Quantcast
Channel: פרסום באינטרנט – AskPavel
Viewing all 90 articles
Browse latest View live

איך לחסום מפרסמים באדסנס (ובאיזה מקרים זה נחוץ)?

$
0
0

 בכתבה הקודמת שלי כאן כתבתי על פעולות שיגרמו לכם לקבל השעייה מגוגל אדסנס, הפעם אכתוב על נושא אחר לגמרי בהקשר של אדסנס. מדי  פעם אני מקבל שאלות לגבי חסימה של מפרסמים באדסנס, למשל האם כדאי לחסום מודעות לא רלוונטיות, מודעות בשפות זרות, מודעות "זולות" (למשל "זכה באייפון עכשיו") ועוד. לאחרונה גוגל עשו כמה שיפורים באפשרויות לחסימה מודעות וחשבתי לכתוב מדריך על הנושא.

 רקע על חסימות באדסנס

קודם כל, חשוב להבין איך עובד המנגנון של האדסנס והמנגנון של חסימת אתרים ומודעות. בכל טעינה של עמוד שמוטמע בו אדסנס, גוגל מזהה את המפרסמים הרלוונטים – שזה אומר בעיקר מפרסמים עם מודעות שרלוונטיות לתוכן העמוד או לתחומי העניין של הגולש. בין המפרסמים נערך מכרז, והזוכים משובצים במודעות השונות בעמוד.

ככל שיש יותר מפרסמים שמתחרים במכרז כך המחיר לקליק יכול לעלות – כמו בכל מכרז. כמו כן, ריבוי מתחרים במכרז יכול להביא לכך שיוצגו מודעות רלוונטיות יותר, מה שיכול להגדיל את אחוז ההקלקה על המודעות. לפיכך, כל הגבלה של המכרז דרך חסימת מפרסמים יכולה להביא להקטנת ההכנסות.

ניתן ללמוד עוד על מכרז המפרסמים באדסנס בסרטון הבא של גוגל:

כדאי לחדד שהמנגנון של האדסנס מאוד חכם ומנסה לצפות מה יהיו המודעות הרווחיות ביותר בכל טעינה של עמוד. זה אינטרס של גוגל כמו שהוא שלכם לבחור את המודעות הרווחיות שגם יתנו חוויית משתמש טובה.

במקביל, מהצד של המפרסם יש כל מיני הגבלות שמפרסמים יכול להגדיר באדוורדס שיכולות למנוע מחלק מהן להשתתף במכרז הנ"ל, למשל מגבלת תקציב יומי. במקביל, יתכן שיש מגבלות מצד הגולש, למשל שלחץ X על מודעות מסוימות ומנע מגוגל להציג אותן יותר.

ולכן אם אתם רואים באתר מודעה שלא נראית לכם אידיאלית – בגלל התוכן, השפה וכו' – יתכן שזאת פשוט האופציה הכי טובה שהייתה לגוגל להציג באותה טעינת עמוד. ואז אם הייתם חוסמים גם את המודעה הזאת, יתכן שהייתה מוצגת מודעה אף פחות מתאימה ורווחית.

אז האם כדאי לחסום ולמי כן כדאי?

בשורה התחתונה, אם אתם חושבים לחסום מודעות על מנת לעזור לגוגל להגדיל את ההכנסות, בעיקרון זה לא רעיון טוב.

מתי יותר מתאים לחסום? כשיש רגישות מבחינת חוויית משתמש. המקרה הכי בולט היא אתר הפונה לקהל דתי ולא מעוניין לפגוע ברגשות הגולשים עם מודעות לא צנועות. מקרה משמעותי נוסף – אתר שנחשב למותג ומוכר בעצמו קמפיינים פרסומיים, ולא מעוניין להציג מודעות "זולות" מחשש שיוזילו את המותג למול הגולשים והמפרסמים.

לאותם פבלישרז שהם מותגים ומוכרים פרסום עולה לעיתים השאלה האם כדאי לחסום באדסנס מפרסמים פוטנציאליים. הטענה שלהם היא שאם מפרסם יוכל לקנות אצלם פרסום דרך רשת המדיה של האדוורדס הוא לא ירצה לקנות אצלם קמפיין ישיר. זאת שאלה מורכבת ולא אעמיק בזה במאמר זה. בגדול הייתי מציע גם במקרה זה לא למהר לחסום.

חסימה של סוג המודעות באדסנס

האפשרות הכי בסיסית לחסימה היא הגבלה של יחידות המודעות, למשל שיוכלו להציג רק מודעות טקסט או רק מודעות תמונה. הגבלה רק למודעות טקסט מתאימה לטעמי במיוחד לאתרים דתיים (שוב – מטעמי צניעות). סיבה אחרת לעשות זאת – ניסיון להקל על העומס הויזואלי בעמוד שבו יש באנרים רבים המגיעים מקמפיינים ישירים.

לחילופין – יש פבלישרז החושבים שמודעות טקסט לא נראות טוב/ מכובד, בעיקרון אני חולק עליהם. לטעמי מודעות הטקסט נותנות פתרון פרסומי מעודן המאזן את הבאנרים המעמיסים על העמוד, והן גם משתלבות טוב עם התוכן הטקסטואלי. קחו בחשבון גם שישנה מגמה בגוגל להעשיר את מודעות הטקסט באייקונים, לוגואים קטנטנים של המפרסמים ולאחרונה גם תמונות קטנות.

בכל מקרה, כדאי לשקול טוב החלטה של הגבלת סוג המודעות – שכן היא עלולה לפגוע בהכנסות בעשרות אחוזים.

איך אפשר לחסום מודעות ומפרסמים

מעבר לכך יש מספר אפשרויות לחסימת מודעות ומפרסמים, והן נגישות דרך האזור של Allow and block ads בממשק האדסנס:

1. חסימה לפי URL

כך אפשר לחסום דומיין, תת דומיין, חלק מסוים מהאתר או עמוד ספציפי. ניתן לחסום עד 500 URLים.

  • טיפ 1: מומלץ להוריד את ה-WWW מהדומיין כדי שיחסמו גם מודעות שמפנות לאתר זה ללא WWW.
  • טיפ 2: כדאי לשקול לפני חסימת URL, שכן לא בהכרח כל המודעות שלו יהיו בעייתיות מבחינתכם. אולי זאת רק מודעה ספציפית שבעייתית, או קמפיין שרץ כעת ויפסיק בהמשך.
  • טיפ 3: לעיתים הכתובת של המודעה שראיתם היא של דף נחיתה בדומיין של סוכנות פרסום. יתכן שיש מפרסמים רבים על דומיין זה, ולכן לפני שחוסמים דומיין שלם כדאי לבחון אותו.

2. חסימת קטגוריות רגישות

אפשר להגדיר לחסום מודעות הקשורות למניעת היריון. כמו כן, אפשר להגדיר שלא לחסום מודעות הקשורות להימורים (כברירת מחדל מודעות אלה כן חסומות). בנוסף, בחשבונות מסוימים ניתן לחסום גם קטגוריות נוספות – ממה שראיתי זה נגיש לחלק מהחשבונות מהם מציגים מודעות באתרים בשפות מסוימות, למשל אנגלית.

3. חסימה לפי רשת פרסום

עיקר המודעות באדסנס מגיעות מהאדוורדס, אך האדסנס הוא למעשה בורסת פרסום המציגות גם מודעות מרשתות אחרות. בדרך כלל מדובר על אחוזים זניחים. ניתן לחסום רשתות אחרות, אך כמו שהסברתי למעלה זה לא מומלץ.

4. חסימה של מודעות ספציפיות

דרך מרכז סקירת המודעות (Ad review center).

מרכז סקירת המודעות

מרכז זה מציג:

  • את המודעות המוצגות כעת באתר. שימו לב שיש אינספור מודעות המוצגות באתר, אך הרשימה מציגה את המודעות בסדר יורד של כמות חשיפתן לאחרונה. עיקר החשיפות הולכות למודעות המוצגות בעמודים היותר ראשונים ברשימה, ואפשר לראות בתחתית כל עמוד כמה אחוזים מהחשיפות מקבלות המודעות המוצגות בעמוד הנוכחי, כך שאפשר לדעת על איזה אחוז מהמודעות כבר עברתם ולא חייבים לעבור על כל המודעות.
  • את המודעות שכבר נחסמו דרך מרכז סקירת המודעות.
  • ניתן להגדיר שמודעות יוצגו רק החל מ-24 שעות לאחר פרסומן, כך שיהיה זמן לבדוק את המודעות לפני הצגתן. במקרה זה יוצגו במרכז סקירת המודעות גם המודעות שעלו ב-24 השעות האחרונות ועוד לא מוצגות באתר.

אופציה יחסית חדשה במרכז סקירת המודעות היא Show reviewed ads. כשמסמנים אפשרות זאת צופים רק במודעות שטרם נבחנו, ובמעבר לעמוד הבא יוגדר שהמודעות שנצפו בעמוד זה כבר נבחנו. כך אפשר מדי פעם להיכנס למרכז סקירת המודעות ולהמשיך לבחון מודעות מהמקום שעצרתם בפעם הקודמת.

דרך מרכז סקירת המודעות ניתן לחסום מודעות ספציפיות או את כל חשבון האדוורדס של המפרסם. מהאפשרות של חסימת חשבון כדאי להיזהר – גם כיוון שיכולות להיות מודעות של המפרסם שהן כן בסדר, וגם מכיוון שיכול להיות שחשבון האדוורדס הוא של מפרסם או סוכנות המציגים מודעות של אתרים שונים. מה שאני עושה זה – אם אני רואה מפרסם שמעלה כמה מודעות בעייתיות, אני נכנס למודעה ורואה על שם מי חשבון האדוורדס, ולפי זה מחליט אם כדאי לחסום את כל החשבון או רק את ה-URL. על מנת לחסום לפי URL מודעות שנצפו במרכז סקירת המודעות צריך להעתיק את ה-URL ולהדביקו בעמוד חסימת ה-URLים.

דרך עמוד Filters ניתן לסנן מודעות במרכז סקירת המודעות לפי פרמטרים של פורמט (טקסט, תמונה ו-rich-media), גודל הבאנר, מתי הוצגה המודעה באתר ומילות מפתח. טיפ – בחיפוש לפי מילות מפתח נסו לחשוב על אפשרויות שונות למציאת המודעה המבוקשת – השם באנגלית, בעברית, מלל מתוך המודעה ועוד.

אפשרויות הסינון של המודעות במרכז סקירת המודעות

כמו כן, ניתן לראות מודעות דומות למודעה מסוימת שראיתם – או ע"י לחיצה על קישור "Find related ads" כשצופים במודעה מסוימת, או ע"י העלאת תמונה של מודעה לעמוד Filters.

יש למרכז סקירת המודעות עוד מקום להשתפר. למשל, מניסיוני עם פבלישרז דתיים, הייתי רוצה אפשרות לחסום מודעות תמונה בלבד של מפרסם מסוים – אם הוא מעלה הרבה מודעות טקסט שכן מקובלות עלי ואני לא רוצה להפסיד אותן. זכרו שאם יש לכם רעיונות לשיפור במרכז סקירת המודעות, או באדסנס בכלל, אתם יכולים לכתוב לגוגל דרך מרכז העזרה של האדסנס.

איך חוסמים מודעה שראיתם באתר?

במידה וראיתם באתר שלכם מודעה שאתם רוצים לחסום זכרו שאסור לכם ללחוץ על מודעות באתר שלכם. זה יכול להביא להשבתת חשבון האדסנס.

אם כבר התקנתם את התוסף לפבלישרז של גוגל, תוכל דרכו לחסום את המודעה, כתבתי בבלוג שלי קצת על התוסף. חסימת מודעה מתבצעת ע"י הפעלת "שכבות על של מודעות" ולחיצה על הכיתוב שהתוסף מוסיף על גבי המודעה.

אם טרם התקנתם את התוסף, אתם יכולים לחפש את המודעה במרכז סקירת המודעות בעמוד המציג את המודעות המוצגות באתר. התקנת התוסף של כרום בקישור זה.

תוסף גוגל אדסנס לכרום

חסימת אפשרויות מתקדמות

עמוד Ad serving מאפשר לחסום אפשרויות מתקדמות להצגת מודעות.

העמוד של אפשרויות חסימה מתקדמות

  • מודעות מבוססות עניין: מודעות שהותאמו לגולש על בסיס היסטוריית הגלישה שלו. באתרים רבים אחוז משמעותי מהחשיפות מוקדו בדרך זאת, כך שממש לא מומלץ לחסום זאת.
  • מודעות מבוססות עניין מרשתות פרסום אחרות: האם לאפשר לרשתות אחרות להשתמש במידע קודם על היסטוריית הגלישה שלו מנת להתאים לו מודעות.
  • כפתור 1+ על גבי המודעות: כפתור זה מאפשר לגולש לסמן שאהב את המודעה. כתוצאה מכך הכפתור מאפשר לגוגל להציג כמה חברים של הגולש אהבו את המודעה, ובכך למשוך יותר את הגולשים למודעה.
  • מודעות טקסט עשירות: האם לאפשר להציג על גבי מודעות טקסט רכיבים שיכולים למשוך את הגולשים להקליק, למשל תמונות, אייקונים ועוד.
  • מודעות קטנות יותר: ישנם גדלים באדסנס היכולים להציג גם גדלים קטנים יותר כשזה צפוי להיות רווחי יותר, למשל מודעת 970/90 יכולה להציג גם מודעות 728/90. המודעה הקטנה יותר מוצגת במרכז השטח (במרכז גם מבחינה רוחבית וגם אנכית). ניתן לחסום אפשרות זאת, למשל כדי שמודעת 300/600 לא תוכל להציג מודעות 160/600. שימו לב שההגדרה פועלת על כל החשבון ולא רק על מודעה או גודל מסוים, והיא בעצם משדרגת את המכרז על המודעה כך שיכלול שני גדלי מודעות.
  • באנרים עשירים: האם לאפשר להציג על גבי באנרים רכיבים שיכולים למשוך את הגולשים להקליק.
  • באנרים זזים: האם לאפשר להציג באנרים שאינן תמונות סטטיות, למשל animated gif ופלאש.
  • באנרים מתרחבים: האם לאפשר להציג באנרים המתרחבים מעבר לגודל הרגיל שלהם כשעוברים עליהם עם העכבר, למשל מודעת 300/250 במקרים מסוימים יכולה להתרחב לגודל 300/600.
  • מודעות וידאו אינטראקטיביות: האם לאפשר להציג באנרים שיכולים להפוך למודעות וידאו כשהגולשים עוברים עליהם עם העכבר.

ההשפעה על הרווחים

איך החסימות שהגדרתם והשינויים שעשיתם בהגדרות ישפיעו על ההכנסות? בימים האחרונים גוגל הכריזה שהם משכללים את עמוד הניסויים (עמוד Experiments, תחת My ads). עמוד הניסויים מאפשר להריץ ישירות דרך ממשק האדסנס מבחני ביצועים (A/B tests) על הגדרות מסוימות של המודעות. כעת העמוד כולל גם אפשרות חדשה לעשות מבחנים על חלק מאפשרויות החסימה שהצגתי למעלה.

הערה למפרסמים לפני סיום…

אם אתם מפרסמים או אנשי אדוורדס הקוראים את הכתבה, אתם יכולים לנסות לנצל אותה כדי להיכנס לראש של הפבלישר ולהתייעל עם האדוורדס. למשל, אם תציגו מודעות עם נשים בלבוש חושפני או מודעות זולות יתכן שפבלישרז מסוימים יחסמו את כל חשבון האדוורדס שלכם ומגוון אפשרויות הפרסום שלכם יצטמצם, מה שיכול גם לפגוע בביצועי הקמפיין שלכם. בכלל אם יש לכם קמפיינים רגישים היכולים לפגוע בקהלים מסוימים אולי כדאי להפרידם לחשבון אדוורדס ולדומיין שלא איכפת לכם אם הם ייחסמו ע"י חלק מהפבלישרז.

לסיכום, כפבלישרז גוגל נותנת לכם כלים רבים לשלוט על המודעות המוצגות באתר שלכם. רצוי לחסום רק את מה שחייבים, וגם אז לנסות לחסום מודעות ספציפיות ולא דומיינים שלמים או חשבונות אדוורדס שלמים. ניתן לקרוא עוד על חסימת מודעות באדסנס במרכז העזרה של האדסנס.

הפוסט איך לחסום מפרסמים באדסנס (ובאיזה מקרים זה נחוץ)? הופיע ראשון בבלוג


יאללה רבוטה! איך לבנות קמפיין ממומן ביאנדקס כדי להגיע לקהל הרוסי

$
0
0

כל מי שמפרסם לקהל יעד ברוסיה או מדינות דוברות רוסית אמור לדעת ששליטה חסרת ערעורן של גוגל בתור מנוע חיפוש מספר אחד לא תקפה שם. הרוסים אמרו "נייט" לגוגל ומעדיפים להשתמש במנוע חיפוש תוצרת רוסיה – יאנדקס (מי שלא מכיר ניתן לקרוא בפוסט שפורסם כאן בעבר על קידום אתרים ביאנדקס). בקיצור, רוצים להגיע לליבם ולכיסם של רוסים (לא תושבי הארץ) – תפרסמו ביאנדקס (Yandex). במאמר זה אסביר איך לבנות נכון מסע פרסום ב-Yandex Direct (פלטפורמת הפרסום שלהם), בכדי שתוכלו להגיע למקסימום תוצאות במינימום הוצאות :)

אז איך מתחילים? נכנסים לכאן http://direct.yandex.com, פותחים חשבון, קוראים את המאמר הבא ויאללה לעבודה, RABOTA!

אגב, אם תקציב הפרסום שלכם לפחות 500 דולר לחודש, מגיע לכם מנהל חשבון פרסום מטעם יאנדקס, למרות שאני לא כל כך ממליץ(לפחות לדוברי רוסית שבינינו, יש הרבה בעיות שהמוקד הרגיל שלהם יודע לפתור הרבה יותר מהר ממנהל החשבון).

הגדרות הקמפיין

מה לעשות, תצטרכו לשלם על פרסום ביאנדקס. לנו כ"לא תושבי רוסיה" פתוחה אפשרות לעשות את זה אך ורק בהעברה בנקאית, אלא אם כן יש לכם מישהו עם כרטיס אשראי של אחד הבנקים ברוסיה או תושב רוסיה בעל חשבון בנק וכרטיס אשראי.

אחרי שלחצתם על כפתור Place Ad תגיעו למסך של הגדרות הקמפיין. ניתן להזין את פרטי הקמפיין שלכם, אימייל וטלפון לעדכונים. אני ארחיב לגבי אסטרטגיות להצעות מחיר לקליק.

ישנן 8 אסטרטגיות למתן הצעת מחיר לקליק:

  1. מיקום הכי גבוה (Premium Placements): כשמו הוא, המודעות שלכם יתחרו על המיקומים הכי גבוהים, בדרך כלל אסטרטגיה זו תגרום לבזבוז מהיר מאוד של תקציב הפרסום שלכם, ניתן לשלוט על מחיר לקליק.
  2. תקציב שבועי – אתם מגדירים תקציב שבועי ומקבלים את מירב הקליקים על המודעות שלכם, כמובן בהתאם לתקציב שהגדרתם. ישנה אופציה להגדיר עלות ממוצעת לקליק שאתם מוכנים לשלם בכדי לקבל את מירב הקליקים. במידה ויש לכם יעדים מוגדרים ביאנדקס מטריקה(YANDEX METRICA כלי למעקב אחר נתונים של האתר, מקבילה הרוסית של גוגל אנאליטיקס) ניתן גם להגדיר את הקמפיין לקבלת מקסימום המרות. אסטרטגיה מומלצת למי שאין יותר מדי זמן להתעסק עם הקמפיין.
  3. מיקום הכי זול ב-Ad Block (כלומר Premium Placements AND/OR Guaranteed Position). המערכת תזהה מיקומים הכי זולים בבלוקים פרסומיים(תמונה בהמשך המאמר).
  4. הופעה מתחת לתוצאות החיפוש.
  5. מחיר ממוצע לקליק.
  6. מחיר ממוצע להמרה(במידה ואתם עוקבים אחר היעדים שלכם ביאנדקס מטריקה). ניתן להגדיר גם תקציב שבועי.
  7. חבילת קליקים שבועית – אתם מגדירים כמה קליקים בשבוע יספיקו לכם ואת עלות הממוצעת לקליק אותה אתם מוכנים לשלם.
  8. ניהול נפרד של מתן הצעת מחיר לקליק ברשת החיפוש ורשת המדיה – אסטרטגיה זו מאפשרת להגדיר את עלות לקליק ברשת החיפוש ורשת המדיה. ברשת החיפוש ניתן לבחור בין 4 אפשרויות:
    1. מיקום הכי גבוה.
    2. מיקום הכי זול.
    3. הופעה מתחת לתוצאות החיפוש.
    4. ניתן לנטרל הופעות ברשת החיפוש.

כאן ניתן לראות הסבר על בלוקים בהם מוצגות המודעות:

מיקומי המודעות ביאנדקס

חשוב להפריד בין קמפיין ברשת החיפוש לבין הקמפיין ברשת המדיה של יאנדקס . איך עושים את זה? בהגדרה של קמפיין בוחרים באסטרטגית לניהול נפרד של מתן הצעות מחיר לקליק.

אסטרטגית לניהול נפרד

בהגדרות של מסע פרסום המיועד רק לרשת החיפוש בשורה של CONTENT SITE SETTINGS נבחר ב ALLOCATE=0%, במילים אחרות אנחנו רוצים שאפס אחוז מהתקציב שלנו יבוזבז על פרסום ברשת המדיה של יאנדקס. כך זה נראה לפני:

תקציב ברשת המדיה של יאנדקס

בהגדרות של מסע פרסום המיועד רק לרשת המדיה צריך לבחור באסטרטגיה של מתן הצעת מחיר ידנית לקליק ולנטרל את התצוגה ברשת החיפוש, כך זה נראה בפועל:

ניטרול התצוגה ברשת החיפוש

הגדרות נוספות

ניתן להגדיר זמן תצוגת המודעות, כולל בחירת ביד(באחוזים) שאנחנו מוכנים לשלם בזמן כזה או אחר, כולל התייחסות לסופי שבוע וחגים.

ניתן להגדיר אזור בו נרצה להציג את המודעות שלנו, תזכרו שרוסיה מדינה גדולה והיא מחולקת להרבה אזורים. בהגדרת אזור ניתן למנוע בזבוז מיותר של התקציב.

Advanced Settings ברמת הקמפיין:

  • ניתן לחסום אתרים להצגת מודעות שלכם(בקמפיין רשת המדיה).
  • ניתן לחסום IP של משתמשים.
  • Autofocus: משלים מילות מפתח ומוסיף מילים שליליות לביטוי.
  • Price forecast by position: אם סימנתם וי על אפשרות זו, המערכת לא תיקח בחשבון חישוב CPC מודעות המתחרים שנעצרו.
  • External statistics: מאפשר איסוף נתונים סטטיסטיים של הקמפיין ע"י מערכות צד שלישי.
  • Site monitoring: אם האתר שלכם מחובר ליאנדקס מטריקה והיא מזהה שהאתר אינו באוויר, יאנדקס דירקט אוטומטית יעצור את הצגת המודעות, עד שהאתר יחזור לפעול. על כל ירידה או עליה של האתר חזרה לאוויר תקבלו התראה למייל.
  • Tag links: מאפשר שימוש בתגים UTM וכו'.

דגשים להקמת קמפיין ברשת החיפוש של יאנדקס

בבחירת מילות המפתח לקמפיין ברשת החיפוש תשתדלו לבחור במילים עם נפח חיפוש בינוני-נמוך(זנב ארוך וזנב ארוך פלוס), את הנתונים האלה ניתן לקבל בכלי מילות המפתח של יאנדקס. כך אפשר להימנע מעלות גבוהה לקליק(למרות שיש תחומים בהם גם הזנב הארוך וגם הזנב הארוך פלוס פלוס עולים לא מעט כסף).

בחרנו את המילים אותם אנחנו מעוניינים לטרגט, נחלק אותן לקבוצות. חשוב להיצמד לכלל "מילת מפתח = מודעה", חשוב שמילת המפתח תופיע גם בכותרת וגם בגוף המודעהכלי מעולה שחוסך לי המון זמן באיסוף מילים וחלוקתן לקבוצות – key-collector.ru. הכלי בתשלום ונכון להיום רק בשפה הרוסית, אבל אני לא חושב שזו בעיה, כי רובנו פועלים בזירה הבינלאומית וניתן להתגבר על הפער של אי ידיעת שפה או להיעזר במישהו דובר רוסית ויש כאלה לא מעט בארץ  :)

ביאנדקס דיירקט 3 סוגי התאמות של מילות מפתח:

  • התאמה רחבה, כאשר אנו נשתמש במילות מפתח כמו שהן, למשל: לקנות אוטו .
  • התאמה לביטוי, "לקנות אוטו".
  • התאמה מדוייקת, !לקנות !אוטו, כן לא טעיתם, נוסיף סימן קריאה לפני מילה בכדי שהיא תופיע באופן מדויק שאתם בחרתם.

סימנים נוספים בהם ניתן להשתמש:

"|"  או, למשל אנחנו רוצים לטרגט "לקנות אוטו" או "לקנות מכוניות", נעשה את זה כך: "לקנות אוטו | מכונית"

"+" נשתמש בסימן פלוס כאשר נרצה לכלול מילות קישור בביטויים אותם אנחנו מטרגטים.

(-) כשיש את המילים אותן אנחנו לא נרצה לכלול, פשוט נוסיף סימן מינוס לפניהן.

בחרנו את המילים ועכשיו נתקדם לבניית קבוצות מודעות ומודעות עצמן

את קבוצות המודעות ביאנדקס דיירקט ניתן להקים אך ורק דרך יאנדקס קומנדר – כלי מעולה לניהול מהיר של לקוחות (אם יש לכם חשבון של סוכנות ביאנדקס דיירקט), קמפיינים וכו' . על השימוש בכלי הזה אני אכתוב בפוסט נפרד, משהו בסגנון של אדוורדס אדיטור של גוגל או פאוור אדיטור של פייסבוק. כמובן אפשר  לעבוד עם מסעות הפרסום הפרסום גם ב-Excel.

יש אפשרות להציג לגולש בדיוק את אותו הביטוי אותו הוא חיפש(כמובן אם אתם מטרגטים את הביטוי) בעזרת סימן # לפני ואחרי מילת מפתח, למשל אנחנו מטרגטים ביטוי "נופש בבית מלון בים המלח", נשים את הביטוי בכותרת של המודעה שלנו(ניתן גם בטקסט) בצורה כזאת #נופש בבית מלון בים המלח#. חשוב לכתוב את הביטויים באות תחילית גדולה , כמובן אם הביטוי שלנו הוא חלק מהמשפט.

כמובן לא לשכוח להשתמש במילים שליליות, אותן ניתן להגדיר ברמת מילת המפתח, קבוצת מודעות(דרך Yandex Commander) וברמת הקמפיין.

ביאנדקס דיירקט ניתן לבחור אפשרות להציג את המודעות שלכם גם בביטויים הקרובים לביטויים שבחרתם, אם עשיתם מחקר מילות מפתח בצורה טובה אני חושב שאין שום צורך להישתמש באפשרות זו ואני ממליץ לנטרל אותה.

דגשים להקמת קמפיין ברשת המדיה של יאנדקס:

נתחיל בבחירת מילות מפתח אותן נטרגט, בקמפיין ברשת המדיה נלך על ביטויים עם נפח חיפושים גבוה, ביטויים כלליים. להלן רשימות של ביטויים מומלצים להרבה תחומים (העמוד ברוסית, אבל עדיין יכול לחסוך זמן).

מודעות ברשת המדיה של יאנדקס מופיעות עם תמונה בגודל אחיד או בלעדיה, דוגמא למודעות עם תמונות:

מודעות עם תמונות

אז  בחרנו מילות מפתח, הקמנו קבוצות מודעות, מה שנשאר זה לבחור ביד, ניתן לעשות זאת ברמת קמפיין, קבוצת מודעות או ביטויי, כך זה נראה ברמת הקמפיין:

בחירת ביד

בחירת ביד ברמת קבוצת מודעות ומילות מפתח, ניתן לראות את אחוז החשיפות שתקבל המודעה שלנו ברמת הביד שנבחר:

בחירת ביד ברמת קבוצת מודעות

קראו עוד על שיטות טרגוט של רשת המדיה. סיימתם? תשלחו את המודעות למודרציה ושיהיה בהצלחה!

הפוסט יאללה רבוטה! איך לבנות קמפיין ממומן ביאנדקס כדי להגיע לקהל הרוסי הופיע ראשון בבלוג

פרסום בפייסבוק למתקדמים: צ'קליסט עם 102 שאלות קריטיות שחייבים לשאול

$
0
0

כיום, ניתן לומר ללא חשש כי הפרסום בפייסבוק הינו אחד מערוצי הפרסום האפקטיביים והאיכותיים בישראל ובעולם. עם למעלה מ-4 מיליון משתמשים בישראל, מתוכם למעלה מ-2.5 מיליון המבקרים בפייסבוק מדי יום, קשה להצביע על סיבה טובה מדוע לא לשלב אותו במסגרת פריסות המדיה של מרבית המפרסמים בישראל. לצד הגידול בכמות ובתקציבי הקמפיינים, מערכת הפרסום של פייסבוק השתכללה מאוד בשנה האחרונה, ומציעה עתה למפרסמים מגוון אפשרויות רחב מתמיד. פוסט זה אמור לעזור לאלו שכבר שמכירים היטב את מערכת הפרסום של פייסבוק ואת ה-Power Editor, ולסייע להם להגדיר מסעות פרסום תוך הקפדה שלא להשמיט פעולות חיוניות בעת הקמת, ניהול וניתוח הקמפיינים. כיצד תוכלו להפיק תועלת מירבית מפוסט הזה? כאשר אתם מקימים/מנהלים קמפיין בפייסבוק, החזיקו את הצ'קליסט (Check List) הזה לצדכם ועברו על כל הסעיפים לוודא שלא שכחתם פרט החיוני למהלך תקין של הקמפיין. האם הרשימה הזו מכסה את כל אפשרויות הפרסום בפייסבוק? לא, אך היא בהחלט מתאימה ל-99% מהקמפיינים הנפוצים.

תוכן עניינים

לפני הקמפיין – מה בדיוק אנחנו רוצים להשיג?

כאשר אנו מתחילים קמפיין בפייסבוק, עלינו להגדיר יעדים ברורים ומדידים עבורו כדי שנוכל לסמן לעצמנו במה להתרכז. מהם, אם כן, היעדים העיקריים שאותם נוכל להשיג דרך הפרסום בפייסבוק?

1. כמות ההקלקות הגבוהה ביותר לאתר/עמוד נחיתה/אפליקציה – מקסימום הקלקות רלוונטיות בתקציב נתון.

 

2. כמות המרות באתר שלנו – מקסימום פעולות שהגולש מבצע באתר (ליד/רכישה/הגעה לעמוד אסטרטגי) בתקציב נתון (עוד בנושא זה במדריך שכתב עידו סלע על חישוב עלויות הבאת הלקוחות)

3. כמות לייקים לעמוד – דהיינו, כמה אוהדים חדשים התווספו לעמוד הפייסבוק שלנו.

4. הגדלת אינטרקציה לתוכן – הגדלת השיחה סביב התכנים מתוך עמוד הפייסבוק שלנו/צפייה בתמונות/צפייה בסרטונים.

5. התקנות של אפליקציות (מובייל או דסקטופ)

6. חשיפה לתוכן שלנו – אחת המטרות ה"נשכחות" בפרסום דיגיטלי היא פשוט לייצר חשיפה איכותית בקרב קהל היעד שלנו. מחקר מרתק בנושא השפעת הפרסום בפייסבוק במוצרי צריכה, מצא שלא היה קשר בין כמות ההקלקות על התוכן לבין הקנייה בפועל אבל כן נמצא קשר הדוק בין גולשים שנחשפו למודעה ב-Newsfeed שלהם, לבין גולשים שרכשו בפועל. חשוב לציין כי מאוד קשה למדוד סעיף זה בפועל אך ניתן ליישם אותו או בהיקפים גדולים מאוד (כמו פרסום ב"פריים טיים" בטלוויזיה למשל) או בהיקפים קטנים ומדוייקים כמו פרסום לקהלים שהיו באתר, על פי רשימות וכו'. כאשר מתחילים קמפיין חדש בפייסבוק, מומלץ מאוד להגדיר יעד עיקרי אחד אשר אותו אנו רוצים להשיג. כאשר אנו מנסים להשיג מספר יעדים שונים יחד, בחלק גדול מן המקרים לא נשיג אף אחד מהם.

הקמפיין (Campaigns)

7. מטרת הקמפיין – האם לקמפיין יש מטרה אחת ברורה ויחידה? (במידה שיש מספר מטרות עסקיות חשוב מאוד להגדיר מספר קמפיינים נפרדים שכל אחד מהם יתמקד במטרה עסקית אחרת)

8. יעדי הקמפיין – האם הוגדרו יעדים ברורים ומדידים לקמפיין?

9. האם כל הפעילות בקמפיין מתייחסת לאותה מטרה עסקית? לדוגמה – קמפיין "נעליים" לעומת קמפיין "מבצע קיץ".

10. מסר – האם יש לכם מסר ברור אותו אתם רוצים להעביר לקהל היעד שלכם?

11. האם נתתם לקמפיין שם שיהיה לכם ברור בדיוק מה הוא מכיל? דוגמה לשם טוב תהיה "Shirts Sale – Jun 14" לקמפיין מכר של חולצות כאשר אנו מודדים את התוצאות בעמודת ה-Conversions. מומלץ להוסיף את החודש והשנה בשם הקמפיין לצרכי מעקב.

קבוצות המודעות (Ad Sets)

12. האם התקציב לקמפיין ברור וידוע?

13. האם הוגדרו התאריכים? גם לקמפיין "ללא הגבלת זמן" כדאי להגדיר תאריך ירידה למקרה שנשכח/נהיה חולים/מילואים וכו'. רצוי לתת תזכורת ביומן להחזיר אותו לאחר שבדקנו שהוא עובד טוב.

14. האם דאגתם שבכל קבוצת מודעות תהיה הפרדה ברורה בין סוגים שונים של קהלים,  כיווני מסרים שונים או סוגי תמחור שונים? (לדוגמה – אם יש לנו קהל "שלנו", כלומר אוהדים של העמוד או משתמשים שהיו באתר, נרצה להפריד אותו מהקהלים הכללים או LookALike של הקהלים שלנו)

15. האם לכל קבוצת מודעות (Ad Set) יש שם שיבדיל אותה מן האחרות? לדוגמה, בקמפיין בו ההבדל בין קבוצות המודעות יהיה ברמת הקריאייטיב, נוכל להשתמש ב-Tizer Creative וב-Informative Creative, וכאשר ההבדל בין הקבוצות יהיה בקהל נוכל להשתמש ב-Custom Audience, Lookalike וכן ב-Friend of Fans.

16. האם בחרתם את סוגי המודעות המתאימים ביותר למטרות העסקיות שלכם והתאמתם אותם למטרות הקמפיין?

17. האם בדקתם סוגי מודעות שונים תחת קבוצות מודעות (Ad Sets) שונות?

18. האם דאגתם לא לשלב יותר מ- 6 מודעות בקמפיין בו זמנית? כאשר משלבים מספר רב של מודעות, ישנם מקרים רבים בהם פייסבוק בוחרת מודעה אחת והיא מקבלת את מרבית החשיפות כאשר היא לא בהכרח הטובה ביותר.

19. כדאי תמיד לבדוק את הגדלים וההנחיות האופטימליים למודעות. פייסבוק משנה גדלים אלו בתדירות גבוהה יחסית ויש להישאר מעודכנים בתחום זה.

20. האם ישנה המשכיות בין המודעה לבין עמוד הנחיתה? זכרו תמיד את היעדים העסקיים שלכם וצרו רצף ברור עבור הגולש, שיימשך מרגע שהוא ראה את המודעה שלכם ועד לרגע שהוא השלים את הפעולה שרציתם שהוא יבצע.

המודעות (Creative)

מודעות צד ימין

21. האם השתמשתם בכותרת מושכת?

22. האם השתמשתם בתמונה אטרקטיבית?

23. האם הטקסט מסביר לגולש לאן הוא יגיע לאחר הלחיצה?

24. האם הטקסט כולל הנעה לפעולה?

25. האם בדקתם שהתמונה היא ברזולוציה העדכנית ביותר? להלן מצגת עם הגדלים המעודכנים:

26. האם השתמשתם בלפחות 3 מסרים שונים עם 2 תמונות שונות בכל מסר?

27. האם הקישור שלכם מקודד לגוגל אנליטיקס כדי שתדעו את התוצאות שלו באתר שלכם?

מודעות לייק לעמודים

28. האם הסברתם לגולשים מה תהיה התועלת שלהם מלחיצה על העמוד?

29. האם דאגתם לחבר את פעילות הלייקים למטרות העסקיות? לפעילות תדמיתית כדאי מאוד להשתמש בניוזפיד בלבד לעומת פעילות שמטרתה לייקים בלבד שבה כדאי להשתמש גם במודעות הצד.

30. האם דאגתם לייצר תמונה שונה למודעות צד ימין ותמונה שונה לניוזפיד?

31. האם הטקסט כולל הנעה לפעולה? כדאי מאוד לשלב את ההנעה לפעולה בסוף הטקסט ולא בתחילתו.

32. האם בדקתם שהתמונה היא ברזולוציה העדכנית ביותר? יהיה כאן לינק לקובץ המעודכן עם גדלי המודעות

33. האם השתמשתם ב 3 מסרים שונים עם 2 תמונות שונות בכל מסר?

מודעות פוסט

34. האם הטקסט בכותרת של הפוסט מושך את המשתמש לקרוא את הפוסט?

35. האם הטקסט בכותרת כולל קריאה ברורה לפעולה?

36. האם התמונה מושכת את העין? 37. האם הלוגו של העמוד ברור למשתמש גם כאשר רואים אותו בניוזפיד (ולא, לדוגמה,ערבוב של טקסט שניתן לראות רק כאשר נכנסים לתוך העמוד של המפרסם)?

38. האם השתמשתם בגדלים המומלצים על ידי פייסבוק לפוסטים? [גם כאן יהיה את הלינק]

39. האם התמונה עומדת בחוק ה-20% של פייסבוק? (לינק לבדיקה של פייסבוק https://www.facebook.com/ads/tools/text_overlay).

40. האם הגדרתם כותרת אינפורמטיבית על הלינק כדי לוודא שהמשתמש ידע על מה הוא לוחץ?

41. האם השתמשתם בווידאו של פייסבוק? במקרה של שימוש בפוסט מבוסס וידאו, העלאת הסרטון לפייסבוק תניב לרוב תוצאות טובות יותר מכיוון שהמודעה גדולה יותר למשתמש והסיכוי לייצר עליה אינטראקציה גבוה יותר, מה שמוביל לעלות זולה יותר לצפייה בסרטון.

42. האם השתמשתם בתיאור המודעה כדי להוסיף למשתמש פרטים ולמנוע לחיצות לא רצויות?

43. האם בדקתם איך המודעה נראית בכל המיקומים השונים ובדקתם שהטקסט לא נחתך באופן בעייתי?

44. האם השתמשתם בתמונה בפורמט

PNG? 45. האם הכנתם לפחות 3 קריאייטיבים שונים?

46. האם כאשר אתם בודקים מספר קריאייטיבים שונים אתם משתמשים ב-Unpublished posts?

47. האם לכל קבוצת מודעות יש קידוד נפרד לגוגל אנליטיקס שהוספנו ב-URL TAGS? זכרו שהפוסט תמיד מכיל את הקידוד ה"אורגני" שלו ועלינו לשנות אותו במסגרת המודעות. הסיבה העיקרית לכך היא כדי שנוכל לדעת את המידע על הגולש כאשר הוא באתר שלנו. סיבה נוספת היא על-מנת לבודד את הפעילות האורגנית שהייתה מן הפוסט (לייקים/שיתופים/תפוצה בעמוד וכו').

48. האם הוספתם גרסאות עם קריאה לפעולה בתוך הפוסט (Learn More / Sign Up וכו')?

49. האם עמוד הנחיתה שלכם מותאם גם לדסקטופ וגם למובייל? בפייסבוק תמיד עדיף להשתמש בלינק רספונסיבי או בלינק שמתאים את עמוד הנחיתה לפלטפורמה באופן אוטומטי. זאת מכיוון שאנו יכולים לקבל תפוצה אורגנית למודעות שלנו דרך שיתופים/לייקים וכו' ואין לנו שליטה איפה המשתמשים יראו אותה.

Unpunished Post

50. מתי כדאי להשתמש ב-Unpublished post? כאשר אנו רוצים להציע הצעה למי שלא אוהבים את העמוד ולא רוצים שהחברים בעמוד הפייסבוק יראו אותה.

51. כאשר אנו רוצים להריץ מספר קריאייטיבים שונים (כדוגמת מסר לנשים ולגברים).

52. כאשר אנו רוצים לבחון מספר קריאייטיבים על-מנת למצוא את המסר האפקטיבי ביותר.

53. כאשר אנו מפחדים מתגובות "נאצה" ורוצים פוסט שלא יישאר בעמוד לאורך זמן. חשוב לשם לב שלמרות שהנושא מאוד לא מומלץ, הרבה יותר קל למחוק תגובות "קשות" בפוסט אשר לא מפורסם בעמוד מאשר בפוסט אשר הגולש יכול לחזור אליו בקלות ו"לגלות" שמחקו לו את הביקורת על התוכן. מתי לא כדאי להשתמש ב-Unpublished post?

54. כאשר אנו רוצים לקדם את השיחה בעמוד שלנו.

55. כאשר אנו רוצים לייצר אפקט ויראלי על התוכן שלנו – פוסטים שלא פורסמו לא יופיעו אצל גולשים אחרים באופן אורגני.

56. בכל מקרה שלא עונה על אחד מן המקרים שצוינו ברשימה למעלה. תמיד מומלץ שברירת המחדל תהיה תכנים אשר כן פורסמו בעמוד.

Mobile App Install Ad

57. האם התקנתם את ה SDK של פייסבוק בתוך האפליקציה שלכם ורשמתם אותה בפייסבוק (במקרה של שימוש ב-Mobile app install ad)?

58. האם הטקסט במודעה מושך מצד אחד אך מבהיר למשתמש מה הוא הולך להוריד? אם נכתוב טקסט מאוד מושך, המשתמש יקליק על המודעה שלנו ולא יבחר להוריד את האפליקציה.

59. האם הוספנו טקסט לקריאה לפעולה? כדאי מאוד להוסיף את הקריאה לפעולה בסוף הטקסט ולא בהתחלה – במקום "הורידו עכשיו את האפליקציה שתשמור לכם על הכסף" כדאי לרשום "רוצים לשמור על הכסף שלנו? הורידו עכשיו את האפליקציה".

60. האם התמונה שבה השתמשנו במודעה דומה לאחת התמונות של האפליקציה בחנות האפליקציות? זה יגרום למשתמש תחושה של המשכיות בין המודעה עליה הוא לחץ לבין האפשרות להתקין את האפליקציה.

61. האם השתמשנו בתמונה שכוללת את המכשיר בו המשתמש עושה שימוש (תמונה במסגרת של iPhone/Galaxy/iPad על-פי הטירגוט המתאים)?

המיקומים

62. האם בחרתם את פיקסל מעקב ההמרות הנכון? האם בדקתם שהוא תקין וקיבלתם עליו Active (במקרים של אופטימיזציה להמרות) או שהשתמשתם בתוסף של פייסבוק לבדוק את תקינות הפיקסל (קישור להורדת התוסף)?

63. האם התאמתם את המיקומים לצרכים העסקיים שלכם? (קמפיינים שרוצים לייצר מודעות כדאי להעלות בניוזפיד בלבד למשל)

64. האם הפרדתם בין המיקומים השונים ברמת ה-Ad Set? כדאי תמיד להפריד בין מודעות הצד לבין הניוזפיד כאשר בחלק מן המקרים כדאי גם להפריד בין הדסקטופ לבין המובייל.

הטירגוט (Audience)

65. האם השתמשתם ב- Custom Audience? (אם אתם יכולים – תשתמשו. זה עובד הכי טוב בפייסבוק)

66. האם ב-Custom Audience אשר מבוסס על נתונים של הלקוח ניסיתם להשתמש גם במייל וגם בטלפון הנייד? שילוב של שניהם מגביר לרוב את אחוז ההתאמה בין הרשימות לבין מאגרי המידע של פייסבוק.

67. האם ב-Custom Audience for websites הגבלתם את הזמן שעבר מרגע שהגולש הגיע אליכם? לא תמיד צריך לנצל את כל ה-180 ימים שמערכת הפרסום של פייסבוק מאפשרת.

68. האם עשיתם Exclude ללקוחות שכבר קיבלו את ההצעה שלכם ואתם לא רוצים שהם יראו אותה שוב?

69. האם עשיתם Exclude לערים בהם קהל היעד שלכם לא נמצא? בישראל יש בעיה עם רישום אזורי המגורים כך שאם יש לנו קמפיין גדול ונרצה לפרסם לאזור המרכז אנו נפספס משתמשים רבים אשר רשמו את שם העיר שלהם בצורה בה פייסבוק לא מזהה אותה. כדאי מאוד לעשות Exclude לערים הגדולות בהם המשתמשים שלכם לא יהיו בוודאות גבוהה מאוד.

70. אם בדקתם שאתם לא משלבים יותר מידי סוגי טירגוט שונים ומגיעים לקהל יעד פוטנציאלי קטן מאוד? חשוב לשם לב ששילוב של מספר סוגי טירגוט יותר חיתוך של "וגם" (AND) כך שאנו מקטינים את קהל היעד שלנו. אם נרצה להריץ מספר סוגי טירגוטים שונים (למשל קטגוריות או תחומי עניין) כדאי להפריד אותם ל-Ad Sets שונים.

71. האם בדקתכם שהתאמתם את קהל היעד והמסר בצורה האופטימלית?

72. האם הכנתם קבוצת מודעות נפרדת לחברים של האוהדים (Friends of fans)?

73. האם השתמשתם בקריאייטיב נפרד לנשים ולגברים?

74. האם הפרדתם תחומי עניין שונים ל-Ad Sets נפרדים?

75. האם יש לכם טירגוט נפרד לכל מדינה?

76. האם שמרתם את הטירגוט שלכם למקרה שתרצו להשתמש בו שוב?

77. האם הכנתם Ad Set נפרד לאנדרואיד ול-iOS? (רלוונטי בעיקר למודעות התקנת אפליקציה אך גם למי שמריץ קמפיינים במובייל)

התמחור והאופטימיזציה (Optimization & Pricing)

78. האם הגדרתם את פיקסל המעקב להמרות גם במסך זה (במקרים של אופטימיזציה להמרות)?

79. האם דאגתם שה-Ad Set יכלול סוג תמחור אחד בלבד?

80. האם הגדרתם את העלות המקסימלית לפעולה שאתם מוכנים לשלם? לפעמים בקמפיינים של המרות נהיה מוכנים לשלם סכום גדול לקנייה או לליד כאשר ברירת המחדל היא 30 ₪ או 30$ תלוי בהגדרת החשבון. בקמפיינים של oCPM המערכת תפסיק להגיש מודעות אם עלות ההמרה שלנו היא 200 ₪ לדוגמה כי היא תחשוב שהיא מבזבזת לנו תקציב.

שנייה לפני שאנחנו באוויר

81. האם העליתם את הקמפיין (לחיצה על Upload Changes) ?

82. האם בדקתם שההעלאה הסתיימה בהצלחה וללא שגיאות?

83. האם בדקתם ב-Ads Manager שהקמפיין מוגדר נכון וכל המודעות עלו?

84. האם בדקתם שגם הקמפיינים, גם קבוצות המודעות וגם כל המודעות הרלוונטיות נמצאים במצב פעיל?

85. האם בדקתם שכל המודעות שלכם אושרו ואין איתן בעיות?

ניתוח דו"חות הפרסום של פייסבוק

86. האם אתם בודקים קודם כל את התוצאות החשובות לכם ברמה העסקית? כאשר מנתחים את הדו"חות כדאי מאוד להתייחס קודם כל למימוש היעדים העסקיים של הקמפיין.

87. האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי הקריאייטיב?

88. האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי מיקומים?

89. האם בדקתם את התוצאות של הקמפיין על-פי קבוצות גיל?

90. האם הגדרתם את ההמרות בפייסבוק על-פי הצרכים שלכם? שימו לב שניתן לשנות את ההגדרות של ההמרות (Conversions) תחת אפשרות ה-Attribution Window Settings כך שנקבל רק מידע על המרות לאחר הקלקה ולא בהכרח לקבל מידע על המרות לאחר צפייה במודעה.

91. האם אתם שומרים את הדו"חות בהם אתם עושים שימוש באופן קבוע?

ניהול קמפיינים שוטף

92. תקציב – כדאי מאוד להגדיר תקציב ברור לכלל הפעילות ברמה החודשית כדי לדעת איך לחלק אותו בין הקמפיינים השונים ומול היעדים העסקיים.

93. האם אתם בודקים את הניצול היומי ביום הקודם (Yesterday) כדי לראות אם המערכת ממצה את התקציב שלה? אם אינה ממצה אותו כדאי לבדוק האם כדאי להרחיב את קהל היעד/להחליף קריאייטיב.

94. האם אתם בודקים את התוצאות של הקמפיינים ב-Google Analytics?

95. האם אתם בודקים את ההשפעה של הקמפיינים על מכירות לאורך זמן דרך דו"חות של Attribution Model? דו"חות אלו מספקים למשתמש את האפשרות לבדוק את התוצאות העסקיות באתר לא רק על-פי ההקלקה האחרונה אלא גם על-פי ההקלקה הראשונה או על-פי ה"חשיבות" של הקליק מפייסבוק בתהליך המכירה.

96. האם אתם לומדים מי הקהלים שמגיבים לכם בצורה הטובה ביותר ומשתמשים בהם לקמפיינים הבאים?

97. האם נתתם לקמפיין לרוץ לפחות 48 שעות לפני שאתם מקבלים החלטות לגבי התוצאות שלו? (רלוונטי בעיקר ל-oCPM).

98. האם אתם בודקים מתי מתחילה הירידה בתוצאות ומחליפים קריאייטיב בהתאם? כאשר אנו מפרסמים בגוגל/באתרים אחרים אנו בד"כ מגיעים כל פעם לקהל חדש אשר נחשף לפרסומת שלנו. התנהגות הגולשים בפייסבוק, אשר גורמת לגולשים לחזור לאתר באופן קבוע מייצרת מצב שבו הגולשים בעלי הסבירות הגבוהה ביותר ללחוץ על המודעה כבר נחשפו למודעה שלנו ובחרו לא ללחוץ עליה. מצב זה גורם לכך שבכל יום בו "סיימנו" לחשוף את הקמפיין שלנו לגולשים עם הסבירות הגבוהה ביותר ללחיצה, המערכת מתרחבת לגולשים אשר הסיכוי שלהם ללחוץ על המודעה נמוך יותר, מה שמוביל לאחוזי הקלקה נמוכים יותר ומחיר לקליק גבוה יותר.

99. האם אתם עושים A/B TESTING ברמת קבוצת המודעות (Ad Sets)? חשוב מאוד לבדוק את המודעות שלכם אחת מול השנייה ולא רק בתוך הקמפיין מכיוון שפייסבוק מתעדף תמיד את המודעות הטובות ביותר בהתחלה ולא לאורך כל תקופת הבדיקה.

100. האם אתם יוצרים Custom Audience באתר שלכם על-סמך הקמפיינים בפייסבוק ומשתמשים בהם לקמפיינים הבאים?

101. האם אתם דואגים לעבור על ההתרעות בעמוד, לבדוק את התגובות על הפוסטים ולהתייחס אליהן?

102. האם אתם דואגים לא להגזים עם אותו מסר לאותו הקהל? זכרו שבעבודה מול קהלים קטנים יחסית יש לרענן את הקריאייטיב בתדירות גבוהה יותר מאשר בקמפיינים עם פנייה לקהל רחב.

להתעדכן כל הזמן

פייסבוק משלבת שינויים רבים בממשק הפרסום שלה. קצב השינוי הוא מהיר וחשוב מאוד להתעדכן כל הזמן באפשרויות החדשות שמשתנות באופן קבוע. מספר מקורות אשר אני ממליץ עליהם בחום:

בנימה אישית לסיום, אני מאמין שידע הוא מצרך שיש לשתף אותו. השתדלתי לעשות את המירב כדי לשלב בין Actions Items בפועל לבין הדרך שבה אני רואה באופן אישי את הקמפיינים בפייסבוק.

יש לכם הערות על הצ'ק ליסט? יש כאן תיבה למטה. מבטיח לקרוא את כל מה שתכתבו.

אהבתם את המסמך? מאוד אשמח אם תוכלו לעשות לו +1, Like, Share, Tweet או לקשר אליו. לא צריך להגביל את עצמכם בפעולה אחת בלבד כמובן :)

הפוסט פרסום בפייסבוק למתקדמים: צ'קליסט עם 102 שאלות קריטיות שחייבים לשאול הופיע ראשון בבלוג

פרסום ממומן בלינקדאין: המדריך השלם לפרסום אפקטיבי ברשת העסקית הגדולה בעולם

$
0
0

לינקדאין נחשבת כיום לרשת החברתית העסקית הגדולה בעולם. משנת היווסדה ב2002 ועד לפני כ-7 שנים לערך, עיקר הפיתוח האסטרטגי של הרשת התמקד בעולם הקריירה, הגיוס והנטוורקינג. בעשור האחרון בעיקר עם השתלטותה של פייסבוק כרשת החברתית הגדולה והפופולארית בעולם הבינו בלינקדאין שעולם הנטוורקינג הוא בראש ובראשונה עולם חברתי ויש מקום לנער קצת את העניבה, לשחרר את צווארון החולצה ולהשתפר ברמת הממשק, ברמת היצע התוכן וכמובן ברמת יכולות ממשק הפרסום.

לינקדאין המונה כיום למעלה מ-300 מיליון חברים ברחבי הגלובוס, היא הרשת העסקית בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בעולם. לינקדאין בישראל מונה כיום יותר ממיליון משתמשים מהם כ-300 אלף מוגדרים כמנהלים. כיום יש יותר מ-700 אלף יוניקים ישראלים ביום באתר לינקדאין. בשונה מהתפיסה הרווחת של השנים הקודמות, לינקדאין אינה רק פלטפורמה למפגש בין "עסקים" ו"חיפוש עבודה", אלא רשת חברתית לכל דבר עם הזדמנויות עסקיות והזדמנויות קריירה מגוונות ויש לה מטרה אחת גדולה והיא להתבסס כפלטפורמה המובילה בעולם לקהל העסקי.

מתוך הניסיון שלנו בפרסום ושיווק בכלי הלינקדאין ובשיתוף הפעולה עם לינקדאין אירופה, מצורף המדריך השלם לפרסום בלינקדאין כולל החסמים הקיימים ברשת וכיצד ניתן להימנע מהם.

למי מיועד כיום הפרסום בלינקדאין?

הפרסום בלינקדאין מיועד כיום  לעניות דעתי לסקטורים מאוד ספציפיים: בראש ובראשונה בכל מה שקשור לשיווק, אסטרטגיה וכמובן פרסום בין עסקים לעסקים, אך גם פרסום לתחומים בעלי אופי עסקי וקרייריסטי כגון ענף הפיננסים, פרסום לנדל"ן (בייחוד נדל"ן משרדי, השקעות נדל"ן, נדל"ן מניב), פרסום בינלאומי, בנקאות, תעשיות ההיי טק, רואי חשבון, עו"ד, השקעות, וכמובן כל מה שקשור לעולם הגיוס וההשמה.

מבחר דוגמאות שממחישות את הבידול של לינקדאין במישור העסקי אל מול הפלטפורמות הקיימות  תמצאו במאמר שפרסמה סוכנות הניו מדיה לעסקים Oursocualtimes. בכתבה הספציפית מתואר מקרה מבחן מעניין מאוד של חברת Philips שבאמצעות פרסום ומיתוג של קבוצה שיצרה בלינקדאין, הצליחה למצב את עצמה כחברה מומחית לחדשנות סביב תחום ה-Health Care. הסיבה העיקרית היא שימוש פרסומי ושיווקי במובילי דעה מהתחום והבנה נכונה של המדיה.

כיצד עובד הפרסום בלינקדאין?

הפרסום בלינקדאין עובד באמצעות ממשק ניהול עצמי הקרוי Linkedin Campaign Manager. הממשק מאפשר יצירת קמפיין יחד עם יצירת מודעה ראשונה. כרגע המודעה הראשונה היא בחירה בין מודעה רגילה לבין סטטוס ממומן מתוך דף עסקי. בהמשך המדריך נעמוד על ההבדלים ביניהם.

בחירת ופתיחת החשבון

עוד בטרם הקמנו את הקמפיין הראשון, מומלץ לבחור האם שם החשבון יהיה על שמי או על שם החברה המפרסמת. ניתן להגדיר את שם החשבון על שם הפרופיל האישי וגם על שם החשבון העסקי של החברה המפרסמת. במידה ומגדירים את החשבון העסקי על שם החברה המפרסמת אז נגלל לנו דף המציג את הדף העסקי של החברה במידה והוא קיים. כמו כן כדי להשתמש בחשבון העסקי אתם תידרשו להיות אדמין של הדף העסקי בלינקדאין (מנהלי הדף העסקי).

חשוב מאוד לזכור: כדי להיות אדמין של הדף העסקי, אתם צריכים להיות בעלי מייל עם דומיין החברה.

בפרסום אם אינכם אדמינים או לא קיבלתם גישה תוכלו לעשות אחד משתי ברירות:

  1. לפרסם מהחשבון האישי שלכם
  2. לפתוח חשבון עסקי חדש בשם החברה המפרסמת. אבל אז במידה ואתם מפרסמים את דף העסקי של החברה המפרסמת אז אתם צריכים להיות אדמין לדף.

במידה ואין לנו חשבון עסקי, יהיה ניתן להגדיר את החשבון כחשבון אישי על שם היוזר האישי שלנו.

כיצד?

נכנסים לתפריט ומצד ימין יש סרגל כלים ובו כל האפשרויות:

שם היוזר , שם החברות שבו אתה\את כבר אדמין של הדף העסקי.

האופציה הבאה:

נכנסים לתפריט וממלאים את הפרטים הבאים:

יצירת חשבון עסקי

בסיום מילוי הפרטים בדומה למערכות האחרות או לכל ביצוע תשלום באינטרנט, אתם מגדירים את הזמן, המקום הגאוגרפי של הקמפיין ואת סוג המטבע. המלצתי היא לבחור בדולר. כרגע לא ניתן לבחור בש"ח ושוב, לא ניתן לפרסם בינתיים בשפה העברית. הקישו כרטיס אשראי והקמפיין יאושר תוך פחות מיום.

לינק לכניסה לממשק המודעות לפתיחת חשבון ויצירת קמפיין ראשון

כיצד יוצרים קמפיין פרסומי?

בבואכם לפתוח את הקמפיין הפרסומי, דבר ראשון שתעשו זה להציץ בסרגל הכלים העליון בדף הבית ולחפש רובריקה הנקראת Business Services, לחצו על המילה: Advertise

קישור ליצירת חשבון

ברגע שנכנסתם, נפתח לכם ממשק הפרסום של לינקדאין ומציע לכם להכין מודעה. המודעה תופיע כחלק מקמפיין ראשון שתקימו.

נכון ליולי 2014 האפשרות בחירת מודעה מתחלקת בין:

  1. מודעה רגילה: מודעת טקסט שמיד ארחיב על פרטיה וסוגיה. המודעה בנויה מכותרת, גוף טקסט ולינק לurl לאתר או דף נחיתה או לדף העסקי בלינקדאין.
  2. סטטוס ממומן: למעשה סטטוס שתכתבו בדף העסקי. כאן אתם חייבים כאמור להיות אדמינים וברגע שתלחצו על המודעה ייפתחו לכם הסטטוסים של הדף שאותו אתם מנהלים ומתוכו תבחרו את הסטטוס. יש אפשרות גם לייצר סטטוס חדש מהממשק הפרסומי ואז לפרסמו.

לאחר שבחרתם את סוג המודעה תגללו טיפה מטה ותידרשו לכתוב את שם הקמפיין. בחירת השם היא יותר בשבילכם, בכדי שתציינו לעצמכם  איזו חברה זו, איזה סוג קמפיין ומטרתו:

נניח: חברת IT , קמפיין לידים למנהלי מערכות מידע. ניתן לכתוב את שם הקמפיין בעברית או באנגלית.

בחירת שפה

לאחר מכן תידרשו לבחור שפה. כאן מראש הזמן להזהיר שלא ניתן לפרסם בעברית. ניתן לכתוב את טקסט המודעה בעברית, אך נכון להיום הטקסט לא יתקבל. לעומת זאת סטטוס מממומן מתוך דף עסקי בהחלט יתקבל.

סוג המדיה

זוהי סוג המודעה והבחירה תהיה אחת משתיים:

  1. Basic: מודעת טקסט רגילה.
  2. Video: מודעת סרטון. זהו לא סרטון גנרי מקובץ, אלא חייב להיות לינק לסרטון מאתר יוטיוב.

בממשק העצמי ניתן לייצר מודעות מ4 סוגים שונים

  1. מודעת טקסט עם תמונה
  2. מודעת וידאו : מתאפשרת באמצעות סרטון יוטיוב בלבד. לינקדאין לא מאפשרים יותר מ120 שניות סרטון. המודעה כוללת טקסט (כותרת וגוף טקסט) בדומה למודעת טקסט רגילה. גם במקרה הנוכחי הטקסט של המודעה חייב להיות כתוב באנגלית.
  3. סטטוס ממומן (הניתן כרגע אך ורק בדף עסקי ובפרימיום גם בקבוצה)
  4. סטריפ טקסט: טקסט ממומן ללא תמונה המופיע או בראש הדף (ברחבי האתר) או בתחתיתו.

סוגי מודעות

לאופציית בחירת סרטון וידאו יש כמה יתרונות:

  • בדומה לפרסום ביוטיוב יש למודעת סרטון ערך אדיר של תדמית, חשיפה ויצירת מעורבות. כמו כן לינקדאין הוא בראש ובראשונה אתר של מידע ועל כן סרטון הסברתי או סרטון בעל אופי של המלצה על ארגון או חשיפת מוצריו יכול לעבוד יפה מאוד.
  • עקיפת מחסום השפה: למרות שגם כאן נידרש לכתוב טקסט באנגלית, עיקר התוכן הוא למעשה הסרטון. והסרטון יוכל כמובן להיות בעברית ולהישלח בקישור לדף נחיתה בעברית. יתרון גדול.
  • גודל המודעה בולט יותר ממודעות הטקסט והתמונה בגלל הבולטות של הסרטון וגודל ה-iframe שלו.

המודל העסקי

בדומה לממשקי הפרסום של פייסבוק וגוגל גם בלינקדאין יש שני מדדי פרסום:

  1. CPC – עלות להקלקה
  2. CPM – עלות ל-1,000 חשיפות

המינימום ההכרחי לפרסום הוא 10 דולר ליום ועלות ההקלקה הממוצעת נעה בין 2-3 דולר להקלקה. המינימום המוצע להקלקה הוא 2 דולר . אין עוד כיום כלים המאפשרים אופטימיזציה אוטומטית מטעם לינקדאין או מדדי המרות. משיחה עם מנהלי הפרסום בלינקדאין בדאבלין מסתמנת מגמה כזו והיא בבחינה ופיתוח.

מודל עסקי

מבנה המודעה

  • כותרת בת 25 תווים.
  • גוף טקסט בו נכתוב בתמציתיות את המסר השיווקי המרכזי, שדרכו כמובן נרצה לפנות לקהל היעד שלנו בן 75 תווים.
  • תמונה בקובץ jpg או png בגודל 50 על 50 פיקסל.
  • ולבסוף קישור או לדומיין חיצוני (לרוב דף נחיתה) או לדף עסקי בלינקדאין.

מבנה מודעה

כיצד לבנות את תוכן המודעה בצורה האופטימלית ביותר?

כדאי להתריע מראש, שאת המודעות נדרש להכין בשפה האנגלית ובז'רגון שמתאים לקהל העסקי.

כותרת

בחרו כותרת שתופסת את תשומת הלב של קהל היעד שלכם. קחו בחשבון שהתפיסה של הגולש כאשר הוא נמצא בלינקדאין היא שונה באופן משמעותי מאשר כשהוא גולש בynet למשל. המטרות הן אחרות, מטרת הנטוורקינג וחיפוש עבודה או חיפוש מועמד גדולה יותר, הקהל ייתכן בעל אוריינטציה עסקית יותר וגם לפיכך תשומת הלב והפוקוס לקבלת מידע נרחב תהיה לרוב גדולה יותר.

גוף הטקסט

 הכניסו הדגשת הצעות ערך המהוות יתרון למוצר אותו אתם משווקים כגון: יתרונות ייחודיים, סקירות טכניות, תוכן בחינם, ניסויים, הדגמות או היבט מבדל אך באוריינטציה עסקית.

יצרו ביטויי קריאה לפעולה חזקים כמו נסה, הורד, הרשם או קבלו הצעת מחיר.

בשונה מגוגל\פייסבוק במקרה זה הרצון של הגולש לקבל מידע וההיבט הטכנולוגי ייקלטו בקרב רוב הקהל בצורה טובה יותר, כנ"ל גם לגבי אנגלית עסקית לישראלים. אנגלית כיום לקהל המונה מעל 100 אלף איש שעובדים בתחומי ההיי טק, שיווק טכנולוגי, אינטראקטיב\דיגיטל ומסחר אלקטרוני היא שפה שגורה בחיי היום יום.

אפקטיביות בחירת התמונה והטקסט

לרוב באופן כמעט גורף התמונה בפרסום תתייחס למוצר או תציג אותו יחד עם קומפוזיציה מעניינת או תציג את הלוגו של המוצר\מותג\חברה. הגודל הסטנדרטי של התמונה הוא רוחב 50 פיקסלים על 50.

העלו תמונה עם המודעה שלכם שהינה רלוונטית למה שאתם מציעים. מאחר וגודל תמונה יחסית קטן מאוד כדאי לכלול בה את שם המוצר, תמונת המוצר או את לוגו המוצר בכדי להיות בטוח שהתוכן של התמונה שלך הוא קריא וממוקד.

כיצד לייצר תוכן מודעה מניע לפעולה?

  1. התאמה חכמה לקהל היעד.
  2. הצגת אנשי מקצוע או הצעת ערך בתמונה ובטקסט המודעה.
  3. סיים מודעה עם הצעת ערך חזקה: מבצע, בידול במחיר, או ציווי מותאם: קנה , צור קשר וכדומה.
  4. היצמד ללא יותר מ4 מודעות שונות לקמפיין ספציפי.

פילוח קהל היעד

קטגוריית הפילוח מהווה את אחת החוזקות הקיימות בלינקדאין: לינקדאין ראוי לציין, נחשבת כמלכת הנטוורקינג, כמקום בו כל משתמש משחיז (או לפחות צריך) את הפרופיל שלו באופן המיטבי ביותר. מסיבה זו כאשר נרצה לפנות לקהל מסוים, מסד הנתונים במערכת כבר קיים ומתחזק את עצמו. חוזקה נוספת היא כמובן קטלוג של כלל הפרמטרים מעבר למה שאנחנו מכירים מהפייסבוק ודומותיהן: סוג התעשייה, סוג התפקיד, סוג הבכירות של התפקיד, סוג החברה, שם החברה , גיל, מין וכדומה.

אחד הדברים המדהימים לטעמי בפילוח הקהלים בפרסום בלינקדאין הוא בכך, שניתן לזקק את הפילוח לרמה של סוג המנהל (סוג התפקיד למעשה) בחברה מסוימת במדינה מסוימת. לצורך העניין במידה ונרצה לייצר כנס בישראל רק לחברות IT המתמחות באחסון על גבי ענן (סתם כדוגמא) נוכל להחליט שנפלח את 10 החברות המובילות במשק ורק את מנהלי מערכות המידע שלהם. המשמעות היא שאנחנו ממש יכולים לפנות פרסונלית לאנשי המקצוע הספציפיים. יותר מזה, יש לנו את האפשרות להכניס קבוצות מקצועיות אם מטרתנו היא לפלח תחומי עניין מקצועיים. נניח לצורך הדוגמא, שאנחנו עורכים כנס רק ליחידת מודיעין מפורסמת ויש לה קבוצה בלינקדאין עם מעל 1,000 חברים. נכניס אותה לפילוח ונפרסם לכלל חבריה.

סוגי הפילוחים באופן פרטני

  1. מיקום גאוגרפי: יבשת ומדינה
  2. פרסום ספציפי לחברה (company)
  3. פרסום לחברי קבוצות מסוימות
  4. פרסום לפי גיל
  5. פרסום מגדרי
  6. פרסום לפי פילוח תעשיות ספציפיות (היי טק, רפואה, טקסטיל וכדומה)
  7. גודל חברה: לפי טווחי גודל: 1-20, 20-200 וכולי
  8. פרסום לבעלי תפקיד ספציפי: מנהל, מנכ"ל, CFO וכולי
  9. השכלה
  10. פרסום לפי מיומנויות: כל עניין ההמלצות לפי skills משרת אותנו כשאנו רוצים במקרה זה לטרגט את הקהל בצורה עוד יותר רלוונטית
  11. פרסום לפי בכירות (seniority)

 בחירת קהל יעד

לידים

בשונה מפייסבוק, גוגל ומערכות נוספות, במקרה של לינקדאין אין קוד המרה ספציפי אותו ניתן לשתול ב-body של דף הנחיתה\האתר. במקום זה יש אפשרות שונה אך אפקטיבית לא פחות.

אפשרות בה ניתן ללחוץ על כפתור בשם leads בממשק הפרסום הנוכחי ולינקדאין תייצר כפתור\באנר ב-header של דף הנחיתה, שמאפשר לגולש שהגיע לדף הנחיתה ישירות מהקמפיין, לסמן V ולאשר מייל.

היתרון העיקרי בסימון ממשק ליד גנרי של לינקדאין הוא בכך, שהמפרסם מאפשר גם לקבל את פרטי המשתמש וגם את פרופיל הלינקדאין שלו.

בכדי לאפשר מדידת לידים מסודרת יותר תמיד ניתן לייצר יעדים (Goals) בגוגל אנליטיקס ולהטמיע את קוד האנליטיקס בדף הנחיתה יחד עם UTM מתאים לקמפיין או ספציפי לכל מודעה.

למידע נוסף היכנסו למדריך מומלץ על אנליטיקס באמצעות לינקדאין של חברת kissmetrics.

וריאציות של מודעות

בממשק הפרסום הנוכחי לכל  קמפיין ניתן לייצר מודעות. (אין הגבלה ממשית על מספר המודעות פר קמפיין). תחת כל קמפיין ניתן לייצר כמה וריאציות של מודעות שונות שנרצה. כל מודעה מחולקת ל3 וריאציות פרסומיות לבחירה.

  1. מודעת מלבן.
  2. מודעה שוכבת.
  3. סוג מודעה ריבועי שהוא הסטנדרטי.

ממשק הפרסום ישאל אותנו איזו ואריאציה לבחור מבין ה3 ואנחנו נבחר בהתאם לצורך, אך בעיקר ברוב המקרים נגוון ונייצר את אותה מודעה על פני 3 הווריאציות השונות כדי לייצר אופטימיזציה טובה יותר.

דוגמאות למודעות

שלילת פרמטרים למטרות מיקוד

כל קמפיין מאפשר שלילה של פרמטרים מסוימים מתוך הפרמטרים הנתונים בפילוח. למשל: שלילת דרגה, מדינה ומיומנויות. השלילה בדומה לשלילת מילות מפתח ואתרים בגוגל אדוורדס מאפשרת התמקדות מאוד מזוקקת בתחומי עיסוק ועניין רלוונטיים ותסייע להמיר טוב יותר לאורך זמן.

רשת המדיה של לינקדאין

בדומה לרשת המדיה של גוגל, גם לינקדאין שדרגה את עצמה ובשנתיים האחרונות ייצרה שת"פ עם אתרים רבים בעולם בעלי אוריינטציה עסקית בהם מופיעים המודעות שבחרנו. אותו פורמט מודעות יופיע ברשת המדיה של לינקדאין וכדי להפעיל אותו נדרש רק ללחוץ על הרובריקה הנכונה. החשיפה של משתמש לינקדאין היא כיום גבוהה באופן משמעותי מאשר אם היה נחשף אך ורק באתר עצמו. שאלה מתבקשת של מפרסמים בעלי ניסיון בפרסום רשתות שותפים, היא האם תיתכן כפילות במידה ואותו מפרסם משתמש גם ברשת המדיה של גוגל? התשובה היא כן, זה ייתכן אבל בהסתייגות. פרסום לקהל ספציפי בלינקדאין גם אם תופיע באתר זהה, צריכה להיראות ב-look and feel שונה לגמרי מאשר בגוגל. כמו כן כמות וסוג האתרים החופף בין שתי הרשתות קטן.

האתרים שעובדים עם רשת המדיה של לינקדאין הם ברובם קיימים ברשת הדיספליי של גוגל אך באוריינטציה עסקית, קרי CBS, CNN, Business insider  ועוד מרשת הדיספליי.

סייג קטן: משיחה שהייתה לי לאחרונה עם מנהלי הפרסום של לינקדאין, הם מבצעים שינויים ברשת המדיה ולכמה חודשים לא נוכל להשתמש ברשת המדיה הנוכחית.

כיצד מבצעים אופטימיזציה אפקטיבית בפרסום בלינקדאין ומשפרים את סיכויי ההמרה:

  1. מייצרים מודעות חדשות לכמה סוגי קהלים: מאחר ולינקדאין מפולחת באופן כמעט פרסונלי (CTO  במיקרוסופט לצורך העניין) בדיקת הקהל בכמה וריאציות של מודעות זה הדבר הנכון לעשות
  2. ריענון של מודעות זהות אך עם תמונה שונה לכל מודעה
  3. חלוקה של כמה קמפיינים לקהלים שונים: החוכמה בלינקדאין היא לפלח באוריינטציה גבוהה ביחס לסוג התעשייה\חברה\ תחום\מיומנות. ברגע שהמיקוד הוא מקצועי יותר, נניח פרסום למנהלי מערכות מידע בכל הארגונים בארץ, אז יחס ההמרה יהיה גבוה יותר.
  4. התאמה נכונה של הקמפיין והמודעה לדף הנחיתה העסקי: התאמה של המיתוג, חובה שתהיה התאמה של שפה. שווה לעיתים להפנות לדף לינקדאין עסקי מאשר דף נחיתה אם רוצים להעלות את אחוז המעורבות. זהו למעשה הדבר הדומה ביותר לדירוג מודעה וציון איכות.   התאמה טובה בלינקדאין בין מודעה איכותית לדף נחיתה (מחוץ ללינקדאין) בא לידי ביטוי בשימוש איכותי בין מילות מפתח רלוונטיות הקיימות במודעה לבין  המילים המרכזיות בדף הנחיתה. כמו כן מומלץ שהמוצר עצמו יתואר וייראה ויזואלית במודעה ובדף הנחיתה.
  5. צמצום או הרחבה של קהלי היעד: בעיקר במה שקשור לסוגי חברות או סוגי מנהלים. (אם כי יכול להיות שונה בכל קמפיין)

דוחות קמפיין

לאחר הקמת הקמפיינים השונים ניתן לחזור בכל זמן לממשק הפרסום וללחוץ על הרובריקה- Manage. מתוך הרובריקה נכנסים לדוח מערכת ניהול הקמפיין המחולקת ל3 כפתורי פעילות:

1. Campaigns

בדוח זה ניתן לצפות בפעילות הקמפיין בכמה חזיתות

  • הקלקות מול חשיפות (לא כנתון CTR) בתצורת גרף
  • את הטבלה הפחות או יותר מוכרת של נתוני הקמפיין המחולקת ל:
    • סטטוס: פעיל\לא פעיל
    • תקציב יומי נתון. מזכיר שהתקציב מתחיל מ10 דולר מינימום (תנאי גלובאלי)
    • קליקים
    • חשיפות
    • לידים
    • ממוצע cpc : ממוצע ההקלקה באותו יום או תקופת זמן נתונה
    • כמות ההוצאה היומית על הפרסום

2. Leads

מציג את הלידים כמובן לפי תקופות זמן: יציג את המייל והפרופיל של מי שמילא צור קשר.

3. Reporting

אפשרות תצורת הצגת דוחות: משרת אותנו בעיקר לטובת אנליזה לטובתנו או לטובת לקוח. מאפשר הורדת קובץ אקסל בלבד (CSV) לפי מועד ולפי קמפיין או מודעה.

4. Settings

מאפשר בדיקה לגבי קבלת מודעות, דחיית מודעות, סיום קמפיין, אופטימיזציית קמפיין והודעות על פיצ'רים חדשים.

כך נראית טבלת כל הקמפיינים בדו"ח:

כל הקמפיינים

טבלת מודעות ספציפיות:

סטטיסטיקה על מודעות ספציפיות

תצורת גרף:

תצורת גרף

פרסום פרימיום

מתקציב פרסום בסכום של 15,000 דולר ומעלה ניתן לקבל מנהל לקוח פרטי מטעם לינקדאין ולפרסם בתצורות הבאות.

באנרים

לאותם מפרסמים ב15,000 דולר ומעלה יש אפשרות להשתמש ברשת הדיספליי של לינקדאין.

המדיה היא רק על פני אתר לינקדאין אך אפשרויות הבאנרים הם בפורמטים שונים כדלהלן:

  • MPU: בגודל 300 על 250 פיקסל בסטנדרט
  • Skyscraper Display: בגודל 160 על 600 פיקסל
  • מודעת בגדלי 728 על 90 פיקסל
  • מודעות ב-Rich Media

הבאנרים מופיעים בצד ימין של דף הבית, בניוזפיד או בפרופיל. ה-CTR הממוצע עומד על אחוז אחד.

את הבאנרים ניתן לפרסם בכל הפורמטים המקובלים: jpg, Flash Html5.

למפרט הבאנרים מלא לחצו כאן.

Sponsored updates

סטטוסים ממומנים הניתנים כרגע יאושרו לפרסום אך ורק מדף חברה עסקי (בינתיים לא ניתן מדף אוניברסיטה) או מתוך Showcase Study.

באופציית הפרמיום (מתקציב של 15K ומעלה) ניתן גם לפרסם סטטוס ממומן בקבוצה.

הפרסום מתבצע בדומה לפייסבוק באמצעות ממשק הפרסום העצמי וניתן לפילוח זהה בדיוק כמו כל מודעה אחרת.

לינק לסרטון הסבר קצר:

Sponsored inmail

אחד הפיצ'רים החדשים והחשובים הקיימים בלינקדאין כיום.

מייל פנימי הנשלח לכל נמען שאותו תרצה לפלח בלינקדאין כמייל ממותג.

כל שולח יכול למען מסר שכזה כל 60 יום ו6 מיילים פרסומיים בשנה.

כיום ישנם מיילים ממותגים המגיעים בפורמט סרטון וידאו או כהזמנת אירוע.

לטעמי זהו הניוזלטר של הדור החדש.

קראו עוד על Sponsored inmail

קבוצות ממותגות

אחת ההברקות בלינקדאין (לטעמי) של השנים האחרונות הן יצירת תוכן שיווקי ופרסום סביב קבוצות. לינקדאין מאפשרת לארגון להקים קבוצה. בשונה מקבוצה רגילה בה ניתן ליצור לוגו וheader בלבד כאן לינקדאין מייצרת מעין מעטפת שיווקית פרסומית בה היא מאפשרת מיתוג לקבוצה וחבילת פרסום. oםאחוזי הפתיחה נעים לכיוון ה30%. בהחלט פיצ'ר שכדאי לבחון עם מנהלי הלקוח בלינקדאין (בדאבלין)

צפו במצגת מטעם לינקדאין על עולם הקבוצות הממותגות. כמו כן, מומלץ לעבור על המצגת הבאה ב-slideshare על ההבדלים והתקציבים הנדרשים לקבוצות ממותגות בלינקדאין:

כמה חסרונות יחסיים הקיימים כיום בממשק הלינקדאין

  • לא ניתן לפרסם בעברית. טכנית ניתן להקים קמפיין וליצור מודעה בעברית המפנה לכל url שנבחר, אך כרגע לינקדאין לא יאשרו את המודעות אלא אם נכתבו בשפות הייעודיות אותן לינקדאין מאפשרת. החסם כרגע מתייחס גם לטקסט בעברית של מודעות ווידאו.
  • פרסום בווידאו: מתאפשר כרגע רק באמצעות לינק ליוטיוב בלבד. זה לא מגביל, אך המשמעות היא שאין ללינקדאין כרגע מודעות גנריות בווידאו.
  • המעבר ממודעה באנגלית לדף נחיתה בעברית: מה שנדרש כאן זו פשוט התאמה בין מודעה בשפה האנגלית לדף בשפה האנגלית. לכן ניתן גם לפרסם פרסום באמצעות באנרים בהם יש לנו שליטה עיצובית מלאה או פרסום בווידאו.
  • עלות קליק יקרה: אמרנו שהעלות לקלק היא 2 דולר, אך הליד הוא כה מזוקק ומכוון שטכנית 2 הדולר לקליק יכולים לייצר תוצאות עסקיות נהדרות או המרות זולות יחסית.
  • חשיפה נמוכה יותר יחסית למערכות פרסום כגון גוגל ופייסבוק: נכון להיום ישנם קצת מעל מיליון פרופילים רשומים בלינקדאין. זה לא מעט אך קטן נניח מכמות החשיפה הפוטנציאלית בפייסבוק ובגוגל. עם זאת ערך הליד במקרים המוצגים ומוסברים במדריך הוא גבוה יותר כשיודעים מיהו סוג הקהל. קל הרבה יותר לאתר את הקהל ביחס לפלטפורמות האחרות המוצעות בשוק.

הפרסום במובייל

לינקדאין פרסמה בתחילת שנת 2014 שמתוך כ500 מיליון משתמשים, מעל 30% מורידים את האפליקציה וכ60% גולשים באתר המותאם לסלולארי. כיום  פרסומות הטקסט, וידאו והסטריפ נמצאות גם באתר המותאם וכמו כן בתחילת 2014 השיקו בלינקדאין את הSponsored Inmails גם לאפליקציה הסלולארית. כל נושא הפילוח והאופטימיזציה הוא זהה ופועל אותו עיקרון של פרסום לדסקטופ. כרגע אין פיצ'ר שהוא סלולארי בלבד ודרך לפרסם רק למכשירים סלולאריים, אך זה כמו דגשים אחרים שכתבתי עליהם כאן, רק עניין של זמן.

עוד מידע על הסלולארי

לסיכום…

אני מאמין גדול בלינקדאין ואף גדול יותר ברלוונטיות שלה לקהל הישראלי.

לא, לינקדאין הוא לא אתר של מחפשי עבודה ומגייסים בלבד. בואו לא נתפס לקלישאות שהיו רלוונטיות עד 2008. יש בלינקדאין מעל מיליון קרייריסטים שרוצים לייצר קשרים אחד עם השני. חלקם רוצים להשתמש באתר כדי לייצר אינטראקציה עם אנשים הפועלים בשוק הבינלאומי (בהקשר הזה מומלץ לקרוא את הפוסט שפורסם כאן על שיווק בלינקדאין).

נכון, החשיפה והיכולת הוויראלית של לינקדאין נמוכה יותר מפייסבוק אבל רמת ה-SEO של האתר והערך של אינטראקציה בין פרופילים היא ברמה גבוהה מאוד.

בלינקדאין מסתכלים על ישראל ומבינים שיש כאן יותר יותר אנשים רלוונטיים לעשות איתם עסקים.

יש כיום בלינקדאין מעל 5,000 דפים עסקיים ישראליים, מעל 100,000 קבוצות מקצועיות ומעל 50 דפי אוניברסיטה\אקדמיה.

הפרסום בלינקדאין למי שיודע שהקהל שלו רלוונטי יהווה את ההשקעה הכספית הטובה ביותר (כמובן במידה ומבצעים אותה נכון).

יש לכם שאלות, הערות, תגובות? אני אשמח לענות לכל שאלה כאן בתיבה או אם תרצו במייל שלי. נהניתם מהמדריך וחשבתם שעזר לכם, לימד אתכם קצת או מיקד את החלטותיכם.

אשמח לשיתוף במבחר כפתורי השיתוף :)

הפוסט פרסום ממומן בלינקדאין: המדריך השלם לפרסום אפקטיבי ברשת העסקית הגדולה בעולם הופיע ראשון בבלוג

פרסום באאוטבריין –כל מה שצריך כדי לעשות קמפיין מוצלח לתכנים שלכם

$
0
0

אתם קוראים מאמר ב-YNET, ובסופו מגיעות אליכם מספר המלצות למאמרים נוספים, רובן המלצות מתוך האתר אך על המלצה אחת רשום "מרחבי הרשת". האם זה מפריע לכם לקרוא את התוכן במידה והוא מעניין אתכם? סביר להניח שלא.

תחום זה נכלל תחת Content Marketing ונחשב לאחד התחומים החמים ביותר בשיווק היום. הוא מתבסס על הרעיון של יצירה והפצה של תכנים רלוונטיים ומעניינים במטרה לחזק אהדה ומודעות למותג, להגדיל את התנועה לאתר החברה, לייצר לידים ובסופו של דבר, להגדיל הכנסות. מטרת התכנים היא להעשיר את הקורא ולהציג נושאים שעשויים לעניין את קהל היעד. תכנים יכולים להגיע בצורות שונות כגון בלוג, סרטון, מאמר, ועוד.

מהו Content Marketing ולמה זה צריך לעניין אותך?

תכן אשר משתלב כחלק אינטגרלי מן התוכן המוצג באתר.לדוגמה,, כתבות תוכן ממומן באתרים ואאוטבריין עצמם. מגמה זו מגיעה מתוך שילוב פיתרון לשתיים מתוך הבעיות הגדולות של משווקים בעולם הדיגיטלי – איך מתמודדים עם עיוורון הבאנרים (Banner Blindness) ומשתמשים שפשוט לא מסתכלים על פרסומות ואיך מייצרים גולשים שיגיעו לאתרים של המפרסמים בקונטקסט של צריכת תוכן. האתגר הגדול מצד המשווקים המשתמשים בפלטפורמות אלו הינו לייצר תוכן שבאמת יצליח לעניין את הגולשים.

כאשר אנו מתכננים מהלכים שיווקיים היום, אנו צריכים לעבור מהחשיבה המסורתית של "היכן אני יכול לשלב את המודעה שלי כדי שהגולשים הרלוונטיים עבורי יחשפו אליה?" לחשיבה של "איך אני יכול לייצר תוכן שגם יצליח לעניין את הלקוח העתידי שלי וגם יעביר לו את המסר שאני רוצה?".

מה הבעיה עם הפרסום המסורתי?

"הטרנד החם בעולם הפרסום הוא Native Advertising אשר הרעיון המרכזי בו הוא מודעות ממומנות אשר משתלבות יחד עם התוכן ולא מפריעות לו. רוצים לשמוע הסבר קורע ב 11 דקות מפי ג'ון אוליבר הגאון?"

כאשר אנו צורכים תוכן בעולם הדיגיטלי, התרגלנו למעשה לא לראות פרסומות ולמדנו "להתעלם" מהן. על פי מחקר של הסטארט-אפ הישראלי Dynamic Yield, עולה כי 5% מן הגולשים אחראים למעשה ל-50% מן ההקלקות על הפרסומות. אחוזי ההקלקות הממוצעים על באנרים גדולים שממוקמים בחלק העליון של העמוד עומדים על 0.05% עד 0.3% במקרה הטוב (זה אומר בממוצע הקלקה אחת מתוך כל 1,000 גולשים שראו את המודעה). מודעות ניוזפיד בפייסבוק למשל מייצרות אחוזי הקלקה של בין 1% ל 10% בממוצע ומודעות באאוטבריין, שנמצאת בחלקו התחתון של העמוד מגיעות ל 0.3% עד 0.5% עבור תוכן שנמצא במיקום הרבה פחות אטרקטיבי מאשר הבאנרים הגדולים.

שימוש בפלטפורמות אלו, הנקראות Content Discovery הינו נפוץ מאוד כאשר משתמשים בכלי החזק ביותר בתחום השיווק: שיווק באמצעות תוכן (לחצו לקריאת מאמר הסבר בנושא והורדת המדריך המלא לשיווק דרך תוכן).

פלטפורמות גילוי התכן, מאפשרות לאתר תכנים חדשים מבלי לחפש אחריהם. פלטפורמות אלו משרתות את האתרים המשתמשים בהם בשני רבדים שונים: – ברובד הראשון, הן מציעות לגולשים באתר תכנים נוספים אשר יהיו רלוונטיים עבורכם וכך הם מגדילות את כמות העמודים הנצפים ואת הזמן של הגולש באתר (מה שמתורגם בהמשך ליותר עמודים שניתן למכור למפרסמים). השני, פלטפורמות אלו מציעות לאתר לשלב המלצות לתכנים באתרים אחרים ולקבל תשלום עבור כל הקלקה של הגולש.

המודל העסקי של שיווק באמצעות תוכן הוא פשוט. – הגולש מקליק על כתבה אשר מובילה לכתבות נוספות בתוך האתר, או על כתבות מרחבי הרשת המובילות לכתבות מחוץ לאתר בו הגולש  נמצא. התשלום על ההקלקה מתחלק בין פלטפורמת גיולי התכן לבין האתר שקידם את התכן.

איך זה עוזר לי?

השחקנית היחידה בישראל נקראת אאוטבריין, שהוקמה על ידי ירון גלאי ואורי להב. המתחרה הישירה שלה היא  טאבולה כאשר גם גוגל וגם פייסבוק בוחנות אפשרויות להשתלב בתחום זה.

אאוטבריין היום פעילה במעל 100,000 אתרים בעולם ומייצרת יותר מ-188,000,000,000 (188 מיליארד!) המלצות תוכן מדי חודש.

מידע נוסף על החברה בסרטון (בעברית) עם מנהל הפיתוח העסקי של החברה בישראל, אילן צינמן:

בפוסט זה אנו נסקור את מערכת ההגשה העצמית של אאוטבריין אשר קיימת בישראל ומציעה למפרסמים לקדם את התכנים שלהם באופן עצמאי.

סוגי הקמפיינים העיקריים

כאשר אנו רוצים לעלות בקמפיין שיווקי, ראשית, עלינו להבין מהן המטרות העסקיות שלנו (חשיפה, מודעות, יצירת הכנסות ועוד), לתרגם אותם ליעדים ברורים ומדידים (חשיפות של מודעות, קליקים לאתר, תנועה לכתבה מפרגנת, לידים, מכירות ועוד) ורק לאחר מכן לבחור את הכלים והמסרים בהם נשתמש.

מהן האפשרויות המרכזיות של קידום תוכן מוצלח דרך אאוטבריין ופלטפורמות שונות להפצת תוכן?

קידום כללי של אתר תוכן

האתר יכול להיות מותג תוכן (כמו Sport5) או אתר ממותג אשר מעוניין להיות אוטוריטה בעולם התוכן שלו כמו "פמפרס" בתחום ההריון והלידה או אתרי "השף הלבן" של תנובה / "בישולים" של אסם. במצב זה, לרוב יהיה לנו מלאי תכנים גדול יחסית כאשר לא יהיה לנו אכפת באופן נקודתי לאיזה עמוד יגיע הגולש אלא נרצה שהוא יגיע לאתר וייחשף לתכנים שלו.

לדוגמה – קידום תכנים מתוך אתר פמפרס כאשר המטרה היא להעצים את האתר ואת התכנים בו. מבחינת המפרסם – המטרה היא לייצר אסוציאציה חיובית של הקורא עם המותג.

קידום תכנים מאתר פמפרס

במקרים אלו, למפרסמים לא יהיה אכפת איזה תוכן בדיוק יקודם כל עוד שהגולשים מגיעים לאתר וקוראים את התוכן. המטרה העיקרית שלנו כמפרסמים בסוג זה של קמפיין תהיה למקסם את כמות התנועה תחת התקציב שלנו – מקסימום קליקים במינימום CPC.

קידום תכנים שאחרים כתבו עליכם

לא משנה מה אנחנו נגיד על עצמנו, תמיד ניתפס כ"מכורים". לעומת זאת, כאשר גוף תוכן שנתפס על ידי הגולש כאובייקטיבי, כמו אתרי חדשות ואתרים מקצועיים מייצרים תוכן אשר מאזכר את המותג שלכם באופן חיובי, הסבירות שהגולש יתפוס אתכם באופן חיובי תגדל משמעותית.

פעילות זו לרוב תתחבר עם פעילות יחסי הציבור ה"מסורתית" והיא מומלצת מאוד כדי להעצים אותם. המטרה בפעילות תהיה "להחיות" כתבות שייצרו תדמית חיובית / מכירות ישירות אך כאשר הסתיימו הקידומים האורגניים של הכתבה היא הפסיקה "לעבוד" בשבילכם. במילים אחרות, כתבות חיוביות ימשיכו להופיע ולהדהד שבועות רבים לאחר שירדו מהעיתונים, הפורטלים, הבלוגים בהם הם התפרסמו לראשונה.

לדוגמה, קידום של סקירה חיובית שנעשתה לממיר החדש של חברת Hot באתר Home Theater:

סקירה לממיר חדש של הוט

הערכים השיווקיים של קידום תוכן זה הינם רבים כאשר מחקר של אאוטבריין מצא כי פעילות נכונה בתחום זה יכולה להעלות באופן משמעותי את המודעות למותג וכן את נכונות הקניה. לו חשבו על הערך השיווקי שיש בעובדה שעשרות או מאות אלפי של לקוחות פוטנציאליים בחרו לקרוא את התכנים החיוביים עליכם. יש לזה מילה אחת שקצת נשכחה בעולם השיווק הדיגיטלי "מיתוג".


בסוג זה של קמפיינים, אנו נרצה לרוב למקסם את כמות התנועה שנוכל להביא למאמרים שאזכרו אותנו באופן חיובי, גם במחיר של CPC גבוה.

אאוטבריין היא  כלי מעולה למכירות!

כדי להשתמש באאוטבריין ככלי ליצירת המרות ישירות, נקדם בעיקר מאמרים אשר מצד אחד מכילים ערך אינפורמטיבי או בידורי לגולש, ומצד שני מכילים קישור לעמוד נחיתה בו המשתמש יוכל להשאיר פרטים או לבצע רכישה, כאשר המאמרים יכולים להיות באתר הלקוח או "להתארח" באתרי תוכן גדולים ומוכרים. כאשר בונים קמפיינים מסוג זה חשוב להבין את תהליך ודרך הפעולה של הגולש מרגע החשיפה לתוכן, קריאת התוכן והעברת הגולש למיניסייט / לעמוד הרכישה.

בסוג זה של קמפיינים, השיקולים המרכזיים בפעילות יהיו: מהי העלות המקסימאלית שאנו מוכנים לשלם לכל המרה ומהו המחיר להמרה בפועל. חשוב מאוד למדוד קמפיינים באופן נפרד משאר הפעילויות שלנו כדי לבדוק מהי העלות האפקטיבית שלנו להמרה ומהי כמות ההמרות שאנו יכולים לייצר על בסיס יומי. מומלץ להתחיל קמפיינים אלו עם CPC גבוה ותקציב יומי נמוך ולשנות פרמטרים אלו על פי הביצועים של הקמפיינים בפועל.

איך המודעות נראות

מערכת קידום התכנים של אאוטבריין יכולה לסייע בעיקר בהפצה של תוכן טקסטואלי או תוכן וידאו (אשר יופיע עם לוגו של סרטון וידאו על-גבי התוכן או בצמוד אליו).

להלן הפורמטים הפופולאריים של מודעות אאוטבריין:

1. מודעות עם תמונה אשר משולבות עם קידום תכנים אורגניים של האתר בו גולש המשתמש, לדוגמה באתר וואלה!

מודעה באתר וואלה 2. רשימת מודעות טקסטואליות כמו באתר וואלה! בחלקו התחתון של העמוד:

רשימת מודעות

3. אזור שכולו המלצות תוכן ממומן בצדי הכתבה, דוגמה מאתר feeder:

המלצות תוכן חיצוניות

4. איזור המלצות תוכן ממומן מתחת לכתבה, דוגמה מאתר חורים ברשת:

תוכן ממומן מתחת לכתבה

5. איזור המלצות תוכן באפליקציות מובייל ובאתרים מותאמים לסלולרי, אשר לרוב יכיל המלצת תוכן ממומנת יחד עם מספר המלצות אורגניות, לדוגמה מתוך אפליקציית המובייל של YNET:

המלצות תוכן באפליקציות מובייל

איך זה עובד בכלל ולמה זה צריך לעניין אותי?

החזון של אאוטבריין הוא לספק לגולש את חווית השימוש של ה"עיתון הדיגיטלי". הרעיון המרכזי בהפצת ההמלצות האורגניות של אאוטבריין (הפצת התכנים של האתרים עצמם), הוא, שכאשר אנו קוראים את מדור החדשות בעיתון ויש כתבה על פוליטיקאי מסוים, הדבר הבא שאנחנו נרצה לקרוא לא יהיה בהכרח הביוגרפיה של אותו פוליטיקאי אלא את מדור התרבות, הספורט וכו'.

לכן, בהתאם לחזון זה, המערכת לא מאפשרת לנו לקבוע אם נופיע רק בעמודי חדשות, ספורט או תרבות אלא היא מנסה להתאים את התכנים הרלוונטיים ביותר עבור הגולש.

המיקום של המודעות שלנו יהיה בהתאם לאלגוריתם של אאוטבריין כאשר המערכת מנסה "לנבא" מה יהיה המיקום הטוב ביותר לשלב או את המודעה שלנו, כדי שהמשתמשים יקליקו עליה. לדוגמה, סביר להניח שמודעות שמקדמות כתבה בתחום השיווק יופיעו יותר באתרים כמו גלובס, TheMarker ואייס מאשר באתרים כמו סלונה, אך, יש לקחת בחשבון שמדובר באלגוריתם שמבוססת בעיקר על הכותרת של התוכן שלכם ולא על התוכן עצמו. מסיבה זו חשוב מאוד לייצר כותרות אשר יהיו רלוונטיות לנושא שלכם.

כמות ההקלקות שנוכל לקבל מן המערכת תלויה בשלושה גורמים עיקריים: המחיר לקליק שאנו מוכנים לשלם, יחס ההקלקה על התכנים הטובים ביותר שלנו והתקציב היומי שלנו.

המערכת של אאוטבריין לומדת. מכיוון שמספר ההגדרות שאנו נותנים למערכת הוא נמוך יחסית, האינטרס של המערכת הוא לספק לכם את מירב ההקלקות על המודעות שלכם.

איך עובדת המערכת "מאחורי הקלעים"?

  1.  אתם מעלים את הקמפיין (עוד מעט נדבר על זה. לא להיבהל אם אתם עדיין לא יודעים)
  2.  נציגי אאוטבריין בארץ ובעולם מאשרים את הקמפיין
  3.  המערכת מפיצה את התכנים שלכם במספר רב של אתרים ובודקת את אחוז ההקלקה על-פי פרמטרים כמו הכותרת של התוכן/האתר בו התוכן מתפרסם/המדינה/שעות/פרופיל הגולש וכו'. תהליך למידה זה לרוב לוקח בין יומיים לארבעה ימים בממוצע
  4.  המערכת מקדמת את התכנים שלכם עם מיקוד על המיקומים/הגולשים בעליהסבירות הגדולה ביותר להקליק על המודעה. תהליך זה אורך בין שבוע למספר חודשים כפונקציה של אטרקטיביות התוכן שלכם, כמות התכנים השונים והתקציב היומי
  5.  שלב הירידה. מרבית הגולשים שהיו פוטנציאליים להקליק כבר לחצו על המודעה שלכם ואתם תוכלו לראות ירידה ב-CTR (היחס בין החשיפות להקלקות). במצב זה האפשרויות הן לרוב:
    1.  להמשיך את הפעילות כאשר אתם יודעים שיש לכם פחות הקלקות ממה שאתם מעוניינים לקבל, כאשר אתם יודעים שהתקציב היומי המקסימאלי לא ינוצל בפועל
    2.  להוסיף תכנים חדשים לקמפיין
    3.  להעלות את המחיר לקליק כדי לשמור על כמות הקליקים אותם אתם רוצים לקבל
    4.  להוריד את הקמפיין ולהעלות קמפיין חדש עם כותרות חדשות או תמונות חדשות בפוסט (בשביל להוסיף כאן Buzzword אשתמש ברי-אקספלוריישן)

כאשר אנו בוחנים את האתרים בהם המודעות שלנו מופיעות, ניתן לראות כי למרות שהם לא מתחייבים להופעה של המודעה באתר מסוים, לרוב יש התאמה בין סוג התוכן לבין מיקומי המודעות.

יצירת הקמפיין הראשון שלכם באאוטבריין

לפני שאנו מתחילים את הקמפיין באאוטבריין עלינו לדאוג ל:

  1.  להירשם למערכת בכתובת www.outbrain.com
  2.  להכין את התכנים שאנו מעוניינים לקדם כרשימת קישורים או כקובץ RSS של האתר. יש לבדוק כי התכנים עומדים בהנחיות התוכן של אאוטבריין.
  3.  להכין כותרות אלטרנטיביות לתכנים שלנו (אופציונלי).

לדוגמא, הכנתי תכנים אשר מקדמים שתי כתבות שלי ושל ירון אחר (במסגרת ספר השיווק הדיגיטלי שאנו מוציאים) באקסל כאשר העמודה הראשונה היא הקישור למאמר והעמודה השנייה היא הטקסט שיופיע בכותרת.

תכנון כותרות למודעה לאחר שהכנו את כל התכנים, נבחר באפשרות של "קמפיין חדש".

יצירת קמפיין חדש באאוטבריין

כעת אנו נצרך לבחור האם להזין את התכנים ידנית או להשתמש בקובץ RSS של האתר / הבלוג.

הוספת תוכן לקמפיין

במסגרת של בחירה ב-RSS פשוט מעתיקים את הקישור של קובץ ה-RSS לשורה המתאימה. במסגרת של בחירה ידנית יש להעתיק את הקישור הראשון לתוכן, ללחוץ על Add ולאחר מכן Next.

כעת אנו מגיעים למסך ההגדרות הראשוניות. במסך זה יהיה עלינו לבחור:

  • שם לקמפיין – כדאי לתת שם בעל משמעות ולהוסיף גם את החודש והשנה בו התחלתם את הקמפיין. שימוש בפרמטרים משמעותיים יקלו עליכם בהמשך כאשר תרצו להוציא דו"חות מן הקמפיינים ותוכלו לראות במהירות לאיזה קמפיין בדיוק אתם מתייחסים.
  • עלות לקליק (CPC) – מהו המחיר שאתם מוכנים לשלם לכל קליק. שימו לב שבניגוד לגוגל ופייסבוק, המחיר שתזינו הוא המחיר שתשלמו בפועל.
  • תקציב יומי (Daily Budget) – כמה אתם מוכנים להוציא ביום.
  • תאריכי התחלה וסיום

הגדרת תקציבלאחר שסיימתם את הזנת הפרטים יש ללחוץ על Next, לאשר את כל הנתונים באופן מרוכז במסך ה-Preview ויש ללחוץ על Submit להעלאת הקמפיין למערכת.

אישור קמפיין לפני שמתפרסם

לאחר האישור אנו נקבל מסך בו נבחר את המדינות בהן הקמפיין שלנו יעלה ובו נוכל להוסיף אפשרויות של תיוג התוכן שלנו, דהיינו, הוספת פרמטרים כדי שנוכל לנתח בגוגל אנליטיקס (במקרה ואנו מפנים לאתר בו הוא מותקן) את תוצאות התנועה מאאוטבריין ולהשוות אותה למקורות תנועה אחרים.

חשוב לשים לב: המערכת של אאוטבריין בודקת את השפה של התוכן שאתם מעלים והיא מתאימה אותו לאתרים באותה השפה. המשמעות לכך היא שתכנים בעברית יופיעו רק באתרים בעברית, תכנים באנגלית רק באתרים באנגלית וכו'.

כאשר עובדים באנגלית, יש לשם לב שאם אתם בוחרים מספר מדינות, המערכת לא מבטיחה לכם שההקלקות יתקבלו באופן שווה בין המדינות ויתכן ותופיעו במספר מדינות שיהיו פחות אטרקטיביות מבחינתכם. בפועל, כדאי להגדיר בקמפיין רק את המדינות מהם אתם רוצים לקבל את ההקלקות ולא לפתוח את הקמפיין לכל העולם (אחרת תראו כמות אדירה של הקלקות מהודו/אינדונזיה וכו'). אפשרות נוספת היא לעלות קמפיין נפרד לכל מדינה כדי לשלוט בתנועה מכל אזור על פי השיקולים העסקיים שלכם.

בשורת ה- Tracking Code יש להוסיף את הפרמטרים מתוך ה-URL BUILDER (או כלי כל מעקב אחר) אשר יכללו גם את ה "?" לאחר הכתובת עצמה.

יש ללחוץ על Save Changes לשמירת ההגדרות שלכם.

הגדרות קמפיין

כאשר רוצים להעלות תכנים נוספים יש להגיע למסך ה-Manage Content אשר שם יהיו לנו 3 אפשרויות שונות:

  1.  הוספה של קישורים בודדים
  2.  הוספה של תכנים באופן מרוכז (Bulk Upload)
  3.  הוספה של קבצי RSS נוספים

אם נרצה להעלות מספר רב של תכנים עם כותרות שונות נוכל לעשות זאת דרך אפשרות ה-Bulk Upload

ניהול תוכן

לאחר הלחיצה נגיע למסך אליו נעתיק את הקישורים והכותרות אשר הכנו בקובץ האקסל (חשוב לשם לב למיקום העמודות) ונלחץ על Validate my URL's

הכנסת כתובות URL

לאחר האישור של התכנים יש לבחור באפשרות Submit Content for Review.

בשלב זה למעשה סיימתם את העלאת הקמפיין וכל מה שצריך לעשות הוא לחכות לצוות אאוטבריין שיאשר את הכתבה שלכם.

מהם נהלי התוכן של אאוטבריין?

כדי שתוכן שלכם יוכל לעבור את האישור של אאוטבריין וכדי שהוא יצליח, החברה מעבירה הנחיות לסוכניות פרסום ולקוחות גדולים אשר אלו הם עיקרם:

  1. יצירת ערך: התוכן (טקסט, וידאו או פורמט אחר שיאושר בנפרד) צריך להיות ערכי עבור הגולש שבחר להקליק. מה יוצא לי מהתוכן? למדתי משהו חדש? קיבלתי משהו ? יש הלימה בין התוכן לבין הכותרת ?
  2. לא תוכן מכירתי! בלי סופרלטיבים עצמיים וסיסמאות שיווקיות. שהגולש לא ירגיש שנכנס למלכודת .
  3. סטנדרטים בסיסיים של תוכן: שפה, כתיבה נכונה, קשר לוגי, שהתוכן עומד בפני עצמו, לא קצר מידי (בתכנים טקסטואליים ארוכים מאד – מומלץ לחלק את התוכן לחלקים),
  4. סביבת התוכן (ויזואליות): תוכן קריא/ איכות וידאו ותמונות סטנדרטית ואיכותית, שילוב מושכל של מיתוג והמרה, שהכל נעשה במידה ובאופן שלא מפריע מהותית לחווית הקריאה/ צפייה.סביבה אמינה.
  5. פורמט: תוכן כתוב שאינו בפורמט קריא, כגון פלאש וPDF לא יקודמו. יש לאשר פרטנית פורמט הצגת תוכן שאינו סטנדרטי.
  6. תצוגה: פתיחת העמוד בהקלקה תראה לכל הפחות את כותרת התוכן ואת חלקו. כך שהגולש לא יצטרך לגולל ולחפש את התוכן.
  7. קריאה חופשית: תוכן שלא מצריך הרשמה, סקר או כל פעילות אחרת לפני קבלת התוכן – לרבות פופאפ פרסומי שמופיע מעל לזמן סביר
  8. מיקום תוכן: כאשר תוכן נמצא מחוץ לאתר שלכם הוא נתפס כיותר אובייקטיבי. ניתן להשתמש בכתבה צרכנית שהוציאה אתכם טוב, דעה חיובית של בלוגר, יחצ וכיו"ב כל עוד התוכן עומד בסטנדרטים הנ"ל. בלוגר מפרגן ומתלהב זה טוב עד רמה מסוימת בה זה נשמע מוגזם ולא אמין, לא נוכל להפנות לתכנים המצטטים קומוניקטים שיווקיים, המידה והניסוח רלוונטיים מאד, לדוגמה: אם הבלוגרים מקבלים מוצר להתנסות, כדאי להעשיר אותם במידע על העולם שמסביב למוצר (נתונים סטטיסטיים , סקרים, היסטוריה של התחום וכד', וגם תמונות טובות). כנ"ל לגבי יח"צ – שלבו תוכן ערכי בקומוניקט
שורה תחתונה: כל תוכן נבחן בנפרד ב"מבחן הגולש" (האם התוכן תואם לכותרת, הגון, בעל ערך וכיו"ב) על מנת לייצר לגולשים דרכנו חווית תוכן איכותית ואמינה

תנאי השימוש והתוכן באתר של אאוטבריין: http://www.outbrain.com/amplify/guidelines

הכל טוב? לא תמיד. מהם היתרונות והחסרונות של הפרסום באאוטבריין

יתרונות

  • כאשר הגולש מגיע לקרוא את רכיב המלצות התוכן, הוא למעשה אומר "יש לי זמן פנוי ואני רוצה לקרוא עוד". הוא נמצא ב-State of mind של צריכת תוכן ולא של "רפרוף" מהיר על תכנים. כמשווקים, יחד עם גולש אשר "מחפש", אלו הם המצבים הטובים ביותר לעניין את הגולש במוצרים השונים. מניסיון בפרסום במרבית כלי המדיה בישראל ובעולם, הקלקות שמגיעות מאאוטבריין ומערכות הפצת תכנים ממומנות שונות, יהיו לרוב ההקלקות הממומנות האיכותיות ומשתלמות ביותר (יחד עם קידום בניוזפיד של פייסבוק אשר בו מחיר הקליק בד"כ גבוה יותר באופן משמעותי).
  • הפצת התוכן באתרים גדולים ואיכותיים.
  • העלות לקליק של גולש אמיתי שקורא את התוכן תהיה אטרקטיבית יחסית ותנוע בטווחים של בין 40 אג' ל-1 ₪ ברוב המקרים.
  • הגדלת האינטראקציות החברתיות על התוכן ותרומה משמעותית לקידום אורגני של התכנים.
  • הטירגוט הרחב של המערכת מאפשר לנו כמפרסמים למצוא לעיתים ערוצי פרסום שבכלל לא חשבנו עליהם.

חסרונות

  • בשונה מגוגל ופייסבוק, אין אפשרות לפלח את התכנים על-פי המאפיינים של האתר או של הגולש.
  • אין אפשרות לפילוח גיאוגרפי ברמת עיר (נכון לישראל).
  • המערכת הטכנולוגית עדיין לא מכילה את כל האפשרויות ויש צורך בפעילות "ידנית" מול צוותי התמיכה של החברה.
  • לא מתאים לקמפיינים של Hard Sale שרוצים לעבוד בפורמט של "באנר-מיניסייט-ליד"
  • יש צורך להשקיע משאבים רבים ביצירת תוכן איכותי
  • אין למערכת נכון לעכשיו קמפיינים מבוססי המרות ויש לעשות את האופטימיזציה באופן ידני.
  • למערכת לוקח זמן למידה לקמפיינים והיא לא יעילה במהלכים קצרים מאוד (פחות משבוע).

לא רק למתחילים – 10 טיפים למתקדמים בפרסום באאוטבריין

  1. אתם לא בטוחים אם התוכן שלכם יאושר על-ידי אאוטבריין? קראו טוב את מסמך ההנחיות שלהם לסוכנויות ולמפרסמים הגדולים כפי שהובא במאמר זה.
  2. התחילו עם ביד (מחיר לקליק) גבוה יותר ממה שאתם מוכנים לשלם בפועל ולאחר מספר ימים הורידו את המחיר. בימים הראשונים של הקמפיין המערכת "לומדת" את הקמפיין שלכם ולמעשה קובעת מה יהיה ה-CTR (היחס בין חשיפות להקלקות) בכל אתר. ככל שיהיה לכם CTR גבוה יותר כך תוכלו להוריד את מחיר הקליק ועדיין לקבל מספיק הקלקות לקמפיין שלכם כדי לסיים את התקציב היומי.
  3. בדקו בסוף יום האם ניצלתם את כל התקציב היומי שלכם. אם הצלחתם לנצל את כולו אתם יכולים לעשות אחת משתי פעולות:  להגדיל את התקציב היומי המקסימאלי ולקבל יותר קליקים או להוריד את מחיר הקליק. לאחר מספר ימים (בין 3 ל 5) בדקו שוב האם אתם מנצלים את התקציב היומי כראוי ותוכלו לקבל החלטה חוזרת לגבי המחיר לקליק/התקציב היומי. טיפ: כדאי לבחון את הביצועים ביום החול האחרון בבדיקה
  4. קחו בחשבון שקמפיין "טוב" באאוטבריין לוקח זמן. לא כדי לעלות בקמפיינים של מספר ימים מכיוון שלא תוכלו ליהנות מהיכולות של המערכת כמו מציאת המיקום הטוב ביותר, ניצול התקציב ואופטימיזציה של מחיר הקליק.
  5. ככל שתספקו למערכת מספר רב יותר של תכנים, הסיכוי שלכם לנצל את התקציב היומי במחיר קליק נמוך יגדל.
  6. Go Mobile. אם עמודי הנחיתה שלכם מותאם למובייל, ניתן להעלות בקמפיין ייעודי למכשירים ניידים. נכון להיום מחירי הקליקים שם נמוכים ב 10-30% ממחירים הקליקים בדסקטופ וכדאי לנצל זאת לפני שהמחירים יעלו. (נכון להיום, כדי לפרסם במובייל יש לשלוח מייל לכתובת  selfserve@outbrain.com עם שם המשתמש בו אתם נכנסים למערכת ושם הקמפיין ולבקש לכלול אותו במובייל).
  7. רימרקטינג. יש אפשרות להעביר את הגולשים דרך עמוד ייעודי שלכם שבו ישולב פיקסל הרימרקטינג של גוגל ופייסבוק ורק לאחר מכן הוא יגיע לעמוד המאמר. למפרסמים שמקדמים מוצרים עם תהליכי החלטה ארוכים יותר (רכב / דיור / לימודים וכו'( מדובר בכלי מעולה. חשוב לשם לב שכאשר מעלים קמפיין עם הפניה של המשתמש (Redirect) יש להודיע על כך לתמיכה של אאוטבריין כדי שהקמפיין יאושר.  (בדיוק כמו שפונים אליהם לבקש שילוב של הקמפיין במובייל)
  8. הוסיפו תמיד מספר נוסף של כותרות מעניינות ומושכות למאמר. יחד עם זאת, יש לזכור כי עלינו לשמור על ה"קונטקסט" של הגולש. לדוגמה, בכתבה שמיועד לגרום לגולש לקנות שירותים בתחום התקשורת, יהיה כדאי לדבר על הנושא כבר ברמת הכותרת כדי לא לגרום להקלקות מיותרות. איך עושים כותרות מעולות למאמרים שלכם?
  9. התמונה של התוכן נשאבת באופן אוטומטי מן התמונה הראשית בעמוד. דאגו לתמונה שתמשוך את העין ותבלוט למשתמש כאשר הוא יסקור את התכנים הנוספים.
  10. החלק הכי חשוב בתוכן שלהם הוא הכותרת. השתדלו להשתמש בשאלות, רשימות עם מספרים, שלילה ועוד.

עוד טיפים מעשיים בנושא יצירת כותרות ניתן לראות במצגת שהעביר אדם סינגולדה, מנכ"ל Taboola:


עדכון ינואר 2015 – אאוטבריין ערכו לאחרונה כנס למפרסמים בנושא Performance through content marketing ואני מעלה כאן את המצגת שלהם מהכנס. מומלץ לצפות לקבלת עוד טיפים על כותרות, מספרים וקצת על התהליך מהצד שלהם (מצגת רשמית).

עזוב אותי מכל השטויות. כדאי לפרסם שם?

כמשווק בעולם הדיגיטלי, אני יכול להעיד כי שילוב של פרסום בפלטפורמות של הפצת תוכן, יחד עם פייסבוק ו-AdWords של גוגל מספיק לחלק מהותי מן הצרכים של המפרסמים הקטנים והבינוניים בישראל.

חשוב להבין כי שימוש בפלטפורמות הפצת תוכן מתנהג באופן שונה מאשר בקמפיינים של באנרים מסורתיים. קמפיינים אלו, אשר מתבססים על קידום של תוכן לא מגיעים להחליף את הפרסום הדיגיטלי ה"מסורתי" אלא משתלבים בו במסגרת תמהיל הפעילות. שווה לבחון את הפעילות במסגרת פלטפורמה זו ולהשוות את התוצאות שלה לשאר אמצעי המדיה. עבודה נכונה בפלטפורמה זו יכולה להניב לכם תוצאות שיפתיעו אפילו אתכם.

רוצים לשאול אותי בנושא? השתמשו בתגובות.

רוצים לשמוע תגובות מנציגי אאוטבריין? צוות התמיכה שלהם ישמח לענות לכם בתקופה הקרובה (גם זה – בתגובות של מאמר זה).

אהבתם את המדריך ואין לכם שאלה מסוימת? יש כאן כל מיני כפתורים – Like, +1, Tweet, LinkedIn Share – מותר להשתמש ביותר מאחד מהם.

הפוסט פרסום באאוטבריין – כל מה שצריך כדי לעשות קמפיין מוצלח לתכנים שלכם הופיע ראשון בבלוג

שיפור המרות אחרת ממה שתכננתם: כך תמדדו תוצאות טובות יותר בפרסום עם מיקרו המרות

$
0
0

אז אנחנו יודעים לעשות שיווק. וממשיכים ללמוד ולהחכים. אבל שיחות כמו זו מתקיימות מדי יום, ואולי עלינו לשאול את עצמנו למה. למה עדיין:

נציג סוכנות השיווק: "ראיתם את התוצאות של הקידום הממומן?"

לקוח: "כן"

הנציג: "ראית את יופי של עבודה בסושיאל ובסרצ'?"

לקוח: מגרד את הראש ולא עונה

הנציג: "למה אתה מהסס?"

לקוח: "פשוט מאוד. אני רוצה שיצאו לי 120 קניות מפייסבוק ועוד 100 מגוגל בשבוע. בחנות אני עושה 400 מכירות ביום. לא יודע למה אני צריך את האינטרנט הזה"

הדיאלוג השכיח הזה הוא אחת הבעיות העמוקות של השיווק הדיגיטלי. לא תמיד יש קשר בין הקמפיינים שלכם ובין ההשפעה האמיתית על המכירות שלכם בפועל. אנחנו טוענים את זה לא אחת, אבל אנחנו לא ממש מתעכבים כדי להסביר ללוח ואולי גם לעצמנו – איך לשנות את צורת החשיבה ואת אופן העבודה.? דרך שינוי תפיסתי קטן בראש נוכל ,להגדיל בצורה משמעותית את המכירות בקופה. בואו נראה איך.

איפה מנהלי השיווק טועים, ואולי מפסידים תוצאות?

כאשר מנהלים קמפיינים דיגיטליים, מומלץ מאוד לעבור על פי יעד ראשי שיהיה האינדיקטור להצלחה. מרבית המפרסמים מגדירים את היעד הראשי בתור "מכירות באתר" או "לידים" (מעכשיו נתייחס אליהם בתור "המרות איכותיות").

עבור מרבית המפרסמים אשר בודקים את הפעילות שלהם דרך מערכות מדידה כמו גוגל אנליטיקס, ה"המרות האיכותיות" מגיעות בסופו של מחיפוש של המותג, מהגעה ישירה ומדוורים. אלו לא ה"קמפיינים" שבהם מושקע חלק גדול מתקציב השיווק שמביאים את התוצאות.

מערכות פרסום מתקדמות כמו גוגל ופייסבוק אף מציעות לנו לעשות מיטוב (אופטימיזציה) של הקמפיין על פי אותם מכירות באתר כאשר הם למעשה אומרים "אנחנו נראה מיהם הגולשים שמצליחים לייצר המרות באתר ונביא לכם עוד גולשים כאלו".

ברמה הבסיסית מדובר ברעיון מעולה אשר אכן רלוונטי למפרסמים רבים. אם יש לכם עמוד שכל מה שיש בו הוא טופס לידים בסיסי או שאתם אוספים רשומות לרשימות תפוצה – כנראה אכן מדובר באפשרות הטובה ביותר עבורכם.

עבור מפרסמים רבים אחרים, אשר נמצאים הן בזירות של אתרי סחר אלקטרוני (eCommerce) או מפרסמים עם לידים אשר המשתמש ממלא אותם לאחר שהוא קרא תוכן באתר וייצר אתו אינטראקציה, מיטוב הקמפיינים על פי ההמרות בלבד יכול לייצר בעיות בניהול הקמפיינים.

מדוע קמפיינים רבים אשר "חושבים" רק על המרות באתר נכשלים?

מכיוון שלמרות שהמפרסמים הדיגיטליים למדו שיש גולשים שעוברים דרך משפך של "צפייה במודעה" ß "לחיצה" ß "ביצוע של המרה", הרוב המוחלט של הגולשים בישראל לא מתנהגים כך.

בעולם ה"אמיתי" אנו רואים מוצר, חושבים, מתייעצים עם אחרים, מספרים עליו לחברים ורק בסוף מבצעים את הרכישה או משאירים את הליד באתר. אין לנו "משפך" רכישה קלאסי אלא גולשים שכל אחד מהם מתנהג בצורה שונה ומבצע את ההחלטה על פי מה שנוח לו.

בעיה מספר 1: אנחנו לא באמת יודעים להסתכל על כל לקוח כאינדיבידואל

הבעיה המרכזית בעידן המדידה הדיגיטלית היא לעקוב אחרי המשתמש בכל מקום, בכל מכשיר, הן בעולם הדיגיטלי והן בעולם הפיסי.

  • אנו חיים בעידן של מספר מכשירים שונים לכל משתמש. לדוגמה, משתמש יכול לראות את המוצר במובייל ולבצע את ה"המרה" בדסקטופ.
  • משתמשים רבים עדין עושים שימוש במחשב העבודה בנפרד מהמחשב הביתי (או הטאבלט שלהם). מדובר בשני מכשירים שונים וקשה למדוד את השיוך בניהם.
  • לקוחות רבים מבצעים את הפעולות שלהם הן בחנות הפיסית או בפעילות טלפונית כאשר לעיתים קשה מאוד לקשר בין פעילות הגלישה לבין פעילות הקניה.
  • גוגל אנליטיקס מודד כברירת מחדל את ההקלקה האחרונה כאשר בדו"חות הקמפיינים נראה בד"כ הרבה פחות המרות מאשר מה שהם ייצרו בפועל.
  • גוגל אנליטיקס כן מאפשרות לראות את הפעילות שייצרו הקמפיינים לאחר הכניסה שלהם אך מדובר רק בגולשים שנכנסו מאותו המחשב.
  • מערכת הפרסום של פייסבוק מודדת רק גולשים אשר מחוברים לפייסבוק באותו הדפדפן. למשל – גולש שראה את המוצר במובייל וביצע רכישה כאשר הוא לא מחובר לפייסבוק באותו הדפדפן – לא ייספר.

בעיה מספר 2: אנחנו קוראים את המספרים לא נכון

מנהלי שיווק רבים מנפנפים במספרים יפים מאוד של המרות ושל פעולות באתר כאשר בפועל הם יכלו להשיג הרבה יותר.

בעיה פופולארית בקמפיינים עם אופטימיזציה להמרות היא בעיית הטעות הסטטיסטית – כאשר אחוז ההמרה מגולשים שהקליקו לגולשים שביצעו את פעולת ה"המרה" באתר הוא נמוך מאוד (פחות מאחוז אחד) אז המערכת תנסה "לתפוס" את הגולשים הראשונה שכן ביצעו את פעולות ההמרה באתר ולנסות "לשכפל" אותם. פעילות זו נתונה במקרים רבים לטעויות כי אנו מנסים ללמוד ממדגם קטן מידי.

הפתרון: Micro Conversions. כך נשיג יותר לקוחות באותו התקציב

כאשר אנו מסתכלים על ביצוע של המרות איכותיות באתר אנו למעשה חושבים על פעולות שהן גדולות יחסית וניתן לקרוא להם Macro Conversions. ההמלצה שלי היא לעבור לחשוב במונחים של גולשים שהביעו עניין מינימאלי בשירות או במוצר שלכם, אותם נכנה Micro Conversions.

לדוגמה, איך נוכל לאפיין אותם?

  • גולשים שהיו באתר יותר מדקה
  • גולשים שצפו ביותר משלושה עמודים באתר
  • גולשים שהגיעו לאתר ועברו לעמודי מוצר

האפיון של ה-Micro Conversion עצמו צריך להיות תמיד בשיתוף הלקוח ובהתאם לצרכים העסקיים אך גישה זו מייצרת שינוי חשיבה. זה למעשה מעבר מ"מספרים סטטיסטיים" שמבצעים רכישות באתר לאנשים אמתיים שהיו באתר וייצרו אינטראקציה עם התוכן.

השינוי בניהול הוא שינוי פשוט מאוד ליישום בהיבט הטכני אך השינוי המהותי הוא שינוי תפיסתי. השינוי עובר מחשיבה על מספרים לחשיבה על אנשים.

לאנשים שביצעו אינטראקציה עם התכנים שלהם יש סיכוי טוב לבצע אצלכם רכישה בעתיד, לספר לחברים שלהם על המוצר או להיכנס לרשימת התפוצה שלכם. זכרו שהלקוחות שלהם בסופו של דבר הם אנשים ולא רק מספרים בסטטיסטיקה.

למה גוגל ופייסבוק אוהבות Micro Conversions?

אחד היתרונות הבולטים של שימוש ב-Micro Conversions הינו העובדה שהיא מצליחה במקרים רבים למקסם את מערכות הפרסום של גוגל ופייסבוק. הסיבה היא שיש למערכות אלו מדגם הרבה יותר רחב של משתמשים אשר ביצעו את הפעולה שרציתם (למשל – שהייה של יותר מדקה באתר).

ניקח לדוגמה, מפרסם שיש לו 1% המרה לרכישה ו-20% המרה לגולשים שהיו באתר יותר מדקה והוא רכש 2,000 הקלקות בזמן נתון.

הרצה של אופטימיזציה לפי מכירות תתבסס על נתונים של 20 משתמשים לעומת מדגם של 400 משתמשים שהיו מעורבים באתר שלו ויש סיכוי שהם ידברו עליו. הגדלת המדגם מסייעת במקרים רבים למערכות הפרסום לשפר את רמת הדיוק שלהם ולייצר תוצאות טובות יותר, זאת, מכיוון שיש להם תמונה טובה יותר על הגולשים שבאמת היו רלוונטיים ללקוח.

מהן אפשרויות המדידה המתקדמת הפופולאריות היום?

גוגל אנליטיקס מאפשרת לנו לראות מקורות תנועה שהובילו להמרות "מאוחרות" – גולשים שהגיעו בפעם הראשונה דרך מקור א' (לדוגמה פייסבוק) וכדי לבצע את פעולת ההמרה הם נכנסו דרך מקור תנועה ב'. המגבלה של המערכת היא, שבמרבית המקרים, המשתמש צריך להיות באותו המחשב.

גוגל אנליטיקס מציעה בנוסף מעקב אחר המרות שבוצעו בחנות פיסית או דרך שיחת טלפון אך מדובר בכלי שמתייחס לפעילות של הגולש דרך אותו המכשיר והוא מורכב יחסית ליישום.

פייסבוק מציעה מעקב Cross Device דרך מערכת הפרסום שלה – למשל, גולש הקליק על מודעות במובייל, בחן את המוצרים ולאחר מכן נכנס במחשב השולחני, חיפש את שם המותג וביצע רכישה – במקרה זה נוכל לראות את ההמרות במערכת הפרסום של פייסבוק במקרה והוא היה מחובר לפייסבוק באותו הדפדפן.

פתרונות אלו מסייעים למפרסמים לראות יותר מידע ולקבל תובנות על פעילות קהל היעד שלהם, אך הם עדיין לא כוללים את מרבית המשתמשים בפועל.

קייס סטאדי – איך משיקים אתר יד שנייה שהוא פשוט מגניב ונוח?

הבריף

השקת מרמלדה 2 – אתר יד שנייה חדש מקבוצת מרמלדה עם ממשק נוח וחווית שימוש נוחה באופן משמעותי מן המתחרים.

מרמלדה 2

המטרה המרכזית: בשלב הראשון, רצינו גולשים שיעלו מוצרים לאתר כדי להגדיל את נפח הפעילות שלו

איפה פרסמנו?

המדיה שבה השתמשנו התבססה על פרסום בפייסבוק, חיפוש בגוגל, רשת התוכן של גוגל, ואאוטבריין.

פרסומת של מרמלדה בפייסבוק

מה עשינו בהתחלה?

ההגדרה של המרה בתחילת הפעילות הייתה גולש שהביע עניין בהעלאת מוצר לאתר (לחיצה על כפתור "העלאת מוצר").

מה מדדנו?

מכיוון שהבנו שיש השפעה של המרות מאוחרות באתר מדדנו את כלל הגולשים שהעלו מוצרים מול ההוצאה התקציבית שלנו

הבעיה: לאורך זמן לא ראינו שינוי מהותי בעלות להמרה. מה שבחרנו לעשות הוא לבדוק את כמות הפעמים שעוברת בין הביקור הראשון של הגולש באתר לבין מספר הביקור שלו בו הוא ביצע עת ההמרה. עבור מדידה זו השתמשנו בדו"ח ה-Path Length אשר מציג נתון זה בגוגל אנליטיקס.

מה שראינו הוא שרוב המשתמשים לא מגיעים לאתר ומעלים את המוצר אלא הם מבקרים בו מספר פעמים ורק לאחר מכן הם מבצעים את הפעולה.

בדיקת המרות

חשוב לזכור כי במציאות, חלק משמעותי מהגולשים שכן ביצעו את הפעולה בפעם הראשונה הם גולשים אשר נחשפו לאחר והגיעו אליו לאחר שהם כבר רצו לבצע את הפעולה.

מה השינוי שעשינו ולמה הוא כל כך חשוב?

לאחר מספר שיחות עם צוות מרמלדה, הוסכם כי אנו נשנה את היעדים שלנו ואת האופטימיזציה בקמפיינים ובמקום לבדוק גולשים שרצו להעלות מוצר באופן ישיר נתחיל למדוד גולשים אשר היו באתר יותר מדקה.

על היישום הטכני כתבתי בפוסט אצל אור פיליאקוב אך ניתן לעשות זאת למעשה על פי כל הגדרה שתבחרו.

התוצאות לאחר השינוי: ירידה של 40% בעלות להעלאת מוצר בכלל האתר. ירידה של 89% בעלות לקליק בפייסבוק וירידה של 50%  בעלות הקליק ברשת התוכן של גוגל.

תוצאות קמפיין

קראתם 1,333 מילים. מה תוכלו לקחת מזה?

עולם השיווק הדיגיטלי הגיע עם "הבטחה" שהכל מדיד. "הבטיחו" לנו שאפשר תמיד לשם תקציב ולדעת בדיוק איך הוא משפיע. המציאות מראה לנו שזה פשוט לא נכון.

לפני שאנחנו בוחרים איך לנהל את הקמפיינים שלנו עלינו להבין איך הלקוחות שלנו מתנהגים, עם מי הם מתייעצים, מהו סט השיקולים שלהם, באיזה מכשירים הם גולשים, איפה הם מבצעים את הקניה ועוד.

רעיון השימוש ב-Micro Conversions הוא למעשה מעבר מחשיבה של פעולות מורכבות לחשיבה של לקוחות מתעניינים. תזכרו שלמרות שאנחנו חיים בעולם דיגיטלי אנחנו לא עושים עסקים עם רובוטים אלא עם אנשים שלא תמיד מתנהגים כמו שלימדו אותנו.

איך מחברים את הרעיון של Micro Conversions עם שיווק מחדש למתעניינים? (Remarketing בגוגל ו Custom Audience בפייסבוק) על כך במאמר הבא שיפורסם בקרוב.

תודה רבה לירון אחר על העזרה בפוסט זה.

הפוסט שיפור המרות אחרת ממה שתכננתם: כך תמדדו תוצאות טובות יותר בפרסום עם מיקרו המרות הופיע ראשון בבלוג

המיתוסים על Bidding בגוגל ואיך סטטיסטיקה היסקית תעזור לנו לעקוף אותם

$
0
0

הפוסט שלי הוא לא עונש עבורכם, בגין התנהגות רעה. הוא אולי יהיה קצת אנליטי ומעט טכני – אבל הוא יקדם את הקמפיין שלכם, ל-Level מקצועי, הרבה יותר.

אני זוכרת שאחד העובדים הראשונים שגייסתי לחברה שלי, נורא התבאס כשלימדתי אותו מתודות לאופטימיזציה. "הלכתי ללמוד שיווק בגלל שאני שונא מתמטיקה" הוא אמר.

כמה חודשים לאחר מכן, הוא בא אלי והודה שלהריץ קמפיינים ב-Google Adwords בלי נוסחאות מתמטיות שקול בערך לרכיבה על אופנוע בעיניים עצומות.

היום- זה כבר לא סוד. חייבים להיות אנליטיים כדי לעמוד בקצב – או שיבוזבז כסף לשווא ומפרסמים אחרים ישיגו אתכם. לשבת ו"להתפלל" שהקמפיין יניב עוד מכירה – דומה יותר למאגיה ופחות לניתוח דו"ח של רואה חשבון והסקה כמה מס צריך לשלם. ואם נודה על האמת – דו"ח ביצועים של גוגל דומה הרבה יותר לאחרון מאשר לקודמו.

המתמטיקה תעזור לכם הכי הרבה, בהפיכת המושג "בערך" לדברים מדויקים, כך שתוכלו לשלוט בקמפיינים ולא רק לקוות שיצליחו.

מה תדעו בסוף סדרת הפוסטים הקרובה?

  1. תדעו איך לשלוט בקמפיין בכלים אנליטיים ולא רק לקוות שיצליח.
  2. תדעו להבדיל בין מדגם תנועה לבין כלל האוכלוסייה אליה אנו פונים.
  3. תדעו מה היא השערת האפס של ניסוי, ומה משמעותה בקמפיינים באינטרנט.
  4. תכירו את ניסוי ברנולי– וכיצד להשתמש בו בקבוצות דגימה של Google Adwords.
  5. תדעו לחשב באופן מדויק כמה קליקים צריך להמתין לפני שתתערבו בקמפיין במקרה שאין המרות.
  6. תדעו כיצד ליישם את חישובי הסטטיסטיקה ההיסקית על ה-Bid שלנו עבור מילה מסוימת.
  7. תשלטו ברזי "המשוואה ההפוכה": ותדעו עד כמה חשוב קירוב מתמטי להשערת האפס, והסקת אחוזי ההמרה מתוך מדגם של דאטה.

המיתוסים המוכרים על הצעות מחיר – ולמה אף אחד מהם לא ממש עוזר לנו?

בפוסט הראשון, אני רוצה לדון בשאלה: מתי לשנות את ה-bid של Keyword נתון.

אם נערוך חיפוש טוב באינטרנט, או נשאל משווקים וותיקים מתי מותר לנו לשנות את הצעת המחיר של מילה מסוימת, סביר להניח שנשמע/ נקרא את אחד מהמיתוסים הבאים:

  1. להמתין חודש שלם (Google Adwords ממליצים לחכות 30 ימים לפני ניתוח ראשוני של תוצאות הקמפיינים).
  2. להמתין 30-50 קליקים (נמצא במספר מקורות באינטרנט ומדריכי למידה).
  3. להמתין לערך של המרה אחת (כלומר, אם המרה שווה לנו 300$, לחכות 300$ לפני שנוגעים בקמפיין).

אז בואו נפריך כמה מיתוסים, ונראה כיצד נוכל לקבל תשובה מדויקת, Like a Boss.

שלילת מיתוס 1: להמתין חודש שלם.

כשמבקשים מאתנו לחכות חודש, בכלל לא מדברים אתנו על קצב "שריפת" המזומנים שלנו. ומה אם מדובר באינסטלטור שמבזבז 50 ₪ בחודש? ומה אם מדובר בחברת Forex עם תקציב של 500K דולר ארה"ב בחודש?

כמובן שאלו מקרי הקיצון, אך קשה לדעת היכן למתוח את הקו. אולי ב-100$? אולי ב1000$? לתת פרק זמן שעלינו לחכות לפני אופטימיזציה היא המלצה חסרת אחריות – ואנחנו ממש לא הולכים להשתמש בה.

שלילת מיתוס 2: להמתין 30-50 קליקים

כשמבקשים מאתנו להמתין 30-50 קליקים, לא מתייחסים כלל לאחוזי ההמרה שאנו מצפים להם. אם קמפיין שעלה מחלק נניח כרטיסים חינם להופעה של ג'סטין ביבר ומצפה ל40% יחס המרה, הוא באמת חייב לחכות 50 קליקים ללא המרות כדי להבין שהוא לא ממש בכיוון?

ומנגד, אם מדובר בקמפיין של הרשמה לת.ז ביומטרית, עם יחס המרה צפוי של 0.5%, מותר לנו לעצור את הקמפיין אחרי 50 קליקים, או אפילו להנמיך את הbid משמעותית אם לא זכינו לאף המרה?

כאן שוב, לקחתי מקרי קיצון – אבל אתם כבר בטח רואים את התמונה השלמה. "באיזה יחס המרה אני כן צריך להמתין 30-50 קליקים כדי להתחיל לשחק עם הbids שלי?"

קחו לכם טיזר: המספרים הם 21% אחוזי המרה עבור 30 קליקים, ו-7% יחס המרה עבור 50 קליקים. בעתיד הקרוב תוכלו גם אתם לחשב דברים כאלו.

שלילת מיתוס 3: לחכות לערך של המרה אחת

המיתוס הזה דווקא נחמד. כי הוא נותן ל-Keyword סיכוי.

אבל – נניח שהמרה אחת שווה לנו 300$, והבאנו 30 קליקים במחיר של 10$, ולדאבוננו – טרם הגיעה המרה. באמת כאן נעצור? לא ניתן ל-Keyword עוד קליק-שניים להוכיח את עצמו? או אולי 5? או 10? ואולי דווקא אם הגענו כמעט ל-300$ צריך כבר לסגור את הקמפיין? הרי, מה הסיכוי שנקבל פתאום המרה כשב-25 קליקים האחרונים לא ראינו שום דבר?

חוסר הוודאות גם כאן, לא מספק לנו תשובה מספיק מכרעת של "מתי לגעת בקמפיין". הוא רק מלמדת אותנו – אם אנחנו אנשים אופטימיסטים מטבענו (אלה שנותנים למילה לרוץ עוד קצת) או פסימיסטים (אלה שיסגרו את המילה כבר כמה קליקים קודם).

הפתרון הנכון לבעיית ה-Bidding

כדי לפתור את הדילמה הזו, נפנה לענף הסטטיסטיקה.

סטטיסטיקה היסקית (מוכרת גם כענף ה"הסקה הסטטיסטית") היא לא רק תחום "חם" מחקרית. היא זוכה להרבה אהדה בעשרות השנים האחרונות, במיוחד בזכות הטרנד שנקרא "algorithmic trading", כלומר – מסחר בבורסות העולמיות באמצעות מכונות.

אגב, גם דברים שיותר קרובים לתרבות היום-יומית שלנו, מסתמכים על הסקה סטטיסטית.

מינה צמח מתראיינת בד"כ לפני תוצאות הבחירות ומספרת מה מנבא המדגם שלה. ברור לכולנו – היא לא התקשרה לכל אזרחי המדינה. הסטטיסטיקאים שלה בחרו מדגם מייצג של כ-1000 נשאלים, המשקפים בבואה של כלל הבוחרים. מהתוצאות של המשאל הזה – היא יכולה להגיע לקרובים לא רעים בכלל של מה שיקרה לאחר ספירת כלל הקולות בקלפי.

באיור הבא, אתם יכולים לראות את התהליך בחברה של מינה צמח, אותו התהליך שסטטיסטיקאים ברחבי העולם עושים בו שימוש:

סטטיסטיקה היסקית

וזהו בדיוק המודל שגם עלינו, כמפרסמים אינטרנטיים, מוטלת החובה לפעול לפיו.

השערת האפס של הקמפיין שלנו

הגיע הזמן להחיל את המודל הנ"ל על קמפיינים ב-Google Adwords.

נניח שאנחנו מתכננים לפרסם בשנה הקרובה ל-10,000 אנשים שיחפשו ב-Google את הביטוי "קניית ביטוחי רכב". זה אומר ש"כלל האוכלוסייה" במקרה שלנו היא 10,000 אנשים.
המדגם שלנו, הוא התוצאות שאנחנו צוברים על כסף שכבר השקענו במילה "קניית ביטוחי רכב". ה-bid שנתנו עבור המילה הזו הוא רק השערה- אנחנו לא באמת יודעים מהו יחס ההמרה! כלומר, ה-bid הראשוני שנתנו הוא "השערת האפס".

את הכסף שהשקענו נוכל לנתח לכדי מסקנות עבור המדגם. למשל, אנחנו יכולים לומר די בבטחה שאם הגיעו אלינו 50 קליקים ו-0 המרות, יחס ההמרה המדויק עבור המדגם של 50 הקליקים הוא 0%.

אבל, כדי להסיק מאותם 50 הקליקים על כלל אוכלוסיית ה-10,000 הלקוחות הפוטנציאלים שנרצה לפרסם עבורם נצטרך להשתמש בחוקי סטטיסטיקה היסקית. הרי לכולנו זה נשמע קצת לא סביר, שאם אחרי 50 קליקים לא קיבלנו אף המרה, מותר להגיד שגם אם נפרסם לכל 10,000 האנשים שיחפשו "קניית ביטוחי רכב" – אף לא אחד מהם יבצע המרה.

הסקה סטטיסטית למילה "קניית ביטוחי רכב"

סטטיסטיקה היסקית כשאין המרות

אז מסתבר שאם קבוצת הדגימה שלנו היא 50 קליקים, ולא קיבלנו המרות בכלל, יחס ההמרה המקסימלי שיכול להיות לכלל האוכלוסייה שלנו, יהיה לא גבוה יותר מ7.69% בהסתברות של 95% .

הסתברות של 95% אומרת- שאם תבדקו אותי, יש סיכוי של 5% שאני טועה.

בואו נראה מספר דוגמאות נוספות, על אותו ביטוי החיפוש "קניית ביטוחי רכב", כאשר לא התקבלו המרות:

מספר קליקים ללא המרות יחס המרה מקסימלי לכלל האוכלוסייה (בהסתברות של 95%)
10 59.9%
15 46.3%
20 35.8%
30 21.5%
50 7.69%
100 0.6%

אמנם, ב-10 קליקים אנחנו לא למדים הרבה (אף אחד מאתנו ציפה ליחס המרה של כמעט 60%), אבל אם רכשנו 100 קליקים ללא המרות- אנחנו כבר יכולים להיות מאוד אגרסיביים בהורדת ה-Bid שלנו.

כלומר, יש לנו דרך לחשב את יחס ההמרה המקסימלי שלנו, בהינתן X קליקים שעברו ללא המרות!

עד הפוסט הבא…

אם נסכם את מה שדנו בו עד עכשיו, נגיע בסבירות גבוהה לתוצאות הבאות:

  • אפשר לומר שכדי להיות משווקים טובים – חייבים להשתמש בכלים מתמטיים.
  • המיתוסים של "מתי להתחיל לעשות אופטימיזציה"- לא מספקים לנו תשובה חד ערכית.
  • הקליקים שכבר צברנו הם מדגם מתוך כלל האוכלוסייה שאנחנו רוצים לפרסם עבורה, וכדי להסיק מן המדגם על הכלל- עלינו להשתמש בסטטיסטיקה היסקית.
  • הנוסחה הראשונה בסטטיסטיקה היסקית (שתופיע בפוסט הבא), תלמד אותנו איך לחשב את יחס ההמרה המקסימלי כשאין לנו המרות בקמפיין מסוים.

כעת, נותרו השאלות: מהי הנוסחה לחישוב יחס ההמרה המקסימלי? וכיצד נוכל להשתמש בנוסחה בלי לעשות חישובים ידניים?

בדיוק עבור כך, בפוסט(ים) הבא(ים) שלי אנחנו נבחן יחד את הנקודות הבאות:

  1. מהי הנוסחה לחישוב יחסי המרה מקסימליים כשאין המרות?
  2. מהי טבלת יחסי ההמרה המקסימאליים כשאין המרות?
  3. איך אפשר לחשב לבד את הנוסחה באמצעות כלים שיש לכולנו במחשב?

ועד אז, אני מזמינה אתכם להישאר במתח, וגם לחזור בפעם הבאה – בהסתברות של 95% – יהיה מעניין, אני מבטיחה!

הפוסט המיתוסים על Bidding בגוגל ואיך סטטיסטיקה היסקית תעזור לנו לעקוף אותם הופיע ראשון בבלוג

על ברנולי, לוגים, והנוסחה הסודית שתטיס את ביצועי קמפיין האדוורדס שלכם לשמיים

$
0
0

לפני מספר שבועות דיברנו על השאלה הנצחית "מתי להתחיל לעשות אופטימיזציה", על מיתוסים שקיימים ברשת ובין משווקים אינטרנטיים, ולמה אף אחד מהמיתוסים הללו לא נותן לנו תשובה מספיק טובה ואומר לנו באופן חד-ערכי מתי מותר לנו להתחיל לשנות את ה-Bid של Keyword מסוים שאנחנו מפרסמים עליו.

דיברנו על הסקה סטטיסטית – על כלל האוכלוסייה (כל האנשים שאנחנו רוצים לפרסם להם), ועל קבוצת המדגם (הקליקים שכבר קנינו מה-Keyword שמייצגת את כלל האוכלוסייה שלנו).

דיברנו על השערת האפס – שהיא ה-Conversion Rate ההתחלתי שאנחנו מניחים שיש למילה מסוימת, ולפיכך בוחרים איזה bid לתת ל-Keyword שלנו.

למדנו שקיימת נוסחה מתמטית מדויקת (שטרם הצגתי אותה, אבל הנחתי מספר Teasers לאורך הפוסט), שהיא מדויקת כמעט לחלוטין (95%, שזה אוטוטו מספיק לבדיקת אבהות לפי DNA בבית המשפט בארה"ב) – לדעת מהו יחס ההמרה המקסימלי שנקבל, בהתחשב בתוצאות המדגם.

הצגנו את המקרה של "קניית ביטוחי רכב", ובדקנו מה קורה אם אנחנו לא מקבלים המרות אחרי מספר קליקים מסוים, וראינו טבלה של אחוזי המרה מקסימליים במקרה שלא קיבלנו אף המרה.

וכעת נותרנו עם השאלה "כיצד ניתן לחשב בעצמנו, מתי לשלול את השערת האפס שקבענו בתחילת הקמפיין?"

או, במילים אחרות: כמה קליקים צריכים לעבור עד שנבין שיחס ההמרה שלנו – הוא לא ממש מה שחשבנו שהוא כשהתחלנו לרוץ עם Keyword מסוים?

ג'ייקוב ברנולי ותרומתו לשיווק באינטרנט, 300 שנה אחריו

זה מזכיר לי את סמסטר קיץ 2005 (ואו! עברו 10 שנים מאז!) בו פגשתי לראשונה בקורס "סטטיסטיקה למתמטיקאים" באוניברסיטה. כמובן שתוספת המילה "למתמטיקאים" גרמה למרצה שלנו לדבר הרבה יותר על אינטגרליים וקבוצות דגימה אמורפיות, אבל אני חייבת להודות שמאוד חיבבתי את הקורס.

בהרצאה הרביעית לערך, ניתחנו את ההתפלגויות וההסתברויות של ניסויי ברנולי.

למרבה הפלא, ניסוי ברנולי מספק לנו בדיוק את התשובה לקבוצות המדידה שלנו בפוסט הקודם.

וכדי שנחמם קצת את המנועים המתמטיים שלנו, בואו נתחיל מתרגיל קטן…

תרגיל 1

בחברה המפרסמת על מילת החיפוש "קניית ביטוחי רכב", השערת האפס ליחס המרה היא 25% מקליק למילוי טופס. המרה שווה לחברה 100 ₪. בהסתברות של 95%, חשבו את:

  1. מהו ה-Bid שתציעו לפני שה-Keyword מתחילה לרוץ?
  2. מהו ה-Bid שתציעו אם אחרי 10 קליקים לא קיבלתם המרה?
  3. מהו ה-Bid שתציעו אם אחרי 30 קליקים לא קיבלתם המרה?
  4. מהו ה-Bid שתציעו אם אחרי 100 קליקים לא קיבלתם המרה?

כדי לפתור את התרגיל הזה, נשתמש בטבלת ערכי "יחס ההמרה המקסימלי" שראינו בפוסט הקודם.

מספר קליקים ללא המרות יחס המרה מקסימלי לכלל האוכלוסייה (בהסתברות של 95%)
10 59.9%
15 46.3%
20 35.8%
30 21.5%
50 7.69%
100 0.6%

 

פתרון סעיף 1

לפני שהKeyword מתחילה לרוץ, כדי לקבוע מהו ה-Bid שלנו עבור המילה, נשתמש בהשערת האפס שלנו.

לפי נוסחת ה-CPC, ידוע ש:

Max CPC = (Conversion Value) X (Conversion Rate)

יחס ההמרה של השערת האפס הוא 25%, ושווי ההמרה הוא 100 ₪. נציב זאת בנוסחה:

Max CPC = 100NIS X 25% = 25NIS

כלומר, עלינו להציע bid של 25 ₪

אוקיי, זה לא מאוד מפתיע – כל משווק יודע לחשב זאת. אבל בסעיפים הבאים, נראה איך נוסחת הניסויים של ברנולי עוזרת לנו להיות הרבה יותר מתוחכמים בהצעות המחיר שלנו.

פתרון סעיף 2

כעת, עלינו להתמודד עם שני נתונים שונים.

השערת האפס שלנו לא השתנתה, ולכן לפיה עלינו להציע bid מקסימלי של 25 ₪.

לפי טבלת ברנולי, לאחר 10 קליקים, אם לא קיבלנו אף המרה, בהסתברות כמעט מוחלטת, יחס ההמרה שלנו לא יהיה גבוה מ59.9%. לפי הנתון הזה:

Max CPC = 100NIS X 59.9% = 59.9NIS

כלומר, אנחנו יודעים מצד אחד לא להציע יותר מ25 ₪ , ומצד שני לא להציע יותר מ59.9 ₪.

במקרה הזה – נבחר את הbid הנמוך יותר מבין שניהם (היינו, 25 ₪ ). בסימון מתמטי, תהליך הבחירה נראה כך:

Minimum (59.9NIS, 25NIS) = 25NIS

מסקנה: גם אחרי 10 קליקים, אם לא קיבלנו אף המרה, נשאר עדיין עם bid של 25 ₪.

פתרון סעיף 3

לפי הטבלה, אם עברו 30 קליקים ולא קיבלנו אף המרה, בהסתברות כמעט מוחלטת יחס ההמרה שלנו לא יהיה גבוה מ21.5%. נציב בנוסחה:

Max CPC = 100NIS X 21.5% = 21.5NIS

נוסיף את השערת האפס שלנו ונקבל:

Minimum (21.5NIS, 25NIS) = 21.5NIS

מסקנה: כאן כבר שללנו את השערת האפס שלנו. ואנחנו צריכים להוריד את ה-bid שלנו ל-21.5 ₪.

פתרון סעיף 4

לפי הטבלה, אם עברו 100 קליקים ללא המרות, בהסתברות כמעט מוחלטת לא נקבל יחס המרה הגבוה מ0.6%.

נציב בנוסחה:

Max CPC = 100NIS X 0.6% = 0.6NIS

וכמובן ש-60 אגורות הן bid הרבה יותר נמוך מ-25 ₪ – ולכן עלינו להוריד אגרסיבית את ה-bid שלנו ל0.6 ₪.

בונוס: נוסיף לטבלה הקודמת שלנו את ה-CPC המקסימאליים שאנחנו צריכים להציע:

מספר קליקים ללא המרות יחס המרה מקסימלי לכלל האוכלוסייה (בהסתברות של 95%) ה-CPC המקסימלי
10 59.9% 25 ₪
15 46.3% 25 ₪
20 35.8% 25 ₪
30 21.5% 21.50 ₪
50 7.69% 7.69 ₪
100 0.6% 0.60 ₪

ניצול נוסחת ניסויי ברנולי לטובתנו

ניסוי ברנולי הוא בעצם שם לכל סדרת ניסויים שאנחנו עושים, בה כל ניסוי יכול להצליח או להיכשל.

במקרה שלנו, המפרסמים באינטרנט:

  • ניסוי = קליק
  • הצלחה = המרה
  • כישלון = לא-המרה

זאת אומרת, שאם רכשנו 10 קליקים וקיבלנו המרה אחת, ביצענו סדרה של 10 ניסויים, עם הצלחה אחת ו-9 כישלונות.

נוסחת ניסויי ברנולי מחשבת לנו את ההסתברות, שנקבל בדיוק מספר מסוים של המרות בסדרת הניסויים שלנו.

במקרה המיוחד שאנו בוחנים – יש 0 המרות בסדרת הניסויים. ולכן, הנוסחה המורכבת של חישוב ההסתברות הופכת להיות פשוטה יותר.

P (no conversions) = 0.95 Clicks

(את הנוסחה המלאה תוכלו למצוא בדף הויקיפדיה של ניסויי ברנולי )

הנוסחה הזו עדיין לא כל כך עוזרת לנו, אבל על ידי מניפולציה מתמטית, נוכל להגיע לנוסחה שדווקא מאוד תעזור לנו:

נוסחה לקמפיינים

כלומר, הנוסחה הזו מחשבת לנו כמה קליקים צריכים לעבור, עד שנשתכנע שהשערת האפס שלנו (מה שחשבנו שיהיה יחס ההמרה של ה-Keyword שלנו) לא נכונה!

כדי להגיע למספר הזה – עלינו לחשב את הלוגריתם, בבסיס 0.95, של יחס ההמרה שהצבנו בהשערת האפס.

שימוש בנוסחה במקרים אמתיים

עכשיו, כמו בכל קורס במתמטיקה באוניברסיטה, אחרי שגילינו את הנוסחה – הגיע הזמן לתרגל (וגם לקבל קצת שיעורי בית).

תרגיל 2

התמנית להיות ראש צוות של קמפיין Google Adwords בחברת ענק סינית המוכרת שבבים למחשבים נישאים. המרה שווה לחברה 150$ והצוות שלך משוכנע שיחס ההמרה עבור המילה "Laptop Chips" יניבו יחס המרה של 15%, ולכן מציעים Bid התחלתי של 22.5$.

כמה קליקים דרושים כדי לדעת שבהסתברות של 95%, יחס ההמרה שבחר הצוות כהשערת האפס אינו נכון?

פתרון תרגיל 2

השערת האפס שלנו היא שיחס ההמרה בKeyword הוא 15%. נציב זאת בנוסחה:

פתרון תרגיל 1

ולכן, אם עברו 37 קליקים ועוד לא קיבלנו המרה לKeyword שלנו – הסבירות שבאמת יחס ההמרה על המילה הזו הוא 15% אפסי.

ומכאן, שעלינו להוריד את ה-CPC.

תרגיל 3

מזל טוב – התקבלת לעבודה בחברת שיווק מובילה בשכר ותנאים מפנקים! כבר ביום השני לעבודתך, מוטל עליך לנהל קמפיין לשיווק תכשיטי זהב ורוד עם עיטור אבני סוורובסקי.

ידוע לך שהשערת האפס של מילת החיפוש “Expensive Jewelry” היא 0.085. כמה קליקים צריכים לעבור ללא המרות כדי להפריך את השערת האפס ב-95%?

פתרון תרגיל 3

המספר 0.085 שקול ל8.5%. נציב זאת בנוסחה:

פתרון תרגיל 1

ולכן, אם עברו 48 קליקים ועוד לא קיבלנו המרה לKeyword שלנו – הסבירות שבאמת יחס ההמרה על המילה הזו הוא 8.5% אפסי.

תרגיל 4: שיעורי בית

עברו על קמפיין הAdwords שלכם, ומצאו Keywords ללא המרות. איזה יחס המרה משוער משקף ה-CPC שלכם? האם הוא גבוה מדי?

תרגיל 5: שיעורי בית (בונוס)

כמה כסף הייתם יכולים לחסוך, אם הייתם מנמיכים את הCPC של מילים ללא המרות בזמן?

כמה Keywords עצרתם לפני הזמן? האם יתכן שדווקא אחד מערוצי התנועה שנעצרו היה מתגלה כרווחי מאוחר יותר?

מה לעשות עכשיו?

אוקיי, השתכנענו שיש בניסוי ברנולי ובנוסחה שלו כדי לעזור לנו לדעת בדיוק מתי אנחנו צודקים או טועים לגבי יחס ההמרה שלנו.

שאלה אחת שנותרה עדיין פתוחה היא:

איך תוכלו לחשב זאת בעצמכם, עם כלים זמינים שיש לכל אחד מאתנו בבית / או על המחשב?

ולכן, בפוסט הבא אפרסם מדריך “How To” שיסביר בדיוק כיצד להשתמש בנוסחה הזו בעצמכם, ואיך לקצר את תהליך קביעת ה-CPC שעליכם להציע עבור Keyword מסוימת בהינתן תוצאות פרסום קודמות.

אז, מה למדנו היום?

  • למדנו לחשב bid התחלתי לפי השערת האפס
  • למדנו לחשב bid לפי טבלת ההמרות המקסימלית
  • למדנו איך לבחור בין השערת האפס לבין טבלת ההמרות המקסימלית
  • הכרנו את ניסויי ברנולי, ולמדנו מהו ניסוי, הצלחה וכישלון במונחי Google Adwords
  • פגשנו בנוסחת ברנולי עבור 0 הצלחות
  • למדנו איך לחשב כמה קליקים צריך לחכות עד שאפשר לשלול או לאמת את השערת האפס שלנו.

ואחרי הפוסט הבא – תוכלו לחשב במדויק, ובעצמכם, את נוסחת ברנולי לכל Keyword בקמפיין שלכם – בדיוק כמו שאני עושה בקמפיינים שלי!

הפוסט על ברנולי, לוגים, והנוסחה הסודית שתטיס את ביצועי קמפיין האדוורדס שלכם לשמיים הופיע ראשון בבלוג


עשה זאת בעצמך: כך תחשב בדיוק מתי להתחיל לעשות אופטימיזציה לקמפיין

$
0
0

בפוסטים הקודמים גילינו דרך חדשה להתגבר על המיתוסים שלא כל-כך עוזרים לנו בשאלת "מתי להתחיל לגעת בקמפיינים".

שיווקנו למילה "קניית ביטוחי רכב", קפצנו לחברת שבבי מחשב סינית וחזרנו להקים קמפיין של תכשיטי זהב בארץ.

למדנו שהשערת האפס שלנו היא בעצם יחס ההמרה שאנחנו משערים שיש ל-Keyword מסוימת, וכדי לשלול את אותה ההשערה, אנחנו יכולים להשתמש בנוסחת ניסויי ברנולי (לאחר אופטימיזציה):

פתרון תרגיל 1

בהסתברות כמעט וודאית של 95%

הצלחנו לפתור תרגילים עם השערת אפס ומצב של מספר קליקים ואפס המרות, והגענו לתשובות מדויקות (עד כדי קליק בודד) של מתי להוריד את ה-bid ההתחלתי ל-Keyword שלנו.

וכעת, הגיע הזמן שגם אתם תוכלו לעשות את אותה האופטימיזציה בדיוק, לגמרי לבד.

מהן השיטות השונות לחישוב נוסחת ניסוי ברנולי?

סביר להניח שאינכם נושאים עמכם מחשבון מדעי (וחבל שכך!), אבל גם במחשב שלכם ובאינטרנט יש כלים מספקים לחלוטין שיוכלו לעזור לנו לחשב את הנוסחה למעלה.

לרשותכם עומדים 3 כלים:

  1. טבלה
  2. Google Calculator
  3. MS Excel

בפוסט הזה, נתחיל גם להשתמש ביחסי המרה שאינם שלמים. למשל, במקום 10% יחס המרה שיהווה את השערת האפס, נפגוש ביחסי המרה שכוללים שברי אחוזים (למשל, 21.4%, 3.7% , וכו').

הסיבה לכך היא, שבחיים האמתיים, רוב השערות האפס שלנו הן לא באחוזים שלמים! הן בד"כ נובעות מקמפיינים קודמים שהרצנו. ולחשב יחס המרה של 13 המרות על 148 קליקים יניב לנו 8.7838% (בעיגול של 4 ספרות אחרי הנקודה), ולא מספר שלם.

ומכאן שכדי להכין אתכם ל"דבר האמתי" טוב יותר, החישובים שלנו במהלך הפוסט צריכים להיות על שברי אחוזים ולא אחוזים שלמים.

דרך 1: יישום נוסחת ניסוי ברנולי באמצעות שימוש בטבלה סטטית.

הדרך הראשונה להשתמש בנוסחת ניסויי ברנולי היא באמצעות הטבלה הבאה, שתוכלו לשמור על הDesktop במחשב או להדפיס ולשמור קרוב למסך (קובץ PDF להדפסה):

טבלה סטטית

האינדקס שלנו הוא יחס ההמרה (Conv. Rate), והערך שנחפש הוא מספר הקליקים.

השורות מייצגות את האחוזים השלמים, והעמודות את שברי האחוזים.

למשל, אם נרצה לדעת כמה קליקים צריכים לעבור ללא המרה, כדי שנדע בהסתברות של 95% שיחס ההמרה הוא אינו 4.3%, נלך לשורה הרביעית בטבלה (המייצגת 4%), ולעמודה השלישית (המייצגת 0.3%)

וכך נקבל שאנו זקוקים ל62 קליקים כדי לדעת שהשערת האפס (יחס המרה של 4.3%) שגויה.

תרגיל 1

החלטתם לפתוח עסק ליבוא iPhone8 לארץ. אתם מניחים שיחס ההמרה של המילה “Cheap Smartphones” הוא 3.7%.

כמה קליקים צריכים לעבור ללא המרות כלל כדי שתדעו בהסתברות של 95% שהשערת האפס שלכם שגויה?

פתרון תרגיל 1

נחפש בשורת האינדקסים בטבלה את הערך 3.7%.

האחוז השלם הוא 3% ולכן נסתכל בשורה השלישית. שבר האחוז 0.7% הם העמודה השביעית.

פתרון טבלה

ולכן, אם יגיעו 65 קליקים ללא המרות כלל, תדעו שהשערת האפס (3.7% יחס המרה) שגויה.
יתרונות השימוש בטבלה הסטטית חסרונות השימוש בטבלה הסטטית
נגיש, אין צורך בחישובים. ב-Keywords בודדות שיטה זו מהירה יותר. קשה לבצע על מספר גדול של Keywords שונות ביעילות.

דרך 2: יישום נוסחת ניסוי ברנולי באמצעות ה-Google Calculator

הדרך השנייה להשתמש בנוסחת ניסויי ברנולי היא באמצעות Google Calculator, שניתן להגיע אליו מחיפוש "Calculator" במנוע החיפוש.

מחשבון גוגל

 

כעת, מכוון שהפונקציות של המחשבון הזה (כמו גם רוב מחשבוני הכיס המדעיים) מוגבלות, הם לא מציעים שימוש בפונקציית Log בבסיס 0.95, אלא רק בלוגריתם הטבעי (בסיס 10). כדי להתגבר על זה, צריך לעשות מניפולציה נוספת. אנחנו אכן נחשב את ה-Log של יחס ההמרה שלנו, אבל את התוצאה נחלק בקבוע (0.95)Log.

דבר נוסף שנצטרך לעשות כאן, הוא להמיר את האחוזים לשבר עשרוני, היינו לחלק ב-100 כדי להוריד את ה-%. נניח:

12% = 12/100 = 0.12

24.3% = 24.3/100 = 0.243

וכן הלאה…

ועכשיו, אם אנחנו רוצים לחשב כמה קליקים ללא המרות צריכים לעבור כדי לשלול יחס המרה של 10%, נלחץ על הכפתורים (שימו לב שבמקום 10%, הקלדנו 0.1):

חישוב

לאחר שתקלידו את זה, תראו את השורה הבאה:

תוצאות חישוב

אחרי שנלחץ = נקבל את התוצאה 44.89 (כלומר, לא מספר שלם).

למרות שאנו מתייחסים לשברי אחוזים בהשערת האפס שלנו, כשנקבל בסוף החישוב שבר, תמיד נעגל את המספר למעלה.   => 44.89… קליקים יעוגלו ל-45 קליקים.

הסיבה לכך היא, שקליקים נמדדים במספרים שלמים (אי אפשר לקבל 2.4 קליקים מגוגל).

תרגיל 2

חשבו באמצעות הכלי Google Calculator, כמה קליקים ללא המרות דרושים לנו כדי לשלול השערת אפס של יחס המרה של 23.2%?

פתרון תרגיל 2

ניכנס ל-Google Calculator. יחס ההמרה שלנו הוא  0.232 = 23.2/100 = 23.2%. כלומר, נחשב (0.232)Log ואת התוצאה נחלק בקבוע (0.95)Log . נקיש זאת ב-Google Calculator ונקבל: 28.48

כזכור לנו, עלינו לעגל את התוצאה למעלה, ולהשתמש במספר 29.

כלומר- 29 קליקים ללא המרות כלל, יוכיחו לנו שהשערת האפס (יחס המרה של 23.2%) שגויה.

תרגיל 3 (השתמשו ב-Google Calculator לצורך פתרון תרגיל זה)

ג'ף (מנהל ה-PPC העולמי של Coca Cola) מתקשר אליכם לעזרה דחופה. ה-Keyword החדשה אליה החברה מפרסמת, “Better Drinks than Pepsi” הייתה צפויה להביא יחס המרה של 19.7%, אך עברו כבר 25 קליקים ועדיין לא נקלטה אף המרה במערכת.

ה-Bid שהציעו עבור ה-Keyword הזו הוא $8.85 המשקפת בדיוק שווי המרה של $50 ויחס המרה של 19.7% .

האם תמליצו למנהל הקמפיינים להוריד את ה-Bid של המילה?

פתרון תרגיל 3

נשים לב שהשערת האפס שלנו היא יחס המרה של 19.7%. נבדוק לפי השימוש בGoogle Calculator מהו מספר הקליקים ללא המרות שצריכים להצטבר כדי שנדע לשלול את השערת האפס שלנו 31.67 (תזכורת: יחס המרה של 19.7% שקול למספר העשרוני 0.197).

נעגל את התוצאה שקיבלנו למעלה, ונסיק שדרושים לנו 32 קליקים ללא המרות, כדי לדעת בהסתברות כמעט מוחלטת (95%) שיחס ההמרה שלנו הוא לא 19.7%.

מכיוון שמילת החיפוש “Better Drinks than Pepsi” צברה רק 25 קליקים עד כה, נמליץ לג'ף להמתין עוד 7 קליקים, וליצור עמנו קשר שוב לבדיקה חדשה של ה-Bid.
יתרונות השימוש ב-Google Calculator חסרונות השימוש ב-Google Calculator
מהירה יותר כשמתרגלים אליה, יעיל יותר מהטבלה הסטטית בחישוב כמות גדולה של Keywords. לוקח זמן להתרגל אליה, יכולה להיות מתישה בהתחלה.

סיכום

בפוסט הזה למדנו:

  1. לפתור תרגילים הקשורים לנוסחת ניסויי ברנולי גם במקרה של השערת אפס המורכבת משברי אחוזים.
  2. ליישם את נוסחת ניסויי ברנולי באמצעות הטבלה הסטטית.
  3. ליישם את נוסחת ניסויי ברנולי באמצעות Google Calculator.

השיטות שלמדנו היום הן מצוינות במידה ואין לנו הרבה Keywords בקמפיינים שאנחנו מריצים. אבל, ישנם קמפיינים המכילים מאות (ואולי אפילו אלפים) של Keywords שונים, ולא מן הנמנע שחלקן הגדול הן ללא המרות. במקרה כזה, כדי לא לבזבז יותר מדי זמן על חישובים, עלינו למצוא כלי שיבצע את החישובים בצורה יעילה יותר.

ועל כן, הפוסט הבא יהיה מדריך מפורט ל-Excel, במקרה ואנחנו רוצים לטפל בקבוצה גדולה מאוד של Keywords ללא המרות.

הפוסט עשה זאת בעצמך: כך תחשב בדיוק מתי להתחיל לעשות אופטימיזציה לקמפיין הופיע ראשון בבלוג

למה רימרקטינג היא אסטרטגייה שיווקית שסטארטאפים חייבים לאמץ

$
0
0

רימרקטינג (או שיווק-מחדש, כפי שזה מכונה לעתים קרובות) הפך לאסטרטגיה פופולרית בעולם השיווק. בבסיסה, סוג של פרסום מקוון, המאפשר לכם להציג מודעות ספציפיות יותר למשתמשים שכבר ביקרו באתר שלכם, כאשר הם גולשים ברשת, ופוטנציאל להגדיל באופן דרמטי את ייצור הלידים שלכם, לקדם את ההחזר על השקעה (ROI) ולהביא לצמיחת החברה שלכם. אם אתם רוצים לקרוא יותר על רימרקטינג אתם מוזמנים לקרוא במאמר הזה. אני רוצה לכתוב יותר על איך סטארטאפים יכולים וצריכים להשתמש ברימרקטינג כחלק מהאסטרטגיה השיווקית שלהם מהיום הראשון.

איך זה עובד?

בגדול, רימרקטינג מסייע לכם לעניין אנשים שביקרו באתר שלכם או השתמשו באפליקציה שלכם.

מה זה רימרקטינג
קרדיט לתמונה: http://thebaconandicecreamblog.com/remarketing-backfire/

רימרקטינג זו טכנולוגיה פשוטה. אם אדם כלשהו מבקר בחלק מסוים של האתר שלכם, אתר האינטרנט ישתול עוגייה (Cookie) בדפדפן של אותו גולש. המשמעות היא שבפעם הבאה שאותו מבקר יגלוש באתר המפעיל מערכות פרסום ברקע, הוא יראה את המודעה שלכם.

תארו לעצמכם שנכנסתם לחנות, מדדתם זוג נעליים והחלטתם שלא לקנות אותם. כעת דמיינו את בעלי חנות הנעליים עוקבים אחריכם בקניון לשארית היום כאשר הם מחזיקים באותו זוג נעליים. תתקשו לשכוח מהרכישה, נכון? ובכן, זה פחות או יותר האופן בו שיווק-מחדש עובד!

ייחס המרה ברימרקטינג

רימרקטינג בטלפון הנייד הגביע הקדוש החדש של עולם הפרסום

כיום, 60% מהמשתמשים מבלים באינטרנט דרך הטלפון הנייד שלהם. מכאן שבאופן לא מפתיע, הכוחות הקובעים החליטו שחשוב להציג את השיווק המחודש לטלפון הנייד שלכם. אולם, טכנולוגיות המעקב המוכרות לנו, המתבססות על קבצי Cookies אינן זמינות עבור הטלפון הנייד שלכם. במקום זאת, נעשה שימוש בזיהוי מכשיר הטלפון כדי לזהות ולעקוב אחר משתמשים (הן לאפל והן לאנדרואיד יש מערכת משלהם).

מפרסמים ומפתחים יכולים גם לשלב SDK לתוך האפליקציות שלהן עבור רשת מודעות או פלטפורמת מעקב שיכולות לזהות את המשתמש ולהעביר את המידע לרשת המודעות לצורך טירגוט מחדש. הפרסום בפייסבוק נשען על מערכת זו ומאפשר להגיע למשתמשים הגולשים במכשירים שונים. ניתן לבסס את אסטרטגיית הרימרקטינג על התכיפות בה משתמשים ברכישות בתוך אפליקציה, השלב אליה הגיעו במשחק, ועוד. בפני המשתמש יוצגו מודעות, אשר יכוונו אותו מחדש לדפדפן או לאפליקציה, וזאת כדי להמשיך ולהשתמש, או כדי לבצע רכישה.

החשיבות הגדולה של רימרקטינג במובייל היא היחס ההפוך בין כמות הזמן שמשתמשים מבלים בנייד לבין אחוז ההמרה במובייל. אנשים אוהבים להשתמש באפליקציות אבל פחות ממהרים לרכוש או להשאיר פרטים. אם נעשה רימרקטינג לאנשים שהביעו עניין במוצרים שלנו באמצעות הטלפון הנייד שלהם, נוכל לתפוס אותם במחשב שלהם, בשלב מאוחר יותר ולשכנע אותם להמיר.

רימרקטינג לחברות סטארט-אפ

על מה המהומה?

לפי Forrester Research, כ-96% מהאנשים אשר מבקרים באתר שלכם יעזבו מבלי להשלים את הפעולה שהתכוונתם שיעשו. בשונה מקמפיינים מסורתיים יותר של פרסום בתשלום בתוצאות חיפוש, אשר מכוונים לכל המשתמשים, הרי שרימרקטינג מתמקד במשתמשים אשר ייתכן וכבר חיפשו את המוצר שלכם, ביקרו באתר שלכם או השתמשו באפליקציה שלכם. מכאן ששיווק-מחדש מהווה דרך מושלמת "להכות בברזל בעודו חם".

רוצים לראות את המספרים? במחקר שנערך על ידי סוכנות הפרסום הבין-לאומית Criteo, התגלה כי שיעור הקליקים הממוצע למודעות-תצוגה עומד על 0.07 אחוז בלבד. שיעור הקליקים הממוצע למודעות ברימרקטינג עומד על כ- 0.7 אחוזים והסיכוי שקליקים אלו יהפכו לרכישה עולה ב50% -60% .

בול במטרה…

הרימרקטינג היא אסטרטגיית שיווק אינטגרלית עבור חברות סטארט-אפ, משום שאם כבר הוצאתם כסף על מדיה או על תוכן איכותי והבאתם אנשים רלוונטיים למוצר שלכם, אתם לא יכולים להרשות לעצמיכם לפספס את ההזדמנות להמיר אותם.  אם נראה כי גולש מתעניין במה שאתם עושים או מוכרים, תפסו את ההזדמנות בשתי ידיים והפכו זאת למכירה – כל ליד וכל לקוח נחשב.  גם אם יש לכם מעט מאוד תנועה ורשימת הרימרקטינג  שלכם כוללת מעט מאוד אנשים, כל מבקר שתהפכו ללקוח הוא קריטי לסטארטאפים, במיוחד בשלבים המוקדמים של רכישת לקוחות.

אבל לא מדובר כאן רק על מהירות – עליכם גם להיות יעילים. אחד מהבונוסים של רימרקטינג הוא שיש אפשרויות להגדיל קהל, בעודו מאפשר לכם להתאים אישית את רשימות השיווק-מחדש שלכם ולמקד במהירות מטרות פרסום וקהלים ספציפיים. למשל, אתם עשויים לבחור לטרגט רק אנשים שהגיעו לעמודי "תמחור" או אודות המוצר" באתר האינטרנט או באפליקציה של החברה שלכם; ותעשו זאת באמצעות מסר ספציפי, שיעודד אותם להשלים את הצעד הבא אליו הנכם מובילים אותם.

ספרו את הסיפור שלכם עם רימרקטינג

בסביבה סופר-תחרותית זו, בה צריכות חברות הסטארט-אפ להצליח, יצירת סיפור עוצמתי תבדל אתכם מכל היתר עליכם לזהות בעיה, למצוא פתרון ולעצב נרטיב אשר "יסביר" כיצד הפתרון שלכם פועל ומדוע הוא הטוב ביותר. השתמשו ברימרקטינג כדרך לארוז מחדש ולמכור מחדש את הסיפור שלכם במגוון דרכים, וכדרך לנצל לטובתכם את העובדה שהמשתמשים פועלים גם בטלפון הנייד וגם במחשב.

לדוגמא; האם מישהו ביקר בדף הבית שלכם וקרא על המוצר שלכם?  דאגו להציג מודעה שתכוון את הלקוח הפוטנציאלי לפוסט מתוך בלוג, המסביר את הבעיה אותה המוצר שלכם פותר. האם הוא בילה יותר מדקה בקריאה של הפוסט? נהדר! כעת שלחו אותו לפוסט אחר מהבלוג, אשר מסביר את הפתרון שלכם וכיצד הוא פועל. השלב הבא הוא להביא את הלקוח לטופס השארת פרטים ומכאן כבר תקבלו לקוח שמוכן הרבה יותר לקנות.  רימרקטינג הינה הדרך המושלמת להסביר ללקוח הפוטנציאלי את הסיפור שלכם ולשלוט על הסדר בו הלקוח הפוטנציאלי נחשף לסיפור שיצרתם.

הבליטו את מאפייני המוצר שלכם

הסיפור שלכם לא עוסק רק ב"בעיה" וב"פתרון" שלכם. השתמשו ברימרקטינג כדי לקדם את כל ההיבטים השונים של החברה שלכם – אל תיצמדו רק לאחד. תוכלו לבחור לשלוח לקוחות פוטנציאליים לפוסטים בבלוג, שמציגים סיפורי הצלחה של לקוחות, או כאלו שמסבירים מאפיין מסוים של המוצר שלכם. תפתיעו אותם! אם תחשפו אותם במקביל הן למודעות והן לקריאטיב שלכם, תשמרו על רמת עניין מצד לקוחותיכם, והדבר יאפשר לכם לחשוף את כל האלמנטים השונים שאתם מציעים. בדרך כזאת, סביר יותר שתצליחו להציג עצמכם כאפשרות זכורה-לטוב ומבוססת. הצלחה!

כיצד אוכל לגרום לשיווק-מחדש לעבוד בשבילי?

כמו בכל קמפיין שיווק, רימרקטינג יכול בקלות לעבוד בשבילכם ובשביל העסק שלכם אם תגבשו אסטרטגיה ברורה.

להלן חמישה טיפים שלנו  עבור חברות הסטארט-אפ שאנחנו פוגשים:

  1. הפכו משהו לבר-הקלקה: כלל מספר אחד. גם אסטרטגיית השיווק הטובה בעולם לא תצליח אם לא תצרו מודעה שהמשתמשים ירצו ללחוץ עליה. אנו ממליצים לעשות זאת באופן ברור ותמציתי – אולי אפילו רק תמונה עם מספר מילים שתדבר על הבעיה שאתם מנסים לפתור. כללו כמובן קריאה לפעולה שהלקוחות הפוטנציאלים ידעו מה הם אמורים לעשות באתר: הורד עכשיו או השאר פרטים לדוגמא.
  2. קבעו תדירות למודעות (Frequency Caps): תמיד תמיד קבעו תדירות למודעות! לרוב, הטכנולוגיה כבר תכיל תדירות כזו, אך וודאו שאתם בודקים, (ושוב בודקים) לפני שתתחילו. אין דבר מעצבן יותר (ובעל סבירות גבוהה יותר להקטין את ההחזר על ההשקעה שלכם) ממודעה מסוימת העוקבת אחר משתמש ברחבי האינטרנט כמו ריח רע. על ידי קביעת תדירות, תוכלו להגביל את מספר הפעמים שמשתמש יראה את המודעה שלכם בכל יום (אנו ממליצים על 2-4 פעמים).  עם הזמן תדעו גם איזה תדירות מביאה לכם את התוצאות הכי טובות בקמפיין.
  3. אל תציגו את אותן המודעות ללקוחות שכבר ביצעו רכישה: נסו להימנע מהצגת אותה מודעה לאותו משתמש הן לפני והן אחרי שהוא בחר לבצע רכישה. במקום זאת, נסו ליצור סוג שונה של מודעה שעשויה לעודד את המשתמש לשדרג או להגדיל אינטראקציה עם המוצר שלכם. אחת הדוגמאות הבולטות היא מוצרי Freemium. שימוש ברימרקטינג כדי לקדם את היתרונות של המוצר-בתשלום שלכם למשתמשים חינמים, יכול לעזור להגדיל מכירות.
  4. עשו סגמנטציה וצרו מיקרו קהלים: הפרידו בין קהלים שהגיעו לבלוג מקמפיינים לעומת כאלו שהגיעו באופן אורגני, הפרידו בין משתמשים חינמיים למשלמים, בין אנשים שהיו בבלוג מכירתי לבין בלוג מקצועי וצרו סגמנטציות שונות רבות ככל היותר כדי לבחון את האיכות של הקהלים. גם אם התקציב שלכם לא מאפשר לכם ליצור מודעה נפרדת לכל סגמנט, עדיין תוכלו לדעת איזה קהלים עובדים יותר טוב ולהשקיע יותר משאבים בקהלים אלו.
  5. A / B Testing: עליכם להיות פתוחים להערכה-מחדש מתמדת של אסטרטגיות השיווק שלכם. רוב תכניות הרימרקטינג יאפשרו לכם ליצור או להשתמש ברוטציה במגוון עיצובי קמפיינים כדי להבטיח שהקמפיין שלכם שומר על אותו שיעור של המרות לאחר הקלקה והמרות לאחר צפייה. לעיתים אתם גם נדרשים להמתין פרק זמן מסויים עד לאישור הפרסומות, לכן וודאו שאתם כוללים זאת בלוח הזמנים שלכם. אם החלטתם להשתמש ברימרקטינג כדי לספר את הסיפור שלכם, דאגו לבחון איזה פוסטים ממירים יותר לקוחות בשלבים השונים של הפרסום.
  6. מצאו אפשרות בעלות סבירה: אם אתם מודאגים בנוגע לתקציב שלכם, אנו מציעים לכם שבמקום לשווק באמצעות פלטפורמת צד שלישי, עשו שימוש בפייסבוק או ברשת התצוגה של גוגל. היתרון בפלטפורמות אלה הוא שניתנת לכם האפשרות לקבוע תקציב ואין הוצאה חודשית מינימלית. המשמעות היא שהנכם יכולים לקבוע את התקציב שלכם ולעצור את הפרסום כאשר הוא יפסיק להיות יעיל. בנוסף תוכלו לבחור אם אתם רוצים לשלם עבור כל הופעה (CPM) או רק עבור הקלקות (CPC).
  7. מתחו את התקציב: כסטארט-אפ עליכם ללמוד איך למתוח את התקציב שלכם ככל הניתן. דנו כבר ביתרונות של רימרקטינג חוצה-פלטפורמות (נייד ורשת); כעת דמיינו רימרקטינג דרך ערוצים שונים. המשמעות של שילוב קמפיינים של מיקוד-מחדש עם גוגל, פייסבוק וטוויטר (לדוגמא) במקום להיצמד לערוץ יחיד, היא שאתם מוציאים אל הפועל את המיקוד באמצעות כל ערוץ שלקוחות פוטנציאליים עושים בו שימוש באותו יום. אין סיכוי שהם לא יזכרו אותכם!

לסיכום…

אנחנו מאמינים כי רימרקטינג צריך להיות שחקן מפתח בתמהיל השיווק של כל סטארטאפ בלי קשר לתקציב המדיה או מטרות השיווק. רימרקטינג שעשוי טוב הוא לאו דווקא תהליך מהיר, אבל הוא בהחלט שווה את הזמן והמאמץ שתשקיעו בו.

הפוסט למה רימרקטינג היא אסטרטגייה שיווקית שסטארטאפים חייבים לאמץ הופיע ראשון בבלוג

איך לבחור סוכנות פרסום דיגיטלי – המדריך המלא

$
0
0

דילמה מרכזית שעולה אצל מפרסמים רבים היא "איך אני בוחר את סוכנות הפרסום הדיגיטלי/PPC (תשלום על פי הקלקה) המתאימה ביותר לצרכים שלי"?

אמ;לק – בסוף כנראה תבחרו את סוכנות הדיגיטל שלכם על פי הקשר האישי וקארמה טובה ביניכם.

מדריך זה בא לעשות סדר בתחום ולהסביר את הדרך בה יש להגדיר דרישות, צורות תגמול מקובלות בשוק, דגשים בניהול קמפיינים, שמירה על המידע של המפרסמים, שאלות מרכזיות שיעזרו למפרסמים לבחור את הסוכנות המתאימה ביותר עבורם ועוד.

החזון של המדריך הזה, הוא להוסיף לרובד האישי, שתמיד יש לו משקל, כלים מעשיים שיעזרו למפרסמים; זאת, במטרה לייצר תהליכי עבודה נכונים, בריאים ואפקטיביים.

מספר התייחסויות כלליות למדריך:

  • מדריך זה מתייחס בעיקר לסוכנויות פרסום המטפלות בקמפיינים ממומנים ופחות בסוכנויות מדיה חברתית, או סוכנויות קידום אורגני. ניתן לקחת לא מעט דגשים ממדריך זה גם עבור פעילויות אלו אבל המיקוד בהן הוא שונה.
  • מדריך זה אינו בא לתת פתרון משפטי למצבי מכרזים בין סוכנויות פרסום, אלא מציע לתת כלי מעשי למנהלי השיווק והמפרסמים (מעכשיו –" המפרסמים") כדי לקבל החלטות על בחירת ספק הפרסום הדיגיטלי שלהם.

טיפ לקריאה של המדריך – אם אתם מנהלי דיגיטל מנוסים בעלי ניסיון בעבודה עם סוכנויות פרסום, מומלץ לדלג לחלק "של מי ה-Data?". אחרת – מומלץ לקרוא את כל המדריך או לשמור אותו במועדפים שלכם לקריאה בזמן שנוח לכם.

זמן הקריאה לכלל המדריך הוא כ-20 דקות וזמן הקריאה לחלק לבעלי הניסיון הוא כ-8 דקות ואפשר להתחיל אותו בסעיף "של מי ה Data?".

ניווט בתוך המדריך

איך מנהלים קמפיין ממומן?

"'Creative without strategy is called 'art.' Creative with strategy is called 'advertising"
Jef I. Richards

השלב הראשון, שהוא באחריות המפרסם, הינו בניית בריף מפורט וברור שיגדיר את הצרכים והיעדים של כל קמפיין. עלינו להבין שה"ניצחון" הדיגיטלי שלנו יגיע כאשר נדע לחבר בין כלים פרסומיים, יישומיים טכנולוגיים, קריאייטיב טוב, פתרון אמיתי ומענה לצרכי הלקוח. ההמלצה שלנו היא לייצר מצב בו כל קמפיין פרסומי מגיע עם מטרת-על אחת ברורה ומדידה, ועם קהל יעד מרכזי מוצהר.

במקרה שתהיה לנו יותר ממטרה אחת או שקהל היעד יהיה הטרוגני, מומלץ ורצוי להפריד את הקמפיינים שלנו למספר תתי-קמפיינים שכל אחד מהם יקבל הגדרה שונה לקהל היעד, מסר שונה, תקציב שונה וכו' (להרחבה בנושא זה מומלץ לקרוא את המאמר של ירון אחר בנושא שיווק דיגיטלי).

מהן הנקודות העיקריות שיופיעו בבריף?

  • מה נרצה להשיג? לדוגמא – מודעות לשירות חדש.
  • מי יהיה קהל היעד? לדוגמא – גברים בני 30-50, אוהבי רכב.
  • מה יהיה המסר העיקרי בקמפיין?
  • מה אנו מבקשים לבדוק בקמפיין? האם נרצה לבדוק מספר מסרים שונים? האם נרצה לבדוק מספר תמונות? האם נרצה לבחון פלחים שונים בתוך קהל היעד (כמו לדוגמא: האם בני 30-40 מגיבים לפרסום טוב יותר מאשר בני 41-50)? חשוב מאוד שבכל קמפיין שנעלה לאוויר יהיה לנו מספר מינימאלי סביר של בדיקות כדי שנוכל לקבל החלטות עסקיות נכונות, ושלא נתפזר עם מספר רב של בדיקות.
  • האם המשתמשים מכירים אותנו? אם כן – מהי רמת האינטראקציה שהייתה להם עם המותג/המוצר/השירות שלנו?
  • באילו ערוצי מדיה נשתמש? על פי מה תהיה האופטימיזציה בקמפיין (חשיפות/הקלקות/המרות ללידים/המרות לגולשים שמביעים עניין באתר וכו')?
  • מה יהיה התקציב שלנו לכלל הקמפיין?
  • האם ישנם פרטים נוספים שמשרד הפרסום צריך לדעת כדי לעשות את הקמפיין טוב יותר?

צורות שונות של ניהול קמפיינים פרסומיים בדיגיטל

מגוון האפשרויות העומדות בפני המפרסמים הוא רחב מאוד היום. מדריך זה אמנם בא לעסוק בבחירת משרד פרסום אך ישנם מפרסמים גדולים מאוד שלא תמיד נעזרים בשירותים חיצוניים או שמייצרים שילוב בין משרד הפרסום לבין יכולות פרסומיות פנים-ארגוניות.

מהם המודלים העיקריים הקיימים היום בשוק?

  • ניהול מלא של הפרסום בתוך העסק – ניהול כלל הפרסום על ידי גורמים מתוך העסק. מצבים אלו יהיו בעסקים קטנים כאשר בעל העסק בעצמו ינהל את הפרסום (בדרך כלל לאחר הכשרה קצרה) או אצל מפרסמים גדולים יותר אשר יהיה להם גורם בעל מומחיות בתחום ניהול הקמפיינים כשכיר של החברה. במרבית המקרים חברות אלו יסתייעו בשירות עיצוב של צד שלישי אך הוא לא יהיו חלק מהותי בתהליך הפרסום של העסק.
  • ניהול מלא של הפרסום על ידי סוכנות פרסום – מטעם המפרסם יהיה מנהל מקצועי כאשר כל נושא הפעילות הדיגיטלית יופקד באחריות סוכנות הפרסום.
  • ניהול הפרסום על ידי סוכנות הפרסום עם מנהל שיווק דיגיטלי בתוך הארגון – מטעם המפרסם יהיה מנהל שיווק דיגיטלי מקצועי אשר יהיה אחראי על סנכרון בין הספקים שונים. תחת אחריותו יוגדרו הן הדרישות העסקיות (למשל, הגדלת מכירות) והן הדרישות המקצועיות (למשל, אופן המדידה של הפעילות והגדרת יעדי הצלחה). מנהל שיווק דיגיטלי טוב ידע גם לנהל בצורה טובה יותר מספר ספקים מקצועיים בתחומים ולסנכרן ביניהם (אנליטיקס וניתוח מתקדם, קריאייטיב, ניהול קמפיינים וכו').
  • ניהול הפרסום על ידי סוכנות פרסום עם יועץ חיצוני צד שלישי – דומה למקרה הקודם אך מתאים לחברות אשר אינן מעוניינות לשכור מנהלי שיווק דיגיטליים יקרים ומסתפקות במספר שעות מצומצם יותר.
  • פרסום על ידי גורמי צד שלישי – התבססות כמעט מלאה על פעילות מבוססת תוצאות (לידים/שיווק שותפים) בה המשקל של הפעילות הפרסומית קטן מאוד והמיקוד הוא רק בתוצאות.

הגדרת החלופות והאפשרויות

מטרת שלב זה הינה הגדרה ברורה הן של הצרכים העסקיים של החברה והן של הצרכים מסוכנות הפרסום. זהו שלב קריטי מבחינת החברה המפרסמת כאשר הוא נעשה בעיקר ברמה הפנים-ארגונית (או עם יועץ צד שלישי) עוד לפני שלב השיחות עם משרדי הפרסום.

מהם הגורמים המרכזיים שעלינו להגדיר בשלב זה?

תחומי האחריות של חברת הפרסום הדיגיטלי

מהם בדיוק תחומי האחריות של משרד הפרסום שנרצה לקחת? עלינו להבין כי ישנם תחומי אחריות רבים ויש להגדיר במדויק מה אנחנו רוצים מן החברה.

מהם תחומי האחריות המרכזיים אותם נוכל לבקש?

  • בניית אסטרטגיה שיווקית ופרסומית
  • שירותי פלנינג (תכנון פיזור המדיה בקמפיינים)
  • שירותי קריאייטיב דיגיטליים
  • עיצוב מודעות, באנרים ועמודי נחיתה
  • הקמת קמפיינים בגוגל, פייסבוק וכו'
  • ניהול שוטף של הקמפיינים
  • ניהול ורכש מדיה
  • ניהול ורכש מדיה פרוגרמטי
  • ניתוח תוצאות בגוגל אנליטיקס
  • הטמעת פיקסלים וקודי מעקב
  • שירותי אופטימיזציה לעמודי נחיתה
  • שירותי דיוור ואוטומציה
  • ניהול שלוחות המדיה החברתית של החברה
  • ניהול וקידום תוכן ברשת
  • ניהול מוניטין ברשת
  • ניהול האתר
  • בניית שפה עיצובית למותג (לרוב מטלה זו תנוהל במשרדי מיתוג/משרדי פרסום מסורתיים אך ישנם מקרים בהם סוכנות הדיגיטל תספק גם שירות זה)

חשוב להבין כי לא כל חברה מספקת את כל השירותים וגם בתוך חברות המספקות את כלל השירותים הרמה לא תהיה תמיד אחידה בין השירותים השונים. יחד עם זאת, ישנם משרדים המספקים את מרבית השירותים שנסקרו כאן ברמה טובה מאוד.

במסגרת שלב אפיון הדרישות עלינו להגדיר מראש מהם הדברים החשובים ביותר עבורנו ואיפה אנחנו יכולים להתפשר. ישנם מצבים בהם המפרסמים ירצו לקבל One Stop Shop עבור כלל שירותי הפרסום הדיגיטלי (או הפרסום בכלל), ישנם מצבים בהם המפרסמים יבחרו לעבוד עם מספר ספקים שונים (כאשר במקרה זה יהיה עלינו לדאוג ליכולת לנהל אותם בצורה מקצועית) וישנם מצבים בהם המפרסמים יבחרו לצרוך רק חלק משירותים אלו. במקרה זה, עלינו לדאוג לסינרגיה בין הספקים השונים כדי לדאוג שהם לא יסתרו אחד את השני אלא ישלימו זה את זה.

עבור מפרסמים גדולים, ישנה הבחנה בין החברה המבצעת את פעילות האסטרטגיה והקריאייטיב ולבין החברות הרוכשות את המדיה ומטפלות בה. חשוב להבין כי אנו נמצאים במציאות בה הקריאייטיב והמדיה "מתקרבים" (לדוגמה, כאשר יש לבנות קריאייטיב ייעודי עבור פייסבוק או יוטיוב), ואם המפרסמים מעוניינים לנהל את הפעילות עם חברות נפרדות, עליהם לדעת "לנצח" על שניהם ולסנכרן ביניהם בצורה הטובה ביותר.

תחומי התמחות

בשוק ישנו מספר רב של ספקים. אם ננסה לקטלג אותם לפי הסוגים המרכזיים נוכל למצוא:

  • חברות פרסום מסורתיות עם שלוחות דיגיטליות.
  • חברות המספקות שירותי פרסום דיגיטלי מלאים.
  • חברות המתמחות בוורטיקלים (קטגוריות) שונים. לדוגמה: לימודים, נדל"ן, רכב, B2B.
  • חברות המתמחות במגזרים שונים. לדוגמה: חרדי, ערבי, צעירים.
  • חברות המתמחות בפלטפורמות שונות. לדוגמה: גוגל, פייסבוק, לינקדאין וכו'.
  • חברות המספקות שירותים בקטגוריות שונות. לדוגמה: מדיה חברתית, קידום אתרים אורגני וכו'.
  • חברות בקרת מדיה: חברות אלו יכולות לנתח את הדו"חות המתקבלים על ידי סוכנויות הדיגיטל או להיכנס בעצמן לממשקי הניהול ולבחון את התוצאות בפועל.
  • יועצי דיגיטל ויועצי מדיה אשר מספקים שירותי one-man-show.

"תקציבאות" ושירות

כאשר מעוניינים לבחור בין הספקים השונים יש להגדיר בצורה מפורשת מה תהיה רמת השירות שהמפרסמים ירצו לקבל. סביר להניח שככל שהמפרסמים יבחרו במשרד גדול יותר, התקשורת השוטפת תהיה עם גורם מקצועי בדרג נמוך יותר וכאשר נבחר במשרדים קטנים יותר נוכל לקבל קשר אישי מגורמים בכירים יותר במשרד. מצד שני, סביר להניח שלמשרד גדול יהיה מערך גיבוי משמעותי יותר והוא יוכל לתת פתרון טוב יותר במקרה של היעדרות של אנשי המפתח במשרד.

חשוב לזכור כי "נחמד" עבור המפרסמים לקבל זמינות מלאה לכל שאלה ודו"חות מפורטים, אבל בסופו של דבר מישהו צריך לשלם עבור הזמינות ועבור הכנת הדו"חות. מפרסמים חכמים ידאגו לשקלל שירותים אלו במסגרת הפעילות שלהם ולהודיע למשרד הפרסום מראש על העבודה הצפויה. נהוג להעביר בין 2 ל-4 דו"חות בחודש בהתאם להיקף הפעילות ולשקיפות בין המפרסם לסוכנות הפרסום, כאשר בקמפיינים גדולים מאוד הדיווח יכול להיות גם ברמה יומית.

המציאות מראה לנו שכאשר משרד הפרסום מקבל "הנחתות" לא צפויות כמו תוספת של תת-קמפיין נוסף או זמן נוסף שצריך להיות מושקע ביצירת קהלים (למשל), במקרים רבים זמן העבודה על נושאים אלו יקוזז מזמן העבודה על הדברים שסוכמו.

בסופו של דברים הסכם טוב בין הצדדים מגדיר בצורה ברורה מאוד את תחומי האחריות והיקף העבודה של כל אחד מן הצדדים.

דיווח על התוצאות

על המפרסמים להגדיר בצורה ברורה מאוד מה הם רוצים לקבל ברמת הדיווח ומתי. למשל, מפרסם יכול לדרוש לקבל אחת ליום דו"ח לידים, אחת לשבוע סיכום מדיה ברמת ההוצאות וסיכום חודשי מסודר שכולל ניתוח של הקמפיינים ושל הפעילויות השוטפות. כאשר מערכת הדיווח מוגדרת מראש, קל יותר לתמחר את הפעילות ולמנוע מצבים של תסכול מצד המפרסם על המידע שהוא יודע או לא יודע, ומצד שני, לייצר תיאום ציפיות ברור ממשרד הפרסום לגבי המשאבים שהוא הולך להקדיש לכל לקוח.

כאשר המפרסמים בוחנים את הדרך בה הם הולכים למדוד את הפעילות, יש צורך לבחון את החיבור הפנים-ארגוני יחד עם מחלקת המחשוב/מערכות המידע. מפרסמים שהם מונחי-מכירות ויודעים לחבר את מערכות המחשוב הפנים-ארגוני (לרוב מערכות CRM שונות) יוכלו לייצר חיבור שיתחיל בקמפיינים דיגיטליים ויסתיים בניתוח כל מכירה ומכירה. חיבור זה מסייע למפרסמים להפיק הרבה יותר מכל קמפיין מכיוון שבמקרה זה המדדים הופכים להיות מדדי מכירה בפועל ולא רק מדדי ביניים (למשל, מדדי לידים).

הגדרת פיילוט

כאשר נעבור על תקציבים גדולים של למעלה מעשרות אלפי שקלים, מומלץ מאוד להגדיר תקופת התקשרות ראשונית שתהיה פיילוט בין המפרסם לבין סוכנות הפרסום. פיילוט בתחום השיווק הדיגיטלי נע לרוב בין 2 ל-4 חודשים. בטווח הזמן הזה על המשרד להבין ו'לקלוט' את הלקוח, לשייף את החומרים השיווקיים לפעילות הדיגיטלית ולהעלות לאוויר את הקמפיינים. לרוב בתקופה זו על הצדדים ללמוד לסמוך האחד על השני. במידה שבתום תקופת הניסיון הצדדים לא יסמכו זה על זה, ככל הנראה התקשורת תסתיים.

כדי למנוע מצבים של תסכול מצד שני הצדדים, מומלץ מאוד להגדיר פרויקט שיהיה פיילוט עבור הפעילות ולאחריו ייקבעו ההסכמים השוטפים בין המפרסם למשרד הפרסום. את הפיילוט יש להגדיר בקמפיין נתון בו יהיה מדדי ההצלחה ברורים מאוד הן למפרסם והן למשרד הפרסום. לדוגמה:

  • 1,000 נרשמים לפעילות בתקציב של 50,000 ₪ למשך שבועיים עם אחוז מימוש של 20%
  • עלייה של 5% במודעות נעזרת למותג בקרב קהל היעד בתקציב של 100,000 ₪ לאחר חודש של פעילות
  • 5,000 משתמשים שונים שראו 75% מסרטון שיווקי בקרב קהל היעד בתקציב של 3,000 ₪

איך משלמים על שירותי פרסום

אחד הנושאים המרכזיים בקשר בין מפרסמים ובין משרדי פרסום הוא נושא התגמול. המצב המוצלח הוא מערכת יחסים בה שני הצדדים מבינים שהמטרה המשותפת היא לייצר רווחים לשני הצדדים. המציאות מראה שלא תמיד זה קורה.

המפרסם חייב להבין שכאשר הוא משלם על שירותי ניהול הפרסום הוא צריך להביא בחשבון את התשלום על הזמן של העובדים שמנהלים את הקמפיין בפועל, על הזמן של אנשי הקריאייטיב שעובדים על המסרים, על הזמן של המעצבים, אבל גם על הזמן של מנהל המשרד שנפגש אתו, ועל הזמן של התקציבאי שמדבר אתו בטלפון ומכין לו דו"חות יפים.

משרד הפרסום חייב להבין מצד שני שמערכת יחסית מוצלחת היא מערכת יחסים לאורך זמן בה הוא מרוויח בצורה יפה אך הוגנת תוך יצירת שקיפות מול הלקוח. ככל שמשרד הפרסום ייתן ללקוח יותר ערך – יהיה לו אינטרס מובהק יותר להגדיל את נפח הפעילות עם משרד הפרסום.

קיימות מספר שיטות תגמול עיקריות היום בשוק. אלו המרכזיות שבהן:

תשלום עבור המדיה – משרד הפרסום גוזר עמלה לא שקופה

מצב בו משרד הפרסום מעביר הצעה אשר כוללת את עלות המדיה ועלות הפקת הקמפיין. עלות זו תתחלק בדרך כלל בין הפלטפורמות השונות בקמפיין. מצב זה פופולארי בעיקר ברכישת מדיה באופן ישיר דרך גורמי מדיה מקומיים ורכישת מוצרי פרימיום באתרים גדולים (למשל, !Ynet, Walla). במצב זה משרד הפרסום יגזור את עיקר הרווחים שלו מן המדיה בקמפיין כאשר המפרסם לא יודע בדיוק את אחוז העמלה של משרד הפרסום.

יתרונות:

  • כל התשלום נעשה למשרד הפרסום (לעיתים בשיטת שוטף +).
  • קל מאוד למפרסם להבין לאלו ערוצים הכסף שלו הולך.
  • מצב זה פופולרי כאשר נעשה רכש מדיה ישיר מול ערוצים שונים.

חסרונות:

  • חוסר בשקיפות – המפרסם לא יודע כמה כסף באמת מושקע בפרסום.
  • המדיה לעיתים נקבעת משיקולי עמלות ולא משיקולים מקצועיים.
  • חוסר בגמישות בין ערוצי המדיה השונים מכיוון שהמדיה הוזמנה (לעיתים).

תשלום עבור המדיה – משרד הפרסום גוזר עמלה שקופה

מצב בו משרד הפרסום מעביר הצעה הכוללת: עלות הפקה, עלות הקמת הקמפיין, עלות ניהול ועלות מדיה. בחלק ממקרים אלו המדיה תשולם ישירות על ידי הלקוח ולעיתים המדיה תשולם על ידי משרד הפרסום. לעיתים, עלות הקמת הקמפיינים תגולם בתוך דמי ניהול הקמפיין. במצב זה מוגדרת מראש עמלה ידועה על המדיה כאשר היא נעה בין 10% לקמפיינים גדולים מאוד עד 25% לקמפיינים קטנים, כאשר נהוג גם להגדיר סכום מינימאלי של אלפי שקלים בודדים אשר יהיה משולם בכל מקרה עבור שירותי הניהול.

יתרונות:

  • המפרסם יודע בדיוק כמה כסף הוא משלם ולמי.
  • ניתן להעביר את הפרסום בין ערוצים שונים כאשר משרד הפרסום מתוגמל בצורה זהה על כל הערוצים.

חסרונות:

  • למשרד הפרסום אין תמריץ לייצר קמפיינים קטנים ויעילים אלא יש לו רצון להגדיל את נפח המדיה.
  • חוסר הוגנות אפשרי כלפי שני הצדדים – לעיתים העבודה על קמפיין של 10,000 ₪ וקמפיין של 100,000 ₪ תהיה אותה העבודה או תוספת של עשרות אחוזים בודדים בזמן העבודה. מצב זה יכול להוביל לעבודה הפסדית של משרד הפרסום (בקמפיינים קטנים) או מעט מאוד עבודה עם רווח לא פרופורציונאלי (בקמפיינים גדולים מאוד).

תשלום עבור עבודה בלבד

מצב שבו בתחילת הפעילות העבודה על הקמפיין מוגדרת באופן המהודק ביותר והמפרסם משלם על שעות העבודה המושקעות בניהול הקמפיין, כאשר התשלום יהיה בצורת "ריטיינר" או על פי שעות מדווחות בפועל.

טיפ: הממוצע לחישוב שעת עבודה של מנהל קמפיינים יהיה בד"כ עלות השעה שלו כפול 4. מכפיל זה כולל הן את עלויות המעסיק, הן את עלויות ההכשרה, הן את עלויות התקורה מסביב וכן רווח הוגן למשרד הפרסום.

יתרונות:

  • שיטה שקופה בה למשרד הפרסום אין אינטרס להיות איש מכירות של גוגל/פייסבוק אלא למצוא את הערוצים הטובים ביותר עבור הלקוח.
  • בשיטה זו קל ורווחי למשרד הפרסום לייצר קמפיינים קטנים וחכמים עבור הלקוח.

חסרונות:

  • חוסר בשקיפות – לעיתים המפרסם לא יודע כמה שעות עבודה באמת בוצעו עבורו.
  • בקמפיינים קטנים, לעיתים עלות הניהול תהיה גבוהה משמעותית מאשר שאר הערוצים.
  • כאשר ה"עבודה" מובטחת – לעיתים לסוכנות הפרסום לא יהיה אינטרס לייצר את התוצרים הטובים ביותר.

בשיטה זו, נוח מאוד לייצר התקשרויות ללא התחייבות בין המפרסם לבין סוכנות הפרסום ככה שהתגמול עבור עבודה מוצלחת מצד המפרסם יהיה המשך העבודה וההתקשרות בין הצדדים.

תשלום עבור הצלחה

מצב שבו המפרסם מגדיר יעדים כמותיים ומשרד הפרסום מתוגמל על פי עמידה ביעדים אלו. למעשה, במצב זה הופך המפרסם את משרד הפרסום ל-Affiliate שלו ועובד בשיטה של תשלום לפי לידים (CPL – Cost Per Lead) או תשלום לפי פעולה בפועל (CPA – Cost Per Action). במצב זה האחריות לפרסום הופכת להיות כמעט בלעדית של סוכנות הפרסום – הן במקרה של הצלחה והן במקרה של כישלון.

יתרונות שיטה זו:

  • עלות ברורה למפרסם.
  • חיסכון בסיכונים – הכישלון של הקמפיין הוא גם הכישלון של משרד הפרסום.

חסרונות שיטה זו:

  • במקרים רבים, התוצאות לא יהיו האיכותיות ביותר מכיוון שהפעילות מתבססת על תוצאות כמותיות בלבד ולא על איכות.
  • אין בקרה על משרד הפרסום והמפרסם לא יודע תמיד איך הוא השיג את התוצאות המובטחות.

של מי ה-Data?

בעידן הדיגיטלי בו אנו נמצאים, המידע שיש למפרסמים על הגולשים שווה לא פחות מזהב. איך המילה היפה הזו (Data/Big Data), שאין כנס דיגיטל שלא מדבר עליה בכותרת, הופכת להיות כלי מעשי?

דוגמאות למקורות Data עיקריים בעולם אשר נשלט על-ידי גוגל ופייסבוק:

  • רשימות מבקרים באתר של המפרסם אשר נשמרות בתוך מערכות הפרסום של פייסבוק וגוגל אבל גם במערכות פרסום כמו אאוטבריין, טאבולה, ארטימדיה, ILX ועוד.
  • רשימות לקוחות/לקוחות פוטנציאליים שמסופקות על ידי המפרסמים עצמם ומכילים מידע כמו מתעניינים, לקוחות קיימים וכו'.
  • צפייה של משתמש בסרטון ביוטיוב או צפייה בפייסבוק. ניתן להגדיר רק משתמשים שצפו בסרטון באופן פעיל (למשל, משתמש שראה 50% מן הסרטון ומעלה).
  • בפייסבוק, משתמשים שיצרו אינטרקציה עם עמוד הפייסבוק שלנו (עשו לייק, הגיבו על תוכן, שלחו הודעה לעמוד, פתחו טופס יצירת קשר שנוצר על ידי המפרסם ועוד).

מידע זה על הגולשים מאפשר למפרסמים לתקשר עם הקהלים שהם כבר מכירים וכן ולייצר קהלים מותאמים אישית בהתבסס על הלקוחות שלהם ברמה הטכנית, המידע על המשתמשים (מבקרים באתר/צופים בסרטונים ) נמצא בדרך כלל בתוך מערכות הפרסום (מה שקרוי בשפה המקצועית "חשבון פרסום") עצמן.

המידע נאגר לרוב בשתי צורות שונות:

  1. המצב הראשון הוא כאשר גולש מגיע לאתר שנמצא בבעלות המפרסם וניתן לשתול בו קובץ ("פיקסל") של מערכות הפרסום השונות. במצב זה, נוכל לפרסם למי שהיה באתר שלנו ברוב מערכות הפרסום הגדולות.
  2. המצב השני הוא מצב בו הפעולה מבוצעת בתוך פלטפורמה ואז נוכל לפרסם רק בה. לדוגמה, לגולש שצפה בסרטון היוטיוב שלנו נוכל לפרסם ברשת התוכן של גוגל (יוטיוב שייכת לגוגל) ולגולש שעשה "לייק" לעמוד שלנו בפייסבוק נוכל לפרסם רק בפייסבוק ואינסטגרם (ואינסטגרם היא בבעלות פייסבוק).

במערכות הפרסום השונות (גוגל, פייסבוק וכו') הבעלות על חשבון הפרסום תתבצע בדרך כלל באמצעות פתיחת החשבון על-ידי המפרסם ומתן הרשאה למשרד הפרסום לנהל את הקמפיינים או מצב בו משרד הפרסום פותח את החשבון, מעביר אותה למפרסם ומספק לעצמו הרשאות ניהול לחשבון.

מאחר וה-Data, כלומר נתוני המשתמשים ש"צבענו", נשמר במערכת הפרסום בה נבצע את הקמפיין עצמו, בו נפרסם לאותם משתמשים – חשוב שזה יהיה תחת החשבון שלנו, של העסק שלנו, ולא החשבון של משרד הפרסום.

למה הבעלות על המידע כל כך חשובה?

  • גם כאשר מחליפים משרד פרסום – הבעלות על המידע נשארת אצל המפרסם. הכוח נמצא אצל המפרסם שנשאר עם משרד הפרסום בגלל הביצועים שלו בקמפיינים השיווקיים ולא בגלל שהוא מחזיק את המידע אצלו ולמעשה "כובל" את המפרסם להישאר איתו.
  • חשבון הפרסום כולל בתוכו היסטוריה של הקמפיינים כך שכל הצדדים יכולים לראות את כל השינויים שנעשה ולעקוב אחרי העבודה שבוצעה בפועל.
  • ניתן להוסיף בקרת מדיה שתוכל לבדוק ולנתח את הקמפיין בהתאם לצרכים העסקיים של המפרסם.
  • חשבון בבעלות המפרסם מעודד שקיפות בין הצדדים.
  • הערך השיווקי של חשבון הפרסום הופך להיות אסטרטגי עבור המפרסמים וזה נכס שלא כדאי להעביר לבעלותו של משרד הפרסום.

ישנם משרדי פרסום אשר מנסים לשמור את המידע "בתוך החברה" ומספקים למפרסמים שלל תירוצים שמסבירים להם למה הם צריכים לשמור את החשבון אצלם ולקבל דו"חות מתוך המערכת. הנה מספר טיעונים ששמעתי ממשרדי פרסום שהסבירו ללקוחות למה חשבון הפרסום צריך להיות שייך למשרד הפרסום ולא למפרסם:

  • אנחנו צריכים חשבון אחד גדול כדי לעבוד בו. בפועל – ההמלצות הרשמיות של גוגל ופייסבוק מדברות על חשבון נפרד לכל מפרסם.
  • אנחנו משלמים על הפרסום בחשבונית. בפועל – גם גוגל וגם פייסבוק מאפשרות לחלק את החשבונית של משרד הפרסום (שמקבל בהיקפים גדולים אפשרות לשוטף + 45) בין לקוחות שונים.
  • יש לנו Data שלנו שאנחנו משתמשים בו עבורכם. בפועל – גם גוגל וגם פייסבוק מאפשרות לשתף קהלים (Data) בין חשבונות שונים של משרד הפרסום. כאשר ההתקשרות בין משרד הפרסום למפרסם מסתיימת אז משרד הפרסום פשוט מוריד את הגישה ל-Data שהוא הצליח לייצר בעצמו עבור המפרסם והמידע של המפרסם (למשל, גולשים שביקרו באתר שלו) נשמר אצלו. בנוסף, חשוב לזכור כי שימוש במקורות מידע שלא שייכים למפרסמים הינה עבירה על חוקי הפלטפורמה ויכולה להביא לסגירת חשבון המפרסם במקרה קיצוני.

מצד המפרסמים, עליהם להבין כי תהליך בניית הקמפיינים הוא תהליך שמושקע בו ידע רב מצד משרד הפרסום. מצב בו מפרסם הולך למשרד פרסום, מבקש שיבנה לו את הקמפיין הטוב ביותר ואז עובר למשרד אחר הוא מצב אשר מייצר חוסר הוגנות עבור משרד הפרסום.

מומלץ מאוד להתייחס בהסכמים בין המפרסמים למשרדי הפרסום גם לתחום זה, כאשר ניתן למשל לתמחר את עלות ההקמה למהלכי הפרסום אשר תשולם במידה שהלקוח בוחר לא להמשיך עם משרד הפרסום.

מערכת היחסים בין משרד הפרסום לבין הלקוח מבוססת על אמון הדדי. על אף הנאמר רוב המשרדים פועלים בצורה אתית. יחד עם זאת, על מנת להימנע מאי נעימות ניתן לחתום על טופס סודיות בין הצדדים בתחילת הפעילות על-מנת ללבן נושא זה.

דגשים חשובים למפרסמים בניהול קמפיינים ממומנים על ידי משרדי פרסום

אל תתנו למערכות הפרסום להוביל אתכם

אנו חיים בעידן שבו כמעט כל נתון מדיד ניתן למניפולציה ול"התאמות" של מערכות הפרסום, שמכירות את הצורך של מפרסמים להציג תוצאות מרשימות. עליכם כמשווקים להבין כל אחד מן הפרמטרים בדו"חות שאתם רוצים ולבחון את המשמעות שלו יחד עם החיבור שלו לפעילות העסקית שלכם.

איך לדוגמה נעבור מנתונים אשר מרשימים בדו"חות לפעילות עסקית רלוונטית?

  • במקום לחשוב במונחי הקלקות ותנועה לאתר – בחנו קמפיינים אשר מבוססים על מיקרו-המרות (שהייה מעל ל-10 שניות, מעבר לעמוד נוסף וכו'. קראו בהרחבה על מיקרו-המרות במאמר זה).
  • במקום לבחון קמפיינים של לידים בחנו את כמות המכירות שנוצרו מהם.
  • במקום לבחון רק חשיפה ומודעות הריצו סקר כדי לבחון כמה מתוך קהל היעד שלנו מכירים אותנו/מעדיפים אותנו.
  • במקום לבחון את נתוני הצפיות הכמותיים בסרטוני הווידאו שלנו בחנו כמה גולשים הגיעו לנקודה מסוימת (למשל, ראו 75% מן הסרטון). כדאי שתדעו שבפייסבוק, לדוגמה, ניתן למצוא לעיתים פערים של למעלה מ-90% בין משתמשים אשר צפו ב-3 שניות מהסרטון (הגדרה של "צפייה" בסרטון על פי פייסבוק) לבין משתמשים אשר המשיכו לצפות בסרטונים שלנו לאורך זמן.

קמפיין אחד = יעד אחד

כאשר אתם מנהלים את הקמפיין, השקיעו מחשבה במטרה הראשית שלכם והגדירו בצורה ברורה את היעד הראשי ואת יעדי המשנה. קמפיינים תדמיתיים, לדוגמה, יתבססו על יעדים של חשיפה איכותית או חשיפות וידאו. קמפיינים המבקשים להביא תנועה איכותית לאתר יוגדרו על פי כמות התנועה שהייתה באתר וביצעה פעולה קטנה בו. קמפיינים אשר מבוססים על מכירות יוגדרו על פי מכירות באתר או על פי מכירות שהתבצעו בסופו של תהליך בעקבות הלידים שקיבלנו בקמפיין.

אל תחשבו בפריזמה של מדיה אלא בפריזמה של תוצאות עסקיות

קמפיין טוב לא צריך להתחיל ב"אני רוצה קמפיין בפייסבוק" או "אני רוצה להריץ סרטון ביו-טיוב". קמפיין טוב מתחיל בבריף עסקי מפורט ומדויק עם יעדים ברורים כאשר באחריות סוכנות הפרסום לתת את ההמלצות על המיקומים הטובים והאפקטיביים ביותר כדי להשיג מטרות אלו.

השתמשו בגורם חיצוני להגדיר את הדרישות שלכם

אם אין לכם בארגון את הידע והמשאבים להגדיר את הצרכים ואת הבריף העסקי בצורה מדויקת, מומלץ מאוד להיעזר בגורם צד שלישי בלתי תלוי שיבנה עבורכם את הצרכים אותם תבקשו ממשרד הפרסום. המצב האידיאלי הוא להכשיר גורמים בתוך הארגון אשר יהיו להם את הכלים להגדיר בצורה מדויקת דרישות אלו, אך אם הם אינם קיימים, סיוע בגורם מקצועי חיצוני יכול לחסוך לכם עלויות רבות בהמשך.

סגמנטציה של קמפיינים

כאשר אנו בונים קמפיינים, רצוי וצריך לחלק אותם למספר תתי-קמפיינים ללא קשר לכמות הפלטפורמות בהן נעבוד. נוכל, לדוגמה, לראות קמפיין שיהיה לו חלק תדמיתי בו נבחר להשתמש בכלים מבוססי חשיפה עם מיקומים איכותיים (מוצרי פרימיום באתרים ישראליים/ניוזפיד בפייסבוק ואינסטגרם) וחלק אחר שיהיה מכירתי בו נשתמש בכלים מבוססי-המרות באתר עבור יצירת לידים.

ניוד תקציבים בין פלטפורמות

המציאות מראה שאת התקציב כדאי להגדיר ברמת הקמפיין ולבדוק באופן שוטף מהם הערוצים שמביאים לנו את מירב התועלת, ולנייד את התקציב בין ערוצים אלו באופן שוטף על פי התוצאות שלהם. רצוי מאוד לא להתחייב בפני אתרים על תקציב, אלא להשאיר לעצמנו את האפשרות לעצור את הקמפיין ולהעביר את התקציב לפלטפורמות שמייצרות לנו תוצאה טובה יותר.

הגדלת המשקל בין גולשים שמכירים אותנו לגולשים "חדשים"

מומלץ ורצוי לבנות משפכים בהם אנו מייצרים בשלב ראשון את הקשר עם הגולש ורק לאחר מכן משתמשים בכלים מכירתיים. לדוגמה, נוכל לבחור בקמפיינים בהם נגדיר כהמרה שהייה של גולש באתר וצריכת תוכן, ורק לגולשים שביצעו פעולות אלו, נגיש קמפיינים מבוססי-לידים לאחר מכן.

מפרסמים רבים פשוט חוזרים על אותם מסרים בקמפיינים של "שיווק מחדש" (רימרקטינג) ובסוף הקמפיינים שלהם מרגישים ונראים ככה:

חיבור פעילות ה-Offline וה-Online

כאשר יוצאים במהלך פרסומי רחב היקף אשר מטרתו חשיפה של מוצר\שירות\חברה, יש לשים לב לחיבור בין הזירות והכלים בערוצים הלא דיגיטליים, ולבחון כיצד פעילות השיווק הדיגיטלי יכולה להתחבר אליה ולחזק אותה.

איך אפשר ליישם חיבורים אלו, לדוגמה?

  • קידום ממומן בגוגל של המותג שלכם עם מסרים אשר תואמים את הקמפיין הפרסומי ולא בהכרח את הפעילות ה"רגילה" באתר שלכם.
  • פרסום אגרסיבי בשעות בהן אתם מופיעים בפרסום טלוויזיוני עם מסרים המשלימים את מה שמופיע בפרסומת.
  • פרסום מבוסס מיקום לאזורים בהם אתם מריצים שילוט חוצות.

התאמת הקמפיין ליכולות שלנו לטפל בלקוחות

במקרים רבים, מפרסמים מעלים קמפיינים שמצליחים להביא להם תוצאות עסקיות (כגון לידים איכותיים) מעולות, אך הם לא יודעים לטפל בהם בצורה טובה, מה שמשפיע באופן ישיר על המכירות. אם אין לכם את היכולת לטפל בכמות גדולה של לידים בו-זמנית בזמן מהיר (מחקרים מצאו קשר ישיר בין זמן התגובה לליד לבין אחוזי ההמרה מליד למכירה) – כדאי שתשקיעו משאבים כדי לפתח יכולות כאלו, או שתורידו את העוצמה של הקמפיין ותפרסו אותו לתקופה ארוכה יותר.

אל תתפתו למילים יפות

משרדי פרסום רבים מגיעים למפרסמים ומספרים להם על כל הטרנדים החמים בענף: "Big Data", "פרוגרמטי", "פרסונליזציה". בקשו ממשרדי הפרסום לתת לכם דוגמאות מעשיות לפתרונות, נסו לעבור לשפה שמבוססת על כלים מעשיים (מסרי "מיקרו") ולא על מילים יפות (מסרי "מאקרו"). רוב המפרסמים לא צריכים את כל הכלים הקיימים בשוק וחשוב להיות ממוקדים בכלים שיכולים לייצר עבורם את התועלת המקסימאלית.

השקיעו זמן בעדכונים באופן שוטף

מערכות הפרסום הקיימות כיום מתקדמות בקצב מהיר. כמשווקים, עלינו להשקיע זמן מינימאלי ברמה שבועית כדי לבחון מה התחדש השבוע, אילו כלים חדשים יצאו לשוק ומה מתוכם יכול להיות רלוונטי אלינו. במקרים רבים, כאשר משתמשים בכלי פרסום חדשים אנו נמצא שבגלל שהמשתמשים עדיין לא מכירים כלים אלו הם עשויים להיענות להם במידה גבוהה יותר (מכלים מוכרים הם עשויים להתעלם) ואנו נוכל להשיג תוצאות טובות יותר.

אז איך בוחרים את הסוכנות המתאימה ביותר?

המציאות מראה לנו שההחלטה על סוכנות הדיגיטל תהיה מורכבת, במקרים רבים, משלוש סיבות עיקריות:

  1. פתרון קריאייטיב.
  2. הצעת מדיה.
  3. קארמה וקשר אישי.

בפועל – המשקל של שתי הסיבות הראשונות הוא נמוך במיוחד כאשר אנו בוחנים את התועלת אותה מייצרת סוכנות הדיגיטל לאורך זמן. מדוע? קריאייטיב – מכיוון שסוכנויות רבות משקיעות מאמצים רבים בהכנת פרזנטציה מושקעת במיוחד כדי לזכות בתקציב הפרסום אך לאורך זמן התוצרים שלהן שונים ממה שהוצג והושקעו בו מאמצים רבים. מדיה – במקרים בהם הצעת המדיה תהיה זולה במיוחד, כח האדם שיטפל בקמפיינים יהיה מיומן פחות ועלול לייצר תוצרים עסקיים ברמה נמוכה יותר מאשר כח אדם מיומן שמבין את הצרכים העסקיים אך העלות שלו גבוהה יותר. המשקל של הסיבה השלישית? כנראה יישאר חשוב מאוד. בסופו של דבר העבודה היא בין אנשים בתוך הארגונים ואין תחליף לתחושה טובה בין לקוחות לספקים.

כדי לסכם מסמך זה, ריכזתי עבור המפרסמים מספר שאלות שכדאי לכם לבחון בהקשר של בחירת סוכנות הדיגיטל:

לפני המפגש עם סוכנות הדיגיטל

  • האם הסוכנות מספקת את השירותים אותם אתם רוצים? האם אתם מעוניינים בפתרון כולל או בסוכנויות דיגיטל/סוכנויות קריאייטיב/סוכנויות מדיה מתמחות?
  • האם אהבתם את העבודות שלהם? האם ראיתם עבודה של לקוחות אחרים שאמרתם עליה "וואו"?
  • מה יהיו הסכמי הסודיות שהם יצטרכו לחתום עליהם? (מומלץ להגדיר אותם מראש לסוכנות לפני המפגש כדי לא לבזבז את הזמן של שני הצדדים במקרה והסוכנות לא תסכים לחתום עליהם)
  • מהו אורך הקשר הממוצע שלהם עם הלקוחות הקיימים שלהם? סוכנויות שעובדות לאורך זמן עם לקוחות מראות על יציבות ושביעות רצון משותפת.
  • מיפוי האינטרסים הסמויים – האם סוכנות הדיגיטל משקיעים כספים רבים במדיה מסוימת בצורה שונה מהשוק? האם יש להם הסכמי עמלות עם אתר זה או אחר? לגיטימי לחלוטין שסוכנות תבחר להשקיע תקציב משמעותי יותר של לקוחותיה בפלטפורמות מסוימות, אך כדאי להבין האם מדובר ברציונל עסקי או ברציונל המונע על ידי עמלות.

שאלות מקצועיות שניתן להעלות בזמן המפגש עם סוכנות הדיגיטל

  • כל כמה זמן הקמפיין ייבדק? מה יהיו הנקודות בהן יתקבלו ההחלטות על השינויים?
  • האם המפרסם מחויב למדיה מסוימת או שניתן לעבור בין ערוצים שונים באמצע הקמפיין? ישנם ערוצי פרסום (כמו הזמנה של פרסום בעמוד הבית של יוטיוב למשל), שבהם כל התשלום נסגר מראש ולאחר שהקמפיין עלה לא ניתן לשנות אותו, אך מרבית ערוצי הפרסום ניתנים לשינוי ולעצירה במהלך הקמפיין.
  • האם המפרסם יכול לסיים את הקמפיין במהלכו ולשלם רק על החלק היחסי? האם מפרסם שחתם על 100,000 ₪ לקמפיין של חודש יכול לאחר שבועיים לסיים את הקמפיין ולשלם רק על המדיה שיצאה? מהי המדיניות בזמן זה? האם יש מרכיב פיצוי למשרד הפרסום?
  • מהו היחס בין גורמים מקצועיים לבין גורמים "מנהליים" בסוכנות? ככל שהיחס בין מעצבים/אנשי קריאייטיב/אנשי PPC/אנשי תוכן/אנשי טכנולוגיה לאנשי מכירות/פיתוח עסקי/הנהלה יהיה גבוה יותר – כך נוכל לקבל אינדיקציה על סוכנות שעיקרה הוא בעבודה ופחות ביחצ"ן עצמי.
  • האם יש לי כמפרסם התחייבות לפעילות? מהו זמן הפיילוט לפעילות ומה בדיוק קורה אחריו? איפה הן נקודות היציאה שלי?
  • האם סוכנות הפרסום לוקחת אחריות על התוצרים במקרה שהיא מעבירה אותם לצד ג'? לדוגמה, אם סוכנות דיגיטל אשר ממוקדת במדיה בוחרת בעצמה ספק בתחום העיצוב – האם היא אחראית לנהל אותו? האם היא לוקחת את האחריות המלאה על התוצרים שלו?
  • מי יהיה הבעלים של ה-Data שייצבר בזמן הפעילות?
  • מי יהיה אחראי על התשלום מול המדיה
  • איך תישמר השקיפות והבקרה על הפעילות שלכם?
  • מהו מחירון ההפקות/ניהול המדיה שלכם?
  • מהן הבדיקות הסטנדרטיות שאתם מבצעים בזמן הקמפיינים?
  • מי יהיה איש הקשר שלנו ברמה השוטפת (תקציבאי? מנהל קמפיינים?)
  • מי יהיה איש הקשר הבכיר שלנו? (במשרדים קטנים למשל נוכל לעבוד ישירות מול המנהלים הבכירים)
  • מה תהיה רמת הזמינות של כל הגורמים שאנו עובדים מולם?
  • מי מחליף את אנשי הקשר שלנו במקרה של מחלה/מילואים?
  • איך תהיה התקשורת שלנו מול החברה? האם יהיו פגישות/שיחות שבועיות? חודשיות? מי יהיה בכל פגישה?
  • מתי יועבר כל דיווח ומה הוא יכלול?
  • האם יוגדר הסכם שירות בין הצדדים? מהו הזמן המקסימאלי בו אתם מתחייבים לחזור לכל סוג בקשה?
  • מהי הערכת הזמן להשקעה של סוכנות הדיגיטל בפעילות?
  • מהו הניסיון של הגורמים שיהיו בקשר אתכם (לא בהכרח של הסוכנות עצמה) עם התחום בו אתם עוסקים?
  • האם אתם מקדמים עכשיו מתחרים ישירים? אלו מתחרים קידמתם בעבר ומדוע הקשר ביניכם נפסק?
  • מה היו הכישלונות האחרונים שלכם? מה למדתם מהם?
  • במה אתם מיוחדים מאחרים?
  • מהם החזקות והחולשות המרכזיות שלכם?
  • מה יהיו הצרכים שלהם (סוכנות הפרסום) מאתנו (המפרסמים)? מה יהיו נקודת הממשק ביננו?
  • איך אתם מגדירים הצלחה? האם תוכלו לתת לי מספר דוגמאות להגדרת מדדים בקמפיינים שעשיתם בתעשייה שלנו?
  • מה הופך לקוח טוב ללקוח מעולה לדעתכם?

שאלות שכדאי לשאול ממליצים:

  • מה הייתה רמת השירות של הסוכנות? האם הייתם מרוצים?
  • מי היו אנשי הקשר שעמדו מולכם בפעילות השוטפת?
  • האם הסוכנות הציעה לכם פעילויות חדשניות עוד לפני שכולם עשו אותן?
  • האם הדיווח של הסוכנות היה מבוסס על הפעילות העסקית שלכם?
  • האם התהליך התנהל בצורה נעימה וכיפית?
  • כמה קמפיינים קטנים וממוקדים הסוכנות יזמה? (למשל – קמפיינים מפולחים על פי רשימות לקוחות אסטרטגיים)

סיכום

כולי תקווה שמדריך זה יפשט עבורכם את התהליך של בחירת סוכנות דיגיטלית. האם יש לכם טיפים נוספים לגבי בחירת סוכנות דיגיטלית, או הערות/תוספות בנוגע לטיפים שלי? אם כן, אשמח לשמוע מכם בתגובות!

הפוסט איך לבחור סוכנות פרסום דיגיטלי – המדריך המלא הופיע ראשון בבלוג

מפרסמים ברשת המדיה של גוגל? אלו סוגי הפילוחים שאתם חייבים להכיר

$
0
0

רשת המדיה של גוגל – Google Display Network או בראשי תיבות, GDN – היא רשת מעניינת ביותר המאפשרת פרסום יזום באתרים רבים, החברים בתכנית השותפים של שטחי הפרסום, Google AdSense. הרשת מציעה מגוון רחב של פילוחים שיעזרו לכם למצוא את הקהל הרלוונטי ביותר עבור המוצר או השירות אותו אתם מקדמים. בכדי לחסוך לכם ניסוי וטעייה שעלולים לשתות לכם את התקציב, הכנתי את המדריך הבא שיסייע לכם להבין טוב יותר את רשת המדיה של גוגל ואת הפילוחים המוצעים בה.

[לשם הבהרה, פילוח הוא מיקוד יזום לקהל יעד ספציפי, וידוע גם בכינוי המושאל מאנגלית "טירגוט" – מהמילה targeting]

כמעט כל מפרסם ב-Google AdWords יבחר קודם כל לפרסם דווקא ברשת החיפוש. היתרון בקמפיין מסוג זה הוא משיכת גולשים לאתר שלכם (פרסום מסוג Pull) שכבר הביעו עניין במוצר או שירות אותו אתם מציעים, ולכן אחוזי ההקלקה יכולים להיות גבוהים. אך החיסרון בפרסום ברשת החיפוש הוא שהפרסום מצומצם וספציפי מאוד, מה שמקשה להגיע לקהלים נוספים בצורה יזומה (בניגוד לפרסום מסוג Push, כמו זה שיש ב-Facebook). ולכן, כדאי לשקול פרסום גם ברשת המדיה, ולא רק ברשת החיפוש.

על פי אתר Wordstream, רשת המדיה של גוגל מכסה 90 אחוזים ממשתמשי האינטרנט ברחבי העולם, ומתפרשת על גבי יותר משני מיליון אתרים. לפיכך, אני ממליץ לשקול לפרסם בה במקביל לפרסום ברשת החיפוש. היתרון בשימוש בפרסום ברשת ה-GDN הוא קבלת מיתוג וחשיפה, ובמקרים מסוימים גם המרות. ב-GDN ניתן להשתמש במודעות דינמיות, מודעות טקסט ובאנרים מעוצבים, כאשר המלצה חשובה שפורסמה בבלוג Advanced Web Ranking היא לייעד קבוצת מודעות אחת עבור מודעות טקסט, וקבוצת מודעות נפרדת עבור באנרים.

אז קדימה, בואו נפלח את העניין!

סוגי פילוחים ברשת המדיה של גוגל

רימרקטינג Remarketing

חשוב מאד לפתוח קמפיין רימרקטינג מיד עם פתיחת החשבון. במידה שגולש ביקר באתר מסוים, הוא לא בהכרח בשל לבצע המרה באופן מיידי, לכן כדאי להמשיך להציג לגולש מודעות בכדי שישוב לאתר, וישלים את פעולת ההמרה: מילוי פרטים בטופס צור קשר, רכישה באתר, התקשרות לבית העסק או כל פעולת המרה אחרת. בהקשר הזה, אני ממליץ לקרוא את הפוסט המרתק על רימרקטינג שפרסם כאן עמית לביא לפני כשנתיים.

כיוון שבפרסום אונליין מושקעים מאמץ רב ועלויות רבות, עליכם למקסם את תנועת הגולשים שלכם. לפי מחקר שפורסם ב-Hubspot נמצא ש-81 אחוזים מהרוכשים אונליין מבצעים מחקר מקיף לפני רכישה גדולה. לכן, חשוב להמשיך ולעקוב אחר הגולשים המתלבטים, ובקיצור: לעשות להם רימרקטינג.

ברימרקטינג מומלץ להציג לגולש מודעות ממוקדות לעמודים בהם ביקר באתר. כך למשל, אם גולש ביקר בעמוד בו צפה במחשב נייד של ASUS, יש להציג עבורו מודעה עם הקריאייטיב הרלוונטי ביותר עבורו, המדבר על מחשב נייד מסוג ASUS, ולאו דווקא קריאייטיב כללי מדי המדבר על "מחשבים במבצע", שעשוי להיות פחות אפקטיבי. מלבד רימרקטינג למבקרים באתר, ניתן לבצע רימרקטינג לגולשים שצפו בסרטון יוטיוב ספציפי בערוץ שלכם, או בכל אחד מסרטוני היוטיוב שלכם.

רשימות רימרקטינג ניתן לייצר דרך מערכת האדוורדס, וגם דרך גוגל אנליטיקס. במידה ורשימות הרימרקטינג שלכן נפסלו עקב הפרה של מדיניות הפרסום של גוגל (שכדאי מאד לעיין בה טרם פרסום הקמפיין), תיאלצו לחפש מיקוד אחר שיתאים עבורכם, ושיניב לכם תוצאות הולמות. תחום אחד לדוגמה בו לא ניתן לעשות רימרקטינג הוא תחום הרפואה, וזאת במטרה להגן על פרטיות המטופלים.

מילות מפתח Display Keywords

בעבר הייתה אפשרות אחת בלבד במיקוד זה, והיא מיקוד הפרסום לאתרים הקשורים למילות המפתח בהן מתמקדים בפרסום. למשל, אם אתם מפרסמים "מסעדה סינית בתל אביב", השתמשו בביטוי זה בכדי לטרגט אתרים בהם מופיע הביטוי הרלוונטי הזה. העדיפו ביטויי זנב ארוך על ביטויים כלליים מדי, מכיוון שאם תבחרו אתרים עם הביטוי "מסעדה סינית", המודעה שלכם תופיע באתרים רבים שאינם בהכרח רלוונטיים, ואתם עלולים לסבול משיעור קליקים נמוך וחשיפות מיותרות שלא יניבו תוצאות איכותיות.

כיום ברירת המחדל כבר מפותחת יותר, וממקדת את הפרסום לא על פי אתרים בהם מופיעות מילות המפתח, אלא על פי משתמשים שהם רלוונטיים למילות המפתח אותם הזנתם בחשבון. בעקבות זו, שיטה זאת נחשבת היום לשיטה מובילה שמצליחה להביא תוצאות בחשבונות רבים.

מיקומים מנוהלים Placements

במידה שיש ברשותכם רשימת אתרים שמתאימים לפרסום, כלומר כאלה שאתם יודעים שקהל היעד שלכם נמצא בהם, תוכלו לטרגט אותם באופן פרטני. למשל, במידה שאתם מעוניינים לקדם אתר המיועד לאוכלוסייה הדתית, מומלץ לחפש אתרים בהם נמצאים גולשים דתיים כמו Rotter או מדורי דת/יהדות באתרים מובילים, וכך הרלוונטיות של הפרסום תהיה גבוהה.

טירגוט מסוג מיקומים מנוהלים נחשב לאיכותי, כיוון שידוע מראש באילו אתרים יופיעו המודעות שלכם. מאידך, במידה ואין ברשותכם רשימה גדולה של אתרים, לא יתקבלו חשיפות רבות בטרגוט זה. בנוסף, במידה שמדובר באתר בו קיימת תחרות רבה של מפרסמים הרוצים לפרסם בו, העלויות עלולות להיות גבוהות. במידה שאין ברשותכם רשימת אתרים כאלו כלל, תוכלו לחפש בגוגל אתרים כאלה, או להיוועץ עם קולגות. 

זכרו לחפש את האיקס בצד המודעה המעיד על כך שמדובר במודעה של Google AdSense.

מודעת Google AdSense

 

קהלים דומים Look Alike

תחת "קהלים" או Audiences נוצרות רשימות חדשות באופן אוטומטי, מסוג "קהלים דומים" לרשומות רימרקטינג שיצרתם. קחו לדוגמא את קהל "כל הממירים" והשתמשו ברשימה הדומה לרשימה הזו, כלומר "דומה לכל הממירים". כך גוגל תמצא עבורכם את הגולשים בעלי המאפיינים הדומים ביותר לאלו שכבר המירו באתרכם. ניתן להשתמש גם בקהל כמו "דומה לכל המבקרים", אך זה קהל כללי יותר. במידה שברשותכם רשימות מיילים של מתעניינים כדאי לנסות שימוש בקהל זה, כיוון שהוא ממוקד יותר.

יש לציין שקיים הבדל עצום בין הקהלים הדומים בפייסבוק לבין גוגל. במקרה הזה, פייסבוק מנצחת בנוק אאוט אדיר, משום שיש ברשותה מידע רב יותר על המשתמשים: גיל, מגדר, סטטוס משפחתי, תחומי עניין ועוד.

נושאים Topics

ניתן לטרגט אתרים מתוך רשימה של נושאים המוצעת בממשק ה-AdWords. במידה שאתם מפרסמים מוצרים לתינוקות ולאמהות, בחרו אתרים בעלי נושאים מתאימים. טירגוט זה עשוי להיות כללי מדי, לכן כדאי להגביל עבורו את התקציב. לאחר העלאת קמפיין מסוג זה לאוויר, בדקו מדי יום באילו אתרים הופיעה המודעה. במידה שמצאתם אתרים שאינם איכותיים או רלוונטיים לפרסום, בצעו שלילה של אותו אתר. על שלילת אתרים נרחיב בהמשך.

תחומי עניין Interests

קיימים מספר תתי קהלים הנחשבים לאיכותיים ביותר לפרסום, המוגדרים כתחומי עניין של גולשים. טירגוט זה מתבצע בהתאם למידע שגוגל צברה על המשתמשים. הבעייתיות העיקרית היא התרגום לעברית שגוגל בחרו בממשק, לכן מומלץ לעבור לממשק AdWords באנגלית.

הנה שני סוגי קהלים חשובים:

  1. קהלים עם כוונת רכישה In Market Audiences

משתמשים המחפשים ומשווים מוצר או שירות מסוים ברגע זה. קהל זה הנו בעל ערך רב כיוון שגולשים אלו נמצאים בחלק מתקדם של המשפך המוביל לביצוע רכישה. בכדי להשתמש בקהל זה הזינו בשורת החיפוש את כתובת האתר שלכם או מילת מפתח' ומצאו את הקהל לו תרצו לפרסם מהרשימה המוצעת.

  1. קהלים בעלי תחום עניין משותף Affinity Audiences

קהל בעל עלויות מוזלות, ומיקוד גבוה ביותר המבוסס על תחומי עניין של משתמשים. בדומה לקהל ה-In Market, הזינו בשורת החיפוש את כתובת האתר שלנו או מילת מפתח ובחרו את הקהל לו תרצו לפרסם. מומלץ להתנסות גם עם קהל ה-Affinity וגם עם קהל ה-In Market ולבחון את הביצועים שלהם.

רשומות מיילים Customer Emails

גילוי נאות: גם במיקוד זה פייסבוק מנצחת בנוק אאוט את גוגל.

בפייסבוק ניתן להעלות רשומות מיילים וטלפונים, ובגוגל ניתן להעלות רשימת מיילים בלבד, ולטרגט במספר מצומצם של סוגי קמפיינים. סוג אחד הוא קמפיין GSP (ראשי תיבות של Gmail Sponsored Promotions) שהוא פרסום המגיע עד לתיבת ה-Gmail של המשתמשים (שירות המייל של גוגל שהוא במקרה שירות המייל הנפוץ בעולם). הפרסום אינו יקר, מעניק מעטפת פרסומית משלימה, ומסייע למותג שלכם להרוויח שטח פרסום נחשק נוסף.

בכדי להגדיר את הקמפיין כ-GSP יש להוסיף ל-"מיקומים" את השורה הבאה: mail.google.com:

קמפיין GSP

שני סוגים נוספים של קמפיינים הם וידאו (YouTube), ו-RLSA ראשי תיבות של Remarketing List for Search Ads (אך מדובר בקמפיין חיפוש ולא בקמפיין מדיה). במאמר זה לא אעסוק בקמפיינים אלה.

קמפיין YouTube

אם יש לכם סרטון יוטיוב איכותי, תוכלו לנהל את הפרסום שלו במערכת ה-AdWords המשוכללת. השאלה היא למי אתם רוצים להציג את הסרטון. מומלץ להתחיל לטרגט את הקהל הטבעי ביותר – רימרקטינג למבקרי האתר ורשומות מיילים. בהמשך, פנו בצורה יזומה לקהלים חדשים, בהתבסס על אותם פילוחים שהוצגו עד כה. גם כאן נדרשת חשיבה עמוקה טרם פתיחת הקמפיין, בכדי שתפנו לקהל המתאים ביותר, ולא תבזבזו תקציב על קהלים שאינם מתאימים.

עלויות הפרסום ביוטיוב נחשבות למשתלמות – במקרים רבים הסכומים שיש לשלם עבור צפייה שאינם גבוהים. זכרו תמיד להגביל את התקציב של קמפיין יוטיוב, מכיוון שפעמים רבות הקמפיין עלול לזלול תקציב רב במידה שלא עוקבים אחריו.

סוגי שלילות ברשת המדיה

עד כה דובר על פילוחים חיוביים, כלומר, אתרים וקהלים שאתם מעוניינים שייחשפו לפרסום שלכם. אך מה עושים במידה שאתם לא מעוניינים לפרסם באתרים מסוימים או לקהלים מסוימים? גם בזה ניתן לטפל, באמצעות פילוחים מיוחדים הנקראים "שלילות".

במרבית המקרים תבצעו שלילה בכדי למנוע הופעת מודעות במקרים הבאים:

  1. באתרים לא רלוונטיים – לעתים המודעות יופיעו באתרים בשפה זרה, או אתרים בעלי איכות נמוכה שאינם מניבים קליקים ומורידים את איכות הפרסום.
  2. עבור גולשים שאינם קהל היעד – במידה שהמודעה מוצגת במיקום בו נמצאים גולשים בעלי אופי שונה מקהל היעד שלכם, מדובר בניצול לא מיטבי של תקציב הפרסום שלכם.
  3. מכשיר – במידה ואתם יודעים שבמובייל יש הרבה "קליקים לא חוקיים", שבמרבית המקרים נלחצים בשוגג ולאו דווקא במזיד.

לפניכם סוגי השלילות העיקריים:

מיקוד דמוגרפי

במיקוד דמוגרפי מבצעים טירגוט על פי נתונים דמוגרפיים של קהל היעד כמו גיל ואזור מגורים. בקמפיין כזה עליכם לבחור בחרו גילאים ומגדר של קהל היעד הרלוונטי שלכם. במידה שאתם מפרסמים מוצר המתאים רק לנשים או רק לאוכלוסייה מבוגרת, מומלץ מאוד למקד את הפרסום בכדי שלא להציג מודעות לגולשים שאינם קהל היעד. קיימת אפשרות מעניינת לבחור האם תרצו לפרסם לקהל מסוג "הורים" או "לא הורים".

שלילת מיקוד דמוגרפי

קטגוריות אתרים

גוגל מסווגים כל אתר לפי קטגוריה מרשימה קיימת, על פי הגילאים המתאימים להיחשף לאתר זה ונתונים נוספים. באמצעות קיטלוג זה יש לבחור באילו אתרים כדאי לכם להופיע, ואילו אתרים אינם רלוונטיים אליכם. ברירת המחדל היא שתמיד ייחסם הפרסום של כל אתר באתרים מתחום ההימורים.

אלו 3 קטגוריות אותן כדאי לשלול כי הרלוונטיות שלהן נמוכה, או שמדובר באתרים עם שגיאות:

  • Parked Domains
  • Error Pages
  • In-game

מצורף צילום מסך הממחיש את השלילה המומלצת. מלבד זאת תמיד בצעו בדיקות ושימו לב שאתם לא מפספסים חשיפות; במידה שאין חשיפות, שחררו קצת את השלילה.

שלילת קטגוריות אתרים

נושאים

לעתים הפרסום שלכם מופיע באתרים שאינם רלוונטיים כלל, ואתם לא מודעים לכך. במידה שתבחנו את נושא האתר, תראו שקיים סיכוי שהופעתם פעמים רבות באפליקציות משחקים, למשל, וכך בזבזתם כסף רב. מומלץ לשלול את קטגורית "משחקים" בפרסום של לקוחות רבים. כמובן שניתן לשלול קטגוריות נוספות שאינן רלוונטיות, אך זכרו – שלילה רחבה מדי עלולה "לחנוק" את הפרסום ולגרום לאי הופעה של מודעות, לכן נסו לצמצם רק נושאים שחוסר הרלוונטיות שלהם לקמפיין שלכם בולט.

הופעה במובייל

היום מרבית הכניסות לאתרים מתבצעות בעזרת מכשירים סלולריים, אך הפרסום במובייל לא תמיד יהיה כדאי, כי לא תמיד יהיו שם המרות. במידה ששמתם לב שבפרסום במחשבים נייחים מתקבלות המרות ובניידים לא, תוכלו לבחור בשלב ראשוני שלא להופיע  באפליקציות אם שיעור הרלוונטיות נמוך שם.

יש להוסיף את השורה הבאה תחת "אי הכללות" במיקומים: adsenseformobileapps.com

כך ניתן למנוע את הופעת הבאנרים שלכם באפליקציות שונות.

שלילת מיקומים

מדי יום עליכם לעבור על הקמפיינים בפילוחים השונים, ולשלול הופעת מודעות באתרים שאינכם מעוניינים להופיע בהם, כי הם אינם רלוונטיים עבור הפרסום שלכם. במידה שמצאתם שהמודעות מופיעות פעמים רבות באתרים שאינם באוויר, בשפה זרה או בעלי איכות נמוכה – שללו הופעה באתרים הללו. במידה שאתם שמים לב שאין מספיק חשיפות, יש סיכוי שזה נובע משלילה אגרסיבית מדי, כפי שהוסבר בסעיף הנושאים. נסו להסיר חלק מן השלילות במקרים מסוימים, ובחנו כיצד זה עובד.

סיכום

קיימים פילוחים מועילים רבים ברשת המדיה של גוגל שיכולים לסייע מאד לקמפיינים שלכם, ולכן – אני ממליץ בחום לתת צ'אנס לרשת הזו, מאחר שהיא עשויה להניב לכם פירות בדמות המרות.

וה-take away? לפני הקמת הקמפיינים חשבו בצורה אסטרטגית איפה נמצא קהל היעד שלכם, וכיצד כדאי לפנות אליו בצורה האיכותית ביותר, כפי שמודגם בסרטון הבא:

יש לכם הצעות נוספות, הסתייגויות או אנקדוטות מעניינות הקשורות לנושא לספר לי? אשמח לשמוע מכם בתגובות – אז לכו על זה!

הפוסט מפרסמים ברשת המדיה של גוגל? אלו סוגי הפילוחים שאתם חייבים להכיר הופיע ראשון בבלוג

איך להטמיע קוד מעקב שיחות מהאתר בקמפיין ממומן בגוגל ולהישאר שפוי? המדריך המלא

$
0
0

אם אתם עוסקים בפרסום בגוגל, אתם ודאי מכירים ומשתמשים בשתי ההמרות הבאות, שנמצאות בניהול קמפיינים בגוגל AdWords:

  1. מילוי פרטים בטופס צור קשר בדף הנחיתה ע"י הגולשים
  2. שיחות טלפון שהגיעו לבית העסק כתוצאה מהפרסום

הטמעה של קוד המרות מסוג צור קשר נחשבת לפשוטה יחסית. לרוב את הקוד מטמיעים בעמוד תודה בלבד. במידה שאין עמוד תודה, התהליך מורכב קצת יותר. אך כדי לספור כמה גולשים הקליקו על מספר הטלפון בדף הנחיתה אליו אתם מפנים תנועה מגוגל אדוורדס, יש צורך בהטמעת קוד מיוחד, אותו לצערי רבים לא טורחים להטמיע. האמת, אני לא כל כך מאשים אותם :-)

מדובר בתהליך טכני לא פשוט, אך כדאי ומשתלם. גילוי נאות – אני עצמי לא הייתי אשף גדול בהטמעת הקוד הזה בעבר. אך לאור החשיבות הגדולה של מדידת אפקטיביות הפרסום, שינסתי מותניים וכתבתי מדריך זה במיוחד בשבילכם, כדי לחסוך לכם תסכול, ובמקרים מסוימים אף נטישת לקוחות שטוענים שהפרסום לא עובד, כל זאת בגלל מעקב לא תקין של כמות השיחות שהפרסום הממומן מניב ללקוח. מדידת האפקטיביות של הפרסום חשובה ביותר: באתר buildfire תוכלו לקרוא על 18 מדדי אפקטיביות חשובים בפרסום דיגיטלי שכדאי לעקוב אחריהם.

תאמינו לי, אני יודע שזה אחד הנושאים המעיקים ביותר. אך גם אם אתם לא אנשים טכניים במיוחד, לא חובבי קוד (וייזמיר) ונרתעים משמיעת צמד המילים "Tag Manager" (גוועלד) – הכתבה הזו נכתבה במיוחד בשבילכם. למה? כי צריך להתמודד עם הנושא אחת ולתמיד. עובדה, מבדיקה מקיפה שערכתי לא מצאתי אף מדריך בעברית המסביר כיצד יש להטמיע את הקוד הכה חשוב הזה.

שכנעתי אתכם לנסות? איזה כיף :-) יאללה, מתחילים.

רשימת מצרכים

כדי להתחיל בתהליך הטמעת הקוד, עליכם להצטייד במספר דברים חשובים:

  1. גישה לעריכת דף הנחיתה אליו מפנה הפרסום הממומן.
  2. חשבון גוגל Tag Manager. ניצר ליצור חשבון חדש בקלות דרך חשבון מנהל MCC של Tag Manager.
  3. חשבון גוגל AdWords.
  4. סבלנות, אומץ לב ואמונה :-)

לפני שאתחיל אציין שקיימות מספר דרכים לבצע את הטמעת הקוד. במידה שאתם מכירים דרך חלופית, אשמח שתכתבו לי עליה בתגובות.

מהו Tag Manager ולמה כדאי להשתמש בו?

לפני שמתחילים, הקדמה קצרצרה: שירות התג מנג'ר הוא מעין מחסן של תגים שונים המשמשים למדידת תנועה באתר.

למה צריך אותו?

כי הוא מקל עליכם. תארו לכם כמה תגים אתם צריכים לנהל בפרסום ממומן סטנדרטי:

  1. מעקב המרות גוגל (צור קשר)
  2. מעקב קליקים על מספר טלפון
  3. גוגל רימרקטינג
  4. גוגל אנליטיקס
  5. פייסבוק רימרקטינג
  6. פייסבוק המרות

מה הבעיה?

במידה שהטמעתם את כל ששת הקודים החביבים האלה באתר/דף הנחיתה שלכם, אתם מאטים בטירוף את זמן טעינת האתר שלכם, מה שעלול לגרום לנטישת גולשים. לפי הבלוג Kissmetrics, כ-80 אחוזים מהמשתמשים שביצעו רכישות אונליין סיפרו שלא יחזרו לאתר שהיו בו בעיות של מהירות וביצועים. לכן, אם תטמיעו את הקודים דרך התג מנג'ר, טעינת האתר תהיה חלקה ומהירה יותר.

יתרון שני בשימוש בתג מנג'ר הוא שיש צורך בהטמעת קוד אחד בלבד בכל עמודי האתר, כאשר את מלאכת ניהול והטמעת התגים אתם מבצעים דרכה, מה שהופך את העבודה לנוחה יותר.

יתרון שלישי וכנראה החשוב ביותר – אתם כבר לא תלויים במתכנת האתר. כמה פעמים נתקלים בסיטואציות ששלחתם קודים להטמעה ללקוח/מתכנת/מנהל אתר/מנהל שיווק, והרגשתם שנפלתם על אוזניים ערלות? תנו לי לנחש, all the time. גם כאן, אינני מאשים אף אחד. מדובר בתהליך לא קל, שעליו להתבצע בזהירות ובמקצועיות על ידי זוג ידיים מיומנות, אחרת הקוד לא יוטמע כמו שצריך, ואולי אף יגרום לשגיאות בטעינת האתר.

לכן, כדאי שתקחו את העניינים לידיים ותלמדו את הנושא כדי שתוכלו לתת ללקוחות שירות מקיף יותר ולהפגין שקיפות ומקצועיות; וכך, גם להצליח לשמר אותם לתקופה ארוכה ומשגשגת.

תהליך ההטמעה

הטמעת קוד תג מנג'ר בדף הנחיתה

לאחר שפתחתם חשבון תג מנג'ר או השתמשתם בחשבון קיים, יש לקחת את קוד התג מנג'ר ולהטמיע אותו בדף הנחיתה. בצילום המסך הבא תוכלו לראות הסבר פשוט איך מטמיעים את הקוד של התג מנג'ר:

Install Tag Manager

כדי להטמיע את הקוד הזה נדרשת גישה לממשק הניהול של דף הנחיתה, שנמצא ברשות הלקוח או ברשותכם אם דף הנחיתה הוא פרי יצירתכם. לפני שאתם עוזבים את מערכת הניהול של דף הנחיתה או במידה שאתם שולחים הוראות ללקוח לגבי הטמעת קוד התג מנג'ר, יש נושא אחד אחרון שצריך לטפל בו לפני שממשיכים הלאה.

הפיכת מספר הטלפון בדף הנחיתה לקליקבילי

תנאי נוסף שצריך להיות בדף הנחיתה עצמו – זהירות, זה קצת טכני – הוא שמספר הטלפון יופיע כקישור חיצוני.

מה הכוונה? במידה שמדובר בכפתור או בטקסט חי של מספר הטלפון, ה-HTML של הטקסט או הכפתור צריך להופיע בצורה הבאה:

tel:03-1234567

כלומר, לפני מספר הטלפון יש להוסיף את המילה tel, אחריה נקודתיים, ולאחר מכן את מספר הטלפון – ללא רווחים.

כדי לוודא שהתנאי הזה אכן מתרחש, תוכלו לרחף עם הסמן של העכבר מעל הכפתור או המספר, ולראות בשורת הכתובת מצד שמאל למטה בדפדפן את הלינק המלא אליו הוא מפנה. לחלופין פשוט לחצו ובדקו האם נפתח לכם חלון פופ אפ המתריע שלחצתם על קישור.

תהליך העבודה בתג מנג'ר – שלב אחר שלב

לפני שממשיכים, אבצע סקירה קצרה של מה נעשה עד כה כדי ליישר קו:

  1. הטמעת קוד תג מנג'ר בדף הנחיתה – Check
  2. מספר הטלפון עליו לוחצים יהיה קליקאבילי, כלומר כקישור חיצוני – Check

לאחר ההכנות אפשר להתחיל לעבוד תכל'ס. בשלב זה אתעכב פחות על הסברים מפורטים ואציג שלב אחר שלב את תהליך ההטמעה עצמו בכדי לחסוך לכם זמן יקר. 

בתור התחלה יש לוודא בתג מנג'ר שכל ה-Variables (משתנים) מסומנים ב-V ממש כמו בצילום המסך הבא:

check variables

כעת לחצו על Triggers וצרו טריגר חדש.

new trigger

בתור התחלה השימוש בו יהיה כטריגר כללי שיעזור לכם לאתר את מה שאתם צריכים.

קראו לטריגר זה Generic Click Trigger.

לחצו על Trigger Configuration ותחת Links בחרו Just Links.

just links

כעת סמנו ב-V את Wait for Tags וגם את Check Validation.

תחת Enable This Trigger, 

בחרו בשדה הראשון Page Url, 

בשדה השני Matches RegEX

ובשדה השלישי הקלידו נקודה וכוכבית, ללא רווח, ממש כך: .*

תחת Fire On בחרו בשלב זה All Link Clicks, כאשר בהמשך אתם תשנו את ההגדרה הזו.

שמרו את הטריגר.

All Link Clicks

השלמתם את יצירת הטריגר, יפה מאוד!

כעת יש להפעיל את מצב התצוגה המקדימה כדי לבחון את תקינות הקוד. לחצו על כפתור ה-Preview האפור מצד ימין.

כך תוודאו שאתם אכן במצב תצוגה מקדימה:

preview

גשו לדף הנחיתה, ורעננו את העמוד עד להופעת חלון התג מנג'ר בתחתית המסך שנראה כך:

Tag Manager Summary

כעת לחצו על מספר הטלפון עליו מקליקים הגולשים אותו אתם רוצים לנטר.

בחלון התצוגה המקדימה בתחתית המסך, מצאו תחת Summary שורה בשם gtm.linkClick ולחצו עליה.

עברו לעמודת Variables, ודאו שמספר הטלפון אכן מופיע תחת Click Element ו-Click URL.

ודאו שמופיע tel: לפני מספר הטלפון, כמו בצילום מסך הבא:

tel:

כעת חזרו לתג מנג'ר.

מצאו את הטריגר הכללי שיצרתם ששמו "Generic Click Trigger".

שנו את שם הטריגר ל-Telephone Clicks, כלומר הטריגר כבר איננו כללי, אלא בעל ייעוד לפעול בכל פעם שגולש יקיש על מספר הטלפון.

תחת This Trigger Fires on,

שנו לאופציית Some Link Clicks.

בשדה הראשון בחרו Click Url,

בשדה השני Contains,

ובשדה השלישי רשמו tel:

telephone clicks trigger

שמרו את הטריגר בצורתו החדשה.

השלמתם את תהליך הגדרת הטריגר. מיד תתחילו ביצירת תג חדש, אך לפני יצירתו תידרשו לקוד המרות מתאים אותו יש לייצר במערכת גוגל AdWords.

גשו למערכת האדוורדס.

לחצו על Tools בחלק העליון של המסך, ולאחר מכן על Conversions.

צרו המרה חדשה מסוג Phone Calls:

phone calls

ובחרו באופציה השלישית: Clicks on your number on your mobile website.

תנו לתג שם, לדוגמה Website Calls.

הגדירו ערך של 1 ש"ח.

תחת Count הגדירו ספירה אחת בלבד.

תחת Category בחרו Lead.

category - lead

בשביל הנוחות העתיקו את התג עצמו למסמך NotePad ושמרו את ההמרה שכעת יצרתם.

חזרו לתג מנג'ר.

לחצו על יצירת תג חדש, תוכלו לקרוא לו Phone Clicks.

תחת Tag Type,

בחרו AdWords Conversion Tracking:

AdWords Conversion Tracking

מלאו את השדות Conversion ID ו-Conversion Label בעזרת קוד ההמרות ששמרתם במסמך ה-Notepad או ישירות ממערכת גוגל אדוורדס, כמו בצילום המסך הזה:

Tag Configuration

תחת Triggering בחרו את הטריגר שיצרתם מקודם, ששמו Telephone Clicks.

Telephone Clicks Trigger

שמרו את התג החדש שיצרתם.

כמעט סיימנו!

רעננו את מצב ה-Preview בעזרת כפתור Refresh:

preview

חזרו לעמוד הנחיתה, ורעננו אותו גם כן, רצוי רענון מלא בעזרת Ctrl F5.

[אגב, קיים תוסף לכרום בשם Clear Cache עליו כתבתי במאמר שלי על תוספי כרום שימושיים למקדמי אתרים, בעזרתו ניתן בלחיצת כפתור למחוק את מטמון הדפדפן לצורך עבודה מהירה ויעילה]

כעת, בחלק התחתון של המסך יופיע חלון התג מנג'ר, כי אתם במצב תצוגה מקדימה.

לחצו על מספר הטלפון ובדקו האם התג שיצרתם הופעל ברגע הלחיצה תחת Tags Fired On This Page:

Tags Fired On This Page
ברכות, עמדתם במשימה באומץ רב :-)

כעת, כל שעליכם לעשות הוא לגשת לממשק גוגל אדוורדס ולוודא שאכן נכנסות המרות מסוג Website Calls כפי שהגדרתם.

רואים? התהליך אינו בלתי אפשרי, אלא רק דורש סבלנות והתמדה.

במידה שאתם פחות מתחברים למילים וצילומי מסך, הרגישו בנוח להיעזר בג'וליאן הנחמד שיסביר לכם שלב אחד שלב כיצד להטמיע את הקוד:

ועכשיו הבמה שלכם

שאלות? תלונות? פרגונים? הצעות לשיפור?
אשמח לשמוע מכם, כתבו לי בתגובות!

הפוסט איך להטמיע קוד מעקב שיחות מהאתר בקמפיין ממומן בגוגל ולהישאר שפוי? המדריך המלא הופיע ראשון בבלוג

מדריך הטמעת המספר הווירטואלי של גוגל באתר למדידת אפקטיביות של פרסום ממומן

$
0
0

עבור מפרסמים רבים בזירה הדיגיטלית, מדידת אפקטיביות הפרסום היא ערך עליון. לדוגמה, אם אתם מריצים קמפיין ממומן בגוגל AdWords, תרצו ודאי לדעת כמה גולשים שהגיעו אל דף הנחיתה שלכם, בסופו של דבר התקשרו אליכם.

המרות מסוג שיחת טלפון עדיין שולטות בענפים רבים ממספר סיבות:

  1. גולשים מעדיפים לדבר עם בן אנוש.
  2. הלקוחות מעדיפים לקבל מענה ישיר ומיידי מפאת דחיפות הנושא, או בגלל שהם פשוט חסרי סבלנות.
  3. גם כאשר משאירים פרטים בטופס "צור קשר", נציגי החברות לא תמיד חוזרים ללקוח בזמן בו הוא יכול לדבר (הוא בעבודה, בלימודים, וכו').
  4. לפעמים נציגי החברות פשוט לא חוזרים אל הלקוח, נקודה.

הדרך הפשוטה ביותר לעקוב אחר אפקטיביות בסוג הפרסום הספציפי הזה היא להשתמש במספר וירטואלי. למספר וירטואלי אין שיוך למספר טלפון מסוים, והוא מאפשר לעקוב אחר מקור השיחות למפרסם. קיימים מפרסמים שמשתמשים בכמה מספרי טלפון למדיות הפרסום השונות: פרסום ממומן בגוגל, פרסום ממומן בפייסבוק, רדיו, טלוויזיה ועוד.

קוד מספר מתחלף של גוגל – מה היתרונות?

אחד החסרונות במספר וירטואלי של חברה חיצונית שמספקת את השירותים הללו, הוא שמדובר בהוצאה נוספת לעסק; ועסקים לרוב לא מעוניינים בהוצאות מעבר לנדרש. לאור זאת גוגל השיקה שירות חינם של "מספר מתחלף": כל שעליכם לעשות הוא להטמיע באתרכם קוד מסוים ובאמצעותו לקבל מספר וירטואלי ללא עלות שמודד לכם את הפרסום.

עד כמה זה באמת נחוץ? מאוד. דוגמה מצוינת שאציג לכם מגיעה מבית סוכנות הפרסום Vont שניהלה קמפיין ממומן עבור חברת הדברה בארצות הברית ופרסמה על כך פוסט. החברה מצאה ש-90 אחוזים מסך ההמרות התקבלו משיחות טלפון, ורק 10 האחוזים הנותרים הגיעו דרך מילוי טפסי צור קשר באתר. בנוסף, בסקר שערך אתר MarTech, דווח ש-70 אחוזים מהגולשים הקליקו על המספר באתר לאחר שהגיעו אליו מתוצאות החיפוש.

כפי שניתן לראות, הנתונים המתקבלים ממספר כזה הם בעלי ערך רב ויכולים לעזור למפרסם לייעל ולדייק את הפרסום; לכן, מדובר במעקב שכדאי מאוד לבצע.

במדריך הבא שהכנתי עבורכם תלמדו איך להטמיע בקלות וביעילות את קוד המעקב של המספר המתחלף של גוגל. אבל לפני שאתם ניגשים למלאכה, אני מציע לעבור על הפוסט הקודם שלי, בו פירטתי איך מטמיעים קוד מעקב אחר קליקים של גולשים על מספר הטלפון בנייד שמוצג בפרסום: זאת מאחר שהוא כולל הסברים מקיפים על התג מנג'ר של גוגל, והצורה בה המספר צריך להופיע בדף הנחיתה, שישמשו אתכם גם בתהליך הנוכחי.

כדי להטמיע את קוד המספר המתחלף תצטרכו:

  • חשבון גוגל AdWords
  • חשבון גוגל תג מנג'ר, כאשר הקוד מוטמע בדף הנחיתה

מתחילים :-)

תהליך ההטמעה

בחשבון הגוגל אדוורדס שלכם, לחצו על Tools ולאחר מכן על Conversions:

Conversions

צרו המרה חדשה מסוג Phone Calls,

ובחרו באופציה השניה, Calls to a phone number on your website:

phone number on website

תחת Name כתבו את השם Google Forwarding Number – כך תדעו שמדובר בהמרה שהגיעה מגולש שראה את המספר המתחלף.

הגדירו את ה-Value לשקל אחד.

הגדירו את Call length לפי המינימום הנדרש לכם כדי שהשיחה תיחשב לכם כהמרה, למשל 30 שניות. כלומר, גולשים שהתקשרו וניתקו את השיחה לאחר 10 שניות, לדוגמה, לא ייחשבו כהמרה, וכך תוכלו למדוד את הגולשים שבאמת הגיעו לשלב הבא.

תחת Count בחרו One conversion, ושמרו את ההמרה:

Calls from website

בשלב הבא יש להגדיר את מספר הטלפון.

תחת Phone number כתבו את המספר הטלפון שלכם, בדיוק איך שהוא מופיע באתר.

לדוגמה, אם מספר הטלפון מופיע באתר בפורמט הבא: 03-1324567, חובה להוסיף את המקף למספר.

לאחר שרשמתם את מספר הטלפון, לחצו על כפתור Create tag, והמערכת תייצר עבורכם תג שמכיל את המספר שהכנסתם.

שמרו את התג והעתיקו אותו למסמך NotePad כדי שיהיה לכם נוח להעתיק אותו לתג מנג'ר.

Install conversion tracking tag

כעת גשו לחשבון התג מנג'ר שלכם, וצרו תג חדש בשם Google Forwarding Number.

תחת Tag type בחרו Custom HTML tag:

Google Forwarding Number tag

תחת Triggering בחרו All Pages – Page View:

Triggering

שמרו את התג.

כעת, צרו תג נוסף בשם HTML Forwarding Number.

בדיוק כמו בתג הקודם, בחרו תג מסוג Custom HTML והדביקו את הקוד הבא:

 

<script type="text/javascript" id="adwords_google_forwarding_num">

 ; (function() {

   var originalNumber = '1800-123456'; // Replace with your phone number

   function callback(formattedNumber, mobileNumber) {

     var phoneElement = document.querySelector('tel:1800-123456'); // Find the phone number's HTML element

     if (phoneElement) {

       phoneElement.href = "tel:" + mobileNumber;

       phoneElement.innerHTML = "";

       phoneElement.appendChild(document.createTextNode(formattedNumber));

     }

   };

   _googWcmGet(callback, originalNumber);

 })();

</script>

HTML Forwarding Number

כעת עליכם לערוך שני שינויים קלים בקוד, ולרשום בו את מספר הטלפון שלכם:

  1. בשורה השלישית החליפו את מספר הטלפון בדיוק כפי שמופיע באתר (עם או בלי מקף). לנוחיותכם כתוב בסוף השורה Replace with your phone number כדי שתדעו שאתם בשורה הנכונה.
  2. בשורה החמישית מופיע הטלפון פעם נוספת, שם תצטרכו להחליף את המספר כפי שהוא מופיע בקוד ה-HTML באתרכם. אל דאגה, מיד תבינו איך בודקים זאת.

גשו לאתרכם, לחצו לחיצה ימנית על על העכבר ובחרו Inspect, או השתמשו בקיצור המקלדת Ctrl+Shift+i אם אתם גולשים בגוגל Chrome.

כעת נפתח חלון צידי חדש בו תוכלו לראות את קוד האתר.

בשלב זה עליכם לאתר את מספר הטלפון בקוד האתר, כדי שתדעו בדיוק כיצד לרשום אותו בשורה החמישית בקוד.

ראשית, ודאו שהכפתור עם החץ מודגש בצבע כחול, ושאתם נמצאים בעמודת Elements.

תוכלו להשתמש בקיצור המקלדת Ctrl+Shift+C.

Elements

כעת רחפו עם העכבר מעל מספר הטלפון אחריו תרצו לעקוב, והקליקו עליו.

בקוד האתר תוכלו לראות שהשורה בה מופיע מספר הטלפון בקוד הודגשה לנוחיותכם.

Code

עליכם להעתיק את מספר הטלפון בדיוק כפי שהוא מופיע בקוד.

במקרה הזה, מספר הטלפון מופיע בקוד ללא מקפים, כאשר לפניו כתוב tel, לדוגמה:

tel:1800123456

את הקטע הזה העתיקו לשורה החמישית בתג בקוד התג מנג'ר.

ככה נראה התג לאחר שערכתם בו את המספר:

Copy to Tag Manager code

השלב הבא הוא יצירת טריגר.

יש לבחור טריגר מסוג DOM Ready.

אם ברשימה לא מופיע טריגר מסוג זה, לחצו על הפלוס הכחול מצד ימין כדי להוסיף טריגר חדש.

תחת Page View בחרו DOM Ready, ותחת שם הטריגר כתבו DOM Ready כדי שתוכלו לזהות אותו בקלות.

DOM Ready trigger

 

ככה נראה התג כעת לאחר בחירת הטריגר:

Tag configuration

שמרו את התג החדש שיצרתם.

לחצו על כפתור ה-Submit ולאחר מכן Publish.

ברכות! סיימתם להטמיע את המעקב :-)

כדי לוודא שהמעקב אכן פועל, הקליקו על המודעה דרך מחשב שבו לא ביקרתם באתר בעבר. קחו בחשבון שזה יעלה לכם כסף, לכן עדיף להשתמש בביטויים זולים. אגב, אם אתם מכירים דרך נוספת לבדוק מבלי ללחוץ על המודעה, אשמח לשמוע על כך בתגובות!

למי שאוהב ללמוד מסרטונים, בסרטון הבא תוכלו לראות את החלק הראשון של ההטמעה, שבו מייצרים את ההמרה מסוג שיחה בממשק האדוורדס:

סיכום

אני מקווה שמצאתם את המדריך הזה מועיל! אם יש לכם שאלות כמובן שאשמח להשיב, כנ"ל לגבי תובנות, ביקורות וכל דבר אחר. כתבו לי בתגובות :-)

הפוסט מדריך הטמעת המספר הווירטואלי של גוגל באתר למדידת אפקטיביות של פרסום ממומן הופיע ראשון בבלוג

המדריך להטמעת מעקב קליקים על כפתור "הוסף לעגלה"באתרי Ecommerce

$
0
0

אם אתם מנהלים אתר Ecommerce, קרוב לוודאי שתרצו לדעת כמה פעמים גולשים הוסיפו מוצר כלשהו לעגלת הקניות. כך תוכלו לדעת יותר על תנועת הגולשים באתר ולהסיק מסקנות, למשל כמה רכישות היו בפועל מתוך כל אותן ההקלקות על כפתור "הוסף לעגלה"/"הוסף לסל", והאם ניתן לשפר גורם כלשהו באתר (מהירות טעינה, טקסטים שיווקיים יותר, תמונות אטרקטיביות).

מחקר של Smart Insights מדווח שממוצע הגולשים המקליקים על כפתור הוסף לעגלה הוא 8.7%, כאשר קיימים פערים משמעותיים בין קליקים במובייל (6.2%) לבין קליקים בדסקטופ (10.4%), שעדיין מהווה את הבחירה המועדפת על גולשים לצורך ביצוע רכישה.

מדוע גולשים נוטשים עגלת קניות?

הסיבות לנטישת עגלות באתרי Ecommerce מגוונות, אך ישנן מספר תלונות שחוזרות על עצמן.

בסקר מקיף ומעניין שערכה חברת Baymard בשנת 2016 נחקרו הסיבות שבגינן גולשים נטשו את תהליך הרכישה באתר, קיבצתי עבורכם את הסיבות השכיחות ביותר:

  1. 61% מהגולשים נטשו עקב עלויות נוספות שצצו לפני סיום תהליך הרכישה.
  2. 35% נטשו בגלל חובת הרשמה ופתיחת חשבון באתר לצורך ביצוע הרכישה.
  3. 27% התלוננו על תהליך רכישה ארוך או מסובך מדי באתר.
  4. 24% לא אהבו את העובדה שהם לא יכולים לחשב "סיכום ביניים" לפני הגעה לעמוד הרכישה.
  5. 22% דיווחו על תקלות באתר.
  6. 18% לא היו מוכנים לתת את פרטי כרטיס האשראי שלהם באתר נתון.

כדי להפחית תופעות של נטישת העגלה באתר שלכם, במדריך הנוכחי תלמדו בקלות כיצד מתקינים מתקינים מעקב אחר קליקים באתר, כך שתוכלו בעצמכם לבצע הטמעות של מעקבים דומים על קליקים של גולשים באתרכם (קליק על תמונה ספציפית, קטגוריה או כל אלמנט אחר באתר).

לפני שאתחיל בהסבר אמליץ לעיין בשני המדריכים הקודמים שפרסמתי לאחרונה, הראשון על הטמעת מעקב אחר קליקים על מספר טלפון באתר, והשני על הטמעת המספר המתחלף של גוגל באתרכם, שם תמצאו הסברים מפורטים יותר על התג מנג'ר ועל חשיבות מעקב אחר המרות באתר.

כדי להטמיע את המעקב הבא תצטרכו חשבון גוגל תג מנג'ר, וחשבון גוגל אנליטיקס.

Vamos :-)

תהליך ההטמעה

בשלב הראשון גשו לחשבון התג מנג'ר שלכם, ועברו ללשונית Triggers.

הוסיפו Trigger חדש וקראו לו בשם Generic Trigger.

תחת trigger type בחרו Click ואז All Elements.

תחת This trigger fires on בחרו בשלב זה All Clicks.

היעזרו בצילום המסך הבא:

All clicks

עברו למצב תצוגה מקדימה כדי למצוא את האלמנט של כפתור "הוסף לעגלה". כך תדעו מהו האלמנט אותו יש להגדיר במעקב.

לחצו על כפתור Preview, זה החיווי שמאשר שאתם במצב תצוגה מקדימה:

Preview

כעת גשו לדף הנחיתה ורעננו אותו.

חלון יקפוץ בתחתית המסך ויציג לכם את התגים שכבר מוטמעים באתר:

Tags on page

לחצו על כפתור "הוסף לעגלה" אחריו אתם רוצים לעקוב בעזרת העכבר ובמקביל החזיקו את כפתור ה-Ctrl במקלדת, מכיוון שאם הכפתור מפנה לעמוד אחר, ה-Ctrl ימנע את המעבר לעמוד הבא, ויפתח את הדף בכרטיסיה אחרת ולא בכרטיסיה הנוכחית.

Add to cart

לאחר הלחיצה, תוכלו להבין בחלון שבתחתית המסך זוהה הקליק כ-gtm.click.

זאת תוכלו לראות מצד שמאל בצילום מסך הבא:

gtm.click

 

עברו ללשונית Variables.

האלמנט בו תרצו להשתמש יהיה תחת קטגוריית Click Classes.

בצילום המסך הדגשתי שתי אפשרויות של אלמנטים בהם ניתן להשתמש, מכיוון שבדוגמה הזו קיימים שני אלמנטים שניתן להשתמש בהם.

(לרוב יהיה מדובר באלמנט קצר יותר ופשוט, לדוגמה add_to_cart_button)

את האלמנט הזה שמרו במסמך NotePad לשליפה נוחה בהמשך הדרך.

כעת, חזרו לתג מנג'ר, ומצאו את הטריגר הגנרי שיצרתם.

שנו את שמו ל- AddtoCart Button Click.

החליפו את This trigger fires on ב-some clicks במקום all clicks.

בחרו Click Classes,

Contains,

וכעת הוסיפו את האלמנט מדף הנחיתה ששמרתם ב-NotePad.

במקרה הזה האלמנט הוא archive-add-to-cart.

חשוב – יש להעתיק את האלמנט בשלמותו ולא לשנות בו דבר (אות גדולה/קטנה, מקף תחתון/אמצעי ועוד).

Some clicks

השלמתם את הגדרת הטריגר, והשלב הבא יהיה הגדרת התג.

צרו תג חדש בשם GA – Event – Addtocart Buttons.

בחרו תג מסוג Google Analytics.

הגדירו אותו כ-Event.

בקטגוריה כתבו Add To Cart.

ב-Action כתבו Button Clicks.

ב-Label בחרו {{page path}} – כך תוכלו לדעת באיזה עמוד הקליקו על הכפתור:

Addtocart Buttons

ב-Google Analytics Settings עליכם לציין את מספר חשבון הגוגל אנליטיקס שלכם.

בצילום מסך תוכלו לראות זאת כ-{{GA-id}} כי המספר כבר שמור במערכת.

אם המספר לא שמור אצלכם, גשו לחשבון גוגל אנליטיקס, לחצו על Admin,

בחרו Tracking Info,

ולחצו על Tracking Code:

Tracking code

 

שם תמצאו Tracking ID שמופיע בצורה הבאה: UA-123465-7

העתיקו את השורה בשלמותה ללא כל שינוי לתג מנג'ר תחת Google Analytics Settings.

כעת בחרו את הטריגר שיפעיל את התג, הלא הוא הטריגר שיצרתם מקודם בשם Add to Cart Button Click:

Add to Cart Button Click

כעת שמרו את התג, ולחצו על Submit ואז Publish כדי לעדכן את השינויים שביצעתם.

השלב הבא יהיה בדיקת תקינות התג.

ודאו שאתם נמצאים במצב Preview כפי שעשיתם קודם לכן:

Preview

גשו לדף הנחיתה ורעננו אותו, ולחצו על כפתור הוסף לעגלה.

בשלב זה תראו בחלון התחתון של התג מנג'ר שהתג הופעל:

tag activated

דרך נוספת לוודא את תקינות הקוד היא לגשת לחשבון הגוגל אנליטיקס שלכם, לעבור ללשונית REAL-TIME

ולבחור ב-Events.

במקביל לחצו על כפתור "הוסף לעגלה" באתרכם, ותראו חיווי באנליטיקס שמעיד על ספירת Event:

Events

 

Event Action

ברכות – הגדרתם את הספירה של גולשים שהקליקו על כפתור "הוסף לעגלה" באתרכם!

כמו במדריך שהכנתי בנושא מעקב השיחות, גם בנושא זה תוכלו להיעזר בג'וליאן החביב שמסביר במקצועיות שלב אחר שלב כיצד יש להטמיע את המעקב הזה בסרטון הבא:

סיכום

זהו מדריך שלישי בנושא הטמעת קודי מעקב בסיוע התג מנג'ר. אני מאמין שאתם מבינים את חשיבותו, ושתשתמשו בו לצורך ביצוע מעקבים מעניינים באתרכם.

יש עוד מעקב מעניין שאתם מטמיעים בתג מנג'ר ולא יכולים בלעדיו?

אשמח לשמוע עליו בתגובות :-)

 

הפוסט המדריך להטמעת מעקב קליקים על כפתור "הוסף לעגלה" באתרי Ecommerce הופיע ראשון בבלוג


כלים מומלצים למניעת קליקים זדוניים בפרסום ממומן בגוגל

$
0
0

כל מנהל קמפיינים המפרסם בגוגל אדוורדס חושש מקליקים לא רלוונטיים על המודעות שלו. בין אם מדובר במודעות ברשת החיפוש או מודעות ברשת המדיה של גוגל ובפרט ביוטיוב, מפרסמים רבים סובלים מתופעה שזכתה לכינוי "קליקים זדוניים", או Invalid Clicks.

קליקים זדוניים – מהם?

אם אינכם מכירים את התופעה, פתחו את קמפיין האדוורדס והוסיפו במסך הראשי של הקמפיינים עמודה בשם "Invalid Clicks" או "קליקים לא חוקיים", שם תוכלו לראות את כמות ושיעור הקליקים הלא חוקיים על המודעות שלכם.

כך זה נראה:

Invalid clicks

מתי זה קורה?

  1. כאשר גולשים לוחצים על מודעות בטעות. כמות הקליקים הלא חוקיים הגדולה ביותר תהיה לרוב בקמפיינים ברשת המדיה של גוגל, ובפרט בגלישה בטלפונים ניידים.
  2. בתחומים תחרותיים מאוד. קיימים מספר תחומי פרסום בהם המפרסמים פשוט לוחצים אחד לשני על המודעות, כדי לגרום למתחרה לבזבז את תקציב הפרסום שלו. מצב כזה הופך לקריטי כאשר מדובר בביטויים עם עלות גבוהה מאוד לקליק. תארו לכם שכל קליק היה עולה לכם 100 ש"ח(!). זכרו, מדובר בקליק בלבד, הגולש עדיין לא השאיר פרטים או ביצע פעולה כלשהי באתר, ואתם כבר נפרדים ממאה שקלים עבור קליק אחד בלבד, זאת כדי שתופיעו בשטח פרסום נחשק בתוצאות החיפוש. על פי פוסט מרתק ב-WordSream בנושא מילות מפתח יקרות, נכון לשנת 2017 בארצות הברית, הביטויים Bail Bonds (שחרור בערבות), Casino ו-Lawyer נחשבים ליקרים ביותר, כאשר כל קליק עולה בממוצע $55, שזה נכון להיום 195 ש"ח.
  3. כאשר הלחיצות מתבצעות על ידי בוט (bot). בוט הוא תוכנה שנועדה לסרוק אתרים ברחבי הרשת תוך חיקוי פעולות של משתמש אנושי, ולא רובוט כמו ארנולד שוורצנגר בסרטו המצליח Terminator שיושב מול המחשב ומקליק לכם על המודעות :) מכירים את זה שאתם מנסים למלא טופס יצירת קשר, ולפני שליחת הטופס אתם נדרשים להוכיח שאתם לא רובוטים בעזרת כל מיני מבחנים, בהם אתם נדרשים לבצע משימות מוזרות ביותר? זו דוגמה מצוינת למלחמה של בעל האתר באותם רובוטים. קבצי ה-bot האלה גורמים לבזבוז התקציב שלכם, ואתם יכולים לשכוח מזה שהם ישאירו ליד באתר שלכם או ירכשו את אחד מהמוצרים שלכם.

כלים שיעזרו לכם להילחם בתופעה

כדי לחסוך לכם תקציב רב והתעסקות בלתי פוסקת עם התופעה הזו, הכנתי סקירה של שני כלים מצוינים, ClickCease ו-ClixTell, בעזרתם תוכלו לעקוב טוב יותר אחר הגולשים שמקליקים על המודעות שלכם, ובמידת הצורך – לחסום אותם מללחוץ פעם נוספת על המודעות שלכם. חברת גוגל מצהירה שהיא נלחמת בתופעה, אך למרבה הצער התופעה עדיין קיימת ויש צורך לטפל בה.

קליקסיז (ClickCease)

קליקסיז מציעה לכם תקופת ניסיון של 7 ימים לחבילה הכוללת חסימת IP זדוניים. קיימת חבילה בסיסית יותר, אך היא לא חוסמת כתובות IP בפועל ולכן היא איננה רלוונטית. המטרה שלכם בתור מפרסמים היא לא להתעסק עם החסימות כל הזמן, אלא לתת לכלי מקצועי לפתור את הבעיה עבורכם.

בתקופה הניסיון הקצרה תהיו זכאים לחסימת IP אוטומטית של קליקים זדוניים עבור 5,000 קליקים. בעמוד החבילות של קליקסיז תקבלו פירוט מלא על מה כוללת החבילה הסטנדרטית.

קבלו הצצה ל-Dashboard של חברת קליקסיז:

ClickCease dashboard

העמודות הצהובות מסמנות את הימים בהם אותרו כתובות IP זדוניות שנחסמו.

אם תרצו להיכנס ללב העניינים ולהסיק מסקנות על הגולשים, בלשונית Analytics תוכלו לראות מספר נתונים מעניינים:

  1. כתובות IP של כלל הגולשים שהגיעו דרך הפרסום בגוגל אדוורדס
  2. מערכת ההפעלה שבה משתמשים הגולשים באתרכם (Android, Windows, iOS)
  3. הדפדפן שבו הם משתמשים (Chrome, Explorer, Safari, Firefox)
  4. כמות הקליקים שהם לחצו על המודעה
  5. מתי התרחשו הקליק הראשון, והקליק האחרון: כך למשל אם גולש הקליק 4 פעמים בפחות מעשר שניות (כן, זה קורה) סימן שיש לחסום אותו אם המערכת לא חסמה אותו באופן אוטומטי.

Analytics

תחת Settings עליכם להגדיר את ה-Rule שלכם, כלומר החוק שקובע כמה קליקים אתם מאשרים לגולש להקליק על המודעות שלכם.

Click fraud threshold

איך מפעילים את המערכת?

לאחר ההרשמה יש לתת גישה לחברת קליקסיז לחשבון האדוורדס שלכם. החברה ממליצה בנוסף להטמיע קטע קוד מיד לאחר פתיחת תגית <Body> באתרכם לצורך מעקב מקיף יותר.

כמה זה עולה?

העלות של החבילה הסטנדרטית לחסימת קליקים זדוניים תעלה לכם $50 בחודש. אם יש לכם תקציב פרסום גדול ואתם יודעים שחלק נרחב ממנו הולך על קליקים זדוניים, כדאי להשקיע אותו על מנת לחסום את כל התנועה הלא רלוונטית הזו.

קליקסטל (Clixtell)

מאחורי קליקסטל עומדת חברה ישראלית שפיתחה טכנולוגיה מתקדמת למניעת קליקים זדוניים עבור מפרסמים, ובמקביל מציעה שירותים נוספים למפרסמים.

במה שונה המערכת ממערכות אחרות?

  1. Call Tracking – שירות מספר וירטואלי. במסגרת שירות זה, תוכלו להקצות מספר טלפון ייחודי (במחיר תחרותי) לכל מדיה של פרסום, כך תעקבו אחר השיחות שאתם מקבלים מכל ערוץ בנפרד – טלוויזיה, רדיו, פייסבוק ועוד. [אגב, כפי שהסברתי באחד מהמדריכים הקודמים שכתבתי, אתם יכולים להטמיע קוד מעקב שיחות לגמרי לבד.] אגב, השירות הזה כולל גם מעקב שיחות, כלומר, תהיו זכאים גם להקלטת שיחות שתסייע לכם מאוד בתור מפרסמים. מעקב שיחות מאפשר לכם לנטר את השיחות לצורך בקרה ושיפור איכות השירות. באמצעות האזנה אקראית לשיחות המכירה בין נציג המכירות מטעמכם לבין הלקוח, תוכלו לתת פידבק לצוות המכירות לשיפור יחס ההמרה.
  1. מיפוי כלל התנועה לאתר – מערכת Clixtell יוצרת מיפוי של כל הכניסות לאתר ב-Dashboard של התוכנה, הכולל גם כניסות אורגניות.

Clixtell threshold

חשוב לציין שההגנה מפני קליקים זדוניים עובדת רק על אדוורדס, ואינה חוסמת כניסות אורגניות.

  1. ביטול חסימה במקרה של המרה – אם גולש הקליק 3 פעמים על מודעה, ובסופו של תהליך ביצע המרה (השאיר פרטים בטופס צור קשר, התקשר לבית העסק וכו') המערכת יכולה לבטל את החסימה. במערכות אחרות גולש כזה עלול להיחסם עקב כמות הקליקים על המודעה. ידוע שכדי לבצע המרה לוקח היום לגולש בממוצע בין 6 ל-8 קליקים, לכן כדאי לחשוב פעמיים לפני שחוסמים משתמש.
  1. מספר בלתי מוגבל של Rules – תוכלו לקבוע במערכת מספר חוקים במקביל של חסימת כתובות IP זדוניות: כמות קליקים בדקה, בשעה, בשבוע ובחודש. כדאי לתכנן טוב את החסימה כדי לא "לחנוק" תנועה רלוונטית, מה שתלוי גם בתחום העסק. לדוגמה, אם אתם מפרסמים עסק שנותן שירותי חירום, כמו אינסטלטור או מנעולן, תוכלו להגדיר את ה-Rules לחסימה לפי ההמלצה הגנרית הבאה:
  • עד שני קליקים בדקה, לאחר מכן חסימה ל-14 יום.
  • עד 3 קליקים בשבוע, לאחר מכן חסימה ל-14 יום.
  • עד 4 קליקים בחודש, וגם במקרה הזה, חסימה ל-14 יום.

דוגמה נוספת לחסימה אפשרית:Blocking rules configuration

 

פעולה זאת היא בעלת חשיבות גבוהה. ישנם מקרים בהם מתרחשות מספר הקלקות תוך מספר שניות, למשל אם גולש לוחץ מספר פעמים על מודעה במובייל, או פותח כרטיסיה חדשה בדפדפן בכל לחיצה על המודעה.

בצילום המסך הבא תוכל לראות שתוך 8 שניות המודעה הוקלקה 4 פעמים:

Clicks

  1. איתור מהיר של רובוטים – מערכות רבות לא יזהו bot בקליק הראשון, ולעומת זאת מערכת קליקסטל עושה שימוש בטכנולוגיה שכן יכולה לזהות קליק מ-bot כבר מהקליק הראשון.

איך מפעילים את המערכת?

כדי להפעיל את קליקסטל יש להירשם באתר החברה. לאחר מכן תצטרכו לתת גישה למערכת קליקסטל להתממשק (API) עם חשבון הגוגל אדוורדס שלכם. מומלץ גם להטמיע באתר או דרך תג מנג'ר קטע קוד של המערכת, בעזרתו תקבלו מידע נוסף על הגולשים, למשל סוג מכשיר ומיקום פיזי. כך תוכלו להתחקות אחר מגמה מסוימת של קליקים לא חוקיים.

כמה זה עולה?

עלות השירות עבור הגנה מקליקים לא חוקיים היא $40 עבור 10,000 קליקים (לא כולל השירות עם המספר הווירטואלי). בעמוד החבילות של קליקסטל תוכלו לבחון את כל החבילות ואפילו לקבל 14 יום ניסיון עם המערכת.

שורה תחתונה

מבחינתי, קליקסטל הישראלית היא המערכת המנצחת, לא רק בזכות המחיר, אלא גם בזכות היתרונות הרבים, שהופכים אותה לתמורה הטובה ביותר לכסף שלכם. יחד עם זאת, גם קליקסיז תוכל לעזור לכם מאד.

אם אתם מפרסמים עסק בתחום תחרותי, שימוש באחת המערכות הללו הוא חובה – אחרת תקציב רב מתבזבז וחבל.

מכירים מערכת נוספת שעושה פעולות דומות ולא הזכרתי כאן? אשמח לשמוע עליה בתגובות :-)

הפוסט כלים מומלצים למניעת קליקים זדוניים בפרסום ממומן בגוגל הופיע ראשון בבלוג

תוצאות משודרגות בגוגל עבור בעלי מקצוע שמגיעים לבית –איך זה נראה ומהם היתרונות?

$
0
0

מנעולנים, אינסטלטורים ושאר בעלי המקצוע המגיעים עד לפתח הדלת – יתכן שבקרוב הנראות שלכם בגוגל תשתדרג משמעותית.

במאי האחרון, הבלוג Search Engine Roundtable  בישר שמודעות ממומנות של נותני שירות ביתיים יזכו לנראות משופרת בתוצאות החיפוש. במקום להופיע בצורה אנכית, כמו שאנחנו מכירים ורגילים לראות, הן יופיעו בסרגל אופקי שימוקם בראש הדף, יבליט אותם ויתן להם חשיפה מוגברת. ככה זה הולך להיראות:

חשוב להדגיש, לא מדובר בקרוסלה, אלא בשלושה כרטיסים בולטים שיופיעו בראש הדף ויחליפו את מודעות ה-PPC הלינאריות.

תחילה השירות היה זמין רק לערים נבחרות (לוס אנג'לס, סן דיאגו, סקרמנטו, סן פרנסיסקו) אך בחודש שעבר, הוא נפתח גם לחוף המערבי של ארה"ב והשיק עוד קטגוריות – צבעים, חשמלאים וחברות גרירה. סביר להניח שבהמשך השירות ייפתח לערים ולמדינות נוספות ברחבי העולם.

כבר באוגוסט 2015 הביעה גוגל את רצונה להוציא את השינוי לפועל וכתבה בבלוג הרשמי:

החל מ"יש לי סתימה באמבטיה" ועד ל"נתקעתי מחוץ לדירה", יש בגוגל מיליוני חיפושים מדי יום על אינסטלטורים, מנעולנים ושאר נותני שירות ביתיים. כדי לעזור לעסקים האלה לתקשר טוב יותר עם הלקוחות שלהם, אנחנו משיקים את AdWords Express home service ads.

התגובות לגרסת הבטא, שהושקה באיזור סן פרנסיסקו, היו חיוביות אך היו מי שהתלוננו על קשיים בהתקנה ובהפעלה. מאז, דברים השתנו, גוגל שיפרה את המוצר וגם את האופן בו היא מציגה את בעלי המקצוע. כעת, כאמור, מופיעים שלושה כרטיסים בראש תוצאות החיפוש, מה שמקנה לשלושת הראשונים חשיפה גבוהה ויחסית שיוויונית.

עכשיו אנשי המקצוע יהיו בחזית ולמחפשי השירות יהיה קל למצא ולהזמין אותם. הם יוכלו ליהנות מהיתרונות שבהופעה בראש תוצאות החיפוש ולמשוך יותר לקוחות. ברגע שהמשתמש יזדקק לפתרון מקומי ומיידי – הוא יראה את בעלי המקצוע הרלוונטיים ממש מול עיניו יחד עם הדירוג, תחומי המקצועיות ושעות הפעילות שלהם.

היתרונות כבר ידועים ומוכרים. אם לא יצרתם לעצמכם עד כה כרטיס עסקי, עם אפשרות להצגת הדירוג – תוכלו לקרוא את ההנחיות המדוייקות. ואגב, אם השירות הזה מעניין אתכם, הנה עוד כמה טיפים נוספים שכתבנו כאן בעבר על קידום עסקים קטנים ובינוניים.

למה כדאי לפתוח כרטיס עסקי ואילו יתרונות מביא איתו השירות החדש לבעלי מקצוע?

  • אתם בולטים ומופיעים בחלק העליון של גוגל.
  • הלקוחות שלכם רואים אתכם בדיוק כשהם הכי צריכים אתכם.
  • בונה אמון ומציג חותמת מטעם גוגל (Google guarantee).
  • משלמים רק על לידים שרלוונטים לעסק ולשירותים שמציעים.
  • הלקוחות בוחרים אתכם ואתם שומעים רק מאלה שבאמת מעוניינים בשירות.
  • בין אם אתם עסק קטן שמבוסס על זוג ידיים ובין אם אתם חברה גדולה – תזכו לאותו יחס בדיוק.

 Home Service Ads

ומה היתרונות עבור המשתמשים?

בעיקר העובדה שרוב המידע מוצג מול העיניים, אין צורך לגלול והרבה יותר קל לבצע השוואה בין נותני השירות.

רואים באופן ברור את איזורי הפעילות, שעות הפעילות והדירוג.

פרט לכך, העסקים שיופיעו בכרטיסיות יצטרכו לעבור הליך אימות ובדיקה מול גוגל, כך שתוכלו להיות בטוחים שאיש המקצוע שיגיע אליכם הוא מוסמך ואמין.

איך מתחילים?

כמו כל דבר כמעט, גם זה צפוי להגיע אל ישראל באיחור, כך שכרגע אפשר רק להתכונן ליום שזה יגיע. בעלי עסקים יכולים להירשם כבר עכשיו (כרגע ההרשמה מוגבלת לעסקים בארה"ב, אבל עדיין שווה לעקוב במקרה שבהמשך היא תיפתח לאזורים נוספים בעולם) וגוגל מבטיחה ליצור קשר ברגע שהאפשרות תיפתח גם לאזור שלהם. שימו שלצורך ההרשמה, יש לספק מידע על העסק, רקע על הפעילות וכן גם רשיונות ותעודת ביטוח.

מה דעתכם?

איזו תועלת יביא השינוי למפרסמים?

אילו השלכות, אם בכלל, יחוו אנשי מקצוע שיסתמכו על הקידום האורגני?

האם לחותמת האיכות של גוגל תהיה השפעה?

שתפו אותי :)

הפוסט תוצאות משודרגות בגוגל עבור בעלי מקצוע שמגיעים לבית – איך זה נראה ומהם היתרונות? הופיע ראשון בבלוג

האם שירות Home Service Ads של גוגל הוא מזימה זדונית או התפתחות חיובית?

$
0
0

לפני כמה שבועות, פורסמה כאן בבלוג ידיעה על שירות חדש של גוגל עבור בעלי מקצוע שמגיעים לבית, שנקרא Home Service Ads. לאחר שקראתי אותה, רציתי לתת לכם את האינפוט שלי בנושא, ובמיוחד להפנות את תשומת לבכם למשמעויות השירות הזה, שאסור שיעברו מתחת לרדאר.

את המאמר הזה מן הראוי שנפתח בהסבר קצר על האתר yelp, אותו ודאי חלקכם מכירים. אתר yelp צבר תאוצה בשנים האחרונות כמקור מהימן לביקורות על עסקים ובדגש על אנשי מקצוע בתחום נותני השירות. בסקר שהוזמן על ידי yelp ושנעשה על ידי מכון הסקרים בינ"ל Nielsen, נקבע כי 77% מהלקוחות הזקוקים לאיש מקצוע, פונים לחפש באתרים המציגים ביקורות של גולשים. ואכן, אתר yelp ביסס את מעמדו כאתר שיודע להציג ביקורות אותנטיות ולסנן ביקורות לא אותנטיות.

וכך, במשך השנים האתר הלך וצבר מעמד חיובי בקרב הגולשים וזוכה לדירוגים גבוהים בכל רחבי ארה"ב בתוצאות חיפוש טבעיות. אם בעבר הצרכן האמריקאי היה "תמים" והזמין אנשי מקצוע מתוצאות החיפוש שגוגל סיפקה לו, אם בממומן ואם באורגני, כך חלק ניכר מאותו הקהל גם נכווה קשות בידי אנשי מקצוע שרלטנים, שיותר משעזרו לו בפתרון הבעיה, היו שם כדי לרושש אותו כספית ולהשאיר אותו מצולק ורוגז – ואותם "אנשי מקצוע" הגיעו לאחר שחיפש בגוגל.

מתוך היכרות עמוקה של תחומי השירות בארצות הברית, הייתי עד לתמימותה של גוגל כאשר אפשרה פרסומים ממומנים של חברות מנעולנים בשרות AdWords והעשירה את קופתה במיליונים רבים של דולרים לאורך שנים – אך לא הפסיקה את פרסומם גם לאחר שנעשו אין ספור תוכניות תחקירים טלוויזיוניות על שרלטנים למיניהם – אלא רק לאחר התערבות של רשויות החוק הפדרליות כנגד אותן חברות. גוגל המשיכה בשלה, כמונעת מתאוות ממון, והציגה מודעות של כל המרבה במחיר ללא קשר האם מדובר באדם פרטי, בחברה לגיטימית, או בשרלטנות המונעת מתאוות בצע.

במאמר זה, אתמקד בעיקר בשרות גוגל לעסק שלי, או בשמו המקובל – גוגל לעסקים, בשינוי האבולוציוני שנעשה בו לאחרונה ומה השלכותיו על תחומים הקשורים אליו ישירות.

מסן פרנסיסקו תצא תורה

כאמור, את ה-Home Service Ads גוגל התחילה ליישם כפיילוט באזור סן פרנסיסקו והיא מתמקדת בו במודעות פרסום ממומנות של חברות בתחום נותני השירות, כאשר לאחרונה השירות החל לזלוג למספר מדינות נוספות בחוף המזרחי של ארצות הברית. עד כאן הכל בסדר, זה ידוע שמסן פרנסיסקו יוצאת תורתה של גוגל ומשם מתפשטת הלאה אל רחבי הגלובוס הגוגלי. אולם, בפיילוט הנ"ל שגוגל מקדמת, נוצר תקדים שלעולם לא היה ומהווה חדשה מרעישה, המשלבת בין תחום הקידום הממומן לבין תחום קידום האתרים האורגני.

במסגרת ה"פיילוט" גוגל דורשת – במסווה של מאפשרת – להופיע באופן מודגש בשירות של Home Services שלמעשה הוא אבולוציה של גוגל עסקים ולשלבו בתוצאות חיפוש ממומן בצורת קרוסלה. גוגל מתחייבת למיקום גבוה ומודגש לעסקים אשר נחשבים "לגיטימים" ועומדים בקריטריונים מבחינת רישיונות עבודה וביטוחים ולפיכך גם מתייגת אותם בסימון וי ירוק ובכיתוב נלווה – Google Guaranteed.

“Hello, this is Bette from Google Corporate, I’m definitely from Google – this is not a scam! What we’re doing is we're reaching out to companies like yours and we’re asking for your help. What we’re trying to do is get rid of all those fraudulent ads that are out there that are going around taking money from good companies like yours”

גוגל עסקים בנו שירות שבו גוגל מאפשרת לכל בעל עסק להופיע בתוצאות חיפוש טבעיות, באזור השירות שלו וללא עלות, ובנוסף גם בווייז, בגוגל מפות ובגוגל פלוס. השירות מהווה יתרון משמעותי באפשרות להציג את העסק, ומהווה השפעה גדולה על חזות העסק בגוגל וגם על הקידום הטבעי של אתרי אינטרנט בתוצאות חיפוש רלוונטיות. לכן, אם כבעל עסק כרטיס העסק שלך מופיע במילת חיפוש באזור מוגדר, כך גם סביר שהאתר שלך זוכה לחשיפה בקישור שמופיע בכרטיס העסק ואם האתר עומד בקריטריונים בסיסיים של מנועי החיפוש, אז הוא גם מקבל תעדוף בתוצאות חיפוש הטבעיות שמופיעות בהמשך הדף.

איך הכל התחיל?

ההיסטוריה של גוגל עסקים בארצות הברית רוויית מלחמת מוחות בין ספקי שירות לבין השירות הכה "כן" שגוגל רוצה לספק ללקוחותיה. אם כמעט לפני עשור, כשטלפונים סלולריים החלו להתבסס על שירותי מיקום וג'י.פי.אס, או אז ניתן היה להעלות נקודות לגוגל מפות ללא כל בעיה – וכך אכן היה: אם חיפשנו מנעולן בארצות הברית, היו מתקבלות תוצאות על המפה המעידות על עשרות, אם לא מאות, מנעולנים ברדיוס של קילומטר סביבנו. ובמשך הזמן כשגוגל ניסתה לנווט ולשפר את השירות בעזרת גלויות לאימות המיקום של העסק, אז גם את זה ניתן היה לעקוף על ידי מספר פעולות מתוחכמות. בגוגל הבינו כי השירות לעולם לא יאפשר לעמוד עין בעין ביחס לשאיפה של החברה לספק מידע רלוונטי לגולשים וללא יכולת להתערב אנושית בנעשה במנוע החיפוש הטבעי.

מכאן, הגענו לעת הנוכחית ולשירות Home Services ובו נותני השירות בתחומים מקצועיים, כגון מנעולנים, מתקיני חניות מקורות, שרברבים, טכנאי מיזוג אוויר ועוד, ייאלצו לספק לגוגל מסמכים התואמים את דרישות החוקיות של כל מדינה בארצות הברית, שלרוב מסתכמים ברישיון עבודה וביטוח – במקביל לאישור המיקום על ידי גלויה (במידת הצורך).

למה גוגל מתחייבת ב-"Guarantee"?

במסגרת התהליך הנ"ל, גוגל פונה ישירות אל בעלי המקצוע. בין אם מדובר בחברות גדולות ומבוססות או בכאלו אשר עובדים כעסקים קטנים ואשר סיפקו את כתובת ביתם כנותני שירות אזוריים – הפנייה נעשית על ידי עובדי גוגל, המכונים "גוגלרים", ומציעה להם להופיע בראש הדף של תוצאות החיפוש (כרגע ללא עלות) ורק אם רק יעמדו בתנאי הסף ויספקו לגוגל רישיונות עבודה וביטוחים מתאימים.

הנה מספר דברים שנאמרו ע"י נציגה של גוגל לבעל מקצוע באשר למה גוגל מתחייבת:

  • לשים את העסק בראש עמוד תוצאות החיפוש.
  • "We're gonna guarantee your work up to $2000": לא ברור מה משמעות המשפט, שנאמר ע"י גוגלרית בשיחת טלפון, אך בתרגום יבש לעברית – גוגל תבטיח את העבודה שלך עד $2000.
  • "Background check and reputable, as well as employees' reputable": גוגל מבצעת על חשבונה בדיקה של עבר פלילי (background check) לאותו בעל מקצוע ולעובדיו! גם בדיקה זו נעשית ללא עלות, כלומר על חשבונה של הענקית!

אז על מה כל הרעש, אתם שואלים?

ראשית, זו הפעם הראשונה שגוגל משפיעה באופן אנושי ומוצהר ומבצעת סלקציה בין עסקים בתוצאות חיפוש ממומנות וסביר שלכך יהיו השלכות אף על תוצאות החיפוש האורגניות! מעשית זה מאפשר לגוגל לדעת באופן מאוד מפולח מי הם העסקים החוקיים ותיאורטית זה מאפשר לענקית לדחוק מתוצאות החיפוש כל חברה או בעל מקצוע שלא נחשבים כ"חוקיים" בעיני החוק. מדובר בתקדים שטרם נראה כמותו – ומסתבר שהדבר עומד בראש מעייניה של גוגל – והחברה משקיעה הון על הון אנושי, שיוצר קשר ומלווה את בעלי העסקים לאורך התהליך ובסוף גם מאשר את חוקיותם. ומכאן עולה השאלה – האם גוגל מודה בטעויותיה לגבי מערכת ה-AdWords או אף מטילה ספק באלגוריתם של מנועי החיפוש שלה?

חשוב לציין, כי אלו אשר יעמדו בקריטריונים, יוצגו בראש הדף במיקום המוקצה לתוצאות הממומנות ובתצורת קרוסלה מודגשת. לעת עתה, עדיין מופיעות בהמשך הדף תוצאות חיפוש אורגניות של גוגל עסקים:

locksmith organic and ads

 

אך כפי שניתן לראות במידע רשמי של גוגל על שירותי Home Services – ומוצג בתמונה המצורפת – נראה כי מה שמופיע אלו תוצאות חיפוש טבעיות ולצידן Google Guaranteed. כנראה שאין פה טעות וגוגל רומזת שבשאיפתה לעתיד, כנראה שכך ייראו תוצאות החיפוש הטבעיות של גוגל עסקים.

ראו צילום מסך מדף הסבר של גוגל על שרות Home Services:

locksmith ads

 

SEO ז"ל?

אין ספק שהאג'נדה הנוכחית של גוגל גורסת כי ברצונה לשלוף בפינצטה את העסקים הלגיטימיים, להסמיך אותם בפני הגולשים ככאלו שגוגל מאשרת אותם ובכך, כמובן, למקסם הכנסות מהמודל של גוגל AdWords ולדחוק עוד קצת מטה את תוצאות החיפוש הטבעיות; וכן למשוך חזרה את אמון הגולשים שנפגעו בעבר ובוחרים כיום לחפש שירותים באתרים כגון yelp מאשר "להאמין" לגוגל.

אנחנו על המפה ואנחנו לא נשארים על המפה!

שאלה שחייבת התייחסות היא מה תהיה ההשפעה של המהלך על פרנסתם של אלפים ואולי יותר: בעלי מקצוע המספקים שירותים הוגנים ומסורים ללקוחותיהם, אבל לא עומדים בקריטריונים המחמירים של חוקיות?

להזכירכם, ארצות הברית היא מדינת מהגרים ומהגרים רבים מתפרנסים מעבודות מקצועיות, אך במצבם החוקי אין ביכולתם "לגייר" את העסק. יש לשער כי התהליך יהווה מכה אנושה לאותם בעלי מקצוע אשר גוגל מתייגת כ-"fraudulent" (רמאים), שבהם ישנם גם רבים וטובים אשר מתפרנסים בכבוד, אך ללא רישיונות וביטוחים ולאורך שנים.

אין ספק שהמהלך שגוגל עושה "מקדם" מוסר ואתיות כלפי הגולשים, אך מייצר השלכות מרחיקות לכת, המקדמות מועדון סגור של בעלי מקצוע לגיטימיים בלבד, שללא ספק יהווה מצע לריכוזיות בתחום נותני השירות, מה שעלול לעודד עליית מחירים לצרכנים ושירות מסורבל יותר ושלא בהכרח ישרת את הצרכן.

הניסיון של גוגל הוא לייצר אמת אחרת, דיכוטומית להפליא, שבגישתה מנסה לבער את העסקים ה"לא לגיטימיים" ממנועי החיפוש ולאפשר נפח עבודה רב לאלו אשר כן עומדים בקריטריונים. מהלך זה הוא לא פחות מהצהרה בומבסטית שטוענת – טעינו, התעשרנו, לא לקחנו אחריות, אך הפנמנו כי איבדנו את אמון הגולשים ומכאן והלאה אנו מתערבים באופן אנושי בכדי לסדר את הבלגן שיצרנו – ואם נעמיק במסקנה – הבלגן שהאלגוריתמים ומערכת הפרסום הלא מפוקחת של גוגל, יצרו עד כה.

ומי עוד צפוי שייפגע?

עוד תחום שסביר בהחלט שיפגע הוא תחום ה-affiliates. בתחום נותני השירות בארצות הברית ואף בארץ, נוצרה שיטת עבודה בין אלו המבצעים את העבודות לבין אלו המספקים להם את העבודות. איש מקצוע בתחום מסוים, לא מכיר ולא יודע איך לקדם עצמו ברשת ולכן נוצר תחום המספק פרנסה למקדמי אתרים ומפרסמים, כאלו המקדמים שירותים ברחבי הרשת ואשר את הקריאות עצמן מעבירים לבעלי מקצוע מוכשרים שיודעים לתת שירות, אך ללא ידע בסיסי בפרסום ממוקד. השילוב הזה יצר מערכות יחסים המורידות מאיש המקצוע את הצורך להתעסק עם נכסים דיגיטליים, פרסומים, תקציבים, ניהול וכו'. תמורת השקט הזה, הוא זוכה להתמקד בעבודה ומאפשר לעצמו מקורות עבודה מרובים ואשר להם הוא משלם על פי עלויות שנקבעות בינו לבין מי שסיפק את העבודה.

עולות עוד מיני שאלות רבות באשר לשינוי זה, חלקן נוגעות בהיבטים מוסריים – כמו, העובדה שגוגל תאצור מידע על עבר פלילי של אנשים, תדע את כמויות העובדים בעסק ומחזורים כספיים – כלומר, פורצת גבולות המחייבים כל בעל מקצוע שרוצה להתפרנס, לעמוד כערום ועריה בתמורה לפרנסתו. עולות גם שאלות בתחום קידום האתרים: איך התהליך הזה ישפיע על אלפי אתרים המקודמים בתוצאות החיפוש הטבעיות – והאם עדיין יהיה אפשר לשווק נותני שירות באופן ממומן בשרות AdWords, אם הם לא תואמים את הדרישות החדשות של גוגל?

קצת מפחיד לחשוב על זה, אך התחושה היא שבמהלך זה גוגל מעוניינת לסגור את הצוהר על תחום ה-SEO הקשור למציאת נותני שירות; יחד עם זאת, סביר להניח כי תאפשר לקדם אתרים של אלו העומדים בדרישות, אינדקסים אמינים ואתרי מאמרים מקצועיים, בכדי למלא את החלל שייווצר. קחו בחשבון שאם בארז(ים) נפלה שלהבת, אז מה יעשו כל "אזובי האינטרנט"? כנראה שכל האינטרנט ישתנה.

סוף דבר

בעבר, גוגל התהדרה במוטו "Don't Be Evil". כדי להבין את הכוונה צריך לרדת לעומקו הסמנטי של המשפט. אל תהיה רשע, לא מחייב בשום צורה להיות טוב. ההפך, אפשר להיות בהכרח לא טוב וגם לצאת לא בסדר ולהיות תאב בצע וכל זאת זה עדיין לא מתקרב לרשעות. התרגום של Evil הוא "רוע, אכזריות וזדון" ולכן קל וחומר שרשעות תהיה קו אדום – Evil. בצע כסף זה ביזנס, לא רוע, ולאורך שנים ארוכות גוגל פעלה בדיוק בצורה הזו – ולא התנהלה ברשעות.

עצם העובדה שגולשים איבדו אמון במנוע החיפוש, נובעת בראש ובראשונה מתוך רצונה של גוגל להרוויח וכמה שיותר, אך לא באופן מרושע. עלויות "הקליקים" בגוגל אדוורדס בארצות הברית הגיעו לסכומים בלתי נתפסים, הניבו לחברה רווחים אדירים וחייבו את בעלי המקצוע לייקר מחירים כדי להצדיק את עלויות הפרסום. וכעת, כשהגולש הממוצע מדיר הקלקות ופונה לאתרים אמינים עם ביקורות אותנטיות ושנצברו לאורך שנים של דבקות בעקרון של – Be Good! גוגל לוקחת אוויר, בועטת בדלי ואף הופכת את הקערה על פיה – ולא בגלל שחשוב לה לשפר את אמות המידה המוסריות שלה, אלא כי האבולוציה של הגולשים מחייבת אותה להשתנות ולזכות בחזרה באמון הגולשים עם הסיסמא "Google Guaranteed!".

ולסיום, קבלו טיפ ממש שווה בגוגל עסקים שיאפשר לכם, בלינק אחד, לשלוח לקוחות ישירות לדף דירוג העסק:

  • גוגל מעודדת עסקים לאפשר קידום של ביקורות בעמוד העסקי על ידי לקוחות, בכך שהיא מאפשרת ליצור קישור ייעודי אותו ניתן לשלוח בהודעת טקסט ושלחיצה עליו תוביל את הגולש לדף העסקי – ישירות לאפשרות דירוג הכוכבים וכתיבת הביקורת. איך עושים? כנסו לקישור הבא: https://developers.google.com/places/place-id
    הזינו את שם העסק שלכם כפי שמופיע בגוגל עסקים ולאחר מכן יופיע לכם קוד דומה לזה: ChIJj61dQgK6j4AR4GeTYWZsKWw.
  • את הקוד מעתיקים ומדביקים בסופו של ה-url הבא:
    https://search.google.com/local/writereview?placeid=
  • בדקו שזה אכן עובד. לאחר מכן מומלץ לקצר את כתובת ה-URL בשרות Google URL Shortener וכך יצרתם לינק שישמש אתכם לקבלת ביקורות באופן היעיל ביותר.

חידשתי לכם? סקרנתי אתכם? מה אתם חושבים על כל הנושא הסבוך הזה? כתבו לי בתגובות ואשמח להמשיך ולדסקס!

הפוסט האם שירות Home Service Ads של גוגל הוא מזימה זדונית או התפתחות חיובית? הופיע ראשון בבלוג

פרסום בגוגל אדוורדס: המדריך המלא והעדכני למפרסם

$
0
0

מנוע החיפוש של Google הוא הנפוץ בעולם. נכון לשנת 2017 הוא בעל נתח שוק של כ-80% בחיפושים בארה"ב, כאשר האחוז הזה רק הולך וגדל. הנתון המספרי הזה מוכיח שלגוגל יש שליטה מלאה בעולם הפרסום הדיגיטלי היום, מה שמוביל רבים לפרסם בעזרת ממשק הניהול Google AdWords, שם ניתן לנהל פרסום של מודעות ברשת החיפוש, רשת המדיה (באנרים המופיעים ברחבי הרשת) ובמנוע החיפוש לסרטונים YouTube. יחד עם זאת, לא כל מי שמעוניינים לפרסם יודעים כיצד לעשות זאת, ואולי אף נרתעים כי הם סבורים שזה מורכב. במיוחד עבורכם כתבתי מדריך זה, ואני מקווה שאחרי שתקראו אותו זה ייראה לכם פשוט משחשבתם :)

המדריך הזה ארוך – אינכם חייבים לקרוא את כולו. אם מעניין אתכם נושא ספציפי, פשוט תמצאו אותו בתוכן העניינים, תלחצו על הקישור ותגיעו אליו בקלות.

תוכן עניינים

הקדמה

תשלום לפי קליק – PPC

תשלום לפי קליק היא שיטת חיוב לפיה המפרסם משלם עבור כל קליק על המודעות שלו. בשוק קיימות שיטות נוספות כמו תשלום לפי אלף חשיפות (CPM – Cost Per Mill). בגוגל שיטת החיוב היא מסוג הראשון, תשלום עבור כל קליק, מה שאומר שעל כל לחיצה על המודעה שלכם תשלמו סכום כסף שנע בין כמה אגורות לכמה שקלים. בתחומים תחרותיים מאוד ישנם ביטויים בהם עלות לקליק נחשבת גבוהה, ונעה סביב ה-50 שקלים, ואף יותר.

בענפים רבים המפרסמים חוששים ממודל תשלום זה, לעיתים בגלל שהוא חדש עבורם והם לא מכירים אותו, ובמקרים אחרים חוששים מפרסמים שהמתחרים שלהם יקליקו על המודעות כדי לבזבז את תקציב הפרסום, וכך בעצם יפגעו בפרסום. כדי להתמודד עם תופעה זו תוכלו להשתמש בכלי חיצוני שמאתר כתובות IP של גולשים שמקליקים פעמים רבות על המודעות שלכם, ואתם מוזמנים לקרוא סקירה עדכנית שערכתי על 2 כלים למניעת קליקים זדוניים. עלות השימוש החודשי בשירות מסוג זה נעה בין 40 ל-50 דולר בחודש, והוא נחשב לחובה בתחומים בהם התחרות גבוהה ויקרה במיוחד.

מה יוצא לי מפרסום בגוגל?

למען האמת, די הרבה. פרסום איכותי יוביל לתוצאות מגוונות:

  • מיתוג וחשיפה של העסק שלכם
  • שיחות טלפון ישירות מהמודעה ומהאתר לבית העסק
  • פרטים של גולשים שמילאו טופס צור קשר, הנקראים בשפה המקצועית "לידים"
  • הרשמה לרשימת תפוצה, אליה תוכלו לשלוח ניוזלטר מטעם העסק
  • רכישות בחנות הווירטואלית שלכם (או בז'רגון המקצועי, אתר eCommerce)
  • צפיות בסרטון YouTube שלכם
  • קידום הורדת אפליקציה שפיתחתם

מהו סוג חשבון ה-AdWords המתאים לכם?

קיימים שני סוגי חשבונות פרסום:

  1. חשבון פרסום רגיל – יתאים לכם אם אתם מפרסמים עסק אחד.
  2. חשבון מנהל מסוג MCC, ראשי תיבות של My Client Center – דרוש לסוכנויות פרסום, או מפרסמים בעלי שני אתרים (או יותר) אותם הם מפרסמים. היתרון הגדול של חשבון MCC הוא שבעזרת Login אחד בלבד אתם מקבלים גישה לכל החשבונות אליהם יש גישה.

כך נראה חשבון מסוג MCC:

MCC account

סוגי קמפיינים

לפני שאתחיל בהקמת הקמפיין, אבצע סקירה של סוגי הקמפיינים. במסך הראשי, לחצו על הכפתור האדום "Campaign" כדי להתחיל את הקמת הקמפיין.

  1. MCC accountרשת החיפוש עם הרחבה לרשת המדיה – לא מומלץ כמעט באף מקרה. יש להפריד בין רשת החיפוש לרשת המדיה, כי שתי רשתות הפרסום שונות מהותית, הן באחוזי ההקלקות והן בעלויות הפרסום.
  2. רשת החיפוש בלבד – קמפיין שיציג מודעות ברשת החיפוש של גוגל.
    search network only
  3. רשת המדיה בלבד – הקמת קמפיין שיציג מודעות (קיימות אפשרויות לשימוש במודעות טקסט ובאנרים מסוג תמונה) ברשת המדיה של גוגל, שמתפרסת על פני אתרים רבים. את המודעות תוכלו לזהות בעזרת האיקס והאות i שמופיעות בפינה השמאלית של המודעה.
    display network only
  4. קניות – קמפיין להצגת מודעות קניות מורחבות הכוללות תמונה ומחיר. נכון להיום קמפיין מסוג זה אינו בשימוש בישראל, כי הוא אינו תומך במטבע ישראלי.
    shopping
  5. וידאו – קידום סרטון YouTube כך שיופיע בתוצאות החיפוש במנוע החיפוש יוטיוב, או שיתנגן לפני סרטון אחר.video
  6. קידום אפליקציה – קידום הורדה של האפליקציה שפיתחתם. המודעה תופיע בחנות האפליקציות Google Play.
    app

במדריך זה אתמקד בהקמת קמפיינים ברשתות הפופולריות יותר: רשת החיפוש ורשת המדיה.

הקמת קמפיין ברשת החיפוש

לחצו על הכפתור האדום ובחרו קמפיין מסוג "רשת חיפוש בלבד/Search Network Only".

בתור התחלה תנו שם לקמפיין, על פי הנושא אותו אתם מפרסמים.

תחת Type בחרו קמפיין מסוג All Features, כך יהיו לכם את כל ההגדרות ולא תהיו מוגבלים.

ב-Network תוכלו לבחור האם תרצו להופיע רק במנוע החיפוש, או גם בשותפי החיפוש. שותפי חיפוש הם אתרים שבהם ניתן להציג את המודעות כך שטווח ההגעה רחב יותר.

ב-Devices הממשק מודיע לכם שבברירת המחדל המודעות יוצגו בכל המכשירים: מחשב נייח, טלפון נייד וטאבלט. ניתן לשלול הופעה של המודעות בכל אחד משלושת המכשירים.
search network only settings
כעת בחרו את המיקום הגאוגרפי בו המודעות שלכם יוצגו.

שימו לב – שיוך כתובות ה-IP בישראל אינו מדויק, כך שיש להיזהר עם שלילה אגרסיבית של מיקומים בהם לא תרצו שהמודעות שלכם יופיעו.

קיימים מפרסמים שבוחרים את ישראל כולה כמיקום גאוגרפי, ולא מבצעים שלילת מיקומים כלל.

בשלב הבא תבחרו את שפות הממשק של הגולשים שיראו את המודעות שלכם. מה הכוונה? השפה שבחר הגולש בחשבון הגוגל שלו. באופן דיפולטיבי הממשק מציע למפרסמים למקד לארבעת השפות הנפוצות בישראל: עברית, אנגלית, רוסית וערבית.

locations and languages

בשלב הבא תבחרו את האסטרטגיה של המחיר המקסימלי (או באנגלית, Bid, בדיוק כמו במכירות פומביות) אותו אתם מוכנים לשלם עבור כל קליק.

אסטרטגיות ביד

קיימות מספר אסטרטגיות מהן ניתן לבחור, כאשר אחת מהן מוגדרת כ-"ידנית" והשאר אוטומטיות.

כעת אסביר על כל אחת מן האסטרטגיות:

הצעת מחיר ידנית

  • מחיר ידני לקליק Manual CPC

אתם קובעים את הביד, פשוטו כמשמעו.

בפועל תחויבו על הסכום הנדרש כדי לגבור על המתחרה בעל הדירוג הנמוך יותר משלכם, בתוספת 4 אגורות.

הנה דוגמה שתסייע לכם להבין: קבעתם ביד של 4 שקלים עבור מילת מפתח מסוימת. המתחרה שלכם שנמצא בדירוג נמוך מכם הגדיר ביד של 3 שקלים. בפועל תשלמו שלושה שקלים ו-4 אגורות.

תוכלו לסמן ב-V את התיבה "מחיר משופר לקליק", כך המערכת תגדיל באופן אוטומטי את הביד במקרים בהם היא מזהה שיש פוטנציאל לקבל המרה במקרים מסוימים.

הצעות מחיר אוטומטיות

  • מיקום יעד בדף החיפוש Target Search Page Location

הצעת מחיר שנועדה להגדיל את הסיכויים שתופיעו בעמוד הראשון, או בחלק העליון של העמוד הראשון בדף תוצאות החיפוש.

  • מחיר יעד להמרה Target CPA

תוכלו להגדיר מהו המחיר אותו אתם רוצים לשלם עבור המרה. מומלץ להשתמש באסטרטגיה זו אך ורק כאשר יש כמות מספקת של המרות בחודש.

  • יעד החזר על הוצאות פרסום Target ROAS

הצעת מחיר שנועדה להניב את הערך הגבוה ביותר לכל המרה. גם כאן כדאי להשתמש באסטרטגיה זו רק אם יש כמות מספקת של המרות בחודש.

  • מיקוד לפי נתח הובלה בדירוג Target Ranking Share

באסטרטגיה זו תוכלו לקבוע שאתם מעוניינים לעקוף מפרסם אחר, ואת המחיר המקסימלי אותו אתם מוכנים לשלם עבור זה.

  • מקסימום קליקים Maximize Clicks

פשוטו כמשמעו, הצעת מחיר בה אתם קובעים שברצונכם לקבל את כמות הקליקים המקסימלית במסגרת התקציב.

  • מקסימום המרות Maximize Conversions

הצעת מחיר בה אתם קובעים שאתם מעוניינים בכמות ההמרות המקסימלית האפשרית במסגרת התקציב. גם באסטרטגיה זו יש להשתמש רק אם יש כמות חודשית מספקת של המרות.

  • אופטימיזציית מחיר לקליק Enhanced CPC

הצעת מחיר אוטומטית בה המערכת קובעת את הביד. לא מומלצת לשימוש עבור מפרסמים מתחילים.
bid strategy
לאחר בחירת האסטרטגיה הגדירו את הביד והתקציב היומי עבור אותו קמפיין.

שיטת הצגת המודעות

מיד לאחר מכן תגדירו את שיטת ההצגה של המודעות:

רגילה

בשיטה זו המערכת תפרוס את הצגת המודעות לאורך היום, לכן המודעות לא יוצגו כל הזמן. המערכת היא זו שקובעת מתי להציג את המודעות, בהתאם ליכולת שלה להניב תוצאות איכותיות.

מואצת

בשיטה המואצת המערכת לא תפרוס את הצגת המודעות, אלא תציג אותן בכל הזדמנות אפשרית. בשיטה זו התקציב עלול להיגמר בשלב מוקדם של היום.

delivery method

כעת תוכלו לבחור את תוספי המודעות שיופיעו בתחתית המודעות.

תוספי מודעות

תוסף מיקום Location

מסייע לגולשים למצוא פיזית את בית העסק שלכם. יש לחבר חשבון מסוג Google My Business להפעלת התוסף.
location
תוסף SiteLinks

קישורים לעמודי נחיתה נוספים אליהם תוכלו להפנות את הגולשים. מומלץ מאוד להוסיף לכל לינק 2 שורות של תיאור, כך ציון האיכות יעלה ובחלק מן החיפושים התיאורים האלה אף יכולים להופיע.

תוסף הסברים/יתרונות מרכזיים Callouts

טקסט נוסף בו תוכלו לספר במה העסק שלכם שונה מהמתחרים שלכם. כדאי לכתוב טקסט ייחודי ואיכותי שימשוך את הגולשים ויסייע להם להבין את היתרונות המהותיים שלכם.

תוספי מידע מובנים Structured Snippets

מזכיר מאוד את תוסף היתרונות המרכזיים מהסעיף הקודם. גם כאן ניתן להוסיף טקסט נוסף שיסייע לגולש להכיר קצת יותר את בית העסק, ההבדל הוא בתוסף מידע. תצטרכו לבחור מבין רשימה מובנית של אפשרויות כמו: סוגים, שירותי משרד, דגמים, מותגים, קורסים, שירותים ועוד.

callout snippet and sitelinks

תוסף ביקורות Reviews

הוספת ציטוטים או דירוגים שפורסמו במקורות חיצוניים, כולל שם האתר בו פורסמה הביקורת.
reviews
תוסף התקשרות Call

מעודד גולשים להתקשר לבית העסק. אם תרצו לקבל שיחות, הוסיפו את המספר שלכם ותוכלו לקבל מספר וירטואלי של גוגל, כך תוכלו לעקוב אחר כמות השיחות שקיבלתם מהפרסום.
call
תוסף הודעות Message

מעודד גולשים לשלוח לכם הודעת SMS עם הפרטים שהם רוצים לקבל מכם. השירות יכול להתאים לעסקים רבים. כשתחזרו לאותו מתעניין תהיו כבר מוכנים ותתנו לו את המידע אותו הוא חיפש.

תוסף יישום App

קישור בתחתית הטקסט המפנה גולשים להורדת האפליקציה שלכם.

תזמון הצגת מודעות

כעת משסיימתם להגדיר את התוספים הרצויים, תבחרו את תזמון המודעות. אם אתם לא נותנים שירות בימים שישי ושבת ואינכם רוצים לקבל טלפונים בימים אלו, תוכלו להגדיר שהמודעות יוצגו בימים א'-ה' בשעות העבודה.

ad scheduling

סבב מודעות

יש לבחור מבין 4 אפשרויות של הצגת מודעות. אם לדוגמה ברשותכם 3 מודעות, הגדרה זו קובעת לפי איזה סבב יוצגו המודעות:

אופטימיזציה לקבלת קליקים Optimize for clicks

המערכת תציג בעיקר את המודעה שצפויה להניב את מספר הקליקים הגבוה ביותר.

אופטימיזציה לקבלת המרות Optimize for Conversions

המערכת תציג בעיקר את המודעה שצפויה להניב מספר המרות גבוה יותר. לפני שבוחרים בהגדרה זו מומלץ להמתין לקבלת כמות המרות מספקת בחודש.

סובב באופן שווה Rotate evenly

המערכת תציג את כל המודעות באופן שווה, ולאחר 90 יום תתבצע אופטימיזציה אוטומטית, בה המודעות בעלות ציון האיכות הגבוה יותר ושיעור הקליקים הגבוה יותר יקבלו את מרבית החשיפות.

סובב באופן אקראי Rotate indefinitely

דומה להגדרה הקודמת, אך ללא הגבלת זמן. כלומר, המודעות יוצגו באופן שווה ואתם תוכלו לבחור איזו מודעה להשהות לאחר שתבחנו את הביצועים בעצמכם.

לאחר סיום הגדרת הקמפיין ניתן להמשיך לשלב הבא בו נכין את המודעות ונבחר את מילות המפתח בהן נרצה להשתמש בפרסום.

ad rotation

הקמת קבוצת מודעות חדשה

במסך הבא תתבקשו לנסח מודעה הכוללת:

  • כתובת אתר/דף נחיתה אליו יופנו הגולשים לאחר לחיצה על המודעה
  • 2 כותרות – מגבלה של 60 תווים בסך הכל
  • כתובת אתר לתצוגה – שם תוכלו להסביר לגולשים לאיזה חלק באתר הם עתידים להגיע
  • תיאור – מגבלה של 80 תווים

בצילום המסך הבא תוכלו להתרשם ממודעה לדוגמה עבור חנות פרחים בירושלים:

ad example

מספר דגשים:

  • בכותרות המודעות אין אפשרות להוסיף סימני קריאה (!).
  • רצוי שבגוף המודעה תהיה קריאה לפעולה כמו "צלצלו", "השאירו פרטים".
  • יצירתיות – כדי שהמודעה תבלוט מומלץ לחשוב מחוץ לקופסה ולרשום טקסט שיגרום לגולשים להביע עניין במודעה.
  • יתרונות – חשבו מה הגולשים שלכם מחפשים: מחיר, מוצרים איכותיים, משלוח לכל חלקי הארץ.

לאחר ניסוח המודעה גללו מטה עם העכבר, והוסיפו את המילות מפתח שאתם רוצים לפרסם עליהם.

התאמות מילות מפתח

תכונה זו קובעת אילו ביטויים שגולשים מחפשים יפעילו את המודעה שלכם.

יש סימונים בהם חובה להשתמש כדי להגדיר פנייה לקהל יעד רחב, או לקהל יעד מצומצם.

אלו 4 ההתאמות:

התאמה רחבה Broad Match

מוגדרת כברירת המחדל, אך אינה מומלצת לשימוש. אם מפרסמים 'חנות פרחים בירושלים', המודעה עלולה לפעול כאשר גולש חיפש רק אחת או שתיים מן המילים, מה שהופך את ההתאמה הזו למאוד לא ממוקדת ולא כדאית.

התאמה מדויקת Exact Match

המודעה תופיע רק כאשר גולש מחפש את מילת המפתח שלכם בצורתה המדויקת.

דוגמה: בחרתם את הביטוי 'חנות פרחים בירושלים'. המודעה תוצג רק כאשר גולשים הזינו את הביטוי הזה, כולל שגיאות כתיב והקלדה נפוצות (למשל: חנוצ פרחים בירושלים).

כדי להשתמש בהתאמה זו יש הוסיפו [סוגריים מרובעים] למילת המפתח, ללא רווחים.

התאמה זו מומלצת לשימוש למרבית המפרסמים.

התאמה לביטוי Phrase Match

בהתאמה זו צריכים להתקיים התנאים הבאים:

  1. גולש חיפש את הביטוי שבחרתם, בצירוף מילים נוספות לפני או אחרי. למשל 'חנות פרחים בירושלים תלפיות'.
  2. גרסאות קרובות של הביטוי ושגיאות. למשל "חנות פרחים בירושליים".

התאמה זו יכולה להתאים אם מילת המפתח שלכם מאוד ממוקדת וברצונכם להגיע לקהל יעד רחב יותר.

התאמת פלוסים Broad Match Modifier

התאמה זו דומה להתאמה לביטוי, אך פונה לקהל יעד רחב יותר.

המודעה תוצג במקרה שגולש חיפש את הביטוי שלכם עם סדר מילים שונה. למשל 'ירושלים חנות פרחים'.

הוסיפו פלוס + בצמוד לפני כל מילת מפתח. דוגמה +חנות +פרחים +ירושלים.

לאחר ההסבר על סוגי ההתאמות, הזינו את מילות המפתח הרלוונטיות ובחרו את המחיר המקסימלי אותם תהיו מוכנים לשלם עבור כל קליק.

select keywords

ברכות! עמדתם במשימה והקמתם קמפיין לרשת החיפוש בגוגל.

בשלב הבא תלמדו איך מקימים קמפיין ברשת המדיה של גוגל.

הקמת קמפיין ברשת המדיה

לחצו על הכפתור האדום "Campaign" ובחרו קמפיין מסוג "רשת המדיה בלבד/Display Network Only".

הגדרות בסיסיות

בשלב הראשון תוכלו לבחור "יעדי שיווק" כמו "ביקור בעסק" או "התקשרות אל בית העסק", אך מומלץ לבחור את האופציה השנייה שהיא "לא קיימים יעדי שיווק", משום שהיא מאפשרת לכם את כל ההגדרות בהן ניתן להשתמש.

marketing objective

בשלב הבא בחרו את הטריטוריה בה תרצו לפרסם, למשל ישראל.

בחרו את שפת הממשק של הגולשים כאשר הם משתמשים בגוגל. בניגוד לרשת החיפוש, כאן מומלץ לבחור במספר מצומצם של שפות, כדי למנוע הופעות באתרים בשפות זרות, שם הרלוונטיות נמוכה יותר וכך גם הסיכויים להמיר את הגולשים.

הגדירו את התקציב הרצוי ליום.

הגדירו את שיטת הצגה כפי שקבעתם ברשת החיפוש:

  • רגילה – פריסה של המודעות במהלך היום, או
  • מואצת – הצגת מודעות בכל זמן אפשרי.

campaign settings

בשלב הבא תבחרו את תזמון הצגת המודעות וסבב מודעות כפי שבחרתם ברשת החיפוש.

ad scheduling 2

מכסה תדירות

תוכלו לבחור האם תרצו להגביל את כמות הפעמים שגולשים ייחשפו למודעות שלכם ברשת המדיה. למשל, תוכלו לקבוע שגולש לא ייחשף למודעה יותר מ-3 פעמים ביום.

frequency capping

מיקוד מכשירים

תוכלו לבחור האם תרצו להופיע במחשבים נייחים, טלפונים ניידים או טאבלטים.

target device types

תנו שם לקמפיין בתחתית המסך, שמרו את השינויים ועברו לשלב הבא, בו תבנו את קבוצת המודעות.

הקמת קבוצת מודעות ברשת המדיה

ראשית, תנו שם לקבוצת המודעות לפי הנושא אותו אתם מקדמים, למשל "חנות פרחים בירושלים".

שנית, קבעו את המחיר המקסימלי אותו תהיו מוכנים לשלם עבור קליק. ברשת המדיה אין צורך לתת בידים גבוהים כמו ברשת החיפוש, בתור התחלה תוכלו להסתפק בכמה שקלים בודדים לפרסום בישראל.

כעת תבחרו את הקהל לו תוצג המודעה.

כדי ללמוד על סוגי הקהלים באופן מקיף קראו את המדריך המפורט על סוגי פילוחים ברשת המדיה של גוגל, שם פירטתי את סוגי קהלים להם ניתן לפרסם, כמו: רימרקטינג, נושאים, תחומי עניין, דמוגרפיה ועוד.

targeting methods

לאחר בחירת הקהל, התקדמו לשלב בניית המודעה.

יצירת מודעה ברשת המדיה

תוכלו לבחור ליצור מודעה חדשה, או להעתיק מודעה קיימת מקמפיין קיים.

אם בחרתם ליצור מודעה חדשה, הגדירו האם תרצו להעלות באנר שכבר הכנתם מראש, במידות המתאימות כפי שמפורט בצילום המסך הבא:

ad size

אם אין ברשותכם באנר, תוכלו להשתמש בעורך של גוגל אדוורדס ליצירת מודעה רספונסיבית (הכוונה היא למודעה שמתאימה למספר רב של גדלי מסכים, במחשב נייח או בטלפון נייד).

ניתן להשתמש בספריית התמונות החינמית של גוגל, שם תמצאו תמונות מאגר לאחר שתזינו את כתובת דף הנחיתה שלכם, כך המערכת תדע להציע עבורכם תמונות שרלוונטיות לפרסום שלכם.

image library

כעת הוסיפו טקסט כנדרש:

  • כותרת קצרה.
  • כותרת ארוכה.
  • תיאור משכנע.
  • שם העסק.
  • כתובת דף הנחיתה אליו יגיעו הגולשים.

דוגמה בצילום המסך הבא:

responsive ad example

מזל טוב, השלמתם את הקמת קמפיין ברשת המדיה שלכם :-)

בשלב הבא נעבור על הכלים שמציע הממשק של גוגל אדוורדס, ביניהם מתכנן מילות המפתח, הכלי לתצוגה מקדימה ויצירת המרות.

כלים שימושיים

הגדרת המרות

בתפריט הראשי לחצו על Tools/כלים, ולאחר מכן Conversions/המרות.

 

conversions

בשלב זה תגדירו את סוגי ההמרות אחריהן אתם רוצים לעקוב.

לחצו על הכפתור האדום להוספת Conversion, ויופיע המסך הבא:

conversion types

Phone Calls

הכוונה למעקב אחר המרה מסוג שיחת טלפון לבית העסק.

ניתן לעקוב אחר 3 סוגי שיחות:

  1. שיחות שהגיעו מגולשים שהקליקו ישירות על המודעה, ללא מעבר לדף הנחיתה.
  2. שיחות שהגיעו בעזרת המספר הווירטואלי של גוגל. היעזרו במדריך להטמעת מעקב שיחות באתר.
  3. קליקים על מספר הטלפון בדף הנחיתה בטלפונים ניידים. גם כאן אתם יכולים להיעזר במדריך להטמעת מעקב שיחות.

Website

מעקב אחר מילוי טפסים או רכישות באתר.

דוגמה להגדרת מעקב אחר גולשים שהשאירו פרטים בטופס צור קשר:

  1. תנו שם להמרה.
  2. הגדירו ערך של שקל אחד.
  3. תחת ספירה בחרו המרת אחת בלבד.
  4. בקטגוריה בחרו Lead.

website conversion     5. שמרו את ההמרה, והטמיעו את הקוד המתקבל בדף הנחיתה לפי ההוראות, או שלחו אותו למתכנת דרך                  המערכת עם הוראות ההטמעה.

review conversion settings

App

מעקב אחר הורדת אפליקציה או פעולות מסוימות באפליקציה.

Import

ניתן לייבא המרות שיצרתם ב-Google Analytics.

מחקר מילות מפתח

אחד הדברים החשובים ביותר בהקמת קמפיין ממומן וגם בקידום אורגני. מחקר מילות מפתח מסייע להבין את נפחי החיפוש עבור כל מילת מפתח ובנוסף נותן הערכה של הסכום שתצטרכו לשלם עבור כל קליק על המודעה.

לחיצה על Tools ואז Keyword Planner תוביל אתכם לכלי למחקר מילות מפתח.

keyword planner

השימוש בכלי הוא די פשוט, כל שעליכם לעשות הוא להזין את הביטוי הראשון אותו תרצו לבחון. לאחר מכן בחרו את הטריטוריה אליה אתם מפרסמים (למשל, ישראל) ואת שפת הממשק של הגולשים (עברית, אנגלית, רוסית, ערבית).

keyword planner settings

כעת הגעתם לעמוד בו תקבלו את הנתונים המיוחלים, ותוכלו להמשיך ולחפש ביטויים נוספים, או להיעזר בהצעות לביטויים מתאימים נוספים שנמצאים בתחתית העמוד.

keyword research results

 

לחצו על החץ של "הוסף לתכנית" עבור כל ביטוי שתרצו להוסיף, ובסיום המחקר הורידו את התכנית לקובץ Excel. בשלב הבא מומלץ לערוך את הביטויים לפני נושאים ולהחליט על אילו ביטויים תרצו לפרסם.

הכלי לתצוגה מקדימה

כלי חשוב נוסף בו יש להשתמש הוא הכלי לתצוגה מקדימה, בעזרתו מבצעים סימולציה של הצגת המודעות ברשת החיפוש.

לחיצה על Tools ולאחר מכן על Ad Preview And Diagnosis תוביל אתכם לשם.

ad preview

גם בכלי זה השימוש פשוט מאוד, כל שצריך זה להזין את הביטוי אותו אתם רוצים לחפש בהדמיה, יחד עם זאת יש להזין את הפרטים הבאים:

  1. הטריטוריה שבה נמצאים הגולשים.
  2. שפת ממשק גוגל של הגולשים.
  3. ביצוע הסימולציה במחשב נייח, טאבלט או טלפון נייד.

ad preview example

מדוע כדאי להשתמש בו?

  • בעזרת הכלי לתצוגה מקדימה תוכלו לבצע סימולציה של הצגת המודעות בטלפונים ניידים.
  • תוכלו לבצע הדמיה של הצגת המודעות ברחבי העולם (ארה"ב, אנגליה, גרמניה ובכל מדינה אחרת).
  • כל חיפוש Live שאתם מבצעים עלול להוריד את ציון האיכות של המודעה שלכם. אם אתם מחפשים את המודעות שלכם מדי יום ולא מקליקים עליהן (כי זה עולה כסף…) אתם תיצרו כמות חשיפות גבוהה ומספר קליקים נמוך, מה שיגרום לשיעור קליקים נמוך, ויחד עם זאת רלוונטיות נמוכה יותר למודעות שלכם. לכן, מומלץ להעדיף את השימוש בכלי מאשר חיפוש ב-Live.
  • תוכלו לאבחן את הבעיות הגורמות לכך שהמודעות שלכם לא מוצגות, אם נתקלתם במצב כזה.

הספריה המשותפת

בספרייה המשותפת ניתן למצוא כלים שימושים נוספים הכרחיים לניהול קמפיינים.

כאן אסקור את הנפוצים והחשובים ביותר.

shared library

קהלים

תחת קהלים תנהלו את רשימות הרימרקטינג שלכם, כלומר גולשים שביקרו באתר שלכם או צפו בסרטון מערוץ היוטיוב שלכם.

כאשר תלחצו כל הכפתור האדום "Remarketing List" תוכלו ליצור רשימה חדשה, בנוסף לרשימות אוטומטיות שכבר נוצרות כמו "כל המבקרים באתר" או "כל הממירים".

Remarketing List

תנו שם לרשימה החדשה, למשל על שם העמוד בו ביקרו הגולשים אליו תרצו למקד את הפרסום.

אם תרצו לפרסם לגולשים שהגיעו לעמוד הרכישה באתר, אך לא השלימו את הרכישה, תוכלו להשתמש באופציה מתאימה בה תמקדו את הפרסום לגולשים שביקרו בעמוד בעל הפרמטר check out, אך לא ביקרו בעמוד עם פרמטר confirmation.

בהמשך תבחרו מהו משך הזמן מאז הביקור באתר שבו תרצו להמשיך ולהציג מודעות לגולשים.

remarketing list settings

תקציבים

תחת תקציבים ניתן לערוך תקציב משותף עבור מספר קמפיינים. אם התקציב שלכם מצומצם מאוד, תוכלו להגדיר תקציב של 50 ש"ח ליום, ולהחיל אותו על מספר קמפיינים, כך אותם קמפיינים יהיו תחת אותה מטרייה תקציבית.

Budgets

התהליך פשוט ונוח לתפעול, פשוט נותנים שם לתקציב, מגדירים אילו קמפיינים יש להחיל עליו, את גובה התקציב היומי, ואת שיטת הצגה (מואצת או רגילה).

creating new budget

מילות מפתח שליליות בקמפיין

אחד החלקים החשובים ביותר בספרייה המשותפת. כאן תיצרו רשימה של מילות מפתח שליליות, כדי שתחסכו תקציב חשוב ותעשו את השלילה בצורה יעילה יותר.

campaign negative keywords

אם אתם יודעים שגולשים עלולים לחפש את המילה "חינם", "ללא תשלום", או "עשה זאת בעצמך", הסבירות שהם ימירו באתרכם נמוכה ולכן כדאי להוסיף את כל המילים הללו בהתאמה "לביטוי", ולהחיל את הרשימה על כל קמפייני החיפוש, כך כאשר גולש יחפש את אחת מהמילים האלה – המודעות שלכם לא יוצגו.

אסטרטגיות להצעות מחיר

אם יש לכם אסטרטגיה שמתאימה למספר קמפיינים, צרו אותה תחת "אסטרטגיות להצעות מחיר" והחילו אותה על הקמפיינים הרלוונטיים, בדומה לסעיפים הקודמים.

choose bid strategy

התהליך ידידותי: תנו שם לאסטרטגיה, רצוי לפי סוג האסטרטגיה שבחרתם, הגדירו את הנתונים המתבקשים כמו ביד מקסימלי או מחיר יעד, ולסיום בחרו את הקמפיינים שתרצו שהאסטרטגיה תחול לגביהם.

create new bid strategy

אפשרויות כתובת אתר

תחת אפשרויות כתובת אתר תוכלו לייצר UTM ברמת החשבון כולו, לצורך מעקב בגוגל אנליטיקס אחר מילות המפתח שהביאו את הגולשים לאתרכם כתוצאה מפרסום זה.

URL options

לנוחיותכם, הפרמטר בו צריך להשתמש הוא:
{lpurl}?utm_keyword={keyword}

סיכום

זהו חברים, הגיע לסיומו המדריך בן ה-3,283 מילים להקמת קמפיין ממומן בגוגל אדוורדס.

אם הגעתם עד כאן סימן שאתם נמלים חרוצות שלא נשברות בקלות :-)

מקווה שמצאתם מדריך זה שימושי ושלמדתם מספר דברים חדשים.

יש לכם שאלות/הערות/תובנות? דברו אתי בתגובות!

הפוסט פרסום בגוגל אדוורדס: המדריך המלא והעדכני למפרסם הופיע ראשון בבלוג

איך תעקבו אחרי מה שהמתחרים שלכם עושים ב-Facebook Ads?

$
0
0

תהיתם אי פעם איזה סוג של מודעות פייסבוק המתחרים שלכם עושים? או שהרגשתם מחסום יצירתי וחיפשתם קצת השראה מלקוחות דומים בתחומים שלכם?

אז יש לי דרך מגניבה (שאולי חלקכם מכירים) לרגל אחרי המתחרים בפייסבוק, באמצעותה תוכלו לקבל רעיונות שונים לקמפיינים עתידיים.

בואו נתחיל!

  1. לכו ל-News Feed ותמצאו איזושהי מודעה – לא משנה איזה.
  2. לחצו על החץ הקטן בחלק הימני העליון של המודעה.
  3. ואז לחצו על "Why am I seeing this?"

דוגמה למודעה

בעמוד שנפתח אתם תראו הסבר קצר (ובדרך כלל לא יותר מדי מפורט) על למה אתם רואים את המודעה הזו ולמה אתם בקהל היעד של מפרסמיה.

קצת יותר למטה, תראו קישור שנקרא: 'Manage Your Ad Preferences'. לחצו עליו:

למה אני רואה את המודעה

הקישור יעביר אתכם ל- Facebook Ads Preferencesמסך זה יראה לכם מה משפיע על המודעות שאתם רואים, וכן על האופן שבו פייסבוק מסווגת אתכם כמשתמשים, המבוסס על תחומי העניין שלכם.

(אל תתייחסו לשורה שמסומנת בכחול, היא לא קשורה למדריך 🙂 )

העדפות מודעות פייסבוק

מכאן, תוכלו ללחוץ על קטגוריה מסוימת (למעלה) ולבחור תחום עניין. אם תלחצו על Food and drink, לדוגמה, תראו עמודים שקשורים לקטגוריה ואם תלחצו על "קפה לנדוור", לדוגמה, תראו מודעות שנוצרו על ידי מפרסמים שמנסים להגיע לאנשים עם תחומי עניין הקשורים לקפה לנדוור. זאת דרך די מגניבה לראות איך אנשים ומפרסמים אחרים הולכים אחרי קהל מסוים שאוהב משהו מסוים 🙂

מודעות לפי תחומי עניין

זהו לבינתיים, נתראה במדריך הבא!

אז זה היה המדריך הקצר למעקב אחרי מודעות של מתחרים בפייסבוק. במדריך הבא, אסביר כיצד תוכלו לזהות את קהל היעד שלכם בפייסבוק באמצעות hack פשוט מאד.

Stay tuned 🙂

הפוסט איך תעקבו אחרי מה שהמתחרים שלכם עושים ב-Facebook Ads? הופיע ראשון בבלוג

Viewing all 90 articles
Browse latest View live