנג’ר. אם האתר כבר אומת בעבר באחד מהשירותים הללו, לא תצטרכו לבצע אימות במרכז הסחר.

שלב 3 – יצירת פיד מוצרים

בקטגוריית “מוצרים” יש לבחור “פיד”, ולהקליק על סימן הפלוס כדי להוסיף קובץ XML או TSV (בעבר היה מדובר בקובץ TXT, וכנראה שההנחיה שונתה). הקובץ יכיל את כל המוצרים שברצונכם להוסיף, כאשר לכל מוצר יש מספר שדות-מידע שיש למלא. כל סוגי השדות האפשריים נמצאים כאן, כאשר שדות החובה הבסיסיים לכל מוצר הם:

• ID – מזהה מוצר ייחודי SKU עד 50 תווים (לדוגמה: A2B4).
• BRAND – שם העסק / המותג עד 70 תווים.
• TITLE – שם המוצר עד 150 תווים (לדוגמה: חולצת פולו לבנה לנשים).
• GTIN – ברקוד Global Trade Item Number לכל מוצר (לדוגמה: 3234567890126).
• DESCRIPTION – תיאור המוצר עד 5,000 תווים.
• IMAGE LINK – כתובת ה-URL של תמונת המוצר.

שלב 4 – העלאת פיד המוצרים

מוצרים ניתן להעלות בשתי דרכים עיקריות – ידנית (כל מוצר בנפרד) וכן בבת אחת (Bulk) באמצעות קובץ. משקל הקובץ (גם לאחר דחיסה) לא יעלה על 4GB. אם יש מוצרים נוספים, פצלו אותם לקבצים נפרדים.

השיטה הראשונה טובה למספר קטן של מוצרים (עד 10 לפי המלצת גוגל), אבל כאשר מתחילים לעסוק בעשרות, מאות ואלפים – מומלץ להשתמש בקובץ פיד. בשלב זה יש לבחור האם גוגל ישאב את הקובץ ישירות מהאתר שלכם, או שתעלו את הקובץ ידנית למרצ’נט סנטר.

שלב 5 – המתנה לאישור

מרגע שהפיד עלה למערכת, יש להמתין בדרך כלל עד 24 שעות לקבלת סטטוס עדכני:

• פעיל (Active)
• ממתין (Pending)
• לא אושר (Disapproved)

אם חלק מהמוצרים לא אושר לפרסום, יש לבדוק את הסיבה ולפעול בהתאם: מידע חלקי או חסר לחלוטין; שגיאות כתיב, פיסוק וניסוח; סימנים מיוחדים שאינם נתמכים או שגיאות פורמט ב-HTML וכן סיבות איכות (לדוגמה, המידע שסיפקתם בפיד אינו עדכני או מלא כפי שקיים בגוגל).

כדי לפתור את הבעיות יש להקליק על Diagnostics בתפריט השמאלי בחשבון מרצ’נט סנטר, ולבחור ב-View List. כעת יש להקליק על עריכת המוצר הרלוונטי, לבצע את השינויים הדרושים ולשמור. המוצר יעבור לבחינה מחודשת, עד לקבלת אישור.

פרטים נוספים ומלאים ניתן למצוא במרכז התמיכה של Merchant Center.

רגע לפני סיום

כמובן שמרגע שהפיד שלכם אושר ועלה לאוויר, עבודתכם רק מתחילה. יש לוודא שהפיד מתעדכן בהתאם לעדכוני המלאי והנתונים הקיימים באתר. כמו כן יש לדאוג שהאתר עצמו יספק חוויית שימוש תקינה וקלה, במטרה להמיר כמה שיותר משתמשים לרוכשים.

אומנם לכל מוצר יש רק 6 פרמטרים חובה בקובץ הפיד, אבל כדאי לתת למשתמש כמה שיותר מידע גם מעבר לכך – מחיר, זמינות במלאי, אפשרויות משלוח וכן הלאה. ככל שקובץ הפיד יהיה עשיר יותר במידע, כך נגדיל את הסיכוי שיקליקו על המוצרים שלנו בנכסי גוגל השונים, יגיעו לאתר שלנו ויבצעו רכישה.

כפי שציינתי בהתחלה, גוגל יתחיל להציג מוצרים מתוך הפיד גם בתוצאות החיפוש האורגניות – בקרוסלת “מוצרים פופולריים”. הפיצ’ר הזה יאפשר חשיפה נוספת, מעבר לזו שכבר קיימת כיום למשתמשי מרכז הסחר.

בהצלחה!

אנחנו יצורים ויזואליים וחוש הראייה שלנו הוא העיקרי והדומיננטי משאר החושים. המוח שלנו מבין תמונות פי 60,000 מהר יותר מאשר טקסט, ולכן אין פלא שאינסטגרם היא אחת מהרשתות החברתיות המובילות בעולם.

המאמר הוא חלק מקורס PPC ורשתות חברתיות מבית Askpavel

עם יותר ממיליארד משתמשים תוך עשור מאז הקמתה, אינסטגרם הפכה לאחת הרשתות החברתיות הבולטות ביותר. מאז נרכשה על ידי פייסבוק באפריל 2012 תמורת מיליארד דולר, צמח שווי האפליקציה לכדי 100 מיליארד דולר.

הפרסום באינסטגרם כה יעיל, עד שב-2019 האפליקציה הביאה הכנסות בשווי 20 מיליארד דולר – מעל רבע מהכנסותיה של פייסבוק. בהקשר זה ראוי לציין שלא רק פרסום בתשלום הוא אופציה; מי שיודע כיצד לנצל אלמנטים ויזואליים בצורה מיטבית, יזכה גם לחשיפה אורגנית ללא תשלום.

סטטיסטיקות אינסטגרם מעניינות

• כמיליארד משתמשים חודשיים באפליקציה.
• חצי מיליארד משתמשים בסטוריז מדי יום ביומו.
• 63% מהמשתמשים נכנסים לאינסטגרם לפחות פעם ביום.
• שוויון בין המינים – 52% נשים, 48% גברים (בניגוד לפינטרסט, עם רוב נשי).
• משתמשי אינסטגרם יבלו באפליקציה 28 דקות ביום בממוצע ב-2020.
• 200 מיליון משתמשי אינסטגרם מבקרים בפרופיל עסקי אחד לפחות מדי יום.
• טווח ההגעה הפוטנציאלי של פרסום באינסטגרם מגיע לכ-850 מיליון משתמשים.
• שליש מהסטוריז הנצפים ביותר באינסטגרם מגיע מעסקים, המפרסמים ממוצע של 2.5 סטוריז בשבוע.
• 75% מהעסקים בארצות הברית ישתמשו באינסטגרם ב-2020.

איך מפרסמים באינסטגרם בצורה יעילה

התחרות באינסטגרם גדולה מאוד, החל ממפורסמים ומובילי דעת קהל עם מיליוני עוקבים – וכלה במותגים ידועים עם לא פחות אינטראקציה. אז איך בכל זאת עסק קטן או בינוני יכול לבלוט בים של תמונות? הנה שישה טיפים שיעזרו לכם לפרסם בצורה נכונה ברשת החברתית של התמונות.

טיפ 1 – התנסו בפורמטים שונים של מודעות

כדי לדעת מה באמת עובד עבורכם ועבור העסק, תצטרכו לשחק עם כמה פורמטים שונים של מודעות. העובדה הזו תקפה בכל פלטפורמת פרסום דיגיטלי; אבל באינסטגרם היא מקבלת משנה תוקף – זאת מכיוון שהיעילות של אותו אימג’ שוב ושוב נשחקת תוך זמן קצר.

עשו מבחני a/b עבור כל דבר במודעה – התמונה או הסרטון, הכותרת, ההנעה לפעולה, הקופי וכן הלאה. השתמשו בסוגי המודעות הזמינים בפלטפורמה – מודעות תמונה, סטוריז, מודעות וידאו, מודעות קרוסלה, מודעות קולקציה ומודעות אסקפלור (המופיעות בפיד מיוחד הנקרא Explore באפליקציה).

טיפ 2 – העלו כל סרטון עם כתוביות

כל סרטון באינסטגרם מתחיל להתנגן ללא אודיו, כך שמוטב עד חובה לשלב בו כתוביות. בצורה כזו אתם מבטיחים שכבר בשנייה הראשונה, המשתמשים יבינו במה עוסק הסרטון. למעשה, חלק ניכר מהצפיות בווידאו באינסטגרם מתרחש ללא שמע כלל – ולכן כתוביות הן חיוניות לתפישת תשומת הלב של המשתמש, ולהנעה לפעולה בהמשך.

טיפ 3 – העלו תמונות מתאימות לאינסטגרם

לא כל תמונה שמתאימה לרשת חברתית אחת, תעבוד אוטומטית באותה יעילות גם ברשת חברתית אחרת. מבדיקה שנעשתה ב-2013 נתגלה שמשתמשי אינסטגרם מעדיפים תמונות עם צבע אחד עיקרי, גוונים מעט כחולים, עוצמת צבע נמוכה וטקסטורה. זה לא אומר שכל תמונה שתעלו חייבת לקלוע בדיוק לאותם פרמטרים כל הזמן; אבל מומלץ להיות מודעים להם.

לדוגמה, הנה כמה הבדלים בין אינסטגרם לפינטרסט בכל הנוגע לתמונות: בעוד שבפינטרסט יש העדפה מובהקת לתמונות ללא פרצוף אנושי, באינסטגרם זה בדיוק להפך. באינסטגרם יש העדפה לתמונות בעלות גוונים כחולים, ובפינטרסט – לגוונים אדומים. תמונות באינסטה צריכות להיות בעלות רקע אחורי רחב, ובפינטרסט יש העדפה לתמונות קלוז אפ… וכן הלאה.

טיפ 4 – השתמשו בקהלים מפולחים

רשימות קהלים מפולחות פועלות היטב בכל מערכת פרסום, ואינסטגרם בהחלט לא שונה. לדוגמה, מומלץ להציג מוצרים רלוונטיים לקהלים מותאמים אישית, ולאחר מכן להשתמש במידע שנצבר כדי לשלוח מסרים אישיים במיוחד, שיהדהדו בקרב הקהלים הללו.

הרחבה בנושא קהלי Lookalike >

טיפ 5 – זכרו שהמיקוד הוא ויזואלי

קחו בחשבון שכל תמונה או סרטון צריכים לעמוד בפני עצמם, ולהתקיים בים ויזואלי של אלפי תמונות וסרטונים שמציפים את הפיד. אומנם הכיתובים הטקסטואליים חשובים גם הם, כפי שצוין בטיפ השני, אבל לב העניין באינסטגרם הוא העוצמה שיש לוויז’ואל. היצמדו לכיתובים פשוטים ותנו למראה עיניים לעשות את רוב העבודה.

טיפ 6 – היו יצירתיים וחדשניים

בעולם שבו כולם מייצרים תוכן כל הזמן, אחת הדרכים לבלוט היא ליצור משהו חדשני, יצירתי ולא-קונבנציונלי. אחרי כל הטרגוטים, הפילוחים, המדידה והדוחות – הקריאייטיב מהווה חלק ניכר מכל העסק. אם תצליחו להציג את הנושא בצורה לא מסורתית, תקבלו יותר חשיפה, אינטראקציה ותוצאות.

כשמאפשרים נקודת מבט שונה על נושא מסוים – בין אם זה בהומור או בשיטה אחרת – יוצרים קשר יותר אישי עם המשתמשים. לדוגמה, חברת Disruptive Advertising עשתה סרטון המשווה מציאת ספק שירותי דיגיטל – לשירות הכרויות ברשת.

כדי שהעסק שלכם באינסטגרם יקבל חשיפה שגם תביא תוצאות, מומלץ ללמוד את הנושא בצורה יסודית . מחפשים קורס שיווק דיגיטלי ופרסום באינסטגרם וברשתות חברתיות? קורס קידום ממומן ורשתות חברתיות של Askpavel Academy, מאפשר לכם להתמחות בתחום מאלף ועד תו. לפרטים והרשמה >>

פרסום אפקטיבי מתבצע היכן שנמצא קהל היעד שלנו. כשמדובר ביותר מ-145 מיליון דוברי רוסית ברחבי העולם, זה אומר להשתמש בשער הכניסה הגדול ביותר לדוברי השפה: Yandex.

עם כל הכבוד הראוי לענקיות הפרסום הידועות, שאכן מביאות תוצאות לא פחות ממדהימות – פרסום ממוקד שפה ותרבות אינו עניין של מה בכך. יתרונן הגדול של גוגל ופייסבוק (העובדה שהן פונות לכולם) הוא גם חסרונן הגדול. לעומת זאת – שירות שמציע פרסום ממוקד שפה, גיאוגרפיה והקשר תרבותי תמיד יהיה עדיף, וזה בדיוק היתרון הגדול של Yandex Direct – מערכת הפרסום הממומן של יאנדקס.

אין ספק שגוגל היה ונשאר פלטפורמת הפרסום הגדולה והטובה ביותר בעולם; אבל בכל הנוגע לשוק הרוסי – יאנדקס מהווה תחרות לא קטנה למפלצת הגוגלית. נתח השוק של יאנדקס ברוסיה עומד על כ-60%, זאת לעומת הנתח של גוגל שמהווה פחות מ-40% בשוק הרוסי. לחברת המדיה הגדולה ביותר ברוסיה יש הרבה מה להציע למפרסמים.

כדי להבין מדוע יאנדקס ממשיך לנצח את גוגל בכל מה שנוגע לשוק הרוסי, יש לדעת כיצד הוא פועל בשטח. לפניכם השוואה בין שתי הפלטפורמות, במספר פרמטרים עיקריים.

העדפה תרבותית

עבור דוברי רוסית בכל העולם, ובעיקר עבור תושבי רוסיה, יש העדפה ברורה לצריכת שירותי אונליין מקומיים (בניגוד למוצרים אחרים הנרכשים ברוסיה, המגיעים מספקים הנמצאים בחו”ל, כגון ביגוד, אלקטרוניקה ועוד). כשמיליוני בני אדם הולכים למקום אחד בדיגיטל כבר 20 שנה, לשם ילכו גם המפרסמים.

בכל הנוגע לחברת יאנדקס, מדובר בלא פחות מגאווה לאומית המציעה קשת עצומה של שירותים – לא רק מנוע חיפוש ואפשרויות פרסום בדיגיטל, אלא גם שירותי מדיה באופן כללי. יאנדקס היא חברת המדיה הגדולה ביותר ברוסיה, המציעה גם שירותי מייל, ארנק דיגיטלי, תשלומים מקוונים וכמובן תועלת גדולה יותר לדוברי רוסית בהשוואה לגוגל.

מיקומי מודעות ועלויות לקליק

כדי להבין היכן תמוקם המודעה שלנו, מומלץ להכיר את שיטות הבידינג בכל מערכת. ברשת החיפוש של גוגל, נשתמש במשוואת Ad Rank – ציון האיכות כפול עלות לקליק מרבית, ייתן לנו את מיקום המודעה.

משוואה נפרדת משמשת כדי להבין כמה נשלם בפועל לכל קליק בגוגל – נחלק את ציון Ad Rank של המתחרה שנמצא מתחתינו, בציון האיכות שלנו.

ציון איכות בגוגל נקבע על ידי מספר פרמטרים, אך בערך שני שליש ממנו נקבע למעשה על ידי היסטוריית ביצועי ה-CTR (אחוזי ההקלקה – היחס בין כמות הקליקים לכמות החשיפות).

ביאנדקס דירקט הדברים שונים, זאת מכיוון שניתן לבחור ידנית את מיקומי המודעות ולתת לכל מיקום את ה-CPC שלו. ניתן לתת עלות לקליק לבחירתנו (בהתאם למינימום הדרוש) כדי להופיע במיקומים ספציפיים: מקום ראשון, מקום שני, מיקום נבחר בראש התוצאות וכן הלאה.

כאן המקום לציין שמעבר לאסטרטגיות בידים לפי CPC או CPM, יאנדקס דירקט מציע גם אפשרות מתקדמת יותר של בידים לפי עלות לפעולה / רכישה / המרה (CPA). פורמט זה של הצעת מחיר כולל אופטימיזציה לשיפור המרות, ומאפשר לבחור את העלות המרבית להמרה. בצורה כזו הלקוחות והמפרסמים יכולים לשלם אך ורק על פעולה שמניבה עבורם תועלת בפועל, במקום קליקים או חשיפות המהווים מדד פחות אפקטיבי.

כיצד פועל ביד CPA ביאנדקס? כל ביקור בנכס שיניב המרה תוך 21 יום מהקליק הראשון על המודעה, ייכנס לתחשיב ועליו ייגבה הסכום המשוערך. המערכת של יאנדקס דירקט תציע מראש CPA ממוצע שבו מומלץ להשתמש, וזאת בהתבסס על קמפיינים והמרות שכבר הושגו בשבועיים הקודמים. בקמפיינים ללא היסטוריית המרות, חישוב ה-CPA יבוצע לפי פרמטרים אחרים ב-14 הימים האחרונים.

טווח הגעה

אין ספק שלשתי הפלטפורמות יש טווח הגעה גדול, אבל גוגל מסוגל לפרסם רק בשני סוגים של “רשתות” – רשת החיפוש ורשת המדיה. גם ביאנדקס יש חלוקה כפולה לרשת הדיספליי (Yandex Display) ורשת הפרסום (Yandex Direct Advertising), אך ההבדל טמון בזו האחרונה.

רשת הפרסום של יאנדקס נחלקת אף היא לשתי רשתות נוספות: רשת החיפוש (Yandex Search) ורשת התוכן (Yandex Content). רשת הדיספליי של יאנדקס מאפשרת לפרסם אך ורק באנרים, ואילו רשת התוכן מאפשרת מגוון סוגים. כך מקבלים טרגוט מדויק יותר.

למרות שגוגל, מעצם טבעו כמנוע בינלאומי, מגיע ליותר משתמשים – יאנדקס מגיע רק למשתמשים דוברי רוסית. טרגוט יותר טוב מזה לא תמצאו בשוק הרוסי; זאת לצד העובדה שמודעות יאנדקס דירקט מתפרסמות לא רק במנוע החיפוש יאנדקס אלא גם בשותפים נוספים כגון Mail.ru (שירות המייל המוביל ברוסיה עם נתח שוק של 1.26%), אתר Rambler.ru, Travel.ru ועוד.

כל אלו מרחיבים את טווח ההגעה של יאנדקס, ומאפשרים לטרגט דוברי רוסית בדיוק רב יותר בהשוואה לגוגל.

סוגי מודעות

גם פה שתי הפלטפורמות מציעות מגוון רחב של מודעות. המודעות בגוגל כוללות מודעות טקסט, מודעות חיפוש דינמיות, מודעות חיוג בלבד, מודעות מוצרים (גוגל שופינג) וכן מודעות לקידום אפליקציות. המודעות של יאנדקס דירקט כוללות מודעות טקסט, מודעות תמונה, מודעות טקסט ותמונה, תוספים למודעות טקסט ווידאו וכן באנרים חכמים.

מעבר להיצע המודעות, יש הבדלים גם בתוכן. כותרת מודעה ביאנדקס מוגבלת ל-33 עד 35 תווים, תלוי בסוג המכשיר; בעוד שבגוגל הכותרת מוגבלת ל-30 תווים. גוף המודעות בגוגל שודרג ל-90 תווים בעוד שמודעות יאנדקס נשארו בטווח של 75 עד 81 תווים. זאת במטרה להתאים את גודל המודעה לשפה הרוסית.

רגע לפני סיום

חשוב לציין שלמרות ההבדלים, יאנדקס דירקט צועדת על דרך שהופכת אותה לכלי דומה לזה של גוגל. ככל שחולף הזמן, כך ההבדלים בין הפלטפורמות מצטמצמים הלכה למעשה. לדוגמה, ניתן להשתמש ברשת פרסום משותפת לגוגל ויאנדקס באמצעות מערכות RTB (בידים בזמן אמת), דבר שלא התאפשר עד לפני 2015.

רוצים לקבל הסברים מעמיקים יותר על הפלטפורמה והפיצ’רים השונים שלה?
מוזמנים לצפות בקורס הדיגיטלי והחינמי על פרסום ביאנדקס >

גוגל ספגה ביקורות רבות הנוגעות לפגיעה בפרטיות המשתמשים ועכשיו היא יוצאת בצעד לביטול אחד האמצעים שמסייעים למפרסמים להשיג תוצאות טובות יותר.

כפי שפורסם ב-SocialMedaiToday, גוגל תפסיק להשתמש בקבצי עוגיות (Cookie) צד שלישי ואין לה כוונה ליצור אמצעי חליפי למעקב אחר אנשים בזמן שהם גולשים ברשת. החברה מוסרת כי היא תפסיק להשתמש בקבצים אלו במוצרים שלה.

האם מדובר במכה למפרסמים?

ההחלטה של גוגל עשויה להיות מכה אמיתית למפרסמים אשר מתבססים על המידע שהחברה אוספת במטרה לייעל את תוצאות הפרסום ומיקסום התקציבים שעומדים לרשותם. עם זאת, המפרסמים לא יכולים להגיד שמדובר בהפתעה. כבר במאי 2019 החברה פעלה למחקר אחר פתרונות שיובילו לטיפול בשימוש בנתונים לרעה.

בעקבות המחקרים קבעה החברה כי אפשר לייעל את המודעות גם בלי להשתמש בקבצי העוגיות. כיוון שהחברה לא עומדת להציע אלטרנטיבה לאיסוף נתוני המשתמשים, כנראה שלמפרסמים לא תהיה גישה לנתונים על משתמשים בודדים. כרגע החלופה המסתמנת היא יצירת קבוצות אנונימיות למיקוד המודעות.

להשאיר את הפרסום ממוקד ורספונסיבי

יצירת קבוצות למיקוד מודעות מיועדת להשאיר את הפרסום ממוקד ולהוביל לתגובה טובה מצד הגולשים. השינוי המשמעותי יהיה באופן בו ייאספו הנתונים ואין כל ספק כי המפרסמים יצטרכו להתרגל למצב החדש. מגוגל נמסר כי החברה עוד לא יודעת מה תהיה ההשפעה המלאה של ההחלטה כיוון שהסרת האלמנטים שעוקבים אחר משתמשים עוד לא בוצעה.

הסרת עוגיות צד שלישי לא אומרת שהמפרסמים יאבדו את כל יכולת המעקב שלהם אלא שהם יצטרכו לצבור את הנתונים בצורה שונה. גוגל אומרת כי היא תמשיך לתמוך בקשרי צד ראשון בפלטפורמת הפרסום, אך המפרסמים יצטרכו ליצור מאגרי מידע, רשימות אנשי קשר, לפלח את קהל היעד. מפרסמים שעוד לא אימצו תהליכים לאיסוף מידע ושרוצים לייעל את הפרסום בעתיד, צריכים כבר עכשיו לשנות זאת.

לקריאת הכתבה המקורית

פייסבוק הינה אחת משתי ענקיות הפרסום בעולם עם נתח מהותי מכלל תקציבי הפרסום הדיגיטלי ושליטה מוחלטת במודעות הסושיאל. בבעלות החברה נמצאים פייסבוק עצמה, אינסטגרם, מסנג’ר וווצאפ.

מערכת הפרסום של פייסבוק השתכללה מאוד בשנה האחרונה, ומציעה עתה למפרסמים מגוון אפשרויות רחב מתמיד. פוסט זה אמור לעזור למפרסמים מנוסים במערכת הפרסום של פייסבוק ולסייע להם להגדיר מסעות פרסום תוך הקפדה שלא להשמיט פעולות חיוניות בעת הקמת, ניהול וניתוח הקמפיינים.

כיצד תוכלו להפיק תועלת מירבית מהפוסט הזה? כאשר אתם מקימים/מנהלים קמפיין בפייסבוק, החזיקו את הצ’קליסט (Check List) הזה לצדכם ועברו על כל הסעיפים לוודא שלא שכחתם פרט החיוני למהלך תקין של הקמפיין. האם הרשימה הזו מכסה את כל אפשרויות הפרסום בפייסבוק? לא, אך היא בהחלט מתאימה ל-90% מהקמפיינים הנפוצים.

המטרה של הצ’ק ליסט הזה היא לא רק לייצר את הקמפיינים הטובים ביותר עבורכם או עבור הלקוחות שלכם אלא גם לדאוג שהם יהיו מחוברים למטרות העסקיות שלכם. סביר להניח שאם תעקבו אחר הסעיפים הרלוונטיים עבורכם בצ’ק ליסט הזה תוכלו לבנות קמפיינים מוצלחים יותר לאורך זמן.

הערות עבור הצ’ק ליסט:

• הרשימה הזו לא מיועדת ללמד איך להשתמש בפייסבוק כמערכת פרסום אלא מיועדת למי שכבר מנהלים קמפיינים ומכירים את המערכת, ורוצים רק לוודא שהם בונים את הקמפיינים שלהם בצורה האופטימאלית ולא שוכחים כלום. אם אתם מרגישים שאתם לא מכירים נושא מסוים – מומלץ בחום ללמוד עליו
• האם יש לסמן V על כל הנושאים ברשימה הזו? בהחלט לא. אך כן מומלץ להשתמש בה ולבחון לכל קמפיין שלכם האם שווה לכם לבחון את השימוש בכלי או בגישה זו או אחרת.

לפני שמתחילים לעבוד על חשבון חדש – מה צריך לבדוק?

• האם יש גישה לחשבון הביזנס מנג’ר של הלקוח (במקרה של סוכנות) או שיש לכם ביזנס מנג’ר שלכם במקרה (עבודה In-House)?
• האם יש לכם גישה לכל חשבונות הפרסום ועמודי הפייסבוק שאתם עובדים איתם? האם הגישה היא ברמה המינימאלית שמספיקה לכם כדי לייצר קמפיינים?
• האם בדקתם עם הלקוח איזה מאגרי מידע צד ראשון יש לו? האם יש לכם רשומות של לקוחות? חברי מועדון? האם אתם בונים פילוח לפי המשתמשים האיכותיים ביותר שלכם?

אבטחה

• האם יש לכם אישור על כל הדומיין שאתם עובדים איתם כחלק מתהליך אימות העסק?
• עבור כל אחד מן האדמינים ובעלי הרשאת ביצוע בחשבון (יצירת פוסטים, פרסום וכו’):
  • האם בדקתם שיש לו/לה אימות כפול בכניסה לחשבון (דרך אפליקציה או מספר טלפון)?
  • האם בדקתם שיש לו/לה אימות כפול על חשבון המייל בו הוא משתמש לכניסה לפייסבוק? (פחות רלוונטי במייל של חברה שניתן לשחזור בקלות אבל בהחלט במייל של gmail וכו’)
  • האם יש לו/לה גיבוי של קודי גישה לחשבון במקום פיזי?
  • האם מתבצעת בדיקה של אפליקציות עם הרשאה לחשבון והורדה של אפליקציות בהם אין שימוש אחת לתקופה? (למשל – רבעון)

אתרי אינטרנט

• האם יש לכם פיקסלים על החשבון?
• האם יש לכם גישה לעשות שינויים בפיקסלים בחשבון?
• האם הגדרתם את האירוע החשבון ביותר בחשבון ב Events Manager (רלוונטי במיוחד עבור קמפיין ל iOS)?
• אתרי קומרס – האם יש לכם מעקב עבור הפעולות הבסיסיות ביותר? (צפיה במוצר, הוספה לסל, התחלת תהליך קניה, רכישה)
• האם בדקתם שהמעקב בפיקסל מסונכרן עם הקטלוג שלכם בפייסבוק?
• האם יש לכם הגדרות מינימאליות למעורבות של משתמשים? זה יאפשר להם להוציא משתמשים שלא ביצעו פעולות אלו ולא לבזבז עליהם משאבים.
• האם אתם משתמשים ב Advanced Matching?
• האם יש לכם הגדרות של משתמשים איכותיים באתר גם אם הם לא ביצעו פעולות כמו הוספה לסל? במקרים רבים משתמשים מקבלים את ההחלטה שהמוצר/שירות שלכם מעניין אותם אבל לא מבצעים פעולות כמו ליד/הרשמה. ניתן להשתמש במשתמשים אלו לצרכי רימרקטינג לאורך זמן רב יותר וכן לצרכי לוקאלייק

אפליקציות מובייל

• האם התקנתם את ה-SDK של פייסבוק באפליקציות המובייל שלכם או שאתם משתמשים בספק מעקב צד שלישי כמו AppsFlyer?
• האם יש לכם “לינקים חכמים” שתוכלו לפרסם בפוסטים אורגניים והם ידעו לעשות את ההפניה בין אנדרואיד ו iOS?
• האם יש לכם מעקב אחר המרות?
• האם יש לכם מעקב אחר ערך המשתמש?
• האם הוגדר משפך ברור עבור כל פעולה של המשתמש?

טפסי לידים

האם טפסי הלידים מחוברים למערכת ה CRM (קשרי הלקוחות) שלכם או של הלקוח?
האם יש לכם נוהל חיבור מסודר (לרוב דרך זאפייר או אינגרומט) בין טפסי לידים חדשים לבין מערכות ה CRM?
האם אנשי המכירות שאמורים לקבל את הלידים מקבלים אותם בצורה תקינה?
האם אנשי המכירות מכירים את המסרים שהמשתמש ראה לפני שהוא מילא את הליד? במקרים רבים, לידים מהאתר מגיעים מוכנים יותר לקניה ונקבל הערות מאנשי המכירות על איכות לידים נמוכה. תיאום ציפיות ברור והבנה של אנשי המכירות במהלך הקמפיין יכולים למנוע בעיות אלו

קטלוג (לאתרי קומרס בעיקר)

• האם יש לכם קטלוג פעיל בפייסבוק?
• האם הוא מתעדכן באופן אוטומטי מול האתר שלכם?
• אם יש לכם מספר מחלקות עסקיות, האם יש לכם מספר קטלוגים בהתאם לפעילות העסקית שתוכלו להתאים לקמפיינים? (למשל – נעלי ילדים, נעלי מבוגרים, נשים, גברים וכו’).
• האם בדקתם להוציא מן הרישום לקטלוג מוצרים שלא תרצו להציג?
• האם תדירות עדכון הקטלוג מתאימה למלאי שלכם? אם למשל יש לכם מלאי מוגבל שווה לעדכן אותו בתדירות גבוה יותר.
• האם בדקתם איך נראה הקטלוג למשתמש? (במקרים רבים יש בעיות עם עברית ויש צורך לקודד אותו בצורה שונה).

אחידות בשמות בתוך המערכת

כאשר בונים שמות לקמפיינים, לאדסטים ולמודעות חייבים להבין שהם לא נכונים רק לפייסבוק אלא צריכים להיות מערכתיים ברמת הלקוח.

למשל, אם נרצה להשתמש בדיווח קמפיינים ללקוח דרך כלי כמו SuperMetrics ולהשתמש בדיווחים דרך Data Studio, עלינו לבחור פרמטרים שיהיו אחידים לאורך כל מערכות הפרסום ולמשל להתחיל כל קמפיין בפייסבוק באות f

• האם ברור לכם מי ישתמש בשם הקמפיין הזה בעתיד ואיך? למשל, דרך שמות קמפיינים ב Google Analytics, שמות בטפסי הלידים ב CRM, שם הקמפיין בדו”חות ב Data Studio וכו’
• האם יש מסמך מסודר עם הגדרה לשימוש נכון בשמות (Naming conventions) שיהיה גלוי לכל מי שמרים קמפיינים ולכל מי שקורא את הדו”חות?
• האם כל הקמפיינים ושמות הקמפיינים רשומים באנגלית (רצוי גם ללא רווחים)
• האם יש אחידות באופן הרישום? אפשר להשתמש רק באותיות גדולות, קטנות או אות גדולה בתחילת מילה אבל חשובה מאוד האחידות לכל כל הפעילות בחשבון
• אם הלקוח עובד עם מספר חשבונות פרסום – האם יש רישום של שם החשבון?
• האם יש הגדרה של מטרת העל בקמפיין בתוך השם?
• האם השונה בין הקמפיינים השונים מצויין בשם הקמפיין? (למשל הפרדה בין קהלים, מיקומים, מסרים וכו’)
• האם התאריך של תחילת הקמפיין מופיע בשם?
• האם תאריך הסיום של תחילת הקמפיין מופיע בשם (מומלץ לרוב לקמפיינים תקופתיים)?

לפני הקמפיין – מה בדיוק אנחנו רוצים להשיג?

כאשר אנו מתחילים קמפיין בפייסבוק, עלינו להגדיר יעדים ברורים ומדידים עבורו כדי שנוכל לסמן לעצמנו במה להתרכז. מהם, אם כן, היעדים העיקריים שאותם נוכל להשיג דרך הפרסום בפייסבוק?

• כמות ההקלקות הגבוהה ביותר לאתר/עמוד נחיתה/אפליקציה – מקסימום הקלקות רלוונטיות בתקציב נתון.
• כמות המרות “מאקרו” באתר שלנו (ניתוח און ליין) – מקסימום פעולות עם משמעות עסקית כמו רכישה, ליד וכו’ שהגולש מבצע באתר (ליד/רכישה/הגעה לעמוד אסטרטגי) בתקציב נתון
• מקסימום הכנסה באתר (ניתוח און ליין) – מקסימום ערך מול כל שקל שמושקע בפעילות
• כמות המרות “מאקרו” בעסק שלנו (אוף ליין) – מקסימום פעולות אשר קורות במסגרת פיזית (רכישות בחנות) או במסגרת פעילות מכירתית (ליד שנרשם לקורס) בתקציב נתון
• כמות לידים בתוך פייסבוק בתקציב נתון
• הגדלת אינטרקציה לתוכן – הגדלת השיחה סביב התכנים מתוך עמוד הפייסבוק שלנו/צפייה בתמונות/צפייה בסרטונים.
• התקנות של אפליקציות (מובייל או דסקטופ)
• פעילויות של משתמשים בתוך אפליקציות
• חשיפה לתוכן שלנו – אחת המטרות ה”נשכחות” בפרסום דיגיטלי היא פשוט לייצר חשיפה איכותית בקרב קהל היעד שלנו. מחקר מרתק בנושא השפעת הפרסום בפייסבוק במוצרי צריכה, מצא שלא היה קשר בין כמות ההקלקות על התוכן לבין הקנייה בפועל אבל כן נמצא קשר הדוק בין גולשים שנחשפו למודעה ב-Newsfeed שלהם, לבין גולשים שרכשו בפועל. חשוב לציין כי מאוד קשה למדוד סעיף זה בפועל אך ניתן ליישם אותו או בהיקפים גדולים מאוד (כמו פרסום ב”פריים טיים” בטלוויזיה למשל) או בהיקפים קטנים ומדוייקים כמו פרסום לקהלים שהיו באתר, על פי רשימות וכו’. כאשר מתחילים קמפיין חדש בפייסבוק, מומלץ מאוד להגדיר יעד עיקרי אחד אשר אותו אנו רוצים להשיג. כאשר אנו מנסים להשיג מספר יעדים שונים יחד, בחלק גדול מן המקרים לא נשיג אף אחד מהם.

הקמפיין

• מטרת הקמפיין – האם לקמפיין יש מטרה אחת ברורה ויחידה? אם לא – כאן מתחיל הכישלון. במידה שיש מספר מטרות עסקיות חשוב מאוד להגדיר מספר קמפיינים נפרדים שכל אחד מהם יתמקד במטרה עסקית אחרת
• יעדי הקמפיין – האם הוגדרו יעדים ברורים ומדידים לקמפיין?
• האם כל הפעילות בקמפיין מתייחסת לאותה מטרה עסקית? לדוגמה – קמפיין “נעליים” לעומת קמפיין “מבצע קיץ”.
• האם יש לכם אירוע המרה אחד בפייסבוק לכל הקמפיין?
• מסר – האם יש לכם מסר ברור אותו אתם רוצים להעביר לקהל היעד שלכם?
• האם יש לנו אירועים מיוחדים שעלינו לתכנן אותם? (חגים, ימי בלאק פריידי וכו’)
• האם יש צורך לעצור את הקמפיין בימים מסויימים? (ימי זיכרון, שבתות)
• האם יש נוהל אישור קמפיינים ומודעות מול הלקוח/מנהל שיווק?
• שימו לב שיש מגבלה על 250 מודעות בכל חשבון מודעות עבור חשבונות פרסום (Ad Accounts) עם ספנד של פחות מ 100,000 דולר בחודש. האם אתם נערכים למגבלה זו בכל הקמפיינים שלכם?

תקצוב

• אם בחרתם להשתמש בתקציב ברמת הקמפיין (CBO) – האם באמת אין הבדל מבחינתכם מאיזה אד סט יגיעו המודעות? האם כולם מייצגים משתמשים דומים מבחינתכם?
• האם התקציב לקמפיין ברור וידוע?
• האם הוגדרו התאריכים לקמפיין? גם לקמפיין “ללא הגבלת זמן” כדאי להגדיר תאריך ירידה למקרה שנשכח/נהיה חולים/מילואים וכו’. רצוי לתת תזכורת ביומן להחזיר אותו לאחר שבדקנו שהוא עובד טוב.

קבוצות המודעות

• האם דאגתם שבכל קבוצת מודעות תהיה הפרדה ברורה בין סוגים שונים של קהלים, כיווני מסרים שונים או סוגי תמחור שונים? לדוגמה – אם יש לנו קהל “שלנו”, כלומר אוהדים של העמוד או משתמשים שהיו באתר, נרצה להפריד אותו מהקהלים הכללים או LookALike של הקהלים שלנו.
• האם בחרתם את סוגי המודעות המתאימים ביותר למטרות העסקיות שלכם והתאמתם אותם למטרות הקמפיין?
• האם בדקתם סוגי מודעות שונים תחת קבוצות מודעות (Ad Sets) שונות?
• האם דאגתם לא לשלב יותר מ- 10 מודעות בקמפיין בו זמנית? כאשר משלבים מספר רב של מודעות, ישנם מקרים רבים בהם פייסבוק בוחרת מודעה אחת והיא מקבלת את מרבית החשיפות כאשר היא לא בהכרח הטובה ביותר.
• בשימוש במספר פיקסלים – האם בחרת לכל ה Ad Set-ים את אותו הפיקסל?
• האם אירוע ההמרה של כל ה Ad Set-ים בתוך הקמפיין הוא בדיוק אותו אירוע ההמרה?
• האם יש לכם מינימום של לפחות 50 אירועים שבועיים בכל אד סט? אם לא – כדאי מאוד להשתמש ברמה “נמוכה” יותר כמו מעורבות באתר או הוספה לסל במקום רכישה.
  האם בדקתם שחלונית השיוך להמרות מוגדרת על פי הצרכים שלכם? (הקלקה ליום אחד, הקלקה לשבעה ימים, הקלקה לשבעה ימים וצפיה ליום
• אחד וכו’)
• האם בדקתם שבכל האדסטים בקמפיין יש לכם את אותה חלונית שיוך להמרות?
• האם בדקתם שהמיקומים ברמת ה-Ad Set מתאימים לצרכים העסקיים שלכם? היו מקרים שבעת שכפול קמפיינים פייסבוק החזירה את המיקומים לברירת המחדל.
• האם יש לכם הפרדה בין מיקומים שונים ברמת ה-Ad Set לפחות? מומלץ מאוד למשל להפריד בין קמפיינים שמיועדים לפייסבוק וקמפיינים שמיועדים לאינטסגרם או בין דסקטופ למובייל.
• האם הגדרתם את העלות המקסימלית לפעולה שאתם מוכנים לשלם?

הטירגוט

• האם יש לכם הפרדה בין קהלים ברמות השונות? למשל:
  • קהל קר לחלוטין
  • קהל עם מעורבות ברמות השונות
  • קהל חם מאוד לקניה (מוסיפים לסל, נרשמים למייל)
  • קהל שכבר קנה
  • קהל לא רלוונטי (עובדים, לקוחות לא מרוצים וכו’)
• האם יש לכם קמפיינים ייעודיים עבור כל קהל בהתאם להתנהגות שלו? הבסיס יהיה רימרקטינג למי שביקרו באתר וייצרו אינטרקציה עם המותג בפייסבוק אבל מומלץ מאוד לבנות מסרים שונים עבור המשתמש לפי המיקום שלו במשפך השיווקי
• האם בחנתם מול המחלקות העסקיות אצלכם את התנהגות המשתמשים וחיברתם את התשובות לטירגוטים שלכם? (למשל – אם ליד קונה בתוך מקסימום 14 יום מרגע השארת הליד אז אין טעם להמשיך לטרגט את הליד). לאחר התשובות האלו מומלץ לבנות את הקהלים האלו, כמו Website custom audience ולא לבזבז משאבים על לקוחות שאנחנו חושבים שהם רלוונטיים אבל לא באמת בעלי ערך לפעילות העסקית שלנו
• האם יש לכם קהלים שמבוססים על העוקבים שלכם בעמודי הפייסבוק ובאינסטגרם?
• האם יש לכם קהלים שפתחו מודעות לידים ולא שלחו ליד? מומלץ מאוד להרים להם קמפיין עם מסר קצת שונה שיפנה אותם לאתר האינטרנט (למשל).
• האם בדקתם את האפשרויות בטירגוט הגיאורפי? (גרים במקום מסוים מול היו במקום מסוים)
  רשימות לקוחות – האם העליתם גם טלפון נייד וגם מייל? שימוש זה בד”כ מגביר את אחוז ההתאמה (Match rate) מול שימוש בנתון בודד
• האם יש לכם סגמנטציה של משתמשים לא איכותיים באתר ובאפליקציה? חלק מן המשתמשים באתר שלכם לא רלוונטי עבור הפעילות העסקית וכדאי מאוד לסנן אותו החוצה
• האם יש לכם סגמנטציה של משתמשים מאוד איכותיים באתר שלכם? לא תמיד המשתמשים האיכותיים ביותר בהכרח יבצעו פעולות באתר ושווה להבין איזה התנהגויות באתר מצביעות על משתמשים איכותיים
• האם יש לכם המרות דרך Conversion API – פייסבוק ממליצים על כלי זה באופן גורף
• האם יש לכם קהלים אשר בנויים על לקוחות מן ה CRM שלכם? (אפשר דרך העלאת רשומות או דרך Conversion API)
• האם עשיתם Exclude ללקוחות שכבר קיבלו את ההצעה שלכם/קנו באתר ואתם לא רוצים שהם יראו אותה שוב?
• האם יש לכם קמפיינים ייעודיים ללקוחות קיימים? ניתן להריץ עבורם קמפיינים ל Upsale או פשוט לתת להם יותר ערך כדי להשתמש במוצרים שלכם
• האם עשיתם Exclude לערים בהם קהל היעד שלכם לא נמצא? בישראל יש בעיה עם רישום אזורי המגורים כך שאם יש לנו קמפיין גדול ונרצה לפרסם לאזור המרכז אנו נפספס משתמשים רבים אשר רשמו את שם העיר שלהם בצורה בה פייסבוק לא מזהה אותה. כדאי מאוד לעשות Exclude לערים הגדולות בהם המשתמשים שלכם לא יהיו בוודאות גבוהה מאוד.
• האם בדקתם שאתם לא משלבים יותר מידי סוגי טירגוט שונים ומגיעים לקהל יעד פוטנציאלי קטן מאוד? חשוב לשם לב ששילוב של מספר סוגי טירגוט יותר חיתוך של “וגם” (AND) כך שאנו מקטינים את קהל היעד שלנו. אם נרצה להריץ מספר סוגי טירגוטים שונים (למשל קטגוריות או תחומי עניין) כדאי להפריד אותם ל-Ad Sets שונים.
  בעיקר בעברית – האם השתמשתם בקריאייטיב נפרד לנשים ולגברים לצורך יצירת פניה מותאמת מגדר?
• האם הפרדתם תחומי עניין שונים ל-Ad Sets נפרדים?
• האם יש לכם טירגוט נפרד לכל מדינה?
• האם שמרתם את הטירגוט שלכם למקרה שתרצו להשתמש בו שוב?
• האם הכנתם Ad Set נפרד לאנדרואיד ול-iOS?
• במקרה של שימוש בלוק אלייק וגם תחומי עניין (מומלץ מאוד!), האם יש לכם מספיק משתמשים? אם לא, מומלץ לעבור לאחוז התאמה גבוה יותר בלוקאלייק
• הרחבת קהלים בפייסבוק – האם בדקתם שלא אכפת לכם לקבל קהלים מחוץ לתחומי העניין שלכם? מומלץ להשתמש באפשרות זו רק כאשר לא אכפת להם להגדיל את הקהל על חשבון ההגדרות העסקיות שלכם

קהלי Lookalike

• האם בדקתם שגודל הקהל עליו מבוסס הלוקאלייק הוא בין 1,000 ל 10,000 משתמשים? זה לרוב יהיה גודל הקהל האידיאלי.
• האם בדקתם את אחוז ההתאמה לכל קהל שמתאים לצרכים העסקיים שלכם? מומלץ מאוד להריץ על כל קהל איכותי מספר בדיקות כדי להבין את גודל הקהל המתאים עבורכם
• האם יש לכם קהל שמבוסס על הלקוחות הטובים ביותר שלהם? קהלי ה Lifetime value בפייסבוק, למשל, עושים עבודה נפלאה עבור מפרסמים רבים.
• האם אתם בודקים מתי הקהל שלכם כבר מיצה את עצמו? (ad fatigue). במקרים רבים, קהל מסויים עובד מעולה אך לאחר תקופה, בה הוא קיבל החלטה אם העסק שלכם מעניין אותו או לא, נראה ירידה משמעותית בביצועים של קהל שעבד לנו מעולה.
• האם יש לכם קהלים איכותיים שמבוססים על הפעילות העסקית בתקופה האחרונה? אחד היתרונות של שימוש ב Looalike על טווח “קצר” יחסית הוא שהם מתעדכנים באופן תדיר וניתן להשתמש בהם לאורך זמן רב יותר. אם יש לכם מעל 1,000 רכישות מסגמנט מסויים באתר לאורך 3-7 ימים – מומלץ להשתמש בהם. אם לא – כדאי להשתמש במקור ה-Lookalike בקהל עם מעורבות גבוהה מאוד באתר

המודעות

• האם בדקתם שאתם משתמשים בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם הנכונים לקמפיין שלכם?
• האם הלוגואים והשמות של העמודים שלכם בפייסבוק ובאינטסגרם ברורים למשתמש כאשר הוא רואה אותו בפיד? (הגודל קטן מאוד ולא מומלץ להשתמש בו ביותר מידי פרטים)
• האם המודעות שלכם תואמות את שפת המותג? (צבעים, פונטים, שפה וכו’)
• האם בדקתם שכל המודעות שלהם הם בהתאם לגדלים וההנחיות האופטימליים למודעות. פייסבוק משנה גדלים אלו בתדירות גבוהה יחסית ויש להישאר מעודכנים בתחום זה. ניתן למצוא בקישורים אלו את הגדלים עבור מודעות תמונה, וידאו, קרוסלה וקולקשן.
• האם עמוד הנחיתה שלכם מותאם גם לדסקטופ וגם למובייל? אם לא – יש לבנות קמפיינים נפרדים לכל אחת מן הפלטפורמות
• האם ישנה המשכיות בין המודעה לבין עמוד הנחיתה? זכרו תמיד את היעדים העסקיים שלכם וצרו רצף ברור עבור הגולש, שיימשך מרגע שהוא ראה את המודעה שלכם ועד לרגע שהוא השלים את הפעולה שרציתם שהוא יבצע.
  עבור מודעות שמפנות לאתרי אינטרנט – האם יש לכם תיוג (לרוב UTM) של הקישורים? האם אתם משתמשים בפרמטרים הדינמיים כמו {{campaign.name}} כדי להעביר אותו לאתר לצורך ניתוח בגוגל אנליטיקס?
• האם בדקתם את המודעה לאחר היצירה שלה בתוך הפיד כדי לוודא את הנראות שלה? (מומלץ מאוד להשתמש באפשרות Share a link ולבדוק את המודעות גם בעצמכם וגם לתת ללקוחות/לעמיתים שלכם לבדוק את המודעות לפני העלייה לאוויר)
• האם בדקתם לא להוסיף בקישור את הפרמטרים של התיוג אלא רק ברמת המודעה?

הקריאייטיב במודעה

• האם בדקתם שהכותרת שלכם מושכת את הלקוחות שהיא צריכה למשוך?
• האם בדקתם שהמסר שלכם מתאים בצורה הטובה ביותר לקהל שלכם?
• האם התמונות שלכם אטרקטיביים ובאיכות טובה?
• האם אתם מסבירים למשתמש מה יקרה לאחר הלחיצה על הקישור?
• האם הטקסטים או האימג’ שלכם כוללים קריאה ברורה לפעולה?
• האם יש לכם לפחות 3 מסרים עם לפחות 2 תמונות שונות?
• האם בחרתם שימוש באימוג’ים נכונים בתוך המודעה? חלק מן האימוג’ים לא נתמכים בפייסבוק ובאינסטגרם ושווה לבדוק את הנראות שלהם בפיד לפי שהמודעה עולה לאוויר.
• האם בדקתם איך המודעה נראית בכל המיקומים השונים ובדקתם שהטקסט לא נחתך באופן בעייתי? שימו לב שבמודעות פיד יופיע למשתמש “המשך לקרוא” לעומת מודעות במיקומים אחרים שיחתכו לגמרי.
• האם אתם דואגים לא להגזים עם אותו מסר לאותו הקהל? זכרו שבעבודה מול קהלים קטנים יחסית יש לרענן את הקריאייטיב בתדירות גבוהה יותר מאשר בקמפיינים עם פנייה לקהל רחב.
• אינסטגרם – האם בדקתם שאין לינקים בתוך גוף המודעה? שימו לב שהם לא קליקאביליים
• סרטוני וידאו – האם יש לכם סרטונים אנכיים, אופקיים וקובייה? שווה לבדוק בפייסבוק את הגדלים השונים וכדאי לקחת נושאים אלו בחשבון כבר בשלב ההפקה והתכנון.
• סרטוני וידאו – האם ה 3 שניות הראשונות מספיק אטרקטיביות למשתמש כדי שהוא ימשיך לצפות בתוכן?
• סרטוני וידאו – האם יש לכם תמלול על התוכן? זכרו שרוב המשתמשים לא משתמשים בסאונד כאשר הם עוברים בפיד
• מודעות קרוסלה – האם השתמשנו רק באימג’ים שמתאימים למודעות אלו? שימו לב שניתן להשתמש בהם רק בתמונות או בסרטונים ריבועיים
• מודעות קרוסלה – האם יש משמעות לסדר ההופעה של של המוצרים? שימו לב שניתן לשלוט בסדר או לתת לפייסבוק לבחור את הטובים ביותר עבורינו (זאת ברירת המחדל)
• סטוריז – האם יש לנו קריאייטיב ייעודי עבור הסטוריז? שימו לב להבדל בגודל (מגדלים) ובקריאה לפעולה (סוויפ מול קליק)
• אפליקציות מובייל – האם ברור למשתמש שהוא הולך להוריד אפליקציה?
• אפליקציות מובייל – האם יש המשכיות בין המודעה שלכם לבין עמוד הורדת האפליקציה?
• אפילקציות מובייל – האם השתמשנו בתמונה שכוללת את המכשיר בו המשתמש עושה שימוש (תמונה במסגרת של iPhone/Galaxy/iPad על-פי הטירגוט המתאים)?
• מודעות למסנג’ר/ווצאפ – האם יש לנו בוט שיודע לסנן את התשובות הראשוניות?
• מודעות למסנג’ר/ווצאפ – האם יש אדם אמיתי מטעם הלקוח או מטעמכם שידע לענות על שאלות אמיתיות של משתמשים בקשר למוצר/לשירות שלכם במקרה והבוט לא הצליח לתת מענה? למרות שיפורים בתחום ה AI, עדיין יהיו משתמשים עם שאלות נוספות ויש להערך לנושא לפני שמעלים קמפיין לכלים אלו.
• מודעות קולקשן – האם בחרנו בקטלוג המתאים עבור המודעה? האם המוצרים בקולקשיין מחוברים לקריאייטיב שהעלנו?

מדיניות המודעות

במקרים רבים, פייסבוק פוסלת מודעות, קמפיינים וגם חשבונות פרסום אם הם לא עומדים במדיניות הפרסום שלה. לכל מי שעוסק בתחום, מומלץ מאוד לקרוא את כל מדיניות הפרסום של פייסבוק אחת לתקופה כדי לבדוק שהוא לא יקבל “חסימה בהפתעה”.

שימו לב לנקודות המרכזיות מתוך המדיניות של פייסבוק בנושא מודעות וכן לעובדה שהיא חלה גם עם המודעות וגם על עמודי הנחיתה שלכם

שימו לב שלפייסבוק יש שפה מאוד ברורה בנושאים מסויימים ושפה מאוד לא ברורה בנושאים אחרים. לאחר קריאת הרשימה פה, שימו לב שאתם פשוט עושים את הפרסום שלכם בתום לב.

אלו הנקודות המרכזיות שכדאי לשם לב אליהם:

• אסור לקדם עמודי נחיתה שמפתיעים את המשתמש והם לא מתאימים למה שהוא ציפה לו כאשר הוא לחץ על המודעה.
• אסור לקדם מוצרים לא חוקיים במדינה שלכם.
• אסור לייצר הפליה בין מינים, גיל ואיזור מגורים. שימו שעל מפרסמים שעוסקים בתחומים כמו נדל”ן יש מגבלות שונות ויש לבחון זאת בהתאם לפעילות שלכם.
• אסור להשתמש בפרטים מזהים על המשתמש. למשל, לפי חוקי פייסבוק, אסור להעלות רשימה שלמה של לקוחות שקוראים להם “אלעד” ואז לבנות מודעה עם מסר של “אלעד, יש לנו מבצע מיוחד בשבילך”.
• אסור להשתמש בטירגוט בתחומי העניין של המשתמש. למשל – אסור להגיד “אנחנו יודעים שאתה אוהד את ברצלונה” אבל מותר להגיד “מבצע מיוחד לאוהדי ברצלונה”.
• אסור לקדם סמים ולעודד שימוש בסמים.
• אסור לקדם תוספים לא חוקיים.
• אסור לקדם נשק.
• אסור לקדם תכנים למבוגרים בלבד.
• אסור למודעות שלכם להיות אלימות, ברוטליות או לגרום תחושה של אי נעימות לצופים.
• אסור להטעות במודעות שלכם
• אסור לקדם פוקציונאליות שלא קיימת במוצרים/שירותים שלכם.
• אסור לקדם תמונות “לפני/אחרי” (בעיקר בתחום הבריאות) או להבטיח תוצאות שהם לא בגדר הסביר למרבית המשתמשים בשירות שלכם.
• אסור לקדם הלוואות טווח קצר, פרעון צ’קים/משכורת וערבויות.
• אסור לקדם רמאויות או בגידות.
• אסור לקדם שיווק רב שכבתי.
• אסור לקדם תוכנות מעקב, הסרת תוכנות מעקב.
• אסור לקדם הונאות.
• אסור לקדם מודעות נגד חיסונים.
• אסור לקדם עמוד שלא מופיע ב URL שלכם.
• אסור לקדם מערכות שעוקפות את מערכת הפרסום של פייסבוק (שימו לב שאם יש לכם redirect בתוך עמוד הנחיתה אתם חשודים מיידים)
• אסור להפר קניין רוחני של עסקים או פרטיים.

ישנם תחומים מסויימים בהם יש לבחון לעומק את מדיניות הפרסום מכיוון שיש עליהם מגבלות נוספות ויש לשוחח עם נציג פייסבוק לפני תחילת הפרסום כדי לקבל אישור עבור הקמפיין שלכם. בין תחומים אלו ניתן למצוא:

• מודעות פוליטיות
• אלכוהול
• הימורים וקזינו
• בתי מרקחת ותרופות
• רישום למנויים
• תוכן ממותג
• שירותי קריפטו (ביטקוין וכו’)
• טיפול בהתמכרויות
• מוצרים קוסמטיים וירידה במשקל

עבור מודעות לידים, ישנם מספר פרמטרים אשר אסור לבקש מהמשתמש. ביניהם ניתן למצוא:

• מספרי חשבון
• מידע פיננסי על הלקוח
• מספרי תעודות זהות, רישיון, דרכון וכל תעודה ממשלתית
• מצב בריאותי
• מצב ביטוחי
• נטיה מינית
• שם משתמש וסיסמא לשירותים שונים

שימו לב שרשימה זו משתנה והיא לא כוללת את כל האיסורים של פייסבוק. האכיפה על הרשימה הזו משתנה ומומלץ לעבור על הרשימה המלאה באתר של פייסבוק (כולל על המידע הנוסף בסעיפים הרלוונטיים עבורכם).

שנייה לפני שאנחנו באוויר

• האם העליתם את הקמפיין (לחיצה על Upload Changes) ?
• האם בדקתם שההעלאה הסתיימה בהצלחה וללא שגיאות?
• האם בדקתם שגם הקמפיינים, גם קבוצות המודעות וגם כל המודעות הרלוונטיות נמצאים במצב פעיל?
• האם בדקתם (בין מספר שעות לבין מספר ימים) שכל המודעות שלכם אושרו ואין איתן בעיות?

ניתוח דו”חות הפרסום של פייסבוק

• האם אתם בודקים קודם כל את התוצאות החשובות לכם ברמה העסקית? כאשר מנתחים את הדו”חות כדאי מאוד להתייחס קודם כל למימוש היעדים העסקיים של הקמפיין.
• האם יש לכם מספיק מידע כדי לקבל החלטות? במקרים רבים אנו עלולים לקבל החלטות על פי מידע שעדיין נמצא בטווח הטעות הסטטיסטית (למשל – קמפיין עם 4 מכירות לא בהכרח טוב פי 4 מאשר קמפיין עם מכירה אחת) או שאנחנו מקבלים החלטות מאוחר מידי ואז הוצאנו יותר מידי תקציב על חלק הבדיקה
• האם יש לכם דרך לבדוק את ההשפעה של קמפיינים לקהל “קר”? למשל, במקרים רבים, תגיע אלינו תנועה איכותית אבל ההמרות יהיו מקמפיין רימרקטינג. האם אתם בודקים סיגנלים שמצביעים על איכות התנועה לאתר?
• מהו כלי הדיווח המרכזי שבו אתם מנתחים את ההמרות מכל הפלטפורמות בהם אתם מפרסמים והאם קיבלתם החלטה מודעת האם פייסבוק תמדד באותו הכלי (למשל – גוגל אנליטיקס/CRM/מערכת מעקב אחרת) או שאתם מסתמכים על הדיווחים של פייסבוק?
• האם יש לכם המרות Offline שתוכלו לנתח את הפעילות בפועל?
• האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי הקריאייטיב?
• האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי מיקומים?
• האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי קבוצות גיל?
• האם אתם בודקים כל שלב בתהליך כמו אחוז ההלקה על המודעה ואחוז ההמרה מן כל מודעה עבור ניתוח ואופטימיזציה?
• האם הגדרתם את ההמרות בפייסבוק על-פי הצרכים שלכם? שימו לב שניתן לשנות את ההגדרות של ההמרות (Conversions) תחת אפשרות ה-Attribution Window Settings כך שנקבל רק מידע על המרות לאחר הקלקה ולא בהכרח לקבל מידע על המרות לאחר צפייה במודעה.
• האם אתם שומרים את הדו”חות בהם אתם עושים שימוש באופן קבוע?

ניסויים בפייסבוק

• האם הגדרתם בדיוק למה אתם עושים את הניסוי ומה תעשו עם המידע שתקבלו?
• האם הוגדר תקציב מספק בשביל לבדוק את מה שתרצו כדי להגיע לוודאות ססטיסטית?
• האם אתם בודקים משתנה אחד בלבד וכל שאר הקמפיינים זהים לחלוטין?
• במקרה של בדיקת קהלים – האם בדקתם שאין קמפיינים אחרים שרצים על אותם הקהלים?

ניהול קמפיינים שוטף

בדיקות לביצוע ברמה יומית

• האם כל הקמפיינים פעילים?
• האם קמפיינים שהיו צריכים לעלות באמת עלו?
• האם התקציב נוצל ביום הקודם?
• האם יש עליה או ירידה מהותית במדדי החשיפה?
• האם זיהיתם חריגות מיוחדות באחוזי ההמרה או באחוזי ההקלקה?
• האם נתתם לקמפיין לרוץ לפחות 48 שעות לפני שאתם מקבלים החלטות לגבי התוצאות שלו? שימו לב שאפשר להתחיל לנתח את הקמפיינים לאחר שהם סיימו את ה learning mode שלהם.
• האם יש התראות על מודעות שלא אושרו או כל התראה חריגה אחרת?
• האם בדקתם שאין תגובות חריגות על הפוסטים שדורשות התייחסות? (מומלץ שהפעולה הזו תהיה באופן שוטף על ידי מנהל התוכן של העמוד)

בדיקות לביצוע ברמה שבועית

• האם אתם בודקים את התוצאות של הקמפיינים ב-Google Analytics ומנסים להשוות עם הדיווחים ברמת ההקלקה ליום אחד של פייסבוק?
• האם בדקתם את התוצאות בפייסבוק מול הנתונים ב CRM ?
• האם בדקתם תנודתיות במדדים המרכזיים שלכם ועובדים על החלפת קריאייטיב אם יש צורך?
• האם בדקתם שתדירות החשיפה למשתמש מתאימה לצרכים שלכם ואתם לא עושים Abuse למשתמש עם יותר מדי חשיפות?
• האם עבדתם על עלויות המכירה/ליד שלכם וביצעתם התאמות למחיר הליד?
• האם ביצעתם את ההתאמות הנדרשות בתקציבים לכל קמפיין / Ad-Set?
• האם הסרתם קמפיינים / Ad-Set-ים שלא עובדים טוב?
• האם התחלתם לעבוד על קמפיינים חדשים במקום אלו שלא עובדים טוב?
• אם יש לכם המרות Offline או המרות דרך Conversion API שהם לא אירוע ההמרה בקמפיין – האם בדקתם את הנתונים מול מכירות בפועל?

בדיקות לביצוע ברמה חודשית

• האם אתם בודקים את ההשפעה של הקמפיינים על מכירות לאורך זמן דרך דו”חות של Attribution Model? דו”חות אלו מספקים למשתמש את האפשרות לבדוק את התוצאות העסקיות באתר לא רק על-פי ההקלקה האחרונה אלא גם על-פי ההקלקה הראשונה או על-פי ה”חשיבות” של הקליק מפייסבוק בתהליך המכירה.
• האם אתם לומדים מי הקהלים שמגיבים לכם בצורה הטובה ביותר ומשתמשים בהם לקמפיינים הבאים?
• האם יש צורך להכין עמודי נחיתה נפרדים עבור קהלים או מסרים שעבדו בצורה חיובית יוצאת דופן?
• האם השקעתם משאבים בבדיקה של פעילות המתחרים?
• האם בדקתם את מהירות הטעינה בעמודי הנחיתה שלכם?
• האם אתם בודקים מתי מתחילה הירידה בתוצאות ומחליפים קריאייטיב בהתאם? כאשר אנו מפרסמים בגוגל/באתרים אחרים אנו בד”כ מגיעים כל פעם לקהל חדש אשר נחשף לפרסומת שלנו. התנהגות הגולשים בפייסבוק, אשר גורמת לגולשים לחזור לאתר באופן קבוע מייצרת מצב שבו הגולשים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר ללחוץ על המודעה כבר נחשפו למודעה שלנו ובחרו לא ללחוץ עליה. מצב זה גורם לכך שבכל יום בו “סיימנו” לחשוף את הקמפיין שלנו לגולשים עם הסבירות הגבוהה ביותר ללחיצה, המערכת מתרחבת לגולשים אשר הסיכוי שלהם ללחוץ על המודעה נמוך יותר, מה שמוביל לאחוזי הקלקה נמוכים יותר ומחיר לקליק גבוה יותר
• האם יש צורך לשנות את הטירגוט הגיאורגפי / מגדרי / גילאים בקמפיינים שלכם? האם יש סגמנטים שעובדים בצורה משמעותית טובה יותר או גרועים יותר מאחרים לצרכי Exclude?
• האם יש ימים ושעות שבהם הנכסים שלכם מקנוורטים בצורה טובה יותר וכדאי לעשות התאמות בזמני הקמפיינים?
• האם יש להיערך בחודש הבא לשינויים מיוחדים? (חגים / בחירות / ימי מכירות)
• האם היו החודש שינויים מיוחדים בגדלי המודעות? האם אמורים להיות שינויים ויש לעדכן את מחלקת הקריאייטיב?
• האם היו שינויים בכח האדם שמנהל את הביזנס מנג’ר ויש לעשות בו שינויים?
• האם מתוכננים פורמטים חדשים או כלים של פייסבוק שכדאי לבחון?
• חוקים אוטומטיים
  • אילו חוקים אוטומטיים פעלו החודש?
  • האם יש צורך להוסיף, לשנות או להוריד חוקים חדשים?

כמה מילות תודה

על הרשימה הזו עבורו מספר קולגות יקרים שהשקיעו מזמנם כדי להעיר, להאיר ולשפר רשימה זו. תודה מיוחדת לאור פיאלקוב מ-EasyCloud, אהוד בסיס מאאוטבריין, ישי פריד מ-OLX ואבישי פרוינד מלוגוס.

יש לכם הערות על הצ’ק ליסט? יש כאן תיבה למטה. מבטיח לקרוא את כל מה שתכתבו.

לגוגל יש כל כך הרבה נתונים על הגולשים, עד כדי כך שהיא יכולה לחזות מה מעניין אותם ומה הם עשויים לקנות. כעת יוטיוב מציגה פורמט פרסום חדש בו היא תאפשר לפרסם על בסיס תוצאות בלבד.

כפי שפורסם ב-searchengineland, גוגל תאפשר למפרסמים להפעיל מיקוד מבוסס ביצועים עבור המודעות ביוטיוב. משמעות הדבר עשויה להיות הגעה לפחות אנשים אך המרות מצטברות שיאפשרו שליטה טובה יותר על התקציב ותוצאות טובות יותר.

על סמך מה תחליט גוגל אם להציג את המודעה

הפורמט החדש של יוטיוב יאפשר למפרסמים לנצל את התקציב שלהם על ידי יצירת קמפיין המרות. עבור מפרסמים רבים מדובר בחדשות מצוינות אשר יאפשרו להם להשקיע פחות כספים ובצורה טובה יותר. עם זאת, עליהם להבין כיצד גוגל מחליטה האם להציג את המודעה או לא.

לגוגל יש מידע רב על המשתמשים וכדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר במערכת הפרסום שלה האלגוריתם יחליט האם ומתי להציג את המודעה. המטרה של גוגל היא כמובן לייצר לגוגל יותר כסף ולכן אם האלגוריתם ימצא כי המוצר אינו רלוונטי לקהל, יתכן מאד שהקמפיין בכלל לא יראה אור.

יצירת קמפיין מבוסס ביצועים

קמפיין מבוסס ביצועים מתבסס על אותו אלגוריתם כמו כל קמפיין אחר ביוטיוב. לכן, בשלב הראשון יש להגדיר את מחיר היעד לרכישה. הגדרה זו מאפשרת לקמפיין להיות רווחי והחיוב יהיה בגין כל רגישה. לשם כך יש להשתמש בתצוגת אסטרטגיית הצעת מחיר tCPA או TROAS.

נקודה חשובה לשים לב אליה היא שיתכן כי גוגל אדס תציג כי החשבון לא מתאים לקמפיין מבוסס ביצועים. במקרה זה יש לבדוק את הסיבה לכך או לבחור בקמפיין חלופי.

לקריאת הכתבה המקורית

גוגל מודיעה כי כבר בשבועות הקרובים המפרסמים בגוגל אדס יוכלו ליצור רשימות “אי הכללה” ולהימנע מהצגת המודעה בתוכן שאינו רצוי מבחינתם. כל זאת בקלות ובמהירות.

כפי שפורסם ב-searchengineland בשבועות הקרובים מפרסמים בגוגל אדס יוכלו להימנע מהופעה לצד תוכן שאינו תואם את המותג.

העלייה בביטחון המותג, אשר מתייחס לאופן בו המותג מוצג ברשת, מוביל את גוגל אדס לאפשר למפרסמים ליצור רשימת “אי הכללה”. בכך גוגל עוזרת למפרסמים להימנע מכך שהפרסומות שלהם יופיעו בתכנים שאינם רצויים מבחינתם.

ברגע שהמפרסמים יעלו את רשימת “אי ההכללות” לחשבון הגוגל אדס, הם יוכלו לתזמן עדכונים באופן אוטומטי, להוסיף דפי אינטרנט ועוד כתובות דומיין וכל זאת כדי להבטיח שרשימת ההחרגה תישאר רלוונטית ועדכנית. התכונה החדשה תהפוך לזמינה כבר בשבועות הקרובים.

יותר כוח למפרסמים

עד עכשיו, הקמת קמפיין פרסום בגוגל אדס כלל פונקציות שאפשרו למפרסמים להימנע מהופעה באתרים מסוימים. הבעיה בכך הייתה שמפרסמים קטנים התקשו לעמוד בקצב, להוסיף עוד אתרים בהם הם לא רוצים להופיע ולא פעם הדבר פגע במותגים. עכשיו גוגל רוצה לתת למפרסמים יותר כוח על ידי יצירת רשימות משלהם או דרך שימוש ברשימות צד שלישי.

הרשימות יאפשרו למפרסמים להחליט היכן הם לא רוצים להופיע וכך למקד את מאמצי הקידום שלהם במקומות הנכונים שיחזקו את המוצר. גוגל מודעת לעובדה שהאינטרנט מתפתח וכי אנשים תופסים את המותגים בצורה שונה מכפי שהם התייחסו אליהם בעבר. רשימת “אי הכללות” המתבססת על ניסיון המותג או ניסיון מותגים מובילים תאפשר למפרסמים למקד את התקציב שלהם במקומות הנכונים וכל זאת בצורה אינטואיטיבית ופשוטה.

התכונה החדשה של גוגל אדס צפויה להיכנס לפעולה כבר בשבועות הקרובים. המותגים יוכלו להימנע מפרסום לצד תכנים שאינם תואמים את אופיים בצורה פשוטה יותר והם יוכלו לחסוך במשאבי זמן וכסף בתהליך.

לקריאת הכתבה המקורית

מעכשיו מפרסמים בגוגל יכולים להעלות את שיעור ההתאמה המשוער (אחוז הרשימה הניתן לשימוש באמצעות התאמת לקוחות). הצגת נתוני ההתאמה יכולה לסייע בהתאמת הקהל.

כפי שפורסם ב-searchengineland, גוגל ממליצה למפרסמים להעלות רשימת לקוחות ובכך להעלות את שיעורי ההתאמה. הפונקציה זמינה גם עבור רשימות לקוחו שכבר הועלו בעבר ורלוונטית עבור כל הקמפיינים ברשת לרבות: חיפוש, רכישות וצפייה בוידאו.

השפעת שיעור ההתאמה

גוגל ממליצה למפרסמים בגוגל אדס להוסיף כמה שיותר מידע על הלקוחות ובכך להרחיב את מעגל הפרסום שלהם. מפרסמים אשר העלו שני סוגי מידע על הלקוחות הגדילו את הרשימה שלהם בממוצע ב-28%. מפרסמים אשר העלו שלושה סוגי מידע על הלקוחות, הגדילו את הרשימה בממוצע ב-35%.

שמירת ועדכון רשימת הלקוחות יכולה לספק לגוגל מידע בנוגע להגעה לקהל היעד. עם גדילת רשימת הלקוחות גם אחוזי התנועה לאתר וההמרה עולים בכ-17%.

המלצה – לעדכן את רשימת ההתאמות

ההמלצה היא לעדכן את רשימת ההתאמות בתוך גוגל אדס באופן קבוע וזאת כדי לשפר את ביצועי הקמפיינים. עם הכניסה למערכת הפרסום גוגל תציע למפרסמים לרענן את רשימות הלקוחות שלהם.

לפני העדכון האחרון נאלצו מפרסמים להמתין ולראות מה יהיה שיעור ההתאמה של המודעות. עכשיו הם יכולים לראות את המידע והוא זמין לשימוש מידי. הזמינות הגבוהה מאפשרת לשפר את הביצועים תוך זמן קצר מעליית הקמפיין.

עם ביטול “עוגיות” צד שלישי המפרסמים צריכים לפנות עכשיו לנתוני צד ראשון כדי להגיע אל הלקוחות הפוטנציאליים. התאמת הלקוחות היא אחת הדרכים בה מפרסמים יכולים להשתמש בנתונים שהלקוחות מוסרים להם. שיעור ההתאמה המיידי הופך את המערכת והפרסום לקלים יותר לשימוש ואת התוצאות לטובות יותר.

לקריאת הכתבה המקורית

לעדכון גוגל

כפי שפורסם ב-Digitalinformationworld, יוטיוב שינתה את תנאי השימוש שלה ותתחיל להוסיף מודעות גם על סרטונים שיוצריהם אינם רשומים בתוכנית השותפים ובמקרה זה היא לא תחלוק איתם את הרווחים.

הצטרפות לתוכנית השותפים של יוטיוב

תוכנית השותפים של יוטיוב מאפשרת ליוצרים ובעלי הערוצים ליהנות מרווחים. תנאי הסף להצטרפות הם מעל 1,000 מנויים לערוץ ויותר מ-4,000 שעות צפייה ציבוריות. כל ערוץ שעומד בקריטריונים אלו רשאי להגיש בקשת הצטרפות לתוכנית השותפים.

מרגע ההצטרפות לתוכנית השותפים, יוטיוב חולקת עם היוצר או בעל הערוץ רווחים כשאלו מגיעים מפרסומות שהחברה שמה על הסרטונים. חלק מעדכון תנאי השירות החדשים קובעים כי מעתה יוטיוב תוכל ליצור מוניטיזציה לסרטונים, גם אם בעליהם לא לוקחים חלק בתוכנית השותפים.

מה המשמעות של צעד זה?

יוטיוב למעשה קובעת כי היא תוכל לשים פרסומות על כל ערוץ וסרטון, גם אם הוא לא הגיע לדרישות הסף להצטרפות לתוכנית השותפים. בנוסף, היא תוכל לשים פרסומות ולצבור רווחים גם מערוצים אשר החליטו במודע שלא להצטרף לתוכנית ובכך החליטו שלא להרוויח ממנו כסף.

ההשפעה תהיה גם על הערוצים הגדולים אשר החליטו שלא להצטרף לתוכנית השותפים וגם על אלו הקטנים. יוצרים בתחילת דרכם יכלו עד כה לקדם את עצמם ולצבור קהל כשהיתרון שלהם הוא שאין עצירה לפרסומות.

מעתה, זה ישתנה. כמו כן, בעלי עסקים קטנים אשר מפרסמים סרטונים לצורך קידום שירות זה או אחר, עשויים גם כן למצוא עצמם כפלטפורמה לפרסומות (לעתים גם של המתחרים) וזאת בלי שהם עצמם ייהנו מהרווחים.

סעיפים נוספים המופיעים בתנאי השירות החדשים

יוטיוב שמה דגש על זיהוי פנים ומדגישה כי יש להימנע מצילום אנשים ללא רשותם, לקבל אישור מראש או לטשטש את פניהם. זה לא חדש, אך הפעם החברה החליטה לשים על כך דגש רב יותר בתנאי השירות.

עבור יוצרים אשר מקבלים תשלומים, מעתה יוטיוב תשנה את המדיניות שלה בכל הנוגע לתשלומי המס והיא תפעל על פי חוקי המס האמריקאיים. יוצרים מחוץ לארה”ב צריכים לקרוא את התנאים היטב ולהבין כיצד הדבר ישפיע עליהם.

תנאי השירות החדשים יכנסו לתוקפם ב-1 ליוני 2021.

לקריאת הכתבה המקורית

כפי שפורסם ב-searchenginejournal לאחר הליך פיתוח מייקרוסופט משיקה את כלי הקמפיינים המאוחדים. בכך תאפשר למפרסמים לנהל את כל הקמפיינים שלהם, בגוגל, פייסבוק, אינסטגרם ועוד, ממקום אחד.

כיצד יעבדו הקמפיינים המאוחדים – Unified Campaign

על המפרסמים לחבר את כתובת האתר שלהם אל המערכת ומשם הכלי החדש של מייקרוסופט יסייע להם להקים קמפיין על ידי זיהוי אפשרויות, מיקוד ויצירת תוכן רלוונטי למודעה. הכלי יספק הצעות למילות מפתח והמפרסמים יוכלו ליצור ערכות נושא.

מייקרוסופט תציע מיקוד על בסיס נושאים ויעדים רלוונטיים למפרסמים ואלו יוכלו לעדכן את המיקוד הגיאוגרפי ואת התקציבים מתוך הכלי. החברה תספק מדדי ביצועים משוערים ותציע מודעות באופן אוטומטי כך שהמפרסמים יוכלו לבדוק ולערוך את המודעות המוצעות או ליצור מודעות חדשות.

כיצד יעבוד התקציב

כל ערוצי הפרסום ייקחו חלק מאותו קמפיין כך שהתקציב יתייחס לכל פלטפורמות הפרסום ומייקרוסופט תנהל את החלוקה בין הערוצים. המפרסמים יוכלו לפתוח קמפיינים בפייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, לינקדאין וגוגל. על מנת להשתמש בכלי החדש המפרסמים יהיו חייבים להצטרף לרשת החיפוש Microsoft Ads והם לא יוכלו להפעיל חשבון בגוגל בלבד.

כדי לקבל החלטות מושכלות המפרסמים יקבלו דיווח ביצועים אשר נראה דומה למה שנמצא בשימוש היום בקמפיינים חכמים. המפרסמים יוכלו לראות כמה אנשים ראו את המודעות, כמה אנשים לחצו עליהן וכמה ביצעו רכישה או התקשרו בעקבות המודעה.

מעקב אחר פעולות הקמפיינים המאוחדים

כחלק מהמעקב אחר הפעולות, המפרסמים יקבלו גישה למדדים כמו משך הזמן שהגולשים מבלים באתר ומספר הדפים בהם ביקרו לאחר שהם לחצו על המודעות. המפרסמים יוכלו לראות גם את הביטויים המובילים של מילות המפתח הן עבור בינג והן עבור גוגל כמו גם את המודעות המובילות.

מייקרוסופט מציינת כי טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) תנהל את מילות המפתח, הצעות המחיר, הליך האוטומציה של המודעות ואת ניהול התקציב. כל זאת במטרה למקסם את ביצועי המודעות. למפרסמים תהיה אפשרות להשהות ביטויים ומודעות, אך מרבית הקמפיינים יהיו אוטומטיים.

ניהול אורגני של המדיה החברתית

לצד הקמפיינים המאוחדים מציעה החברה מאותו הכלי גם ניהול אורגני של המדיה החברתית. דרך הכלי החדש יוכלו המפרסמים לנהל את הפוסטים החברתיים האורגניים שלהם. בכלל זה הם יוכלו לפרסם פוסטים, לשמור אותם כטיוטה ולתזמן אותם עבור פלטפורמה אחת או פלטפורמות רבות. ההודעות שיכנסו מהרשתות החברתיות פייסבוק, אינסטגרם, טוויטרולינקדאין, יגיעו גם הן לאותו המקום.

גם הדו”חות יתקבלו במרוכז והם יספקו תצוגה של הנתונים עם ניתוח הפלטפורמות השונות. הדבר יקל על המשתמשים בבחינת הביצועים והשוואה בין הפרסומים השונים. למעשה, הכלי החדש שמושק על ידי מייקרוסופט מאחד את כל הקמפיינים והפעילויות ומאפשר גישה נוחה ממקום אחד.

עלויות והגדרת קמפיין מאוחד

השימוש בפלטפורמה החדשה של מייקרוסופט לא כרוך בתשלום והמפרסמים ישלמו רק עבור הוצאות הפרסום שלהם. כלומר, לא יהיה תשלום לפלטפורמה או עמלה. הגדרת הקמפיין תתבצע בחמישה שלבים:

• שלב ראשון – חיבור כתובת האתר
• שלב שני – סקירת מידע, הצעות למילות מפתח וקביעת תקציב יומי
• שלב שלישי – קבלת מודעות טקסט רלוונטיות, עריכה ואישור מודעות
• שלב רביעי – הוספת תמונה או סרטון למודעה
• שלב חמישי – פרסום, סקירת דו”חות ואופטימיזציה

בשלב זה, מפרסמים אשר רוצים לקחת חלק בפיילוט יכולים לעשות זאת על ידי מילוי שאלון קצר ובקשת גישה מוקדמת בלחיצה כאן.

לקריאת הכתבה המקורית

כפי שפורסם ב- Searchengineland גוגל אדס הודיעה כי מילות מפתח קיימות ב-BMM ימשיכו להופיע וזאת בהתאם להודעה של החברה מחודש פברואר האחרון. דוגמה למילות מפתח והתאמה לביטוי החדש נראית כאן בתמונה:

גוגל כבר הצהירה על כך שהיא תשנה את האופן בו המפרסמים יוכלו ליצור את מילות המפתח. עתה היא מודיעה כי היא מרחיבה את ההתאמה לביטוי ומצהירה כי השינוי יחול בכל רחבי העולם. המפרסמים לא יוכלו ליצור מילות מפתח חדשות אך הם יוכלו לערוך מאפייני מילות מפתח ב-BMM. בנוסף, המפרסמים יוכלו לערוך את הסטטוס או הצעת המחיר, אך עריכת הטקסט של מילות המפתח תדרוש שינוי של מילת המפתח כך שתתאים לביטוי.

הכלים והטיפים של גוגל

גוגל ממליצה למפרסמים לאחד את מילות המפתח המשוכפלות ולהעביר את מילות המפתח הקיימות אל ה-BMM לעבר סוג התאמה. בצורה זו יהיה המפרסמים ייהנו מניהול פשוט יותר של חשבון הפרסום בעתיד. כדי לעזור למערכת לזהות את מילות המפתח המיותרות, ההמלצה היא להסיר אותן במקום המיועד.

כלי עריכה נוספו ל- Google Ads וכן לעורך של המודעות. המפרסמים יוכלו ללמוד עוד על כלי העריכה בכמויות גדולות תחת ” Should I convert my BMM keywords to phrase match?” הנמצא במרכז העזרה של גוגל אדס.

כאשר מילת המפתח נמצאת ב-BMM עוברת המרה, היא תוסר ונוצרת במקומה מילת מפתח חדשה בסוג ההתאמה החדש. המשמעות היא שהסטטיסטיקה של מילת המפתח החדשה תתחיל מאפס. עם זאת, מפרסמים עדיין יוכלו לראות את מדדי הביצועים ההיסטוריים של המילה שהוסרה.

נראה כי זהו השלב האחרון בתהליך יצירת תמיכה במילות המפתח של BMM. מפרסמים שעדיין מוסיפים מילות מפתח חדשות כפי שעשו תמיד, יצטרכו להתרגל לשיטה החדשה שתהיה היחידה שזמינה מסוף יולי.

כיוון שמערכת מילות המפתח של BMM כבר קיימת, מומלץ למפרסמים להמיר כבר עכשיו את מילות המפתח לתוך המערכת, אם הם לא עשו זאת. הדבר מאפשר למפרסמים להתחיל לאסוף נתונים רלוונטיים ובמיוחד ברגע שהמערכת הישנה תצא משימוש.

לקריאת הכתבה המקורית

בעבר, Google Ads אפשרה לכלול מיקום ממוצע בעמודות מותאמות אישית אך לאחר שהמיקום איבד מחשיבותו כמדד בשנת 2019 לא הוצעה חלופה לנתון זה.

המיקום הממוצע ונתח ההופעות מאפשרת למפרסמים לעשות חישובים אשר יובילו אותם לאתר את ההזדמנויות העומדות לפניהם. הנתונים יאפשרו להם לקבל החלטות בנוגע לתקצוב ולדרך הניהול של התקציב.

עוד על עמודות מותאמות אישית

עמודות מותאמות אישית מאפשרות למפרסמים להוסיף עמודות בתוך ממשק המשתמש הנוכחי. הדבר מאפשר למפרסמים להתייעל תודות לבחינת נתונים ספציפיים אשר רלוונטיים לקמפיין שלהם.

עמודות מותאמות אישית יכולות לכלול משוואות בהן ניתן לשלב מספר שדות נתונים. לדוגמה, המפרסמים יוכלו לעקוב אחר אחוז ההמרות של מסע הפרסום שלהם. המפרסמים יוכלו להסתכל גם על סוגי ההמרות ולבצע חישובים בנוגע להצלחת צעדיהם.

מפרסמים יוכלו גם לבצע ניתוחי מעמיקים של המודעות וזאת על ידי בחינת המרה בעבור כל הופעה. המטרה היא ליצור עמודות מותאמות אישית בהן יופיעו נתונים אשר המפרסמים רוצים לראות ולעקוב אחריהם. המפרסמים יוכלו לבחור כיצד תעוצב העמודה המותאמת באופן אישי ולנוחיותם יוכלו לעצב את הנתונים כמספרים, אחוזים או כמטבעות.

מדד ניתוח הופעות בעמודות מותאמות

ניתן להשתמש במדדים שונים כדי לנתח את ההופעות וכל זאת בתוך העמודות המותאמות באופן אישי. בין היתר ניתן לבחון את הופעות החיפושים, השיתופים והקליקים.

המפרסמים יוכלו לחלק את העמודות החדשות באופן שיקל עליהם לראות מה הם מקבלים מהפרסום ולהעריך את היחסים בין ההשקעה לבין הנראות וההמרות וכל זאת על סמך מיקוד והגדרות שהם ביקשו לראות.

יישום העמודות יוכל להתבצע בכל אחד מהדפים הבאים אשר מופיעים בממשק המשתמש: קמפיינים, קבוצות מודעות, מודעות ותוספים ומילות מפתח.

כדי ליצור עמודות מותאמות יש ללחוץ בחלק העליון של הטבלה מצד ימין על סמל העמודות ולאחר מכן על “שנה עמודות” (Modify Columns). לאחר מכן יש ללחוץ על העמודות המותאמות אישית ולבחור בעמודה חדשה. לבסוף יש לבחור את המדדים הרצויים להצגה ולהגדיר את המערכת כך שתחשב את הנתונים המבוקשים.

לקריאת הכתבה המקורית

הגלילה הרציפה או האינסופית משנה את האופן בו הגולשים יחוו את התוצאות תוך שימוש בנייד. לא עוד לחיצה על תוצאות נוספות אלא המשך גלילה עד למציאת התוכן הרלוונטי. מצד גוגל נאמר כי העדכון יאפשר לגולשים לבצע חיפוש בצורה חלקה בלי ללחוץ על הכפתור כדי לראות עוד תוצאות.

גוגל ציינה כי לעתים הגולשים לא מקבלים את התוכן שהם חיפשו כבר בעמוד הראשון ולכן היא תאפשר מעכשיו לגלול ברציפות עד לסיומו של העמוד הרביעי של תוצאות החיפוש. כל זאת ללא לחיצה נוספת. החברה אמנם בחנה את האפשרות בעבר אך עתה אפשר לראות את היישום בפועל.

כיצד הגלילה החדשה תשפיע על Google Ads?

השינוי של צורת הגלילה מעלה את השאלה כיצד הדבר ישפיע על חשבונות המודעות והופעת המודעות במכשירים הניידים. במסמך השאלות והתשובות של גוגל נכתב כי הדבר לא ישפיע על “המכירה הפומבית” של המודעות ולא על אופן דירוג המודעה.

השינוי לא אמור להשפיע על עלויות הקמפיינים ובכלל זה הופעת המודעות והקליקים. כל זה אמור להישאר כפי שהיה והפעלת הקמפיין תתבצע בצורה דומה. עם זאת, הקמפיינים עשויים להיראות שונים בפועל כאשר הצפי הוא שהגולשים יראו יותר מודעות בחלק העליון של המסך ופחות מודעות בחלקו התחתון.

שינוי הגלילה הוא שינוי הגיוני אשר מתאים לשימוש במכשיר הנייד. כפי שהגולשים משתמשים ברשתות החברתיות כך הם יוכלו להשתמש גם בגוגל. עם זאת, ברור כי מפעילי קמפיינים עשויים לתהות לגבי יעילות השינוי ולכן עליהם להשקיע עוד יותר בבחינת מדדי הקמפיין.

יש לציין כי כרגע השינוי נוגע לשאילתות המבוססות על אתרים בארה”ב, אך הצפי הוא הרחבת הלילה החדשה למדינות ושפות נוספות במהלך שנת 2022.

גוגל אדס מתחילה בהשקה להרחבת הופעת התמונות גם על המכשירים הנייחים כשהדבר מתייחס גם על הרחבות לתמונות דינמיות.

חשיבות תוספת התמונה

תוספת תמונה עשויה להפוך את המודעות הקיימות להרבה יותר מושכות מבחינה ויזואלית. אנשים נמשכים לא רק למלל והתמונה תעזור להגדיל את אחוזי ההקלקה וגם להוביל לכך שהקליקים יהיו רלוונטיים יותר (מה שיתבטא ביותר המרות).

החל מעוד מספר שבועות התמונות יופיעו גם בגרסת שולחן העבודה, מה שיוביל לכך שגם משתמשים שמבצעים חיפוש בבית בנוחות או מהעבודה, יוכלו לראות את התמונה. כמובן, כל זאת כשהם כבר יכולים לראות  תמונות בשימוש בנייד.

אלו אשר מפעילים תוספות תמונה בפרסום במכשיר הנייד לא צריכים לשנות דבר וברגע שהשינוי יכנס לפועל, אותן תמונות יופיעו באופן אוטומטי גם במכשירים הנייחים. מומלץ לבצע מעקב אחר הביצועים כדי להעריך האם התמונה משפיעה לטובה או לרעה על אחוז ההקלקות וההמרות.

עדכון בשימוש בשולחן העבודה

טרם העדכון הנוכחי הרחיבה גוגל אדס את השימוש בתמונה בפרסום במכשירים ניידים. הרחבות התמונה מופיעות נכון לעכשיו רק במכשירים הניידים אך מרגע שהעדכון יצא לפועל, הן יופיעו בכל המכשירים. המפרסמים יוכלו לחלק את הביצועים של המכשיר השולחני על ידי פילוח נתונים לפי סוג המכשיר.

במקביל לכך, גם הרחבות תמונה דינמיות משתנות. העדכון יכלול תוספי תמונה עבור שימוש בדסקטופ כשהתמונה תיבחר הרלוונטית ביותר מדף הנחיתה של המודעה תיבחר באופן אוטומטי. כל זאת בזמינות בשימוש בכל השפות.

כחלק מהשינוי, גוגל מוסיפה ספריית תמונות חינמית במטרה לעזור למפרסמים למצוא את התמונה שמבחינתם מעבירה את המסר הוויזואלי הטוב והנכון ביותר. כדי לגשת לספרייה יש לבחור ב”תמונות במלאי” (Stock Images) ולבחור את התמונה המועדפת. לאחר מכן ניתן לחתוך את התמונה הנבחרת לפורמט ריבועי או רוחבי וכל זאת ישירות מתוך גוגל אדס.

לקריאת הידיעה המקורית

רגע לפני החגים וסיום שנת 2021 הכריזה Meta כי היא מבצעת מספר שינויים גדולים ומשמעותיים ביעדי המודעות שלה דרך ה-Ads Manager. כל זאת במטרה להפוך את תהליך הקמת מסע פרסום לפשוט ויעיל יותר תוך התמקדות באפשרויות ובכלים שיהיו רלוונטיים לקהל המפרסם.

החברה הסבירה את המהלך באופן הבא: “אנו מעצבים מחדש את חוויית הבחירה האובייקטיבית ביצירת מסעות פרסום חדשים בתוך Ads Manager כדי להקל על המפרסמים ליצור הגדרות אופטימליות בכל מסע פרסום. אנו עוברים למודל חוויית מודעות המעודדות תוצאות (ODAX). כך המפרסמים יוכלו לבחור את התוצאות העסקיות שלהם (מודעות, תנועה, מעורבות, לידים, קידום אפליקציה ומכירות) והממשק ינחה אותם בנוגע למסע הפרסום האופטימלי בהתאם להגדרה של התוצאה הרצויה.”

ממשק Ads Manager עובר שיפוץ

המשמעות של ההכרזה היא שממשק Ads Manager יעבור שיפוץ ויכלול תהליך הגדרה חדש וכן מערכת ODAX חדשה. כחלק מהתהליך המפרסמים יראו שתהליך הגדרת המודעה ישתנה כשהאפשרויות לאובייקטיביות קטנו מ-11 ל-6.

המטרה היא ליצור פלחי פרסום אשר מתאימים לשפת תעשיית הפרסום ולכן סביר יהיה להניח שמצטרפים חדשים אשר בוחרים להשתמש ב-Meta לצורך פרסום יקבלו תוצאות טובות יותר. זאת בזכות חידוד האפשרויות שלהם, הגדרה נכונה של המטרות והיעדים ועבודה ממוקדת טובה יותר.

תהליך הגדרת המודעה החדשה

על פי Meta השינויים ישפיעו על המפרסמים בעיקר בקמפיינים של המרות, הודעות וצפיות בווידאו. השינויים יופעלו בהדרגה במהלך שנת 2022 ואין תאריך מוגדר למעבר או לשינוי ספציפי. כל מי שמפרסם ב-Meta צפוי לראות בשלב זה או אחר את השינוי.

עבור המפרסמים, השינוי לא יהיה מידי אך ברגע שהוא יצא לדרך הוא ישפיע על תהליך יצירת המודעות בפייסבוק ובאינסטגרם וכאמור, הוא אמור להוביל לתוצאות טובות יותר. המערכת החדשה מתוכננת להיות יעילה ופשוטה יותר כך שהמפרסמים יוכלו להגדיר את המודעות והמערכת תעזור ביצירת אופטימיזציה של מסעות הפרסום בהתאם ליעד האמיתי של המפרסמים.

נשמע כי הכוונה של Meta היא לסייע למפרסמים להגיע לתוצאות טובות יותר, בקלות ובאופן אינטואיטיבי. עם זאת, לא נוכל לדעת כיצד השינויים באמת ישפיעו על מסעות הפרסום עד שאל יושקו במהלך 2022.

לקריאת הידיעה המקורית

תקופה ארוכה יכולתם לקום בבוקר ולגלות שחשבונכם נסגר, החנות ננעלה, הקמפיין נסגר ונגרם לכם נזק כואב. בטח גם אתם כעסתם, וניסיתם ליצור קשר עם הפלטפורמה, להבין למה זה קרה ולשחזר את החנות או החשבון. אני גם מנחש שלא ממש הצלחתם.

אז פניתם לעורך הדין שלכם ורציתם להגיש תביעה. הרי אי אפשר לסגור בלי הסבר!

ואז מגיע המכשול הבא. הגשת תביעה בארה”ב היא תהליך יקר מאוד, שבמרביתם של המקרים ממש לא היתה מוצדקת. כן, לא היתה לכם ברירה אלא לספוג את ההפסדים או לתבוע בישראל.

אלא שמי שתבע בארץ יודע, שבתי המשפט לא מיהרו להושיט ידם ולחקור בנושא. הסיבה: תנאי השימוש (ToS) של ענקיות האינטרנט כוללים סעיפי ברירת דין וברירת סמכות מקומית מכוחם אתם חייבים לתבוע אותם בחו”ל. למשל בקליפורניה שבארה”ב…

והנה, שני פסקי דין של בית המשפט העליון שלנו מהתקופה האחרונה משנים את המצב

ראשון היה רע”א 5860/16 Facebook Inc נ’ אוהד בן חמו, מלפני כשנתיים. מבלי להכנס לפרטי התביעה עצמה, בית המשפט הישראלי קבע שבתביעה צרכנית כנגד פייסבוק (למשל סגירת חשבון פרטי), התובע נחשב “צרכן” לפי חוק הגנת הצרכן הישראלי. חוק זה הוא חוק “קוגנטי”. כלומר, מחייב ואי אפשר לשנותו בהסכם. לכן, על אף תנאי השימוש, תביעה שכזו יכול שתוגש בישראל, לפי הדין הישראלי.

השני, מלפני ימים ספורים, הוא רע”א 7470/20 Facebook Ireland Limited ו-Facebook Inc. נ’ רותם גל וסמיון ולדברג. בפסק דין זה, כבר כללו תנאי השימוש של פייסבוק התייחסות להלכת בן חמו, וקבעו שתביעות של צרכנים כנגד פייסבוק ישמעו במדינתם שלהם, לפי הדין המקומי. כל יתר התביעות כנגד פייסבוק – ידונו בקליפורניה, לפי הדין שם. במקרה הזה, שני קמפיינרים בפייסבוק הגישו בקשה לאישור תביעה כייצוגית כנגד פייסבוק. פייסבוק ביקשו את מחיקתה, מהטעם שלפי תנאי השימוש שלה הם אינם רשאים לתבוע בישראל, אלא עליהם להגיש את תביעתם בארה”ב.

בית המשפט המחוזי (שהעליון קיבל וקיבע את החלטתו), קבע כי מעמדו של תובע כ”צרכן” אינו תלוי בהיותו של הגוף – גוף מסחרי (בעברית – גם עסק עשוי להחשב כ”צרכן” לצורך החוק). בשל פער הכוחות בין פייסבוק לבין המפרסמים בו, ובשל העובדה שתנאי השימוש משתנים מעת לעת לפי שיקול דעתה של פייסבוק, מעמדו של מפרסם בפייסבוק אל מול פייסבוק כמוהו כ”צרכן”, כך נקבע. על כן חוק הגנת הצרכן חל למעשה גם על מפרמים בפייסבוק, ועל כן בית המשפט הישראלי רשאי לשמוע תביעה שהוגשה בישראל, לפי הדין הישראלי, כנגד פייסבוק. הערעור על החלטה זו נדחה, וההחלטה קיבלה תוקף מחזק.

אבל בהחלטה הזו יש בשורה אף יותר גדולה מפייסבוק

ההגיון בהחלטה הזו ניתן ליישום ביחס לכמעט כל פלטפורמה מקוונת גדולה. זו החלטה שעשוייה להיות game changer ביחס לענקיות אינטרנט שונות.

קמפיינים ב-Google Ads שנסגרים פתאום והכסף לא מועבר למפרסם, חנויות אמאזון שנסגרות ללא הסבר, חשבונות של משרדי פרסום שנסגרים ללא התראה או הסבר ומקרים רבים אחרים. אכן, יהיה צורך לוודא בכל מקרה האם מתאים לנסיבות והאם יתאים ליישום ההלכה החדשה או לא (ויתכן שלא). אבל החלטה שכזו בבית המשפט העליון פותחת כר חדש ונרחב למפרסמים, משווקים וסוחרים דיגיטליים להגן על זכויותיהם מול ענקיות האינטרנט.

אסיים באזהרה (הרי אני עורך דין, לא…) – החלטה שכזו לא אומרת שמעכשיו כל תביעה שתוגש בארץ כנגד פייסבוק או גוגל תתקבל. אבל החלטה כזו בהחלט מאפשרת למי שהפלטפורמות האינטרנטיות הגדולות פגעו בו, לעמוד על זכויותיו המשפטיות בערכאה שתקשיב לו, ולא לרדוף אחריהן ברחבי העולם.

עורך הדין יורם ליכטנשטיין לא יצג בתיקים הנזכרים מעלה.